פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        יותר קטלני מרולטה רוסית: דניס צ'רישב מככב במדי ויאריאל

        הוא הבקיע בקאמפ נואו 17 שנים בדיוק אחרי אביו, משחק עם הסמל של ריאל מדריד על מגן העצם ולא מפסיק לבשל. דניס צ'רישב העיקש, שגדל בספרד ובחר לייצג את רוסיה, שרד פציעות ואכזבות וכעת חולם על דבר אחד - ללבוש שוב את החולצה הלבנה של ריאל. ושמישהו ינסה לעצור אותו

        דניס צ'רישב שחקן ויאריאל חוגג (רויטרס)
        באותו תאריך ובאותו מקום שאבא כבש. דניס צ'רישב חוגג בקאמפ נואו (צילום: רויטרס)

        1 בפברואר 1998. ספורטינג חיחון התארחה בקאמפ נואו אצל ברצלונה ונכנעה לצמד של ריבאלדו, כאשר את שער השוויון הזמני כבש החלוץ הרוסי דמיטרי צ'רישב.

        1 בפברואר 2015. ויאריאל הגיעה לביקור בקאמפ נואו והפסידה 3:2 לברצלונה, כאשר את השער הראשון במשחק כבש ד. צ'רישב. רק הפעם היה זה דניס, הבן. בדיוק באותו יום, בדיוק באותו מקום ועוד עם אותה רגל שמאל. דמיון בל יתואר. הקבוצות אולי הפסידו בשני המקרים, אבל המשפחה ניצחה.

        ויאריאל מארחת את ברצלונה בגומלין חצי גמר הגביע (ד', 21:00, ספ'1 ו-HD)

        פאולו דיבאלה: "אם ברצלונה תפנה אליי, אגיע אפילו בשחייה"

        מגני העצם של דניס צ'רישב עם סמל ריאל מדריד עליהם (צילום מסך)
        סמל ריאל מדריד על מגן העצם של דניס צ'רישב (צילום מסך)

        השער הזה של דניס לרשת ברצלונה שם את החותמת על עונת הפריצה שלו. בגיל 24, שחקן הכנף הרוסי שנחשב לאחד הכישרונות המבטיחים שצמחו בשנים האחרונות במחלקת הנוער של ריאל מדריד, סוף כל סוף זוכה להכרה לה הוא ראוי. הוא מעורר עניין כה רב, עד שבמהלך חגיגות השער בקאמפ נואו התמקדו כולם במגני העצם שלו. זום-אין גילה כי על המגנים של קשר ויאריאל, בין הספרות 1 ו-7, מוטבע גם הסמל של ריאל מדריד. הקבוצה אותה הוא אוהד, הקבוצה ממנה הוא מושאל ובעיקר הקבוצה אליה הוא שואף לחזור בהקדם.

        הסמל של ריאל על מגני העצם (אותם לא החליף כי "אני משחק איתם מאז ימיי בליגה השנייה ולא אוותר עליהם כי זה נוח") מסמל את התכונה הבולטת ביותר של צ'רישב - עקשנות. "זה דניס, הוא מכוון מטרה ומאוד עקשן", הסביר אבא דמיטרי. "הוא יילחם עד הסוף כדי להוכיח לכולם שמקומו בריאל מדריד. טוב לו בוויאריאל, אבל הוא רוצה לזכות בתארים. עם ריאל מדריד".

        דמיטרי צ'רישב מאמן הכדורגל (GettyImages)
        ההכוונה שלו עזרה. דמיטרי צ'רישב (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        כמו כל בן של כדורגלן, דניס נדד בעקבות הקריירה של אביו. הוא נולד ב-26 בדצמבר 1990 בניז'ני נובגורוד, אז האב דמיטרי צ'רישב היה חלוץ הקבוצה המקומית. דמיטרי עבר ב-1993 לדינמו מוסקבה, שיחק קצת גם בנבחרת רוסיה וב-1996, לאחר עונה בה הבקיע 17 שערים עבור דינמו, קיבל חוזה בלה ליגה ועבר לספורטינג חיחון. המשפחה כמובן העבירה את מגוריה לחבל אסטוריה, ודניס החל לכדרר בבית הספר לכדורגל של מראו ומשם המשיך לספורטינג. כמו אבא. "המאמנים שם כל הזמן אמרו לי לבעוט עם החלק הפנימי של הנעל, אבל אמרתי להם לעזוב אותי. רציתי לבעוט עם השפיץ", סיפר בראיון ל"אל פאיס". ב-2001 עברו האב והבן לבורגוס, ולאחר שדמיטרי פרש הוא קיבל עבודה כמאמן באחת מקבוצות הילדים של ריאל מדריד. והילד, כמובן, בעקבותיו.

