עומר דמארי אוהב כדורגל. בזמן שאנחנו מדברים, הוא נמצא עם לייפציג בבית המלון לקראת המשחק נגד קרלסרוהה הערב (שני, 21:15, ספורט2). הוא צפה במשחק בין עירוני קרית שמונה למכבי חיפה, אבל במהלכו נטש לטובת תדריך קבוצתי. כשעודכן לגבי התוצאה היה מופתע. הוא לא ציפה לניצחון של מכבי חיפה: "ראיתי עד הדקה ה-70 ואז הלכתי לאסיפה, היו עד אז הרבה החמצות". חיפה עכשיו עלתה, היא לא תמעד ותנצח את הדרבי. היא עכשיו קבוצה, נראית טוב. גם בית"ר עלתה, היא תעשה את התיקו שהיא צריכה בשבוע הבא ותסגור את הסיפור". תוך כדי הוא רואה בלייב את הגול של היגואין במדי נאפולי מול אינטר, ומתענג: "יואו, איזה גול, איזה גול".
אבל לא לשם כך התכנסנו. עומר דמארי החל פרק חדש בקריירה לפני כחודשיים, לאחר שעבר תמורת סכום של 5 מיליון יורו מאוסטריה וינה לר.ב. לייפציג בניסיון לעלות שלב בקריירה. כלכלית הוא עשה צעד אדיר, אך נראה שבישראל לא בדיוק מבינים את הרמה והקצב של הבונדסליגה 2. בלייפציג, בכל מקרה, מרוצים מההתאקלמות של דמארי ובטוחים שהחלוץ ניצב בנקודת זינוק מצוינת. גם הוא. ראיון עם הסקורר של נבחרת ישראל.
"מבחינה התקפית, המשחק נגד אוניון ברלין היה הדבר הטוב ביותר שראיתי מהקבוצה שלנו העונה, ולעומר דמארי יש חלק גדול בזה". על המשפט הזה חתום רלף רנגניק, המנהל הספורטיבי של ר.ב. לייפציג והאיש שעמד מאחורי רכישת חלוץ נבחרת ישראל בחודש ינואר. דמארי פרע אז שטר ראשון, כשסחט פנדל בדקה השלישית ובישל באומנות לג'ושוע קימיך בדקה השביעית. לייפציג גברה על יריבתה 2:3 ורשמה ניצחון בכורה בשנת 2015. גם המאמן הזמני אכים באיירלורצר, שקיבל את המושכות לאחר פיטוריו של אלכסנדר צורניגר בפברואר, החמיא: "דמארי ואמיל פורסברג הם שני שחקנים טכניים שהראו למה הם מסוגלים ומדוע שילמו עליהם כל כך הרבה כסף".
תג המחיר מלווה את דמארי בכל שלב בקריירה. כשעבר ממכבי פתח תקוה להפועל תל אביב, כשנחת באוסטריה וינה וכמובן בעקבות עסקת הענק שהעבירה אותו לגרמניה. "ברור שזה נמצא איפשהו בראש, אבל התרגלתי לזה", אומר דמארי לוואלה ספורט. "גם כשעברתי ממכבי פתח תקוה להפועל תל אביב היה תג מחיר מטורף, גם באוסטריה וינה הייתי אחד השחקנים היקרים שרכשו. זה מלחיץ כי אנשים רוצים תוצאות מיד ואין מקום לטעויות, אבל אי אפשר לתת לזה לשגע אותך. אני עושה את כל מה שאני יכול ולא חושש מלחץ, זה עדיף על מצב הפוך".
דמארי נפצע במחנה האימונים של לייפציג בקטאר, נעדר כשבועיים וחצי מהאימונים וערך את הבכורה כמחליף ב-15 לפברואר, אז קבוצתו נוצחה בבית 1:0 על ידי פ.ס.וו פרנקפורט. מאז פתח החלוץ שלושה משחקים בהרכב, כולל בהפסד 2:0 בשמינית גמר הגביע לוולפסבורג, סגנית מוליכת הבונדסליגה.
