בווידאו: ארון ראמזי כובש ומבשל ב-0:3 של ארסנל על ווסטהאם
דרוש: מעסה.
שבוע אחרי שארון ראמזי נכנס כמחליף בדקה ה-73 ונאלץ לצאת בגלל פציעה בשריר הירך האחורי בחלוף תשע דקות, החליטו בארסנל לעשות מעשה והתחילו לחפש מעסה. ב-19 בפברואר פרסם המועדון מודעת דרושים ברשת ובה נכתב: "מטרת התפקיד היא לספק מסאז' וטכניקות עיסוי שונות ברקמה רכה, יחד עם תרגילי שיקום לשחקני הסגל הבכיר".
1,716 ימי היעדרות היו במשותף לשחקני הסגל של ארסנל בעונה שעברה - יותר מכל קבוצה אחרת באנגליה. ההשבתות הממושכות של מתיו דבושי, אלכס אוקסלייד צ'מברליין, תיאו וולקוט ואחרים העידו כי גם העונה המגמה נמשכת. אולם, הפציעות החוזרות של ארון ראמזי הן שהצביעו על הבעיה העיקרית. בארסנל לא יודעים לאושש שחקנים. בדרך כלל גם ממהרים להחזירם.
אחרי הנפילה השלישית לעונה זו, ארסן ונגר החליט להיזהר בניסיון הרביעי עם ראמזי והחזיר אותו לעניינים בהדרגה. שלוש דקות נגד ק.פ.ר, 39 בגביע נגד מנצ'סטר יונייטד ובשבת כבר 90 דקות מלאות בניצחון 0:3 על ווסטהאם, בו הצטיין ראמזי עם בישול ושער. הופעה שזיכתה אותו בשבחים והזכירה מדוע נבחר לשחקן העונה של התותחנים אשתקד. רגע לפני הניסיון לקום מהקרשים מול מונאקו ושבוע וחצי לפני המפגש מול ישראל - ארסנל ונבחרת ויילס מחכות לארון ראמזי של 2013/14.
ארסנל וראמזי רוצים קאמבק חלומי נגד מונאקו (21:45, ספורט5 ו-HD)
במקביל: אתלטיקו מדריד זקוקה למהפך מול לברקוזן (21:45, ספורט 5+)
בעונה שעברה, בגיל 23, ביצע ראמזי את הקפיצה הגדולה והפך במהרה לשחקן הכי חשוב של ארסנל. אחרי שבעה שערים בחמש שנים קודמות בפרמיירליג, הקשר הוולשי סיפק 10 בליגה והוכתר לקשר הטוב ביותר בפרמיירליג בחצי העונה הראשונה. ולא רק בגלל כמות ההבקעות. ראמזי היה דומיננטי במרכז המגרש, חילץ כדורים, איים על השער ומיצב עצמו ככוח שיש להכיר בו. שחקן בכיר. ודווקא אז הוא נפצע.
זו לא הייתה רגל שבורה כמו לאחר התיקול הזכור של ריאן שוקרוס בפברואר 2010, אז הושבת ראמזי לתשעה חודשים, אבל עדיין פציעה מעיקה בשריר הירך האחורי שהותירה אותו יותר משלושה חודשים מחוץ למגרשים. כשנפצע במלך חג המולד, ארסנל הוליכה את טבלת הפרמיירליג. כשחזר, התותחנים כבר היו מחוץ למירוץ האליפות והודחו מליגת האלופות. כולם תלו את הדעיכה של הקבוצה בחסרונו.
כל שנותר לראמזי הוא להוביל את ארסנל למקום הרביעי ולזכייה בתואר ראשון אחרי תשע שנים, עם שער הניצחון הדרמטי בגמר הגביע. בדקה ה-110 של ההארכה מול האל סיטי (2:3). "אני הייתי קשר, והלוואי והיה לי את מה שיש לו ברגליים", החמיא אז ונגר לראמזי שגם האריך את חוזהו במועדון. "הוא יכול להגן, הוא יכול להתקיף, הוא יכול לכבוש. מה עוד אפשר לבקש משחקן? והוא עוד צעיר, כך שהאיכויות שלו עוד יכולות להשתפר. כשאתה בוחן את ההתפתחות שלו בשנתיים האחרונות, למה שיעצור? אני צופה לו עתיד גדול".
למרות זאת, שריר הירך המשיך להציק לקשר גם במהלך הקיץ. הבעיה לא טופלה כראוי ובסוף ספטמבר הגיעה המהלומה הראשונה לעונה הנוכחית. ראמזי נפגע ב-1:1 מול טוטנהאם ונאלץ לשבת בחוץ כחמישה שבועות, במהלכם החמיץ את משחקי נבחרתו נגד בוסניה וקפריסין. החזרה שלו החזיקה מעמד פחות מחודשיים, עד שחש שוב את שריר הירך האחורי במחצית המשחק נגד גלאטסראיי. לפני כן הוא עוד הספיק לבשל ולהבקיע צמד, כולל טיל אדיר שנחשב לאחד משערי העונה באירופה ואותו הגדיר ראמזי כ"שער הגדול בקריירה שלי". עוד ארבעה שבועות בחוץ, שוב קאמבק מהיר מדי למגרשים.