        בגיל 12 השתייך דניס צ'רישב לאקדמיה של ריאל מדריד וניסה לפלס את דרכו בין אלפי ילדים שידעו כי רק אחדים מהם יזכו ללבוש ביום מן הימים את החולצה הלבנה של הקבוצה הבוגרת. המאבק הארוך הזה לא היה פשוט, במיוחד עבור ילד שגדל ברוסיה והגיע ממנטליות אחרת לגמרי. "היו רגעים שחשתי שאני לא טוב מספיק", נזכר דניס. "היו הרבה מקרים שאפילו לא הייתי בסגל למשחקים וחזרתי הביתה בדמעות. אבא שלי היה שם כדי לקחת אותי להתאמן בפארק ולהגיד לי כל הזמן להישאר שקט".

        ההכוונה של אבא דמיטרי עזרה. דניס התקדם עם קבוצות הגיל ובעודו שחקן נוער כבר הוקפץ לקבוצת המילואים של ריאל, לה סייע להעפיל לליגה השנייה בספרד. אז, בעונת 2011/12, שיחקו לצדו גם דני קרבחאל, אלברטו מוראטה וחסה. לאחר מכן, ביולי 2012 ועוד לפני ששיחק דקה בליגת המשנה, ז'וזה מוריניו העניק לו הזדמנות ראשונה במדי הקבוצה הבוגרת, שפגשה במשחק אימון בטרום העונה את אוביידו. מבחינת דניס היה זה דרבי אסטורי, מול היריבה המושבעת של הקבוצה בה שיחק אביו. "אמרתי לו שלא יתרגש מהקללות והקריאות, כי הם מנסים להעליב אותי", הבהיר דמיטרי, כיום מאמנה של אירטיש הקזחית. בנו לא רק שלא התרגש, אלא אף כבש במשחק ותיאר את האירוע כ"אחד הרגעים המרגשים בחיי".

        את החשבון שלו בליגה השנייה פתח עם שער נגד קבוצת המילואים של ברצלונה, בעונה בה סיים עם 11 כיבושים ושישה בישולים. בתווך, בנובמבר 2011 ערך את הופעת הבכורה במדי נבחרת רוסיה נגד ארה"ב - אותה יריבה נגדה קיים אביו את הבכורה שלו 20 שנה קודם לכן. למרות שהגדיר עצמו לעתים "יותר ספרדי מרוסי", דניס בחר לייצג בכל הגילאים את המדינה בה נולד. "גדלתי בספרד, אני פה מגיל 5 ולמרות שיש לי אופי רוסי ואני קצת קר, ההתנהגות שלי כבר ספרדית", אמר אז ומיד הסביר: "אני בכל זאת מרגיש רוסי. כשאני שומע את ההמנון מתנגן, אני שר והעור שלי מצטמרר".
        אותו חודש נובמבר ב-2012 הביא עמו רגע מרגש נוסף, כאשר מוריניו הציב את צ'רישב בהרכב בפעם הראשונה במשחק רשמי, ב-0:3 על אלקויאנו בגביע המלך. דניס הצעיר הפך לכדורגלן הרוסי הראשון בהיסטוריה של ריאל מדריד, וכשהוא על סף דמעות אמר בסיום: "אני אשמור על החולצה הזו, כל השחקנים חתמו עליה בשבילי".