המשחק האחרון נגד אוניון ברלין החזיר לדמארי את הביטחון שכל כך חיפש: "זה לא רק הפנדל שסחטתי והבישול, הגעתי למצבים והרגשתי טוב. הכי חשוב זה להיכנס לעניינים. לא מכירים אותי וזה השלב שאתה רוצה להוכיח את עצמך, שיראו שאתה שחקן טוב ושיכירו אותך. הגולים עוד יבואו, אני לא מודאג. קשה לבוא למקום חדש בינואר כשכולם מכירים אחד את השני ומחוברים, ולמצוא את המקום שלך. אבל אני לאט לאט נכנס לעניינים. הכי חשוב שאני מרגיש יותר טוב גם באימונים ובאמת רוצה שזה ימשיך ככה, רק עם גולים".
איך הקצב בגרמניה, עולם אחר ממה שהכרת?
"זה קצב מטורף, משהו שלא הייתי רגיל אליו. כבר במחנה האימונים הרגשתי את זה. נפצעתי כי לא הייתי בקצב הנכון ביחס לאחרים. הגעתי אחרי מחלה והשחקנים היו לאחר עשרה ימי אימונים, ולהיכנס ככה לשלושה אימונים קשים ביום היה ממש לא פשוט. לפעמים אתה לא יודע איך תגיע לאימון יום אחרי. זה משהו אחר לגמרי. שחקנים יותר מהירים, יותר חזקים, כולם עובדים ואגרסיביים - שגרה אחרת לגמרי".
דמארי מוסיף: "הרבה אנשים שמכירים כאן את הבונדסליגה 2 אומרים שהיא קשה יותר מהבונדסליגה. ליגה קשה, פיזית, צפופה ואגרסיבית עם הגנות חזקות. אין כאן כמעט שטחים והמשחקים מאוד חזקים. במשחקים הראשונים התאקלמתי, בהתחלה היה קצת קשה, אבל עם הזמן מתרגלים ומתאימים את עצמך בשביל מה שדרוש כאן כדי להצליח".
לייפציג משקיעה הרבה מאוד כסף עם שאיפות לעלות לליגה הראשונה, אך היום רחוקה תשע נקודות מהמקום שמוביל לפלייאוף והתמודדות על כרטיס לליגה הבכירה. כשדמארי נשאל אם זה ריאלי עדיין לחשוב על עלייה, הוא מהסס מעט: "אני מרגיש שבכל משחק יש רצון לנצח וכמובן שאיפה לעלות. יש רצון ויש מציאות. אנחנו רחוקים תשע נקודות מהמקום השני שמבטיח עלייה והשלישי שמוביל לפלייאוף, וזה הרבה. אמנם עם משחק חסר, אבל עדיין הפער גדול. אנחנו צריכים לעשות רצף ניצחונות כדי לחשוב על זה. בסופו של יום, משקיעים פה סכומים אדירים והשאיפה של המועדון היא לעלות, אם לא העונה אז בעונה הבאה".
מה שכן, מבחינת המועדון, המתחם, ההשקעה והשאיפות דמארי הגיע למשהו אחר לגמרי. "זה מטורף כאן", הוא מדגיש. "עכשיו בונים כאן מתקן אימונים שמשקיעים בו 60 מיליון יורו. האצטדיון שלנו זה האצטדיון הכי יפה שהייתי בו. 44 אלף מקומות, משופץ והכול מתוקתק ברמה הכי גבוהה. במתקן אימונים יש מגרשים מקורים, חדרי כושר, סאונה, כל מה שרק אפשר לחשוב עליו. בסופו של דבר זה חלום להגיע למקום כזה גדול. זאת שאיפה שהייתה לי ואני שמח שאני כאן. אני רוצה להוכיח שיש לי מקום פה ולהתקדם בסבלנות שלב שלב".
יש אומרים כי קיבלת החלטה נכונה כלכלית ופחות מקצועית.
"זה ממש לא נכון. הייתי עובר ללייפציג תמורת אותו שכר. מי שמכיר אותי יודע את זה. ברור שכסף משחק תפקיד, אבל זאת לא הייתה הסיבה להחלטה אלא השדרוג המקצועי. לסין לא הייתי עובר. הייתה לי הצעה משם בעבר עם הרבה כסף ודחיתי אותה. באתי למקום שאתה רואה שיעשו כאן הכול כדי לעלות לליגה הראשונה ועם הרבה שאיפות. כל אחד רוצה להתקדם כלכלית בחיים, אבל ההחלטה הייתה להתקדם מקצועית".
אנחנו בחודש מרץ, בסוף החודש צמד משחקי הנבחרת. מתחיל לדגדג?
