עונג שבת: הבחירות שלפני הבחירות

למה בכלל קוראים לזה "פלייאוף"? ביישורת האחרונה של ענפי ספורט האמריקאי, שם משתמשים במושג נכון, משחקים אחד נגד השני על הדחה. ב-NFL זה בנוקאאוט, ב-NBA זה בסדרות, אבל בכל שלב בפלייאוף, שתי קבוצות משחקות PLAY עד שאחת עפה OFF.

אצלנו, פשוט מחלקים ליגה של 14 לשני חלקים, של שש ושמונה קבוצות, ובשני החלקים עורכים עוד תחרות בשיטת ליגה. פלייאוף? קשה לבוא בטענות לשפה העברית ולמדינה שלנו, כנראה מדינת התרגומים הנוראית בעולם - ד"ש לשליחות קטלנית, נשק קטלני, ריאיון סוף (באמת?!) - כי אפילו אבשלום קור בעצמו לא היה מוצא מושגים שאפשר להשריש כאן, ושיחליפו בגאון את "פלייאוף עליון" ו"פלייאוף תחתון".

עד אז, הצעותיי: פלייאוף קטלני ופלייאוף סוף.
מר קור, המדור מחכה לתגובתך.

עונג שבת. והפעם: המחזור האחרון של העונה הסדירה, כולל סיכום של העונה הסדירה. מתחילים.

לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

למעקב בטוויטר

ערן זהבי: 23 משחקים, 22 בהרכב, 20 שערים, 6 בישולים. הצהובים כבשו 51, והוא ארגן באופן אישי 51% מהם. היה בקצב אש משוגע והשיא של נסים אלמליח ז"ל (30 שערים בעונה) כבר הרגיש כמו שיא לשעבר; נרגע לאחרונה מבחינת הספק, ועדיין, השחקן הכי דומיננטי של מכבי תל אביב העונה, ולמעשה, השחקן היחיד שמעל לליגה הזו. 11 משחקים לסיום, יצטרך לכבוש שער למשחק כדי לנפץ את השיא המיתולוגי. בכל מקרה, על המסלול הברור לתואר שחקן העונה זו השנה השנייה ברציפות, דבר שלא קרה מאז שנות ה-90'.

שלושה מועמדים נשארו עומדים - ברק בכר, רן בן שמעון וחיים סילבס - ובגלל שרק בעוד כמה שעות נדע עד כמה מרשים ההישג של שני האחרונים, התואר כבר בדרך למאמן עירוני קרית שמונה. למרות השבועות הפחות טובים, מה שקורה בצפון לא מפסיק להדהים. החבורה של בכר, מינוס 100 מיליון שקל בתקציב ממכבי תל אביב, נדבקת לעורק הראשי של הצהובים. במשולש הצמרת הגבוהה רק לקבוצה אחת אין באמת את הכלים ללכת עד הסוף, על הנייר, ולכן מה שבכר עושה שם ראוי להערכה. קרית שמונה כבר לא הפתעה. היא תופעה.

איתמר ניצן - השוער הכי טוב בליגה הוא ולדימיר סטויקוביץ'. אג'ידה וחיימוב נהדרים, מרציאנו - ברגע שיעבור לקבוצה תחרותית - גם יהיה ברשימות שלנו. ועדיין, ניצן חייב לזכות בכבוד הזה. בעונה שעברה רמת השרון ירדה, והרבה האשמות דבקו בו, ובצדק. את מה שהוא עונה העונה, ב-13 משחקים בהם קיבל את האפודה, קשה להסביר. לפני 11 מחזורים חזר שוב לשער של קבוצה שספגה עד אז 26 שערים ב-14 משחקים. מאז: 3 ספיגות. המילה 'פסיכי' בהחלט מתאימה.

אלי דסה - המגן הימני העולה. הופעות נהדרות בבית"ר ירושלים, ממשיך להשתפר ככל שחולף הזמן. לפני צמד המשחקים מול וויילס ובלגיה, הוא צריך להתחיל להיכנס לדיונים אודות ההרכב הלאומי. אם לא עכשיו, בהחלט שבהמשך. הטיל מול מכבי פתח תקוה בטוח לא הזיק לו.

איתן טיבי - מכבי תל אביב ספגה רק 20 שערים. חואן פאבלו לא מפגין יכולת מזהירה, ברק לוי אפילו פחות מרשים ממנו וקרלוס גרסיה מציג את אחת הדעיכות הגדולות ביחס לעונה שעברה. אז מישהו חייב לקבל את הקרדיט למספרים הללו, והמישהו הזה הוא טיבי. מהיר, חזק ואיכותי - וכבר שנה שלישית רצוף ששולט בקטגוריה הזו.

