השם אנדראה שורמן לא אומר הרבה לחובבי הכדורגל. אבל מסתבר שהגברת בת ה-44 בכל זאת מבינה משהו בכדורגל. שורמן, היום רוקחת, הייתה הראשונה שניבאה כבר ב-1995 שמרקו רויס, אז בקושי בן שש, ילבש יום אחד את המדים של בורוסיה דורטמונד. שורמן הייתה המאמנת של הילד הג'ינג'י הדקיק בקבוצת PTSV דורטמונד ונאלצה לעזוב את מגרש החול האומלל שם לאחר שנכנסה להיריון עם תאומים.
הוריו של מרקו רויס, תומאס ומנואלה, נזכרו במפגש הזה בו ניבאה המאמנת הצעירה את העתיד ב-2012. זה קרה כאשר דורטמונד החליטה לנצל את סעיף השחרור בחוזה של כוכב מנשנגלדבאך ולרכוש אותו תמורת 17.5 מיליון יורו. אמנם המעבר עצמו התבצע רק ביולי 2012, אבל כבר בינואר של אותה שנה העסקה נחתמה ורויס הגשים את חלום הילדות שלו: לעבור לבורוסיה דורטמונד. בדיוק בשביל זה הוא עבד מגיל חמש על מגרש החול העלוב ב-PTSV אצל שורמן, בשביל זה אביו עזב את העבודה בבנק, ליווה אותו ותמך בו ובשביל זה האחיות שלו, שמבוגרות ממנו תמיד השקיעו ככל שיכלו לטובת גידול הכוכב.
כשקוראים את זה ומבינים את הבסיס ממנו צמח רויס, מתחילים אולי להבין קצת יותר מה הניע אותו להפתיע רבים ולחתום על חוזה חדש בבורוסיה דורטמונד. דווקא באמצע המשבר הכי גדול שלה בשנים האחרונות, וכשהיא מתחת לקו האדום, החליט אחד השחקנים המחוזרים ביותר באירופה לחתום ב-BVB עד 2019 בחוזה נטול סעיפי יציע ושחרורים כלשהם.
ילד דורטמונד
העיר דורטמונד, למי שטרם ביקר בה, היא קודם כל בורוסיה ואחר כך כל השאר. רוב תושבי העיר מחוברים אל הקבוצה בנימי נשמתם ומוכנים לעשות הכל בשבילה. הטירוף הזה לא פסח גם על מרקו רויס הצעיר. ב-1996 הצטרף רויס לילדים של בורוסיה דורטמונד, כשהילד לא מסוגל להיפרד מהכדור ומשחק כל הזמן גם בחצר הבית ואפילו בחדר שלו. רויס התבלט מהר מאוד בילדים של דורטמונד בזכות טכניקה נדירה ושליטה בכדור יוצאת דופן. בנוסף, הוא פיתח אהבה עצומה ל-BVB והתחיל ללכת לכל משחקי הבית ולשבת עם האוהדים השרופים ב"קיר" מאחורי השער הדרומי.
מי שהיה שותפו של רויס ל"פשע" באותם הימים היה קווין גרוסקרויץ, ששיחק איתו בכל קבוצות הילדים והנערים והפך לחבר טוב מאוד שלו. השניים גם הלכו למשחקים יחדיו, כשגם רויס לא מצליח להתקרב לרמת הפנאטיות של גרוסקרויץ. "הייתי הולך תמיד עם קווין גרוסקרויץ לכל המשחקים. הייתי אוהד שרוף בקיר הצהוב, אבל כמובן שגרוסקרויץ היה מלא תשוקה יותר ממני", אמר רויס לגרדיאן בריאיון לפני שנה וחצי. השחקן האהוב על רויס, אגב, היה תומאש רוזיצקי ששיחק בדורטמונד במשך חמש שנים. "חיקיתי כל דבר שהיה קשור ברוזיצקי, מהלבוש ועד סופגי הזיעה שהיה משחק איתם", הודה רויס.
בגיל 15, נשבר לרויס הלב. דורטמונד הודיעה לו שהוא רזה וחלש מידי ולא יוכל להתקדם לרמות הכי גבוהות בנוער ובבוגרים של הקבוצה האהובה עליו. "כאב לי מאוד לעזוב", הוא אמר באותו ריאיון בגרדיאן, "כשאתה משחקת במשך כל קריירת הנוער שלך במועדון אחד וחולם על לעשות את הצעד הבא לבוגרים, זה כואב מאוד כשמודיעים לך שזה לא יקרה. בוודאי כשמדובר בקבוצה שאתה אוהד בטירוף כזה. הייתי עצוב מאוד כי לא נתנו לי לשחק בקבוצת הנוער, אבל אז אבא שלי ואני החלטנו שאעבור לאלן. זו הייתה החלטה קשה, 'להישאר בדורטמונד שאני כל כך אוהב או לעבור למקום אחר כדי לקבל ניסיון בכדורגל?' אני שמח שבחרתי נכון".
