פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        פיצוץ בדרבי: הדרבי הלוהט בין פנאתינייקוס לבין אולימפיאקוס

        נשיא יריב שמתגרה באוהדים, חזיזים שפוצעים שחקנים, סיפורים מרתקים על מאפיה, סוחרי הרואין, אליפויות קנויות, וכל מה שעושה את המשחק הזה למרגש כל כך. מיכאל יוכין היה בדרבי הלוהט בין פנאתינייקוס לאולימפיאקוס שהביא לעצירת הליגה היוונית, ונהנה בטירוף מהטירוף

        עימותים במשחק בין פנאתינייקוס לבין אולימפיאקוס (AP)
        ""פעם הם היו נלחמים זה בזה. עכשיו אין לאולטרס של פנאתינייקוס יריב באדום, אז הם מסמנים מטרות אחרות ורוצים לפגוע בשחקנים, מאמנים, אנשי צוות ושוטרים" (צילום: AP)

        היוונים אמרו לי שאני מטורף. "למה שתרצה ללכת למשחק הזה?", הם תהו, "אתה ממש אמיץ". לרובם נמאס מזמן ממשחקי הדרבי בין פנאתינייקוס לאולימפיאקוס. הם לא מצפים לכדורגל איכותי, אלא בעיקר למהומות. תגרות, אבוקות, חזיזים, קרבות עם משטרה, הרבה אש ועשן – כל אלה הפכו לשגרה במפגשי צמרת בליגה היוונית, למרות שכבר שנים ארוכות אוהדי קבוצת החוץ לא מורשים להיכנס לאיצטדיון או אפילו להתקרב אליו. למעשה, יש הסבורים שהמהלך הזה רק החמיר את המצב. "פעם הם היו נלחמים זה בזה. עכשיו אין לאולטרס של פנאתינייקוס יריב באדום, אז הם מסמנים מטרות אחרות ורוצים לפגוע בשחקנים, מאמנים, אנשי צוות ושוטרים", סיפר לי תמיס קסאריס, עורך ראשי באתר אינטרנט פופולארי.

        תמיס לא התכוון ללכת לדרבי. "מה שכחתי שם?", הוא שאל. רק עיתונאים שהם גם אוהדים שרופים של פנאתינייקוס – ויש רבים כאלה – התנדבו בחדווה לסקר את המשחק. כתבים עם העדפה לאולימפיאקוס מפחדים לעשות זאת. רק שניים, זוטרים ולא מוכרים, העזו ללכת לאיצטדיון אפוסטולוס ניקולאידיס, המכונה על ידי כולם לאופורוס. "הם גיבורים. אין מילה אחרת", אמרו לי עיתונאי אולימפיאקוס בכירים יותר.

        אוהדי אולימפיאקוס משתוללים (GettyImages)
        "הם תמיד באים בטענות לשופטים, ולא מסוגלים להבין שאי אפשר להצליח בלי להשקיע. שימשיכו להתבכיין". אוהדי אולימפיאקוס (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        הכול מכור מראש?

        יומיים לפני המשחק נפוצו הדיווחים על כוונתו של אבאנגלוס מרינאקיס, הבעלים של אולימפיאקוס, להגיע לראשונה ללאופורוס. החדשות אלה הפילו את היוונים מהכיסא. "הוא לא יעשה את זה. אין סיכוי", אמר יאניס פילריס, פרשן המזוהה עם אולימפיאקוס. מרינאקיס הוא הדמות השנואה ביותר בקרב אוהדי פנאתינייקוס, סמל לקיפוח של קרוב לשני עשורים. ב-18 השנים האחרונות זכתה אולימפיאקוס ב-16 אליפויות, ורק פעמיים – ב-2004 עם יצחק שום על הקווים וב-2010 עם סגל עשיר שכמעט מוטט את המועדון כלכלית והביא לפשיטת רגל – הצליחו הירוקים לסיים במקום הראשון. אם תשאלו כל אוהד פנאתינייקוס, או כל עיתונאי שמשייך את עצמו לקבוצה, הרי שזוהי תוצאה של שחיתות.

        לדעתו של החלק הירוק באתונה, איתה מזדהה לחלוטין גם החלק הצהוב-שחור של אא"ק, אולימפיאקוס קונה את האליפויות. הם יכולים למנות בקצב מסחרר עשרות החלטות שיפוט שערורייתיות ופסיקות מקוממות של ההתאחדות שסייעו תמיד לאדומים-לבנים. סוקראטיס קוקאליס, הבעלים הקודם של אולימפיאקוס, ומרינאקיס, מוגדרים על ידיהם כאנשי מאפיה לכל דבר. למעשה, כל הכדורגל היווני הוא מאפיה אחת גדולה. הכל מכור מראש, האלופה ידועה עוד לפני שהעונה מתחילה. כתוצאה מכך, אולימפיאקוס מקבלת על בסיס שנתי 20 מיליון יורו מאופ"א על השתתפות בשלב הבתים בליגת האלופות, ורק מגדילה את הפער הכלכלי בינה לבין שאר הליגה.

