פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        10 אכזבות הרכש של מכבי חיפה והפועל תל אביב

        שתי הקבוצות העצובות של 2014/15 הציגו העונה לא מעט שחקני רכש שקיבלו את ההזדמנות והעלו את הציפיות, אבל לא הצליחו לספק את הסחורה. עמית גולדשטיין מדרג את עשרת השחקנים שהגיעו בקול תרועה, ולא סיפקו תרומה

        10 אכזבות הרכש של מכבי חיפה והפועל תל אביב

        10. אוראל דגני

        דגני הגיע למכבי חיפה העונה דרך הדלת הראשית. למרות הטעות המפורסמת שלו בדרבי התל אביבי, זו שהכתימה לו עונה לא רעה בכלל בהפועל תל אביב, בה אפילו זומן לנבחרת, מאמן מכבי חיפה החדש, אלכסנדר סטנוייביץ', רצה אותו. מה רצה? התעקש. הסרבי חשב שיקבל בלם שישפר את ההגנה הבעייתית של מכבי חיפה, יוסיף לה מהירות ואתלטיות, אבל תחת זאת קיבל פזיזות ויותר מדי שטויות שעלו לירוקים ביוקר. דגני הלך אחורה העונה. ההגנה של מכבי חיפה הלכה אחורה העונה. ואם לא אברהם פאס, שיחד איתו ועם דגני הירוקים לא ספגו בשני המשחקים האחרונים, הוא היה במקום גבוה יותר בדירוג. אולי גם כי הוא לא היה הבעיה של ההגנה מכבי חיפה.

        אוראל דגני שחקן מכבי חיפה (אדריאן הרבשטיין)
        יותר מדי שטויות שעלו לירוקים ביוקר. דגני (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        9. שלומי אזולאי

        הנה עוד גיבור/קורבן/תחליטו בעצמכם לטרייד הכי שהשפיע מאוד על שתי הקבוצות – דגני למכבי חיפה, אזולאי וסארי פלאח להפועל תל אביב. לא ברור למה המנג'ר איל ברקוביץ התעקש כל כך על העסקה הזו ועל האפשרות להביא את אזולאי. בטח לא הסטטיסטיקה של החלוץ, שבשנים האחרונות נמצא בירידה ואת השערים שלו בעונות האחרונות בבית"ר ומכבי חיפה אפשר לספור על יד אחת. התוצאה: חלוץ חלוד וחסר ביטחון, נחת בקבוצה ששמה עליו יותר מדי ציפיות בגלל מצבה הקשה, מטפלת בו ומאמנת אותו רע מאוד. מכאן הדרך לאכזבה קצרה מאוד.

        שלומי אזולאי שחקן הפועל תל אביב (מגד גוזני)
        לא מקבל טיפול נכון. אזולאי (צילום: מגד גוזני)

        8. יוסי בניון

        יוסי בניון אמור היה להיות השחקן שישנה את מכבי חיפה, אבל היכולת שלו עד כה עדיין לא מספקת את מה שנדרש. ולבניון יש מספר נסיבות מקלות. מכבי חיפה חשבה שתקבל את השחקן שהיה בעשור הקודם, ולא השכילה לבנות קבוצה שמתאימה לבניון מודל 2015. שחקן שיותר משפיע בהנעת הכדור והרבה יותר תלוי בקבוצה שסביבו, להבדיל מהדריבליסט האדיר והאינדיבידואליסט הנפלא שהיה פעם. בניון גם מיהר לחזור מפציעה כדי לעזור לקבוצה, מכבי חיפה שלו לוקחת הרבה יותר נקודות במשחקים שהוא כן פותח בהרכב, אבל עדיין – בשורה התחתונה מכבי חיפה לא קיבלה את המושיע שחיפשה. גם אם זו טעות לחפש מושיע, בניון לא שדרג מספיק את מכבי חיפה והפך אותה לקבוצה הטובה יותר שהיא חלמה להיות איתו. כשמדובר בשחקן הגדול בדורנו, זה יותר עצוב מאשר מאכזב. אולי הרעב המרשים של בניון להמשיך עוד עונה ואהבת המשחק הבלתי נגמרת שלו, עוד ישנו את השורה התחתונה הזו בעתיד.