ורויס אכן בחר נכון והמסלול כבר ידוע וזכור לכולם. שתי עונות טובות ברוט וייס אלן הקטנטנה, משם לשלוש עונות אדירות במנשנגלדבאך ואז בחזרה הביתה דרך הדלת הראשית. גם במעבר הזה מהסייחים לדורטמונד, רויס דחה את באיירן מינכן במה שגרם להפתעה עצומה בגרמניה. כבר אז הוא הבהיר שהוא הולך אחרי האהבה ורוצה להגשים את החלום ולשחק במדים הצהובים-שחורים.
גצה ולבנדובסקי? אני בורוסיאני
מספר 11 בדורטמונד לא נזקק לשנייה של התאקלמות בקבוצתו החדשה וכבר בעונת הבכורה שלו היה נהדר וביחד עם מריו גצה ורוברט לבנדובסקי הוביל את הקבוצה לגמר ליגת האלופות. גם השנה השנייה בדורטמונד, ונטולת גצה שערק לבאיירן מינכן תמורת 37 מיליון יורו, הייתה מצוינת, אבל שוב הסתיימה ללא תואר כשהבווארים לוקחים דאבל מקומי. בקיץ החולף גם לבנדובסקי עבר לתנאים המפנקים בבוואריה, ואוהדי דורטמונד היו בטוחים שרויס הוא הבא. בטח כשבמשך כל הקיץ וינואר רק דיברו על האפשרויות שלו. זאת לאחר שיו"ר באיירן קרל היינץ רומניגה, חשף שיש לו סעיף שחרור שעומד על 25 מיליון יורו. סכום מגוחך יחסית לשחקן ברמתו ובגילו של רויס בן ה-25.
רומניגה, שכאמור הצליח להעביר את גצה ולבנדובסקי לזבנר שטראסה, בכלל נהנה להתגרות בדורטמונד ולדבר על רויס בכל הזדמנות אפשרית. במקרה אחד, הוא כתב טור בנוגע למצבו של רויס וטרח להזכיר שדורטמונד בעצמה ניצלה סעיף שחרור בחוזה שהיה לו בגלדבאך. זה גרם למאמן דורטמונד יורגן קלופ לאבד את שלוותו ולהגיד שהוא "מאמין שהחיים הם פיירים. מי שבזמן ההצלחה שלו מתנהג בצורה רעה, הכול חוזר אליו בשלב מסוים".
בנוסף לבאיירן, גם ריאל מדריד, ברצלונה, אתלטיקו מדריד, מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, ארסנל, ליברפול, פריס סן ז'רמן ומי לא? כולן רצו את רויס. בשלב זה או אחר שבין יוני 2014 לפברואר 2015 כל אחת הוזכרה לפחות חמש פעמים כמי שאוטוטו, כבר-כבר, ממש עוד רגע, מודיעה על החתמתו. יצוין שרויס עצמו שמר על שתיקה במשך רוב הזמן ורק פה ושם אמר שהראש שלו נתון להצלחת דורטמונד בלבד וזה הדבר היחיד שמעסיק אותו.
ראש בראש: מרקו רויס נגד ג'אנלואיג'י בופון
אמנם גם גצה הוא שחקן בית של דורטמונד, אבל ההבדל בינו לבין רויס הוא גדול מאוד וכנראה שגם הוא שעשה את השינוי והשאיר את האחרון בבית. גצה נולד בממינגן שבבוואריה ועבר לדורטמונד רק בגיל 9 כשאביו, פרופסור יורגן גצה, קיבל עבודה באוניברסיטת דורטמונד לטכנולוגיה. הוא לא בן דורטמונד, וההבדל הוא מהותי. מי שנולד לתוך הטירוף של העיר הזו סביב הקבוצה, הוא משהו אחר אפילו ממישהו שגדל כל חייו כמעט בנוער של בורוסיה.