יניב לביא - בספטמבר הוא יהיה בן 38, והוא אחת התופעות הנעימות של העונה הזו. רק 21 שערים ספגה הפועל רעננה, והוא מקבל נציגות של כבוד. בינואר לקחו לו את שותפו לפשע, לואי טהא, ולביא לא החסיר פעימה. מברוק.

עומרי בן הרוש - לא רק בגלל שהוא המגן השמאלי העיקרי של האלופה המכהנת אלא בעיקר בגלל השיפור בחודשים האחרונים. השתדרג מאוד בתחום ההתקפי, ובסוף מרץ יצטרך להוכיח שגם האספקט ההגנתי הפך לנקי.

קלאודמיר - עוד בינגו של בית"ר ירושלים, קולטת המציאות המרשימה ביותר בצוותא עם קרית שמונה. חזק באמצע, שורף קילומטרז', אופי נהדר ויש גם בומבות נייחות נפלאות. הגרזן של העונה הסדירה.

ערן זהבי - הלאה.

מאור בוזגלו - דעך בשבועות האחרונים, אבל את המספרים, 9 שערים ו-10 בישולים, ואת העובדה שהוא הכלי היחיד שבאמת הניע את באר שבע, אי אפשר לקחת ממנו. כדי להישאר בנבחרת הזו יצטרך לתת פלייאוף עליון משביע רצון.

דויד מנגה - 7 שערים ו-9 בישולים. התחרה עם רועי קהת על המשבצת של נציג קרית שמונה, ונכנס גם בגלל שרואים עד כמה הצפונים מתקשים מאז שנפצע.

מוחמד גדיר - 13 כיבושים ויציבות נהדרת. הפך לבאנקר של סכנין, והראה העונה שיש לו יכולות לשחק חלוץ 9. סיבוב במקום ודיוק, ומעניין לראות מה יעשה בקיץ.

לארי קאיודה - והנה אחד שנכנס למרות חוסר יציבות, אבל קשה כל כך שלא לכלול אותו. קאיודה הוא הסיפור של מכבי נתניה. מניה דיפרסיה מהקיץ ועד עכשיו. כשהנטל הכלכלי מכביד, הוא נעלם תחת יוסי מזרחי. אבל לאחרונה הוא מראה שהוא אחד השחקנים הכי טובים שיש בליגה הזו. כשהוא רוצה, אין בישראל שחקן הגנה שיכול לעצור אותו. 10 שערים ו-5 בישולים מחזקים את הטענה.

דניאל ליפשיץ

שרן ייני, קאסיו פרננדס, אברהם פאס

דור מיכה, ניקולה מיטרוביץ', רועי קהת, ערן לוי

מהראן לאלה, אנתוני וואקמה, שלומי ארבייטמן

בקיץ, בזמן שסייר במונדיאל בברזיל, קיבל הצעות 'מעליבות' מקבוצות מהלאומית. ואז אלי טביב לקח, ובין כל הצעירים בבית"ר ירושלים גם אזולאי פרח והפך לשחקן ליגת על לגיטימי ויותר מכך. כוח, מהירות, ראיית משחק ובעיטה יוצאת מן הכלל. אל תופתעו אם לטביב יהיה קשה להשאיר אותו אצלו בעונות הקרובות.

התגלית, 2.0 – איז'ו הנמר

אחרי התרנגול ושי סידי, נראה שיש כן קמע-סלב חדש.

עד לפני כמה שבועות בסירה היו שלושה כוכבים שהגיעו מאירופה עם באזז אדיר ולא סיפקו את הסחורה - עדן בן בסט, יוסי בניון ומאור מליקסון. בניון, לאחרונה, הפך את התמונה והראה שכשהוא בריא הוא שווה למכבי חיפה נקודות וכסף; בן בסט, למרות שנזכור ממנו פרצופים ותחנוני פנדל, בכל זאת כבש שישה שערים ליגה ויחסית לדקות שקיבל זהו נתון יפה מאוד. זה משאיר את מליקסון בצמרת, ללא מתחרים. 19 הופעות, שער אחד ושני בישולים - גם המספרים וגם היכולת של השחקן המוכשר הזה מאכזבים בצורה בלתי רגילה. עוד 11 משחקים נותרו כדי להפוך את הרושם.

