בתום קרבות משפטיים ומסכת ארוכה של שימועים, העניקה אתמול ועדת המשמעת של הליגה האנגלית הראשונה למועדון לסטר סיטי, את הזכות לזרוק לכל הרוחות את דניס וויז. וויז, כוכבה של צ'לסי ונבחרת אנגליה בעבר הלא רחוק, שילם לבסוף את המחיר המלא על האגרוף ששלח לפרצופו של קלאם דיווידסון במחנה אימונים טרום-עונתי בפינלנד. וויז יאלץ לוותר על הכסף שמבטיח לו החוזה המקורי לשנתיים נוספות, סכום שמוערך ב-3 מיליון ליש"ט, מה שהפך את האגרוף הזה, ככל הנראה, ליקר בהיסטוריה של הכדורגל.
וויז הגיע ללסטר סיטי של המנג'ר פיטר טיילור בסוף עונת 2000/2001, ימים קשים בהם נאבקה הקבוצה על הישרדותה בפרמיירליג. את הקריירה השנויה במחלוקת שלו החל ב"קרייזי גאנג" שגיבש דייב באסטס בקבוצת וויבלדון בשנת 85'. שלוש שנים מאוחר יותר הוא היה שחקן המפתח באחת ההפתעות הגדולות שידע גמר הגביע האנגלי בעשורים האחרונים ניצחון 0:1 על ליברפול. תמורת 1.6 מיליון ליש"ט הוא הצטרף בשנת 90' לקבוצת הליגיונרים של קן בייטס בצ'לסי, שם התבלט במשך 11 שנים כאנגלי כמעט יחיד. תמורת סכום דומה, נמוך מאוד לימים אלה, עבר ללסטר.
נפילתו של וויז מסמלת אולי יותר מכל את נפילתו של המועדון אליו הוא שייך, וגם את הכדורגל הכוחני שהוא מייצג. כשהגיע וויז לסיטי, פיטר ריד היה מאמן כושל שנלחם על משרתו. 30 אלף הליש"ט שקיבל לשבוע נראו תמוהים גם בעיני התומכים שבין האוהדים עבור שחקן בן 34 שימיו הטובים היו כבר בהחלט מאחוריו.
כמו בכל מקום אליו הגיע, ריחפה מעליו תדמית הפושטק הקטן שהשתייך לקבוצה ההיא, עם ויני ג'ונס, על אף שנים רגועות יחסית תחת הגג המכובד של סטמפורד ברידג'. בקרב האוהדים רווחה התחושה כי אולי אפשר להוציא שחקן מה"קרייזי גאנג", אבל אי-אפשר להוציא את ה"קרייזי גאנג" משחקן.
בסוף עונת 2001/2002 נטשה לסטר את הפרמיירליג ולא מרצונה. טיילור פוטר. וויז לא עשה דבר יוצא דופן בכל העונה מלבד לקרוע את שריר הירך. בקיץ האחרון החלים וויז, ובמשחקים הראשונים של העונה הותיר רושם כמי שהקבוצה החדשה שבנה מיקי אדאמס תוכל להפיק ממנו את המיטב, או לפחות את המיטב ממה שעוד נותר. כמה ימים מאוחר יותר התיישב וויז למשחק קלפים עם דיווידסון בחדר המלון בפינלנד. ההמשך כבר ידוע. המועדון קנס אותו בשווי של שתי משכורות והרחיק אותו מהקבוצה.
בהתכנסות הראשונה של ועדת המשמעת, בשל עתירה שהגיש וויז, קבע הטריבונל כי הקנס שהוטל על השחקן היה גבוה מדי ודרש להחזירו לאלתר לקבוצה. בשל עתירה נגדית של המועדון, ולאחר שימוע ארוך בן שש שעות, התקבלה עמדתו של המועדון.
הדיבור בקרב האוהדים גורס כי לסטר בסך הכל ניצלה הזדמנות טובה להטיב את מצבה הכלכלי. לא סוד שוויז הרוויח סכומים גבוהים ביחס לכלכלת המועדון הגווע. רווחת בקרבם תחושה כי אם היה מדובר בשחקן אחר, זול יותר, התוצאות היו אחרות לגמרי. ובכל זאת, רובם המכריע חושב כי הנהלת המועדון פעלה בלגיטימיות גמורה. כל זה לא מרשים במיוחד את דניס וויז וסוכנו אריק הול, ששוקלים להעביר את המאבק לזירה המשפטית. "דניס פשוט מאמין," אמר הול לרדיו של ה-BBC, כי "תגרות פורצות בכל מועדון כדורגל מהפרמיירליג ועד לליגה הרביעית. זה עניין פרטי, דברים כאלה קורים. אבל אף פעם לא נזרק שחקן בשל כך." אי-אפשר לומר שאין קמצוץ של אמת בדבריו.
משפט השבוע
"נראנו קצת רועדים בהגנה, לא היינו מבריקים בקישור, ויכולנו לעשות הרבה יותר טוב בהתקפה" ג'רארד הוייה מסביר בדיוק רב מה לא תפקד בשורותיה של ליברפול במשחק ההפסד לולנסיה בליגת האלופות.