        מובן שדעתם של אוהדי אולימפיאקוס שונה ב-180 מעלות. "אנחנו משקיעים הרבה כסף, בונים את הקבוצה הטובה ביותר ולכן זוכים באליפות. הם תמיד באים בטענות לשופטים, ולא מסוגלים להבין שאי אפשר להצליח בלי להשקיע. שימשיכו להתבכיין", הם אומרים. גם הם לא מתים על מרינאקיס, אבל הסיבות לכך שונות. רובם, למשל, התקוממו כאשר מיצ'ל הספרדי פוטר בינואר למרות ההצלחה היחסית באירופה בשתי העונות האחרונות.

        מגבות של פנאתינייקוס, אולימפיאקוס (AP)
        "אי אפשר לדעת מה יקרה" (צילום: AP)

        אוהדים "רגילים" לא מתקרבים לאיצטדיון

        ככל שהמשחק מתקרב, גם הספקנים מתחילים להפנים שמרינאקיס באמת מתכוון להיות בדרבי. את המתח אפשר לחתוך בסכין, ויש חשש שמשהו חריג, אפילו במונחים ההזויים של הדרבי, עלול לקרות ביום ראשון בערב. פגשתי בשבת בבוקר אוהד פנאתינייקוס "רגיל" על גבעת ליקאבטוס המשקיפה על אתונה. "לבן שלי יש אימון כדורסל בלאופורוס מחר בבוקר, שבע שעות לפני המשחק. אני אוסר עליו ללכת לשם. אי אפשר לדעת מה יקרה", הוא סיפר.

        בכלל, אוהדים "רגילים" מרגישים שהם נדחקו לפינה במאבק שחרג מזמן מגבולות הטעם הטוב. אחד מהם, איתו טיילתי ליד הנמל בפיראוס, אמר: "האולטראס משמשים צבא עבור בעלי המועדונים, ובאמצעותם הם סוחטים הטבות ומאיימים על הממשלה. הרי במשחקים במסגרת אירופית נשמר השקט ביציעים. למה? כי האולטראס מקבלים הוראות לשמור על סדר. בליגה היוונית הם מונחים לעשות כמה שיותר בלגן. אתה תכתוב שהאוהדים היוונים מופרעים, אבל זה רק חלק קטן. הרוב השפוי מתנגד לאידיוטים האלה". איחלתי לו הצלחה בדרבי. "בהצלחה לך. אני הרי אראה את המשחק בטלוויזיה", הוא השיב, "כדאי שתשמור על עצמך".

        עימותים במשחק בין פנאתינייקוס לבין אולימפיאקוס (AP)
        "כל שנה המושחתים האלה גונבים לנו את האליפות, אבל היום זה היום שלנו" (צילום: AP)

        "אנחנו החוליגנים הטובים בעולם"

        למרות האזהרות הרבות, הרגשתי בטוח לחלוטין כאשר התקרבתי ללאופורוס ארבע שעות לפני שריקת הפתיחה, ולא רק בגלל כמות מדהימה של שוטרים שהקיפו אותו מכל כיוון. נדמה היה כי כל משטרת יוון התגייסה לשמור את המקום הנפיץ הזה, אם כי לפי ההערכות היו שם "בסך הכל" קצת יותר מאלף לובשי מדים. גם כל האוהדים השרופים היו שם כבר מזמן – חוץ מאלה שהלכו לצפות במשחק הכדורעף על פנאתינייקוס שהתקיים בצהריים.

        הם התרכזו ליד הכניסה לשערים 13 ו-14, המאכלסים את האולטראס, והיו במצב רוח מרומם, מנסים להסתתר מתחת לגגונים מהגשם שרק הלך והתגבר, מטגנים שיפודים, שותים בירה ומשקאות הרבה יותר אלכוהוליים שהובאו במיוחד מהבית בבקבוקים של מים מינרליים, ומעשנים כל דבר עשין שאפשר להעלות על הדעת. הם הגיעו מכל קצוות יוון – מסלוניקי ועד כרתים. סיפרו לי אפילו על חמישה אוהדים מניו יורק שטסו במיוחד לאתונה כדי לצפות בדרבי ולעשות שמח. בניגוד לרוב חובבי הכדורגל במדינה, ממש לא נמאס להם משגרת הבלגן. נהפוך הוא – הם השתוקקו להראות למרינאקיס מאיפה משתין הדג. "אנחנו החוליגנים הכי טובים בעולם. המשחק הזה לא יגיע לסיומו. חכה ותראה", אמרו לי שניים מהם, "כל שנה המושחתים האלה גונבים לנו את האליפות, אבל היום זה היום שלנו".

