פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        זריקת העונשין הכי מרגשת אי פעם: הטרגדיה של האנק גאת'רס

        הוא הכריז על עצמו כ-"איש החזק ביותר בעולם", המכללה שלו הטריפה את ארצות הברית, והגשמת חלום ה-NBA היה כל כך קרוב. 25 שנה אחרי שהלב הענק בגד בהאנק גאת'רס, המחווה סוחטת הדמעות של חברו והלקח של מותו הבלתי נתפס רחוקים מלהישכח

        האנק גאת'רס שחקן מכללת לויולה מרימונט (AP)
        25 שנה לטרגדיה. האנק גאת'רס (צילום: AP)

        ב-3 בפברואר 1990 שאקיל אוניל קיבל שיעור בלתי נשכח מהאנק גאת'רס. שאק בן ה-17 הוביל את מכללת לואיזיאנה סטייט לניצחון מטורף של 141:148 על לויולה מרימונט עם 20 נקודות, 24 ריבאונדים ושיא חטיבה של 12 חסימות, אך בטקס כניסתו להיכל התהילה של לואיזיאנה לפני שנתיים הוא ציין את אותו משחק דווקא בשל ההצגה של כוכב היריבה. "די שלטתי בו בהתחלה, אבל הוא היה השחקן היחיד שפשוט המשיך לנסות. נראה לי שחסמתי אותו אולי 10 או 12 פעמים, והוא חזר וניסה פעם אחרי פעם. אני חושב שהיו לו 40 ומשהו נקודות באותו משחק".

        למען הדיוק, היו לו 48 נקודות. ב-20 מ-35 מהשדה. "שיחקתי עם האנק במשך 11 שנה, ואין שום סיפור שמתאר את הלב והנחישות שלו טוב יותר מאשר המשחק הזה", נזכר כעבור שנים בו קימבל, החצי השני של גאת'רס. "הגישה שלו הייתה 'אולי עשית עבודה טובה בלחסום את חמש הזריקות הראשונות שלי, אבל שיהיה בהצלחה עם ה-30 הבאות...'. זה היה האנק".

        חודש ויום לאחר מכן גאת'רס קרס ומת במהלך משחק. מחר (רביעי) יציינו בארצות הברית 25 שנה לההתמוטטות האיומה שהכניסה את עולם הכדורסל לאבל, אך גם הולידה את אחד ממסעות הניצחונות ההירואיים שראה הענף, ואת המחווה הספורטיבית שרבים עדיין מחשיבים כמרגשת ביותר אי פעם.

        צפו בקרב בין גאת'רס לשאקיל

        האנק גאת'רס נולד ב-1967 בצפון הקשוח של פילדלפיה. אביו לא היה בסביבה, ואימו לוסיל גידלה אותו ואת שלושת אחיו בשכונה מוכת עוני ופשע. מילדות הוא הבין שהכדור הכתום הוא כרטיס היציאה היחיד שלו ושל משפחתו מהגטו, והכישרון שגילה כנער הפך אותו לתקווה של השכונה כולה. בראיון ל-Sports Illustrated תיאר גאת'רס את הסביבה בה גדל כמקום בו "היכולת לקלוע היא היכולת לחלום", וסיפר: " בכל ערב כשהייתי חוזר מהאימון הייתי מביט לשמיים וחושב 'אני חייב לצאת מכאן. זה לא זה'".

        לגאת'רס תמיד היו מאגרי אנרגיה בלתי נגמרים, ושמחת החיים עזרה לו לשכוח מהצרות. מחוץ למגרש הוא היה הליצן שקרע את כולם מצחוק, אבל על הפרקט הוא היה חיה חסרת רחמים. האימון הראשון שלו בתיכון דובינס טק הסתיים בקטטה בינו לבין בו קימבל, שנשכחה במהירות כששני הכוכבים של הקבוצה הבינו שירוויחו יותר אם ידעו להפנות את יצר התחרותיות שלהם נגד היריבות ולא אחד נגד השני.