        יוסי בניון שחקן מכבי חיפה (קובי אליהו)
        מכבי חיפה לא קיבלה את המושיע שלו ייחלה. בניון (צילום: קובי אליהו)

        7. מתן אוחיון

        מכבי חיפה כבר שבעה מאכזבות של שחקנים שכיכבו בקרית שמונה אבל לא הצליחו לשחק באותה רמה אצלה. עמאשה, אבוחצירא, גבאי. אלא שהסיפור של מתן אוחיון אמור היה להיות אחר. אוחיון היה בעונה שעברה אחד הבלמים הטובים בליגה, אולי הטוב ביותר, אבל מכבי חיפה צירפה אותו מהר מאוד לרשימה הלא נעימה. אוחיון הדגים איזה פער יש בין המערכת של קרית שמונה לזו במכבי חיפה, בין קבוצה ששחקנים בעיקר מצליחים אצלה לכזו שהולכים אצלה אחורה. כיאה לשחקן שאחראי לעצמו, גם לאוחיון חייב להיות חלק בכך. להבדיל מדגני, ההבטחה שלו לשיפור הגנת מכבי חיפה ומציאת איתן טיבי ירוק היתה גדולה יותר. לכן גם האכזבה גדולה יותר. חבל שמה שנזכור ממנו זה את השער העצמי מול אשדוד. אולי תחת אלי כהן, דברים ייראו אחרת. אבל כרגע הם לא משנים את השורה התחתונה.

        מתן אוחיון שחקן מכבי חיפה (ברני ארדוב)
        בעיקר המחיש את ההבדל בין המערכת של קרית שמונה לזו שבחיפה. אוחיון (צילום: מגד גוזני)

        6. משה אוחיון

        אנשים שעוקבים באדיקות אחרי משחקי הפועל תל אביב עלולים להרים גבה לנוכח מיקומו של הקשר. בעיניהם, ואולי גם בצדק, אוחיון הוא נקודת אור בעונה הזו של הפועל אביב. אבל דווקא מכאן האכזבה. אוחיון לא לקח את הרגעים הטובים שלו קדימה, והפועל תל אביב לא השכילה להשתמש בו בצורה מקצועית. פעם רוצים לשחרר אותו, ואז הוא משחק. שוב רוצים לשחרר אותו, והוא שוב משחק, וכל מאמן שעבד בקבוצה העונה חזר על הטענה – לצד היכולת הטובה לפרקים, חסר שם כושר גופני ויש יותר מדי רכות פיזית. כמו במקרה של כל האנשים ברשימה, האשמה מתחלקת בין הקבוצה לשחקן. כי בעונה כזו ובסגל כזה, אוחיון היה צריך לתת יותר קבלות כדי להיות שחקן מוביל בסגל ולא כזה שכל מאמן ממהר לוותר עליו.

        שחקן הפועל תל אביב משה אוחיון חוגג (קובי אליהו)
        לא מקבל הרבה הזדמנויות, כדאי שישאל את עצמו למה. אוחיון (צילום: ברני ארדוב)

        5. סארי פלאח

        אם עשינו הנחה למתן אוחיון ולדגני, אפשר לנהוג באותה צורה בפלאח. כי בלם הוא אולי השחקן שהכי תלוי בארגון של הקבוצה שלו, ובהפועל תל אביב של דומב לא היה כמעט כלום מזה. לא היה קישור אחורי, לא היו מגנים מספיק טובים, לא היה משחק לחץ, והכי חמור – הבלם לצדו לא היה בלם, וספק אם הוא בכלל שחקן לרמה של הפועל תל אביב (הכוונה, כמובן, להרמוני איקנדה). אלא שגם אחרי שאיקנדה עזב, פלאח המשיך להיות מר טעות מוזרה למשחק. אם אומרים שאתה טוב כמו המשחק האחרון שלך, הפאדיחה של פלאח בבאר שבע במחזור הקודם מספרת את סיפור המשחק. אחרים אולי היו ממקמים אותו גבוה יותר, אבל אנחנו נבחר לזכור עוד שני פרטים: שבהפועל תל אביב היה העונה בלם גרוע ממנו, והבעיה של האדומים היתה קודם כל בחלק הקדמי. אם להפועל תל אביב היה חלק קדמי ראוי ומשחק טקטי טוב יותר וחכם יותר, אולי הפאשלות של פלאח היו פחות מורגשות.

        שחקן הפועל תל אביב, סארי פלאח (ברני ארדוב)
        יותר מדי פאשלות. פלאח (צילום: ברני ארדוב)

        4. הרמוני איקנדה

        גם כששיחק בבית"ר ירושלים, סיפרו לנו על הקשר שעבר פעם במילאן. אלא שמהר מאוד גילינו שחקן מפוזר, לא אחראי, לא יעיל ולא רציני. את הדבר הזה ברקוביץ' ודומב הפכו לבלם. אולי הבלם הכי גרוע ששיחק בהפועל תל אביב בשנים האחרונות. מהר מאוד איקנדה נגרר למריבות עם דומב, במקום לנצל את ההזדמנות שלו. כל מאמן ששיחק נגד הפועל תל אביב ידע שאם יפעיל לחץ על איקנדה, הוא ירוויח הזדמנויות נהדרות לשער. וכך היה. הנעת הכדור של הפועל תל אביב בחלק האחורי היתה מושא ללעג ומחדל מתמשך תחת איקנדה, ואיתה כל הבעיות של הפועל תל אביב בקישור האחורי ובעמדות המגנים זעקו לשמיים. אלי כהן, מאמן הפועל תל אביב כיום, מספר שזרק את הניגרי מבית"ר בגלל סיבות חמורות שלא קשורות למגרש, ותוהה: למה לא שאלו אותי?