מכבי חיפה, עם תקציב של 86 מיליון שקל, תגרד הערב - אם וכאשר - מקום בפלייאוף העליון, על הבאזר. זה אומר הכול. כישלון כולל של המערכת, וכשאין מערכת מקצועית יציבה החצים מגיעים למעלה. העונה עוד תסתיים עם כרטיס לאירופה שיקל על העניין לפחות כלכלית, אבל 2014/15 תיזכר ככזו שבה יעקב שחר סוף סוף ניסה לאמץ את המודל הזר שעבד כל כך טוב במכבי תל אביב, וגם זה לא עבד לו. הפועל באר שבע נותנת פייט בקטגוריה הזו, כשאחרי 25 מחזורים בעונה שעברה היתה עם 13 נקודות יותר מהעונה. אבל נחכה עם הביקורות, שכן הדרומים פייבוריטים עצומים להגיע לגמר הגביע, ונמצאים רק 5 נקודות מתחת למקום הראשון.

נכון. האצטדיון מדהים. הרכש היה מבטיח. אבל זה לא הלך. ועדיין, 24 אלף איש הגיעו בממוצע למשחקי מכבי חיפה בסמי עופר. לא צריך לחפש נסיבות מקלות, צריך להעריך את מה שראינו לנגד עינינו.

יש כמה מתחרים על התואר היוקרתי, כמו הפיטורים של קורצקי וההבטחות של אלי שגב. אבל מעל כולם ניצב, בגאון, איל ברקוביץ'. כל מה שכולם ידעו שיקרה, קרה. כאילו כל העולם כולו היה תסריטאי של הסרט הזה. כל מהלך בעונה הזו היה ידוע כאילו כבר קרה בעבר. השילוב בין האופי של הקוסם לריקבון שסרח במערכת של הפועל תל אביב היה מועד לפורענות, וכל יום שזה החזיק מעמד היה בגדר נס.

ראשית, אפשר לקחת את כל המחזור ה-23 ולבחור בו. הוולה מרשים של רייכרט, הטיל של פירס, הסיבוב של אזולאי והסלאלום של קאיודה. אבל הפגז של אלי דסה מול מכבי פתח תקוה בינתיים תופס את רוב המחמאות. לא רק הביצוע עצמו אלא כמה שהוא נדיר. כשרענן ברנובסקי שלנו אילץ את דסה לנסות לשחזר את השער, לא משנה כמה הוא ניסה - זה לא צלח.

בעת כתיבת שורות אלה, אמצע חודש מרץ, שחקני מכבי נתניה עדיין לא קיבלו את משכורות ינואר. הבוס, אלי שגב, לא דרך בארץ הרבה זמן (למה?) והשחקנים ממשיכים להיות תלויים בבנק שערב לבנק שערב לבנק. גם בעכו היו בעיות, והתופעה פשוט מבישה.

דרבי. פיו פיו. פואד. אדום. הפאול של טל בן חיים. אוהדים של מכבי פורצים. קרלוס סימן להם. בית הדין. מינוס נקודה. רדיוסים. איכס. שום דבר בתהליך הארוך והדוחה הזה לא היה בסדר. רק תארו לכם שהנקודה הזו תפריע למכבי תל אביב במאבק האליפות, ולהפועל תל אביב במאבק הירידה. איכס.

12 כרטיסים צהובים יש לקשר הפועל פתח תקוה, ולקשר סכנין נותר רק לקנא ולחזור להיאבק על תואר שפעם היתה נחלתו הבלעדית.

במכבי תל אביב תהו רבות מה היה קורה אם הדרבי התל אביבי הראשון לא היה מפוצץ; כמה נקודות, אחת עד ארבע, היו מתוספות למאזן. ואז הגיע יפת, בכיר שופטי ישראל, ו"נאטם", לדבריו, כשאיתן טיבי תפס את חולצתו של שמעון אבוחצירה ברחבה, כמה דקות לפני שריקת הסיום. אם רועי קהת היה מתרגם את התפיסה לניצחון, הטבלה היום היתה הפוכה כנראה. קשה לבוא בטענות לשופטים שלא ראו מהלך מסוים, אבל כאן יפת ראה, ואף קיבל המלצות משופט הרחבה ומהקוון. ל"נאטמתי" אין תירוץ.

