פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סופו עוד רחוק: סופוקליס שחורציאניטיס משתיק את הביקורות

        היווני שוב הוכיח שאם הוא בעניינים, הוא תופעת טבע דורסנית בסגל של מכבי תל אביב. שי האוזמן סוגר מחזור עם הסיבוב השני המצוין של הפועל חולון והשיפור ביכולת של הפועל ירושלים

        סופו עוד רחוק: סופוקליס שחורציאניטיס משתיק את הביקורות

        1. מכבי תל אביב, נעדרת דווין סמית' וסילבן לנדסברג, העלתה את רנדל, ג'ייק כהן וסופו באותה חמישייה פותחת במשחק הליגה מול מכבי ראשון לציון. שרון דרוקר הגיב בהרכב גבוה משלו (יאנגר, סמית' וקרמייקל) ובאזורית בונקר החל מהג'אמפ בול. לכאורה, החלטה סבירה: קשה לייצר מאצ'-אפ ליווני הגדול בהגנת אחד על אחד. צריך גם לזכור שראשון שומרת אזורית כשיטה ולא כגימיק. עד כאן כתב ההגנה.

        מעשית, ובדיוק כמו האזורית של מכבי אשדוד באותו היכל שישה ימים לפני, סימנה האורחת לבעלי הבית ביד אליהו שאין להם שום סיבה לדאוג. שכמו בימים היפים של מרכזי הספורט, קבוצות מכבי מגלות סולידריות והבנה ומפגינות מינון נכון של התרפסות אל מול האחות הגדולה. פעם, על פי פרסומים עתיקים, נסגרו הדברים מראש בין ההנהלות. היום שיתוף הפעולה בולט ברמת השחקנים. ישראלים שלא רוצים לעייף את יוגב אוחיון לפני המשחקים החשובים באמת של ימי חמישי. זרים שעסוקים בעיקר בדאחקות מול ג'רמי פארגו במקום לנסות ולהפריע.

        ומכבי, מה אכפת לה? לאחר הבומבה שחטפה בחמישי בבלגרד, היא רק רצתה לחזור הביתה בשלום. אולי למעט פיני גרשון, שזהות מי מאנשי היריבה, כך נראה, גרם לו למוטיבציה מיוחדת. גיא גודס תמרן עם הרכבים נטולי סמול פורוורד, כאשר הרכב שלושת מובילי הכדור הוא שהסב את מרבית הנזק לכתומים. מרקיז היינס המשיך לעשות חיים מול הבלופים ההגנתיים של השלולית. אוחיון ופארגו שייטו ל-17 אסיסטים. פארגו, על הדרך, קבע שיא עונתי באחוזי קליעה מהשדה (6 מ-7 ל-2 נק', 3 מ-6 ל-3 נק').

        לאחר שנכמר ליבנו על מקסימוס שחורציאניטיס האומלל, שנאלץ לחגוג את יום הולדתו בלי כל החברים של אבא מהעבודה, ראינו, לפחות מול הדחלילים של דרוקר, שמכבי עדיין מחזיקה בסגל תופעת טבע דורסנית. אפשר לדבר על בעיות המשקל או האופי של סופו מצאת החמה ועד צאת הנשימה של הענק הילדותי. אפשר להמשיך ולספר סיפורים שיותר טוב בלעדיו. כשהוא שם וכשהוא בעניין, מכבי קבוצה אחרת לגמרי. בנוסף, ג'ו אלכסנדר ממשיך להפגין כישורים התקפיים שלא ראינו מעמדה מספר 4 הרבה זמן (לצד חוסר הבנה או היעדר חשק לכל פרמטר אחר שלא נמצא בקו הישיר שבינו לבין הטבעת).

        שחקן מכבי תל אביב, סופוקליס שחורציאניטיס (מגד גוזני)
        כולם מדברים וסופו בשלו (צילום: מגד גוזני)

        2. לא יצא לנו לתת מספיק יחס כאן להפועל חולון והגיע הזמן לתקן. סיבוב משונה עבר על הקבוצה של אלעד חסין. מצד אחד, הפסדים מביכים לגלבוע (הניצחון האחרון של היורדת שבדרך) ולנהריה בבית. מצד שני, מאזן 5:6, שמוביל אותה למקום השלישי. חולוניה השלימה אמש ניצחון כפול על הפועל תל אביב, מה שמעניק לה כרגע יתרון של משחק וחצי על האדומים. היתרון הזה עשוי לאפשר לה להימנע ממפגש עם מכבי תל אביב בחצי גמר אפשרי.