        הפורוורד השטותניק והגארד הרציני הפכו לצמד חמד, והמשיכו ביחד למכללות. הם נדדו לצד השני של ארצות הברית כשבחרו ב-USC, שם חברו לשני פרשמנים מבטיחים אחרים - טום לואיס וריץ' ראנדה - אבל לא הרשימו בעונת הבכורה שלהם, בסיומה פוטר מאמנם סטן מוריסון. גאת'רס שוב נדרש להגן על הטריטוריה שלו, והכוכבים הצעירים דרשו מהנהלת האוניברסיטה למנות מאמן מהחוף המערבי שידבוק באותו סגנון משחק, ולהשאיר את עוזר המאמן דייויד ספנסר, שהיה זה שגייס אותם בפועל.

        אלא שהפור נפל על ג'ורג' ראבלינג, מאמן קשוח שהגיע מאיווה וקרא בעיתון בדרכו ללוס אנג'לס על דרישותיהם של הפרשמנים. כשנחת נתן לארבעתם תאריך בו ייאלצו להחליט האם הם רוצים להישאר בקבוצה, וכשנתקל בהתעלמות ביטל את מלגות המשחק שלהם. "אתה לא יכול לתת לאינדיאנים לנהל את השמורה", הוא הסביר בהצהרה מעוררת מחלוקת. "אתה צריך להראות שאתה חזק, ולפעמים צריך להראות להם את הדרך החוצה".

        האנק גאת'רס שחקן מכללת לויולה מרימונט (GettyImages)
        הכל כדי לצאת מהגטו. האנק גאת'רס (צילום: אימג'בנק, Gettyimages)

        בקיץ 1986 גאת'רס וקימבל חיפשו בית חדש, ושמעו המלצה על מאמן מפילדלפיה בשם פול ווסטהד, שהיה נואש בעצמו לפתוח דף חדש. שבע שנים קודם לכן הוא מונה לעוזרו של ג'ק מקיני בלוס אנג'לס לייקרס, ואחרי שהמאמן נפגע קשה בתאונת אופניים הוא החליף אותו זמנית, ניצח מספיק כדי לשמור על התפקיד, וסיים את העונה כאלוף ה-NBA, בתום המשחק ההיסטורי בו הציב את הרוקי מג'יק ג'ונסון כסנטר במקום קארים עבדול ג'באר הפצוע בספקטרום ההמום של פילי.

        ווסטהד התעורר במהירות מהחלום, כשעבור שנה אחת מג'יק כבר דרש לפטרו בשל חוסר שביעות רצונו משיטת המשחק הפרועה שהמאמן ניסה להנחיל. ווסטהד קיבל עוד צ'אנס בשיקגו, אבל גם בבולס הראן אנד גאן שלו נכשל והוא פוטר כעבור שנתיים. היעד הבא שלו היה לויולה מרימונט, מכללה קתולית קטנה בלוס אנג'לס, שם החליט להעלות עוד הילוך, וללכת עד הסוף עם מתודות הכדורסל המסחרר שלו.

        גאת'רס תמיד היה טיפוס שהולך עד הסוף, אבל כשהגיע יחד עם קימבל לפגישת ההיכרות עם ווסטהד, בה הקרין המאמן לשניים קטעים מעונת הבכורה שלו כמאמן הליונס, הוא כמעט ולא קנה את זה. "חשבנו שהוא ערך את זה ושידר במהירות גבוהה כדי להרשים אותנו", הוא סיפר. "ממש שאלנו אותו אם זה משחק אמיתי". אחרי שהשתכנעו הם נאלצו לשבות מפעילות לשנה שלמה על פי חוקי ההעברות של המכללות, אבל מתחילת עונת 1987-88 הם עזרו לווסטהד לממש את חזונו, והאריות של לויולה מרימונט הפגיזו בלי הכרה.

        פול ווסטהד בימיו כמאמן מכללת לויולה מרימונט (GettyImages)
        מימש עד תום את החזון הפרוע שלו. פול ווסטהד (צילום: אימג'בנק, Gettyimages)

        בשנה הראשונה הם הובילו את המכללות כשקלעו 110.3 נקודות למשחק, בשנייה הנתון הזה טיפס ל-112.5, ובשלישית הם העמידו ממוצע לא ייאמן של 122.4 נקודות למשחק. בפרק הזמן הזה, במהלכו נהנה ווסטהד מהכנסת קו שלוש הנקודות לקולג'ים, הם רשמו את חמשת המשחקים עם מספר הנקודות הרב ביותר בתולדות ה-NCAA (להם וליריבה במשותף), ובראשם 331 הנקודות בניצחון 150:181 על US אינטרנשיונל.