ודווקא עכשיו, מתחת לקטגוריה הקודמת, ראוי להביע את הסלידה מהעיסוק המוגזם בכל שריקה של כל שופט. טעות קריטית? ניחא. אבל די עם הרטינות על כל פיפס וכל אופסייד. כדורגל זה ענף בלתי אפשרי לשיפוט, וככל שנוסיף מצלמות מחוץ למגרש ונשאיר את השיפוט עם אפס מצלמות, אנחנו נראה יותר דברים מהם. לצד הביקורת הספציפית על יפת, ועל טעויות שאכן היו העונה - לכל שופט בכל מגרש - השופטים הישראלים לא נופלים באופן מובהק מאף צוות שיפוט של אף מדינה בעולם. ואם מישהו חושב אחרת, שיוכיח. המלצה לכל אוהד או איש תקשורת שעומד לצלוב שופט: לפני שאתה משתלח, דווח בכמה הילוכים חוזרים נעזרת כדי לקבל החלטה שאותו שופט קיבל בשבריר שנייה.

בלמי מכבי חיפה ומ.ס. אשדוד עדיין לא החמיצו דקה של כדורגל העונה

לשני הטאלנטים הצעירים - זה מהפועל חיפה וזה מהפועל פתח תקוה - רשומה דקת ליגה אחת, בתחתית טבלת ההשתתפות העונתית של כל שחקני ליגת העל. שניהם נכנסו בדקה ה-90. פלקושצ'נקו עשה זאת מול מכבי תל אביב - כבוד.

על מינויו של בלבול היו הרבה ביקורות, ולמרות השיפור במצבה של מכבי חיפה לא נראה שיקבל את המושכות בעונה הבאה. ועדיין, עם פנקס הצ'קים הפתוח של שחר, דווקא בלבול - עם העין ולא עם הכיס - קלע בינגו עם צירופו של אברהם פאס, הבלם שהכיר מסכנין. ממשחק למשחק, הגיל שלו רק מהווה פחות עניין. יהיה קשה להוציא אותו מההרכב. גם בקיץ.

מלך השערים כובש כל 99.9 דקות על המגרש. אחריו, מבין השחקנים שכבשו לפחות 5 שערים:
שלומי ארבייטמן, כל 133 דקות.
דובב גבאי, כל 143.
מוחמד גדיר, כל 156.
מהראן לאלה, כל 157.
עידן ורד, כל 168.

אם יש שיתוף פעולה מרשים בין מכבי להפועל תל אביב, זה בגזרתו של הקשר הצעיר. נראה שגם הקבוצה של ג'ורדי וגם הקבוצה של מורדי עושות הכול כדי לגרום לו לכאבי לב, לבלגנים רגשיים ולכאוס מתמשך סביבו. אהד את הפועל, הגיע למכבי, ספג קללות במשך חצי שנה, רק כדי לחזור להפועל ולספוג קללות שם, בדרך חזרה למכבי ומי יודע כמה זמן ייקח לאוהדים להתרגל אליו הפעם. בתווך: מסיבות יום-הולדת שמשום מה אסור לו ללכת אליהן, וגובים שמבקרים באימונים. ומה שמדהים בכל זה, הוא שבכל דקה שלו על הדשא הוא מספק את הסחורה. גם העונה יש לו מקום בהרכב מכבי תל אביב, אז בטח שבהפועל הוא עושה חיל.

העונה הובהר באופן סופי שמשחקים בין הקבוצות הללו לא צריכים להתקיים בצורה שבה מתקיימים. זה עולה יותר מדי כסף וגורם ליותר מדי דאגות. השיירות הדוחות דרך המטעים, האווירה המתוחה מדי והשירותים המנופצים הוכיחו שאין יותר מדי כדורגל ואין מה להרוויח במפגש הטעון הזה. הצעות: משחקים בלי קהל אורח או באצטדיונים נייטראלים. עדיפות להצעה הראשונה.

אשר אלון, בוס רעננה, פיטר את חיים סילבס לאחר תיקו מאופס, מינה את חיים שאבו, לא הצליח לסגור חוזה עם חיים שאבו ולאחר שזה העביר אימון, פנה שוב לסילבס ומאז אתם יודעים מה קרה. הנה, גם החלטה הזויה של בעלים יכולה לעשות טוב לקבוצה.

כמו בלבול, גם לוי הגיע על תקן של חצי שנה ודי. אבל ההצלחה שלו כבר מתחילה לגרום להרגשה שאולי טביב ימשיך את השידך. 13 מ-18 נקודות במשחקים שבסיבוב הקודם קורצקי ספר 5 מ-18 זה לא עניין של מה בכך. מבחינת מיקום, בית"ר של קורצקי היתה במקום הרביעי, אבל הכדורגל של ירושלים סוחף יותר ואטרקטיבי יותר, ובעיקר - עושה את טביב מרוצה יותר, והרי זה מה שחשוב באמת.