        אמרנו ניצחון כפול? חולון יישמה גם בפחים את שהצליח לה בסיבוב הקודם מול הקבוצה של קטש, כי עם כל הכבוד לעונה המוצלחת של דוראנד סקוט ולארי אובאנון, המפתח ההתקפי של הפועל תל אביב היה ויישאר רביב לימונד ויינסי גייטס והסגולים הסתדרו מולם גם הפעם. הראשון סיים אתמול עם 6 נקודות ו-2 אסיסטים בלבד. השני – עם 3 מ-11 עלובים מהשדה. בלי יכולת היצירה של לימונד מהכדרור, אין להפועל את היכולת לפרק הגנות באחד על אחד. כאשר היא לא מבססת בפנים את הביג גאי שלה, החיים קשים.

        מול הקשיחות ההגנתית של הפועל, ראינו מהקבוצה של חסין בעיקר את השלישייה הפיזית שלו: שון אוונס, דומיניק מגוויר וג'ורדן טיילור (אגב, בדיוק כמו בסיבוב הקודם). אוונס ומגוויר ייצרו, ביחד, 13 מ-16 ל-2 נקודות, כשהם לוקחים את השומרים שלהם לצבע פעם אחר פעם. מול נס ציונה, בשבוע שעבר, קיבלנו תצוגה הגנתית מרשימה של מתן נאור. אבל זה היה מול פראיירים. נגד מגוויר זה ממש לא כוחות. ולא שלקטש יש אופציות הגנתיות טובות יותר בעמדה 4. אתם יודעים, שולדבראנד.

        טיילור, אחד הפוינט גארדים הכי מסיביים שראינו במחוזותינו, סגר משחק עם 10 עבירות שסחט, 19 נקודות, 9 אסיסטים ו-0 איבודים וזה אולי המפתח המרכזי: חולון איבדה 7 כדורים בלבד מול אחת ההגנות הכי אגרסיביות בליגה.

        שחקני הפועל חולון (מגד גוזני)
        סיבוב מצוין להפועל חולון (צילום: מגד גוזני)

        3. הפועל ירושלים רשמה באילת את ניצחונה השביעי ברציפות, אם נשכח לרגע את פיאסקו גמר הגביע. בטוח שבירושלים היו שמחים לשכוח. אפשר להגיד על משחק ההתקפה של פרנקו מה שרוצים, אבל אין שום ספק שלקבוצה שלו יש מאפיינים התקפיים ברורים. ירושלים זורקת הכי מעט שלשות וקולעת באחוזים הכי גבוהים. ירושלים הולכת פנימה, למהלכי פוסט אפ, באופן כמעט ואובססיבי. מוסרים פנימה לדונטה סמית'. מוסרים פנימה לליאור אליהו. ועוד פעם. ועוד פעם. על הדרך, היא מוסרת הכי הרבה אסיסטים.

        מול השיבקים הגיעה ירושלים ל-65% ל-2 נקודות. 64% ל-3 נקודות וסיימה עם 26 אסיסטים והבליטה את ליאור אליהו עם 9 מ-10 מהשדה ואת יותם הלפרין עם 7 מ-10 מהשדה, כשהיא רוכבת על יתרונות נקודתיים מול שומרים בעייתיים בכלל ומול אפיק נסים בפרט, שאכל בידודים כמעט בכל פוזשן.

        גם משחק ההגנה, לאחר מחצית בעייתית במיוחד, נראה בסדר גמור בחצי השני. בעוד שבועיים מפגש נוסף מול מכבי. הזדמנות לבחון אם יש מה לדבר על מגמת שיפור. עד אז יצטרכו להחליט שם איך מחליטים איזה זר לא רושמים למשחקי הליגה. מישהו מתנדב להיעדר מאירוע למען הקהילה?