שר הצבא: עונת החלומות של דריימונד גרין בגולדן סטייט ווריורס

16 נקודות, 8 כדורים חוזרים, 5 חטיפות, 3 אסיסטים וחסימה. המשחק מול הלייקרס ביום שני היה סתם עוד יום עבודה שגרתי למי שבעיני רבים נחשב להפתעת העונה. אבל הסטטיסטיקות היבשות, אלה שחוטאות לא מעט גם לשאר השחקנים, רק מגרדות קרום דק מהסיפור שהוא דריימונד גרין, הקומבו-פורוורד של הקבוצה שאוחזת במושכות הליגה, גולדן סטייט ווריורס.

מאמנה של גולדן סטייט, סטיב קר, נהנה לספר לכל מי שרוצה לשמוע איך גרין הפתיע אותו בעת משחק בו הלוחמים לא נראו כמו עצמם. גרין הזועף ביקש מקר לקחת פסק זמן, במיוחד כדי לגעור בשחקנים. השחקן בשנתו השלישית אפילו לא נתן למאמנו הטרי את הכבוד, וצעק על חבריו לקבוצה בעצמו. קר, שבזמנו חלק חדרי ההלבשה עם לא מעט שחקנים מיתולוגיים, טוען שזו הייתה הפעם הראשונה שראה שחקן עושה זאת. אין דבר בעברו הרחוק של גרין שהועיד לו את המקום בו הוא נמצא היום, בגיל 25, על סף חוזה עתק ראשון בליגה הטובה בעולם.

ההתחלה לא רמזה על ההמשך. גרין אמנם התחיל כשחקן תיכונים מצוין בסאגינווה, מישיגן, אך לא דורג בתוך מאה השחקנים הטובים במחזור הגיוס שלו. הוא קיבל מכתבי חיזור נמרצים בעיקר מקנטאקי, אז תחת המאמן טובי סמית', ומישיגן סטייט של טום איזו. גרין כבר התחייב פומבית לקנטאקי, אך כשסמית' התפטר לפני תחילת העונה, גרין משך את התחייבותו ובחר לחתום קל"ב. הלוחם לעתיד הצטרף לספרטנים ממישיגן סטייט. לאחר קשיי הסתגלות שגררו שאלות של כושר גופני ומוסר עבודה אשר אפפו את עונת הפרשמן שלו, גרין חיפש ומצא את המקצוען שבו. הרבה בזכות מאמנו וחבריו לקבוצה, גרין "התמכר" לעבודה קשה, והניח את היסודות לשחקן והאדם שהוא כיום. עונותיו האחרונות בקמפוס כבר השוו לאלה של מג'יק ג'ונסון, ספרטני לשעבר, כשהפך יחד איתו לאחד משלושה שחקנים בלבד בהיסטוריה של טורניר ה-NCAA להשיג שני טריפל-דאבלים. השלישי ברשימה, אגב, הוא "מר טריפל דאבל" בכבודו ובעצמו, אוסקר רוברטסון. הכינוי הנפלא לו זכה גרין, "הדוב המרקד", היה רק בונוס סמלי לקריירת מכללות מרשימה.

כל זה לא הרשים קבוצות רבות בערב הדראפט של שנת 2012. המילה "טווינר" עדיין מהלכת אימים על חלק ממחלקות הסקאוטינג, וכשהיא מצורפת לקליעה חשודה מבחוץ, קשה להשתחל לסיבוב הראשון. אם לא די בכך, בשנים האחרונות, ארבע שנים מלאות בקולג' כבר הפכו לנורה אדומה יותר מאשר נקודה לזכות שחקן שמצפה להיבחר גבוה, ודריימונד לא חמק מהטרנד. גרין, שאמנם התנחם בהשלמת תואר ראשון, נפל כפרי בשל עד לבחירה ה-35 בסיבוב השני, והגיע לווריורס שזיהו בו רמז ממה שכולם רואים בו היום.

העונה, ב-66 משחקים גרין מנצל את המקום בחמישייה כדי לספק 11.7 נקודות לצד 8.2 ריבאונדים ו-3.6 אסיסטים ב-32 דקות לערב. ממוצעי קריירה. הווריורס משחקים כדורסל מדהים, ומאזן הפלוס-מינוס המשוקלל של גרין, שעומד על 16.2+, מקבל תוקף כשמצמידים לו את מאזן הקבוצה כשהוא על הספסל, שצונח ל-0.6+ בלבד. המספרים אמנם מרשימים, אך רק מי שרואה את גרין בפעולה מסוגל להבין על מה כל ההייפ סביבו.

הוורסטיליות של גרין מאפשרת לו לתת לגולדן סטייט בדיוק את מה שהיא צריכה, ולאורך הקריירה שלו הוא מראה את הנכונות לעשות מה שצריך בלי לחפש את הקרדיט. גרין הוא הגלו-גאי. הדבק. הוא השמן למכונה. צריך לאלתר חילוף? גרין שם לפני שתקרא לעזרה. בהתקפה, כל חסימה של גרין היא כמו מקרר שהופיע משומקום. צריך לתת עוד מסירה, זאת שלפני האסיסט? גרין ישמח לספק אותה בתזמון אידאלי.