        ויטו פריירה מאמן אולימפיאקוס (AP)
        עורר פרובוקציה. ויטו פריירה (צילום: AP)

        הפרובוקציה של אולימפיאקוס

        האוטובוס של אולימפיאקוס, שנסע מפיראוס בלי לעצור בליווי משטרתי כבד, הגיע כשעתיים לפני המשחק. מיד אחריו הגיח במיניבוס קטן מרינאקיס בכבודו ובעצמו. שלב זה רוב היציעים עדיין היו ריקים, אבל בשערים 13 ו-14 כולם כבר תפסו את מקומם והיו מוכנים לפעולה. באופן מפתיע, הם קיבלו מיד הזדמנות לצאת לקרב. ויטור פריירה, המאמן הפורטוגלי החדש של אולימפיאקוס, עלה למגרש, הלך הישר לשער 13 ועודד את האולטראס לרדת אליו. "רציתי להראות להם שאני גבר", הוא הסביר במסיבת העיתונאים. הדבר גרר השלכת חזיזים ופריצה המונית של אוהדים עם כובעים בצבע ירוק-לבן שכיסו את פניהם. פריירה, ועוזרו אנטוניוס ניקופולידיס – שוער עבר נהדר שעבר מפנאתינייקוס לאולימפיאקוס ב-2004 ומאז שנוא במיוחד בלאופורוס – נמלטו לחדר ההלבשה במהירות.

        מבחינת אוהדי פנאתינייקוס היתה זו פרובוקציה לכל דבר. ראיתם פעם מאמן לאציו הולך להתגרות באוהדי רומא? ראיתם את פלורנטינו פרס מטייל בהפגנתיות על הדשא בקאמפ נואו? מרינאקיס הגדיל לעשות ויצא לסיבוב בלאופורוס – ומיד נזרקו לעברו עשרות חזיזים משער 13. לאחר מכן פצחו האוהדים בשירה מופלאה, תוך שהם מסבירים לנשיא אולימפיאקוס מה בדיוק הם מתכוונים לעשות איתו ועם אמא שלו.

        השופט שוב לא בסדר

        גם אחרי ההפסקה, בתום מחצית ראשונה נטולת הזדמנויות ליד שני השערים, יצא מרינאקיס לסיבוב התגרות. תוך כדי כך, פגע אחד החזיזים במחליף השווייצרי פייטים קסאמי, שנזקק לטיפול רפואי ולא יכול היה ליטול חלק במשחק. השופט אנסטסיוס סידירופולוס קרא אליו את הצדדים ושקל להפסיק את המשחק, אולם הוחלט לבסוף להוציא את המחצית השניה לדרך. בשלב זה, סידירופולוס כבר ספג שריקות בוז צורמות מהקהל. מבחינת אוהדי פנאתינייקוס הוא התעלל בירוקים כמו כל השופטים, ולראיה נשלף רק כרטיס צהוב אחד לאורחים לעומת שלושה למארחים. (בתום 90 דקות "ניצחה פנאתינייקוס 3:6 בכרטיסים, והאוהדים זעמו על כך.)

        תחושת הקיפוח הזו גרמה לפסימיות רבה בקרב האוהדים שסביבי. "הם יגנבו פה שער", הם אמרו לי, אבל אז דווקא פנאתינייקוס הבקיעה. היה זה שער עצמי של המגן הצרפתי המצוין ארתור מסואקו, והכוכב הצעיר לא התאושש מנטלית עד לשריקת הסיום. אולימפיאקוס החלה לגלות סימני שבירה ועייפות, ופנאתינייקוס שטפה את המגרש בעידודו האדיר של הקהל.

        מרכוס ברג שחקן פנאתינייקוס נגד אולימפיאקוס (AP)
        שטפו את המגרש בעזרת הקהל. ברג חוגג (צילום: AP)

        מי סוחר הירואין?