אגב, למרות האיבה האדירה שיש לאוהדי השוורצגלבן כלפי גצה, רויס שמר אתו על יחסים מצוינים ואף הגן על החלטתו לעבור לבאיירן בזמנו. גצה עצמו אמר שאחד הדברים שהכי ישמחו אותו יהיה לראות את רויס מצטרף אליו באלופה הנצחית של גרמניה. גם זה לא ממש הוסיף לו נקודות זכות אצל אוהדי דורטמונד. גצה גמל לרויס על החברות כשחגג עם חולצתו את הזכייה בגביע העולם. בנוסף, גצה הפך בגיל צעיר מאוד לדמות ממוסחרת מאוד בעיני אוהדי הכדורגל הגרמני. הוא מפרסם סטטוסים רבים בפייסבוק ובטוויטר, כולם תמיד גם באנגלית ועם כל מיני סיסמאות שמריחות ממסחור. לעומתו, רויס פונה אל 11 מיליון החברים שלו בפייסבוק רק בגרמנית. מעין מנהג שרק רויס, פיליפ לאהם ותומאס מולר עדיין דבקים בו באופן מוזר מאוד, בהתחשב במיליוני המעריצים שלהם בכל רחבי העולם.
פרט לעזיבות של גצה ולבנדובסקי, מה שגרם לרבים מאוהדי דורטמונד לחשוש מעזיבתו של הכוכב הגדול ביותר ששיחק שם אולי מאז הזכייה בליגת האלופות ב-1996/7 היה מצב הקבוצה. BVB פתחה את העונה בצורה מחרידה, כשהיא מפסידה בלי סוף (11 הפסדים) ונמצאת מתחת לקו האדום. קשה מאוד לשמור על כוכבי על כמו רויס בלי האופק של ליגת האלופות גם בעונה הבאה. תשאלו קבוצות שאיבדו כוכבים הרבה פחות גדולים בגלל זה וכאלו שלא מסוגלות למשוך אליהן שחקנים, כמו מילאן, אינטר ואפילו ליברפול.
לא רק דורטמונד נראתה רע, אלא גם רויס התקשה להראות את מה שהפך אותו לאחד השחקנים הטובים בעולם. כזכור, קשר נבחרת גרמניה עבר קיץ רע מאוד מבחינה מקצועית כשנפצע כמה שבועות לפני פתיחת גביע העולם ב-1:6 של הנבחרת מול קזחסטן והחמיץ את הנסיעה לברזיל. בסופו של דבר, התברר שהוא גם החמיץ את הנפת הגביע. אמנם זו חכמת הבדיעבד, אבל אין שום ספק שרויס היה באנקר בהרכב של יואכים לב אם היה כשיר וכנראה שגם היה אחד הכוכבים הגדולים של הטורניר.
למרות הכול, אותה פציעה גרמה לו לנזק עצום, כפי שאמר לאחר מכן: "בשבילי, החלום שלי נגוז. זה היה נורא". גם כשחזר בתחילת העונה, הוא שוב נפצע ושוב נפצע וכמעט לא שיחק באופן רציף. לכל אלה צריך להוסיף את העובדה שרויס לא היה שותף לקבוצה שזכתה בשתי אליפויות ברציפות ובגביע אחד, כך שעדיין אין לו תואר משמעותי בקריירה. עכשיו נפתחה לו האפשרות להפוך לשחקן מרכזי באחת מזוללות התארים של אירופה או להישאר ה-כוכב בקבוצה שתמיד תצטרך לעבור את באיירן כדי לזכות בתואר.
סוף טוב. הכל טוב?
בסופו של דבר, ואפילו אחרי שדאגו לעיתון האזורי DER WESTEN והדליפו לו את הסקופ הענק יום לפני כן, קיבלו מיליוני אוהדי בורוסיה דורטמונד את הבשורה שלא ציפו, אבל כן קיוו לה. רויס האריך את החוזה שלו בקבוצה עד 2019 ללא סעיפי יציאה או שחרור, גם במקרה שהקבוצה תרד ליגה. הארכת החוזה הזו התפרסמה דווקא כשדורטמונד הייתה בשפל הגדול ביותר שלה ובמקום הלפני אחרון. הנס יואכים וצקה, יו"ר דורטמונד, אמר לאחר החתימה: "העיתוי של החתימה, דווקא ברגע הכי קשה של הקבוצה, מראה כמה מרקו מחובר לעיר ולמועדון. הוא יכול להפוך כאן לאגדת כדורגל כמו אווה זלר בהמבורג או סטיבן ג'רארד בליברפול". חתן השמחה בעצמו אמר בריאיון נרחב לקיקר השבוע: "אני מרגיש נינוח מאוד בקבוצה ובסביבה וזה הדבר שהכי חשוב לי. אני יכול להציג את היכולת הכי טובה שלי רק כשאני מרגיש חופשי. יש לי את ההרגשה הזו ב-BVB: אני חופשי". הוא גם לא שכח לשלוח עקיצה כשאמר: "החלטה כזו לוקח זמן לקבל. אי אפשר להקשיב ולהאמין לכל שמועה שרואים. אני חושב שהמקרה שלי הוכיח את זה".