1. שאף קבוצה לא באמת רוצה לקחת את האליפות הזו.

2. שמ.ס. אשדוד זה אחד הדברים הכי לא תחרותיים בייקום.

3. שיוסי בניון מכניס למכבי חיפה כל כך הרבה כסף.

4. שדודו ביטון סוף סוף נחת בישראל.

5. שהמחזור ה-26 יהיה נ-ה-ד-ר.

בא בטוב: אלירן עטר. לפני שעזב את מכבי תל אביב, נהנה בדרבים מול הפועל. צפוי להמשיך מאיפה שהפסיק - ורק העיר אחרת.

בא ברע: אור אוסטווינד. קצת נעלם לאחרונה, אחרי הרבה שבועות של באזז. אם האדומים רוצים להרוס ליריבה, הם צריכים אותו בעניינים.

בא בטוב: בוריס קליימן. נמצא במגמת עלייה, ואחרי שלושה משחקים רצופים, סוף סוף לא ספג מול ערן זהבי. מול ההתקפה העדינה - בעדינות - של הפועל רעננה, יוכל להאריך את הרצף החיובי.

בא ברע: חיים סילבס. את הקפיצה המקצועית עשה ואף אחד לא ייקח לו, אבל אם יסיים מחוץ לפלייאוף העליון, כך, על הבאזר, לא נמצא מישהו מאוכזב ממנו.

בא בטוב: משה אוחיון. אם יבוא לשריף שיבוא לו בטוב, אולי יבוא גם להפועל תל אביב טוב. אם יבוא לשריף. אם.

בא ברע: רן בן שמעון. לא בגלל המומנטום אלא בגלל שלאחרונה יותר מדי דברים 'התחרבשו' לו ברגע האחרון, וכשזה חשוב. ואחרי שגם עפולה חזרה מהמתים עם צמד כדי להדיח אותו, התסריטים הקלושים של הדחה לבטח הופכים בראשו לסבירים מאוד ומפחידים מאוד.

הפועל עכו - עירוני קרית שמונה (שבת, 19:00, טוטו-עכו)

הבטן: 0:2 לקרית שמונה

בא בטוב: רועי קהת. בהיעדר דויד מנגה, ואחרי שני משחקים לא מדויקים, ידייק קצת יותר הפעם.

בא ברע: וובה בראון. אחד מהקשרים האחוריים הכי טובים העונה סובל מכמה שבועות של דאון. ההפסד למכבי חיפה רשום בעיקר עליו, עם איבוד והסטת כדור של יוסי בניון לתוך השער של חיימוב.

מ.ס. אשדוד - מכבי נתניה (שבת, 19:00, הי"א)

הבטן: 0:1 למכבי נתניה

בא בטוב: לארי קאיודה. אם ערן לוי לא היה מחמיץ ברשלנות את האסיסט הנהדר של קאיודה (אחד ממהלכי העונה של הניגרי), נתניה היתה מגיעה למשחק הרבה יותר רגועה.

בא ברע: הווינר. 2.85 לניצחון של נתניה? לא ראיתם את אשדוד לאחרונה? (לאוהדי נתניה: מתנצל על הנאחס)

הפועל באר שבע - בני סכנין (ראשון, 20:15, וסרמיל)

הבטן: 1:2 להפועל באר שבע

בא בטוב: אלישע לוי. חתכנו, התעצבנו, התאכזבנו, הסטטיסטיקות רעות, ועדיין - אלישע במרחק חמש נקודות מהמקום הראשון ושני משחקים מגביע. האם ינצל את הצ'אנס?

בא ברע: מאור מליקסון. אם הבחור מעוניין להצטרף לעונה של באר שבע, עכשיו זה הזמן. כולם מחכים.

מכבי תל אביב - הפועל פתח תקוה (שני, 20:55, בלומפילד)

הבטן: 0:4 למכבי תל אביב

בא בטוב: דור מיכה. אחלה משחק לשיפור הסטטיסטיקה האישית, היפה גם כך.

בא ברע: מנחם קורצקי. לא כיף לקבל את מכבי תל אביב במחזור האחרון של העונה הסדירה. עם בית"ר הצליח לעצור את הצהובים. עם ה(כמעט ואין) כלים במלאבס, זה יהיה הרבה יותר קשה.

עונג שבת סוף.


orenjos@walla.co.il