        עולם הספורט האמריקאי נשבה בקסמה של הגרסה המופרעת של משחק הכדורסל, בעוד שווסטהד נדרש פעם אחרי פעם להבהיר שלא מדובר בכאוס מוחלט, אלא בשיטת משחק מחושבת במסגרתה כל שחקן נע לעמדה קבועה על המגרש ותרגילים מתוכננים מתבצעים, אלא שהכול קורה במהירות גבוהה פי 10 מהרגיל. עם לחץ בלתי פוסק על כל המגרש בהגנה, יציאה למתפרצות גם אחרי ספיגת סלים והפגזות בלתי פוסקות מחוץ לקשת, הליונס התישו את יריבותיהם עד לאפיסת כוחות.

        בסרט "The Guru of Go" מסדרת 30 for 30 של ESPN שעסק בשיטה המטורפת של ווסטהד, מוצגים האימונים המפרכים שעברו הליונס שלו כדי להשיג את היתרון התמידי מבחינת הכושר הגופני. התרגולים הללו היו דומים יותר למבדקי סיבולת ליחידות עילית מאשר לאימוני כדורסל, והם הביאו את השחקנים הצעירים אל קצה גבול היכולת באופן יומיומי, כך שבמשחקים עצמם כשהקבוצה שמנגד הייתה נותרת על הלשון בחוץ דקות ארוכות לפני הסיום, האריות של ווסטהד המשיכו לרוץ ולרוץ.

        האנק גאת'רס שחקן מכללת לויולה מרימונט (GettyImages)
        נהנו מהקצב המסחרר. האנק גאת'רס (צילום: אימג'בנק, Gettyimages)

        גאת'רס וקימבל היו הנהנים העיקריים מהקצב שובר השיאים. ב-1988 הם הודחו בסיבוב השני של טורניר המכללות עם 123:97 מול צפון קרוליינה, וכעבור שנה הם עפו בסיבוב הראשון עם 120:101 לארקנסו, אבל גאת'רס הפך לשחקן השני אי פעם אחרי קסבייר מקדניאל שמוליך את כל המכללות גם בנקודות (32.7 למשחק) וגם בריבאונדים (13.7 למשחק) באותה עונה. ב-1990 קימבל היה זה שהוכתר למלך הסלים של המכללות עם ממוצע נפלא של 35.3 נקודות למשחק, לויולה מרימונט דהרה ל-25 ניצחונות ברציפות, ושני הילדים מפילדלפיה הפכו לכוכבים בקנה מידה ארצי.

        "האנק דה באנק" היה הכינוי של גאת'רס, מכיוון שתמיד סיפק את הסחורה. אבל הוא הבין שכל הבאזז התקשורתי, הצילומים על שערי העיתונים והסופרלטיבים שהורעפו עליו לא שווים דבר בבנק האמיתי. כמו כל שחקן קולג', הוא לא ראה אפילו דולר אחד מהרווחים שהמכללה שלו הניבה בזכות ביצועיו, וידע שרק חוזה ב-NBA יוכל להגשים את חלומו לחלץ את משפחתו מהגטו. בכל קיץ הוא היה חוזר הביתה, מרענן את הכישורים שלו על משטחי האספלט בשכונה, ומבקר את בנו. ארון הקטן נולד כשאביו היה בן 17 ונותר בפילי עם אימו, מרווה קראמפ, חברתו לשעבר של גאת'רס ממנה נפרד כשעזב לקולג'. "שם נמצא הכדורסל המחוספס, האווירה המחוספסת", הוא סיפר. "זה מה שהפך אותי לשחקן שאני היום, ולאדם שאני היום".

        שני מכשולים עיקריים עמדו בדרכו של גאת'רס לליגה הטובה בעולם. הראשון היה האחוז הגרוע שלו מקו העונשין, אותו ניסה לשפר במשך שנים ללא הצלחה, כשבתחילת שנתו האחרונה במכללה הוא אפילו עבר באקט של ייאוש לזרוק ביד שמאל, מה שלא שיפר את המצב. השני היה הגובה שלו. 2.00 מ' זה לא מספיק לשחקן פנים ב-NBA, אבל גאת'רס חיפה על כך בזכות יכולת אדירה לקלוט ריבאונדים בכמויות.