        איצטדיון קטן הוא לאופורוס, בסך הכל 15 אלף מקומות. כולם שרו במקהלה, לרוב שירים נגד אולימפיאקוס, ודחפו את הקבוצה שלהם קדימה. בשלב מסוים, אנשי שער 13 גם פרסו כרזה לפיה "מרינאקיס – סוחר הרואין". "זה נכון, אבל לא שמעת את זה ממני", אמר לי אחד העיתונאים שצהל לידי. האווירה היתה מטריפה, אולי חוויית הכדורגל המרגשת ביותר שחוויתי אי פעם. 12 דקות לסיום, הבקיע מלאדן פטריץ' הוותיק את השער השני אחרי טעות גסה נוספת בהגנה, והקהל יצא מגדרו. "פט-ריץ'! פט-ריץ! פט-ריץ'!" – הקרואטי היה אליל הרגע, וזכה לסטנדינג אוביישן כאשר הוחלף סמוך לסיום.

        במשך כל המחצית השניה, התנהגו האולטראס מצוין, למעט זריקת חפצים לעברו של ג'ימי דורמאז השבדי שניסה להגביה כדור קרן ממש מתחת לשער 13. המשחק לא נעצר לרגע, ורק כאשר צ'ורי דומינגס צימק ל-2:1 בבעיטה חופשית בדקה ה-97, על אף שהשופט הוסיף חמש דקות בלבד (וגם זה היה יותר מדי לדעת היציעים), נזרקו לעברו חזיזים. סידירופולוס שרק לסיום, שחקני אולימפיאקוס נמלטו לחדרי ההלבשה, את מרינאקיס איש לא ראה יותר, וכוכבי פנאתינייקוס ערכו סיבוב ניצחון. מאות אוהדים פרצו למגרש כדי לחבק את הגיבורים.

        דימיטריס סיובס שחקן אולימפיאקוס מול מלאדן פטריץ' שחקן פנאתינייקוס (AP)
        "פט-ריץ'! פט-ריץ! פט-ריץ'!" – הקרואטי היה אליל הרגע, וזכה לסטנדינג אוביישן כאשר הוחלף סמוך לסיום. פטריץ' במאבק עם סיובס (צילום: AP)

        לינה לאורחים ואוכל לנזקקים

        היתה חגיגה אותנטית וכייפית, והתחזיות הקודרות לא התממשו. ההתפרעויות היו מתונות יחסית לציפיות, ובהשוואה לשנים הקודמות חל שיפור משמעותי. לתחושה זו היו שותפים גם האולטראס שפגשתי ביום שני בבוקר ב"משרדים" שלהם – בית ישן ומתפרק ליד האיצטדיון שהושכר, שופץ, נצבע בירוק ונקרא "הארמון" בפי אוהדי פנאתינייקוס. הם מאפשרים בו לינה לאוהדים שמגיעים מחוץ ליוון, כמו 22 אולטראס של ראפיד וינה שהגיעו לדרבי הישר מאוסטריה. בארמון הזה הם עורכים פעילויות מגוונות, עוזרים אחד לשני להתמודד עם המשבר הכלכלי, ואף אירגנו פעם חלוקת אוכל חינם לנזקקים.

        "המשטרה התנהגה הרבה יותר טוב מאשר בשנים הקודמות. מרגישים שיש שינוי בגישת השוטרים אחרי המהפך בבחירות. הם התייחסו אלינו בכבוד, ולא הפעילו כוח רב מדי כדי לדכא את הפריצה למגרש אחרי שמאמן אולימפיאקוס התגרה בנו", אמר אחד האוהדים, והביע תקווה שהמומנטום החיובי יימשך. גם העיתונאים היו מופתעים לטובה, אבל ברחבי האינטרנט דווקא שידרו את התמונות הפחות מחמיאות – כי הרי זה מה שנהוג לעשות אחרי הדרבי הגדול של אתונה.

        את האספקטים החיוביים של המשחק רצוי היה לתעל למקומות הנכונים, אבל הממשלה היוונית לא השכילה לעשות זאת. יומיים אחרי המשחק פוצצה ישיבת ההתאחדות אחרי שמרינאקיס קילל את נשיא פנאתינייקוס יאניס אלאפוזוס וזרק עליו כוס מים. שר הספורט סטאברוס קונטוניס החליט שהגיעו מים עד נפש והורה על הפסקת הפעילות בליגה לאלתר. זה היה ביום רביעי. ביום חמישי כבר שונתה ההחלטה, וההשבתה קוצרה לשבוע אחד בלבד. בקיצור, לא משעמם לעיתונאים היוונים. רק חבל שהם, וכל העולם יחד איתם, מתרכזים בעיקר בהיבטים השליליים. כי הרי היה זה דרבי מהפנט ועוצר נשימה. כמה טוב שהייתי שם!

        שחקני פנאתינייקוס חוגגים (AP)
        כמה חבל חבל שהעיתונאים, וכל העולם יחד איתם, מתרכזים בעיקר בהיבטים השליליים (צילום: AP)