        שחקן נבחרת רוסיה הצעירה דניס צ'רישב (מגד גוזני)
        גדל בספרד, אבל מצטמרר מההמנון הרוסי. דניס צ'רישב במדי הנבחרת הצעירה של רוסיה (צילום: מגד גוזני)

        לצערו של צ'רישב, אותן 61 דקות במשחק הגביע היו היחידות שלו עד כה במדי הקבוצה הבוגרת של הבלאנקוס. בעונת 2013/14 הוא הושאל לסביליה שקיבלה גם אופציה לרכוש את כרטיסו בסיום העונה, אך הקיצוני השמאלי סבל מפציעות חוזרות והסתפק ב-88 דקות ליגה (ארבעה משחקים) ועוד 40 באירופה. בזמן שהחברים מקבוצת הנוער היו שותפים לחגיגות הדסימה של ריאל, צ'רישב סיכם שנה מבוזבזת ברמון סאנצ'ס פיחואן. בקיץ, לאחר שהיה הלגיונר היחיד בסגל הרחב של נבחרת רוסיה למונדיאל אך לא יצא לברזיל, הגיעה שיחת הטלפון שהחזירה אותו לתודעה. מרסלינו, מאמנה של ויאריאל, היה על הקו ושכנע את צ'רישב להצטרף. עוד השאלה, עם תוצאה שונה לגמרי.

        כבר במשחק הליגה הראשון שלו, צ'רישב חגג באגף השמאלי וכבש שער בניצחון החוץ 0:2 על לבנטה. בהמשך הוא התמקד בעיקר ב-11 אסיסטים נהדרים בכל המסגרות, אם כי מצא את הרשת עוד שלוש פעמים בליגה, כבש שער ניצחון מול ריאל סוסיאדד בגביע והבקיע פעמיים גם בליגה האירופית, כולל וולה נהדר ברגל שמאל שהכריע את המשחק הראשון נגד רד בול זלצבורג בשלב 32 האחרונות. "הוא יותר קטלני מרולסה רוסית", כתבו עליו ב"מארקה". 10 הבישולים שלו בליגה גם השוו את שיא המועדון של סנטי קאסורלה מעונת 2011/12, ולצ'רישב יש מספיק זמן כדי להשאיר את קשר ארסנל מאחור.

        וההצלחה הזו לא נעלמת גם מעיניו של קרלו אנצ'לוטי. מאמן ריאל מדריד התלהב מהכישרון הרוסי עוד במחנה האימונים בארה"ב בקיץ 2013, אז גם תמך בהחתמתו על חוזה חדש עד 2017. אנצ'לוטי אהב את הוורסטיליות של צ'רישב, את הבעיטה החזקה בשתי הרגליים ובעיקר את יכולת הכדרור והאחד-על-אחד שלו. כמו כדורגלן ספרדי. בנוסף, התרשם עמוקות מהעקשנות של השחקן הצעיר, שהבהיר לכל מי שרצה לשמוע שבכוונתו לחזור לריאל אחרי תקופות ההשאלה. בריאל ראו את ההתקדמות של המושאל, שגם נבחר לשחקן המצטיין של ויאריאל בחודשים נובמבר וינואר, ובשבועות האחרונים העלו אפשרות לפיה צ'רישב יחזור לסגל של הבלאנקוס בעונה הבאה כאלטרניבה ראויה מהספסל, ואילו הצוללת הצהובה תקבל בתמורה את ילד הפלא הנורבגי מרטין אודגארד לשנה אחת.

        אם אנצ'לוטי ימשיך לאמן את אלופת אירופה, יגדלו סיכוייו של צ'רישב לקבל את הקריאה מריאל. הבלאנקוס אמנם הציבו עליו בחודש שעבר תג מחיר של 20 מיליון יורו ושוקלים גם אפשרות מכירה, אבל גם אם ירשו לקבוצה אחרת לרכוש אותו הם ישמרו לעצמם אופציה של קנייה חזרה, כפי שעשו במקרה קרבחאל. ביום ראשון קפץ צ'רישב לביקור בסנטיאגו ברנבאו, אך נותר ביציע בזמן שחבריו כפו על ריאל 1:1, שכן הסכם ההשאלה שלו חייב את ויאריאל לשלם 250 אלף יורו אם ברצונה לשתף אותו נגד קבוצת האם, והיא העדיפה לוותר על התענוג היקר. צ'רישב, לעומת זאת, עדיין לא ויתר על החלום. הוא רוצה לעלות שוב על הדשא בברנבאו, כשחקן ריאל. עם מגני העצם הנושאים את סמל המועדון ועם החולצה הלבנה שהיא גאוותו. עוד לפני כן, ינסה לעשות צעד נוסף להגשמתו עם עוד שער לרשת ברצלונה.

        דניס צ'רישב במדי ריאל מדריד 2012 (GettyImages)
        61 דקות שרק הגבירו אצלו את התיאבון. דניס צ'רישב במדי ריאל (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)