        "נקודות לא כל כך מעניינות אותי", הוא הצהיר. "האמת היא שאני מוביל את המכללות בנקודות בגלל הריבאונדים שלי. כל אחד יכול לקלוע 30 נקודות במשחק אם זה מה שהוא מתרכז בו, אבל ריבאונדים זה משהו מיוחד, כי זה בא מהלב". כשהגיע יחד עם קימבל לראיון אצל בריאנט גאמבל ב-'טודיי שואו' הוא חזר על אותה מנטרה: "אני לא מוטרד מהגובה שלי, כי יש לי לב של אריה". המומחים אכן העריכו שהוא צפוי להפוך לבחירת לוטרי בדראפט 1990, אבל בסופו של דבר הוא נפל קורבן לאותו לב, שפשוט היה גדול מדי.

        האנק גאת'רס שחקן מכללת לויולה מרימונט מתמוטט (AP)
        לב גדול מדי. גאת'רס רגע אחרי ההתמוטטות (צילום: AP)

        הנפילה הראשונה הייתה ב-9 בדצמבר. גאת'רס התמוטט מיד לאחר שהחטיא זריקת עונשין במשחק החוץ מול סנטה ברברה, אך קם כעבור שניות בודדות, ומיהר להניף את ידיו באוויר בפוזה העוצמתית המוכרת של מי שהגדיר את עצמו כ-"איש החזק ביותר בעולם". בבדיקות שערך אחרי המשחק התגלה שהוא סובל מקרדיומיופתיה היפרטרופית, מחלה גנטית שמובילה לעיבוי של שריר הלב בחדר השמאלי. רופא הקבוצה רשם לו תרופות שאיפשרו לו לחזור למגרשים אחרי שהחמיץ שני משחקים בלבד, אבל תופעות הלוואי שלהן החלישו אותו משמעותית, והתפוקה שלו על הפרקט צללה באופן תלול.

        להמשך הסיפור יש כמה גרסאות סותרות, ובלי להיכנס לשאלה האם גאת'רס החליט על דעת עצמו להפחית את כמות התרופות שנטל או שעשה זאת בעקבות לחץ של אנשי הקבוצה, העובדות הן שבחודשיים שלאחר מכן הוא חזר לעצמו. במשחק המפורסם מול שאקיל הוא קלע כאמור 48 נקודות, לאחר מכן רשם שיא קריירה של 30 ריבאונדים מול סיינט מרי, ולויולה מרימונט סיימה את העונה הרגילה בכושר טוב עם שבעה ניצחונות בשמונה משחקים. מבחוץ הכל שוב היה ורוד, אבל מבפנים היה לב שלא היה מסוגל לעמוד בעומס.

        ב-4 במרץ הגיעה הנפילה השנייה. שש דקות ו-26 שניות בתוך משחקם הראשון של הליונס בטורניר החטיבתי של ה-WCC בלוס אנג'לס מול פורטלנד, גאת'רס התרומם להטבעת טומאהוק אופיינית, הספיק להחליק כיף לטרל לאורי שסיפק לו את האסיסט מקו מחצית המגרש, ואז קרס אל הפרקט. בתחילה הוא עוד היה בהכרה ואף ניסה להזדקף, וכשרופא הקבוצה שזינק לעברו התחנן בפניו שימשיך לשכב הוא ענה: "לא רוצה לשכב", אבל בתוך גופו התחוללה סערה. בסיומה של סצנה קורעת לב שכללה את הגעתן של אימו ודודתו שהיו ביציע הוא פונה על אלונקה לבית חולים סמוך, שם נקבע מותו.

        "היה לו חלום, והוא עלה לו בחייו. האנק ידע מה הסיכון שהוא לוקח", קבע קייל קיידרלינג בספר 'לב של אריה' שנכתב על חייו ומותו. אלא שכמה מבני משפחתו של גאת'רס סירבו להשלים עם הקביעה הזו, והגישו תביעת פיצויים בגובה 32.5 מיליון דולר נגד המכללה ונגד ווסטהד לגביו טענו שהאיץ ברופא הקבוצה להפחית את מינון התרופות שלו, כשבכתב התביעה נכתב: "גאת'רס הוקרב על מזבח כדורסל המכללות". אחרי שנתיים של דיונים, הושגה פשרה בין הצדדים במסגרתה קיבלה אימו של האנק כ-545 אלף דולר, וכל אנשי המכללה נוקו מכל אשמה בחלקם במותו.