        הרמוני איקנדה שחקן הפועל תל אביב (קובי אליהו)
        שחקן מפוזר, לא אחראי, לא יעיל ולא רציני. איקנדה (צילום: קובי אליהו)

        3. מוחמדו אידרסו

        בקיץ, עוד לפני שחשבו על חזרה אפשרית של בניון לארץ ולקבוצה, במכבי חיפה נואשו לחלוץ. 9 קלאסי, שכל תפקידו יהיה לשים את הכדור ברשת. מישהו שיעשה את מלאכת הקודש, אחרי ששלל החלוצים במועדון נכשלו זה אחרי זה בשנים האחרונות. למרות גילו המתקדם, בחיפה האמינו בלב שלם - גם במועדון וגם בקהל - שאידריסו הוא הדבר האמיתי. עם רזומה מרשים בגרמניה, אופי לוחמני, גובה ופיזיות ושכר לא קטן בקנה מידה ישראלי, בחיפה הרגישו שאידריסו יהיה החלוץ שיחורר רשתות ויביא את המספרים שכל כך חסרים לירוקים בחוד. בחיפה חשבו שהביאו שחקן שידבר על המגרש, אבל קיבלו שחקן שדיבר יותר מדי מחוצה לו. שחקן עצבני, שהתעמת עם חבריו בחדר הלבשה ובדרך גם הפך לפרודיה בטוויטר. אחד ששוב הוכיח למה אסור להביא לכאן שחקנים שאומנם עשו קריירה יפה באירופה, אבל הם כבר הרבה מעבר לשיא. פה גדול, שחקן קטן.

        מוחמדו אידריסו שחקן מכבי חיפה (קובי אליהו)
        מדבר יותר מדי מחוץ למגרש. אידריסו (צילום: קובי אליהו)

        2. שובל גוזלן

        לא כל חלוץ צעיר זוכה להשתפשף בעונת השאלה במועדון גדול כמו הפועל תל אביב. לא כל שחקן בן 19 זוכה למעמד איתן בהרכב של קבוצה בוגרת. אבל במקום להפוך למלך הביצה בבלומפילד (שלא לומר מלך הרחבה), גוזלן הפך לצפרדע שיודעת לקפוץ באוויר, אבל אפילו לא נסיך ליום אחד. הכישרון של החלוץ הצעיר עדיין לא מוטל בספק. פוטנציאל יש שם בשפע, ואפילו ראש ורצינות. אפשר לטעון כי בהפועל לא ידעו לשחק עם גוזלן, ולראיה - הוא חזר להבקיע ברעננה. אבל לא לקחת כזו הזדמנות, בגיל כזה, שאתה אחת התקוות הגדולות של מועדון גדול בנפילה, זו פשוט החמצה.

        שובל גוזלן שחקן הפועל תל אביב (ברני ארדוב)
        פספס הזדמנות נדירה. גוזלן (צילום: ברני ארדוב)

        1. מיצ'ל

        כבר שנים שאוהדי מכבי חיפה מתחננים שיעקב שחר יבין עד כמה הוא חייב להביא לקבוצה קשר אחורי ברמה. אחד שינהל את המשחק ביד רמה, יחזיק את האמצע, יביא אגרסיביות ואיכויות, שילוב של עבודה שחורה ונוצצת. אז הנשיא שמע, וניסה לקיים. הפעם הוא לא הביא סתם עוד שחקן עם פוטנציאל באוויר או אחד בסיום הקריירה, אלא קשר בן 28, כזה שהיה שחקן הרכב בליגה הספרדית ובליגה האנגלית. אחד שהרזומה שלו מדבר בעד עצמו. שחקן שאמור ויכול להביא הקבוצה למקומות שאחרים. מיצ'ל גם קיבל חוזה שמן, הציפיות עלו לשמיים, אבל אז מיצ'ל עלה למגרש. מה שמכבי חיפה קיבלה ממנו היה שילוב של נרפות פיזית, היעדר מוטיבציה, ייאוש מהאווירה, ובעיקר יכולת שמעלה תהיות איך הצליח להשתלב בליגות בכירות באירופה. ייתכן שבקבוצה בריאה ומצליחה הוא יכול היה להשתלב בצורה טובה יותר, אבל בשורה התחתונה הוא הפך לסמל האכזבות של שחר וקבוצתו.

        מיצ'ל מכבי חיפה (אדריאן הרבשטיין)
        אחרי חוזה שמן וציפיות בשמיים, קיבלנו ממנו יכולת שמעלה תהיות. מיצ'ל (צילום: אדריאן הרבשטיין)