אין ספק שההודעה הזו עשתה רק טוב לקבוצה, שמגיעה למשחק מול יובה אחרי שלושה ניצחונות ברציפות וכשמרקו רויס שוב נראה כמו מי שנהנה מכדורגל ועושה את הדברים בקלילות האופיינית לו. הוא גם חזר לכבוש וגם נהנה מאוד משיתוף הפעולה עם "אחיו" פייר אמריק אובמיאנג, שחזר מאליפות אפריקה בכושר נפלא. לא רק הגאבוני נהנה מהחזרה של רויס לעניינים וניקוי הראש שלו, אלא גם שאר הקבוצה. שינג'י קגאווה שוב נראה כמו זה מעונת הדאבל בדורטמונד ולא כמו שחקן הספסל ממנצ'סטר יונייטד, קווין קאמפל השתלב מצוין וגם נורי שאהין ואילקאי גונדואן נראים טוב יותר. בנוסף, ההחתמה הזו מקרינה על מצבם של האחרים גם מבחינה חוזית, וכרגע עושה רושם שגם גונדואן בדרך לחתום על חוזה חדש וארוך טווח במועדון לאחר שגם סביבו היו אינספור שמועות. הקשר הגרמני ממוצא טורקי התייחס לתחושות לאחר המשחק הראשון פוסט הארכת חוזהו של רויס (2:4 על מיינץ) ואמר: "החתימה של מרקו הכניסה את כולנו לאופוריה".
רויס עצמו קיבל שדרוג אדיר בשכר, שקפץ מארבעה לשמונה מיליון יורו לעונה. בנוסף לכך, יקבל רולס רויס עוד שני מיליון יור לשנה מחברת "פומה", כך שבסך הכל, ואם לא מחשיבים פרסומות נוספות שהוא עושה לפנסוניק ולחברת רכב (איזה אבסורד), רויס יכניס 10 מיליון יורו מדי שנה. לא רע בכלל ובוודאי גורם לאבא תומאס להיות שמח על ההשקעה מגיל צעיר. הקשר המצוין הוא בסך הכל טיפוס די חנון (אם מתעלמים מפרשת הנהיגה בלי רישיון), שתמיד שמר על החיים הפרטיים שלו מחוץ לתחום מבחינה תקשורתית וציבורית. בדורטמונד, הוא כנראה הולך להמשיך ליהנות מזה והעובדה שהנהלת המועדון גיבתה אותו גם בפרשת הנהיגה ללא רישיון המטופשת, גרמה לו להחליט להישאר בסופו של דבר. זה גרם לו להרגיש ששם באמת אוהבים אותו בלי תנאים. וכנראה שזה באמת המצב.
אבל מי שיצאו כמרוויחים הגדולים ביותר מכל הסיפור הזה הם ללא ספק הגורם הכי חשוב במועדון הכדורגל בורוסיה דורטמונד: האוהדים. אחרי שאיבדו את מריו גצה ורוברט לבנדובסקי ליריבה השנואה באיירן מינכן ונאלצו להיפרד בעבר מנורי שאהין ומשינג'י קגאווה (שגם חזרו), סוף סוף הם זכו לנאמנות הכל כך נדירה הזו בכדורגל העולמי. בטח ובטח מצד שחקן שיכול היה לבחור כמעט בכל קבוצה שרק היה רוצה לשחק בה. כבר כמה שנים שהם שומעים את ראשי המועדון מדברים על ההתקדמות העצומה שלהם מבחינה פיננסית ומקצועית ועכשיו הם הבינו למה הכוונה.
אחד המאפיינים הכי גדולים של מועדונים מהשורה הראשונה היא היכולת שלהם לשמור על השחקנים שלהם גם כשהם הופכים לכוכבים ברמה הכי גבוהה של הכדורגל העולמי. לבאיירן יש את לאהם, שווינשטייגר, מולר ואחרים, לבארסה את צ'אבי, אנדרס אינייסטה, ליאונל מסי ועוד רבים וטובים ועכשיו גם לדורטמונד יש אחד כזה. יכול מאוד להיות שרויס הנוכחי והנאמנות שהפגין יהוו בשביל הילד שיושב בין 25 אלף השרופים מאחורי השער את מה שרוזיצקי ודורטמונד שלו היו לרויס עצמו. בכך ייצא הרווח הגדול ביותר של בורוסיה דורטמונד כמועדון.