        בשל מותו של גאת'רס ביטלה ה-WCC את הטורניר החטיבתי, אך הליונס היו צריכים להחליט אם להתייצב לטורניר המכללות. ווסטהד נטה שלא לשחק אך הותיר את הבחירה בידי שחקניו, וקימבל הכריע בשמם: "אנחנו משחקים". הקבוצה מוכת ההלם החלה את דרכה בטורניר 12 יום בלבד אחרי הטרגדיה, כשהיא מדורגת 11 באיזור המערב. כל השחקנים עלו למשחק הראשון מול ניו מקסיקו סטייט עם המספר 44 רקום על קדמת הגופיות, אוהדים רבים הכינו שלטים מרגשים לזכרו של גאת'רס, אבל המחווה הגדולה ביותר הייתה שייכת לקימבל.

        חברו הקרוב ביותר של גאת'רס, שגם הוא היה ימני, הכריז לפני המשחק שיזרוק את זריקת העונשין הראשונה שלו ביד שמאל. כשנשלח לקו במחצית הראשונה כל הקהל השתתק, ורגע אחרי ששלח בעזרת ידו השמאלית את הכדור לתוך הטבעת נרשמה התפרצות רגשות ייחודית בקרב הצופים באולם. מאות אנשים החלו לייבב בבכי חסר מעצורים, ואליהם הצטרפו מיליונים שצפו במשחק בטלוויזיה. עד היום רבים מחשיבים את הזריקה ההיא כמחווה הספורטיבית המרגשת ביותר אי פעם, ובעקבותיה יצאו הליונס למסע מרגש לא פחות.

        את ניו מקסיקו סטייט הם ניצחו 92:111, במה שהתברר כהקדמה בלבד לסיבוב השני, בו דרסו 115:149 את האלופה מישיגן, במשחק מושלם בו קבעו 11 שיאי טורניר. בסוויט סיקסטין הם נגררו על ידי אלבמה למשחק איטי אך גירדו לבסוף ניצחון 60:62, כשמי שהחטיא את הזריקה המכריעה היה לא אחר מאשר רוברט הורי. "קשה לתאר איך המקרה הזה שינה את כולנו כל כך מהר", אמר לאורי. "זו היתה טרגדיה שהפכה במובנים מסוימים לברכה".

        מסע הקסם של לויולה מרימונט שלח אותם להופעה ראשונה בתולדות המכללה בעלית אייט. קימבל המשיך להצדיע בהצלחה לגאת'רס כשזרק בשמאל את זריקת העונשין הראשונה שלו בכל משחק וקלע את כולן, אבל UNLV החזקה היתה גדולה עליהם בקרב על הפיינל פור. קבוצת הכוכבים של לארי ג'ונסון, סטייסי אוגמון וגרג אנתוני עמדה בקצב המסחרר עם 101:131, אך קימבל וחבריו זכו למחיאות כפיים סוערות בסיום. כעבור שנים כתב עליהם ביל פלאצ'קי מ-'לוס אנג'לס טיימס': "באותו טורניר חבורת הצעירים הנחושה מהמכללה הזעירה קבעה שיאים בנקודות ובסימבוליות, בשלשות ובדמעות. הם התאבלו ונאחזו, ונתנו לאומה כולה שיעור מהלב".

        גאת'רס אולי הלך עד הסוף ושילם את המחיר הנורא מכל, אבל סיפורו רחוק מלהישכח גם היום. קימבל, שנבחר שמיני בדראפט אבל נפלט מה-NBA אחרי שלוש עונות מאכזבות במדי הקליפרס והניקס, הקים קרן בשם "44 לחיים" שפועלת להגברת המודעות לבעיות לב ועורכת בדיקות לב לילדים באיזור פילדלפיה, וממש לא אכפת לו שהדבר היחיד שזוכרים מקריירת הכדורסל שלו הוא אותה זריקה ביד שמאל. "זה היה פשוט רגע מסוים בזמן", הוא סיפר בראיון שהעניק לפני חמש שנים. "אבל הוא היה חזק מספיק כדי לשרוד לנצח".

        צפו במיטב הביצועים של האנק גאת'רס

        ובמשדר המיוחד של ספורטסנטר ביום שאחרי מותו