"זה כל הזמן שם. תמיד מרגש שזה מתקרב, אבל אני מתרכז קודם במשחקים שנשארו לי עד לשם. בלגיה ו-ויילס אלה משחקים שאחריהם נוכל לראות כיוון, אבל צריך להיות עם רגליים על הקרקע ולא כקלישאה. חוץ מבוסניה ניצחנו שני משחקים שהיינו חייבים לנצח ולכן אי אפשר לצאת בהצהרות וצריך לשמור על פרופורציות. ברור שנעשה הכול כדי לנצח. בסך הכול יש לנו זיכרון טוב מסמי עופר, הייתה אווירה מדהימה ואני מקווה שאותו הדבר יהיה נגד ויילס ונספק את אותן התמונות שהיו אחרי המשחק הזה".
בזמן שאתה יצאת לאירופה, לא מעט שגרירים חוזרים. ולא סתם שגרירים, אלא מהמיטב שלנו - איתי שכטר, אלירן עטר.
"מבלי להתייחס ספציפית לשחקן מסוים, אין ספק שזה מאכזב עבור הכדורגל שלנו. הבעיה היא שמזלזלים יותר מדי בכדורגל שלנו בחו"ל, יש הרבה שחקנים שיכולים להצליח באירופה, אבל אין לנו שם מי יודע מה. אבל זאת לא בושה לחזור למקום טוב בישראל כדי לשחק וליהנות מכדורגל. לכל אחד יש את השיקולים שלו".
אגב, באוסטרה התעניינו בכלל בניצחון שלנו על בוסניה?
"כן. דווקא ברמת הנבחרת תמיד מתעניינים ושואלים. הליגה שלנו לא מעניינת אותם, אבל הם עשו כבוד אחרי הניצחון על בוסניה. הם היו מופתעים מאוד מהתוצאה, חשבו שבוסניה תנצח אותנו. הם לא ציפו שננצח, ועוד 0:3. הלוואי שתמיד יופתעו מהתוצאות שלנו".
דירוג השגרירים
10. בירם כיאל (ברייטון)
המאזן השבועי: 90 דקות ב-0:2 על דרבי קאונטי באמצע השבוע
במשפט אחד: שישה משחקים בהרכב ברייטון, שהפסידה איתו רק פעם אחת. שינוי
9. מונס דאבור (גראסהופרס)
המאזן השבועי: בישול, 0:1 על לוצרן
במשפט אחד: לצד שמונת השערים, יש לו גם שבעה בישולים
8. עומר דמארי (אוסטריה וינה)
המאזן השבועי: 45 דקות בהפסד 2:0 לוולפסבורג בגביע באמצע השבוע
במשפט אחד: ההתאקלמות הושלמה, השלב הבא - שער בכורה
7. רמי גרשון (גנט)
המאזן השבועי: 90 דקות ב-1:2 על לירסה
במשפט אחד: הכושר המצוין יסדר מקום בהרכב של גוטמן?
6. סינטאיהו סלליך (מאריבור)
המאזן השבועי: 70 דקות ב-0:2 על צלייה
במשפט אחד: בדרך לאליפות ראשונה כשחקן משמעותי
5. גיא לוזון (צ'רלטון)
המאזן השבועי: 1:2 דרמטי בחוץ על קרדיף
במשפט אחד: שלושה ניצחונות רצופים והתקרבות ללב האוהדים
4. תומר חמד (אלמריה)
המאזן השבועי: 90 דקות, הפסד 1:0 לאלצ'ה
במשפט אחד: אלמריה זקוקה לשערים שלו כדי להינצל
3. ניר ביטון (סלטיק)
המאזן השבועי: 90 דקות ב-1:1 מול דנדי יונייטד בגביע
במשפט אחד: גוטמן צריך לקוות שהפציעה לא רצינית
2. ביברס נאתכו (צסק"א מוסקבה)
המאזן השבועי: 90 דקות, 1:2 על טרק גרוזני
במשפט אחד: אחרי הגולאסו בגביע, חזרה מהפגרה עם הופעה טובה
1. ליאור רפאלוב (קלאב ברוז')
המאזן השבועי: בישול, 90 דקות ב-0:1 על שרלרואה
במשפט אחד: אסיסט קסום ששמר על המקום הראשון, שלו ושל הקבוצה