בין פציעה לפציעה, היה זה המאמן ההולנדי ריימונד ורהיין, מי שהיה עוזר מאמן נבחרת ויילס, שהציע לראמזי לעזוב את ארסנל. "יש שתי אפשרויות: או שארסנל תבחן את עצמה ותבין מה היא לא עושה נכון, או שארון יילך למועדון בו האימונים יותר מאוזנים", הבהיר ורהיין את עמדתו. "הצוות הרפואי יכול רק לנסות לרפא, אבל המאמנים הם אלה שגורמים לבעיה כי הם קובעים את תכנית האימונים". ההולנדי אף ערך בעבר מחקרים בנוגע לימי התאוששות ושיקום של שחקנים, ובאחת ההזדמנויות כינה את ארסנל "חובבנית" וטען שבגלל האימונים של ונגר "רובין ואן פרסי נראה כמו אדם זקן". מבחינתו, שריר הירך האחורי של ראמזי היווה הוכחה נוספת לטענותיו.
אחרי הביקורת מצד ורהיין, גם ונגר הודה כי מיהר להחזיר את ראמזי למגרשים. הרי הפציעות שלו לא נבעו ממגע או מתיקול מסוכן. הן היו ללא מגע. פציעות שמשמעותן כושר גופני לוקה בחסר או אי כשירות פיזית. בפעם השלישית, כאמור, המנג'ר הצרפתי בחר לבשל את ראמזי לאט. לאחר שנתן לו שלוש דקות כמחליף מול ק.פ.ר, אמר ונגר: "כשיש הישנות כזו של פציעות שריר, נוצרת נסיגה פיזית שהפתרון שלה הוא בכלל פסיכולוגי. אבל לפי איך שארון נראה באימונים, אני לא חושב שזה המקרה".
למרות דבריו של ונגר, ראמזי שיחק עם חשש אמיתי ברוב שלבי העונה. גם כשהציג יכולת טובה, הוא נראה לא אחת כמי שמוטרד מאפשרות שהפציעה תחזור בכל רגע. ששוב ייפול אל הדשא וייאלץ לסמן לספסל על חילוף. בעונה שעברה, כאשר שיחק ללא כל חשש, ביצע ראמזי 3.32 תיקולים בממוצע למשחק. העונה, תחת ההשפעה המנטאלית של רצף הפציעות, כמות התיקולים שלו ירדה בחצי. גם אחוזי הדיוק בבעיטות צנחו פלאים (מ-70 ל-31) וכמות השערים עמדה על ארבעה בלבד בליגה, אחד בגביע הצדקה ושניים בליגת האלופות.
לאחר הפציעה השלישית, גם בגלל ההצבה המוצלחת של סנטי קאסורלה במרכז השדה, לא הייתה להיטות מצד ונגר להחזיר את ראמזי ישר אל ההרכב הראשון. כשזה קרה, הקשר הוולשי בן ה-24 נראה חד ואקטיבי כמו שהיה ברגעים היפים של העונה שעברה. נגד הפטישים ביום שבת, במשחקו הראשון בהרכב מאז הפציעה האחרונה, ראמזי הפגין דומיננטיות. הוא שוב היה האיש המושך בחוטים. באמתחתו היו שלוש חטיפות, ארבעה תיקולים מוצלחים וחמישה מצבים שיצר, כולל הבישול במבצע הקבוצתי לאוליבייה ז'ירו. מבין ארבע הבעיטות שלו לשער, אחת גם מצאה את הרשת ונתנה לו הזדמנות לחגוג גול ראשון ב-2015.
השער הזה גרם אושר לא רק בלונדון, אלא גם ברחבי ויילס. מאמן הנבחרת כריס קולמן לא יכול היה לבקש זמן טוב יותר לקאמבק של "רמבו", כשבסוף החודש ממתין לו הקרב הישיר מול ישראל בחיפה. גם האליל הלאומי ריאן גיגס, עוזר מאמן מנצ'סטר יונייטד שהודחה על ידי ראמזי וארסנל מהגביע, היה מאושר עבורו: "ארון הוא אחד השחקנים הבכירים שלנו, והחשיבות שלו עולה בנבחרת כזו שאין בה הרבה עומק. אני מקוה שהוא יוכל להיות כשיר למשחק בישראל. זו תהיה בשורה מצוינת". טוב, תלוי את מי שואלים.