האיי-קיו שלו לא נופל מזה של רכזים עם ותק של 10 שנים בליגה. יותר מהכישרון לבצע פעולות ספציפיות, גרין ניחן ביכולת לבחור נכון אלו פעולות יש לבצע בכל רגע נתון. מעבר לקבוצתיות המהוללת שלו, שדיברנו כבר בשבחה, המסירות שלו מוכיחות גם ראיית משחק מלאת ניואנסים. הקליעה שלו, שהייתה סיבה מרכזית לנפילתו לסיבוב השני בדראפט, הפכה לנשק לגיטימי בארסנל של הלוחמים. 36.4 אחוזים בזריקות מחצי מרחק, 34.9 אחוז משלוש מעל לקו השבירה (כלומר, לא מהפינות הקרובות יותר לסל). לא מעט מהמבטים שהוא מקבל לצד האחים ספלאש הם נקיים לחלוטין, וגרין מנצל אותם יותר מתמיד, בקצב מכובד ביותר בהשוואה לליגה.

אך יותר מהכול, הערך האמתי במשחק שלו נמצא בהגנה. בשלוש עונותיו בליגה, גרין כבר הספיק לאמלל לא מעט שחקנים מכל עמדה על המגרש. דריימונד הוא הסמל לשיטה הקיצונית של הלוחמים, שמחליפים משימות ביניהם במהלך פוזשן הגנתי יותר מהרוב המכריע של קבוצות הליגה. היכולת של גרין לסתום את החורים שנפתחים – לעצור בקשיחות את הגבוה שמתגלגל בחסימה ואז לרוץ לסגור את הרכז הסילוני בצד החלש – היא חלק מרכזי בדירוג ההגנתי הטוב בליגה של קבוצתו. הוא אגרסיבי כמו דוב, וזריז כמו דוב מרקד. כשחקן יריב, גרין יכול לעלות לך על העצבים.

אך התסכול לא מתפוגג כשהוא פותח את הפה. לאחרונה, כאשר רואיין בשידור ישיר לאחר תצוגת שיא שלו מול הקליפרס, הוא קיבל מעין תיקול סמלי מדאנטיי ג'ונס, שחקן ותיק משולי ספסל הקליפרס. גרין השתהה ונתן בו מבט שלא נתון לפרשנות יתרה, מה שלא מנע ממנו גם לפרש אותו אחר כך, כשלעג לג'ונס בראיונות בחדר ההלבשה: "אני מניח שהוא חיפש תגובה ממני... אבל הוא לא משחק. אני לא יכול להרשות לעצמי להיות מורחק ולפגוע בקבוצה שלי... אם הוא יורחק – הם (הקליפרס) אולי אפילו לא ישימו לב." גרין המשיך: "לפחות הוא קיבל קצת זמן מסך...". נדמה שגרין לא מתכוון להיות הסכר שימנע מהדם הרע שבין הקבוצות להמשיך לזרום.

בליגה שמחולקת לכוכבי-על ולשחקני משנה, ההיצע של שחקנים שקורצו מהחומר של גרין קטן בהרבה מהביקוש. וזו אחת הסיבות שאיש לא יכול לחזות מה הוא שווה בשוק השחקנים הקיץ בתור שחקן חופשי מוגבל. גרין הולך לקבל הצעות מפתות לעזוב, אל תתפלאו אם סוכנו ידרוש חוזה מקסימום באקלים הכלכלי הייחודי שנוצר, וגולדן סטייט תצטרך לתגמל אותו כראוי כדי להשאיר אותו. הלוחמים אולי אפילו יאלצו לוותר על דיוויד לי ו/או אנדראה איגואדלה, אול-סטארים בעבר, וחלק מרכזי מהרוטציה של קר בהווה. בינתיים, על חוזה רוקי של פחות ממיליון דולר לעונה, גרין מועמד מרכזי לתואר השחקן המשתפר. שמו אפילו נמצא בשיחות על תואר שחקן ההגנה, זה ששמור על-פי רוב לסנטרים מאיימים שגבוהים בהרבה מ-201 ס"מ שרשומים, בנדיבות רבה, בעמוד השחקן של גרין.

הווריורס משחקים העונה כמו אלופים לעתיד. הפוטנציאל האינסופי של הקבוצה מהמפרץ מגיע לצד ציפיות בלתי אפשריות. בסוף העונה, בין אם זה יהיה בתחילת מאי או באמצע יוני, דריימונד גרין ישפוט את עצמו על-פי הקריטריונים שתשיג הקבוצה שלו. זה התפקיד שלקח על עצמו.

בתקופה בה המדיה המסקרת את המשחק הופכת ליותר צייצנית, קיצונית וסטריאוטיפית מרגע לרגע, מילים כמו "ווינר" הפכו לחלולות מתוכן. אלה הם שחקנים כמו גרין שיוצקים בהן משמעות מחודשת.

לעמוד הטוויטר של אורן לוי