"כשהתחלתי את העשור החמישי לחיי הייתי במשבר, עברתי דברים קשים"

בקושי עברו עשר דקות מאז שיואב כץ אמר שישמח להישאר עם ראובן עטר גם עשר שנים. אבל כץ שובר הרבה מיתוסים העונה. וכמו ששבר את מיתוס הקמצנות - תקציב הפועל חיפה עבר את 20 מיליון השקלים; חוזהו של עטר היה השלישי בגודלו העונה - כך גם סטיגמת 'הבוס היציב' יכולה ללכת לעזאזל. שמונה מאמנים היו לכץ בשש העונות האחרונות מאז חזרה הפועל חיפה לליגת העל - הכול חוץ מסיסטמטיות.

הפעם זה היה הפסד 2:1 להפועל פתח תקוה שסגר סיפור עבור עטר, ונתן את הגושפנקה לשנתיים וחצי עצובות מאוד עבור שחקן העבר המתולתל. הן במישור המקצועי והן הפרטי. הפגיון רק היה כואב יותר מפני שביום בו פוטר עלה עטר לקבר אמו שנפטרה לפני חודש. להבדיל אלף אלפי הבדלות, עטר הפך בשנים האחרונות לגיבור הטרגי של הכדורגל הישראלי. פיטורי בזק ממכבי חיפה לאחר ניצחון אחד בתשעה משחקים, הגעה לנתניה וירידת ליגה מהירה, שנה בבית והנה, גם בהפועל חיפה חסרת השאיפות, הזבנג הגיע מהר יחסית.

במשך 22 מחזורים עטר לא הצליח ליצור משהו שיאפשר את השארתו במועדון. בחירת זרים כושלת, הסתמכות על חלוצים לא נכונים, ואז, למרות עלייה מסוימת, הגיע הסוף. לעטר, כפי שפורסם בוואלה ספורט, מענק הישארות גבוה של כ-280 אלף שקל. יהיה מעניין לגלות מה יהיה הסכם הפרידה בין השניים.

מקצועית, אי אפשר לקחת מראובן את שנות נתניה המוצלחות, אבל אין ספק שמדובר באיש הכדורגל בעל המומנטום הכי שלילי בביזנס. עטר, מהשחקנים שתמיד היה כיף לראותם חוגגים ושמחים, כמעט ולא נראה מחייך בשנים האחרונות. מי ייתן ובקרוב יחזור החיוך.

באותו ערב שבו כץ החליט על הקץ, הוא התלבט לגבי היורש. בלילה עוד דיבר עם אריק בנאדו, ומספרים שמאמן מכבי חיפה בעונה שעברה חשב שיקבל את התפקיד, אבל בבוקר הג'וב כבר היה של טל בנין. זו פעם שנייה שבנין מגיע להפועל חיפה, באמצע העונה, כדי לנסות ולהשאיר את קבוצת האם שלו בליגה. זו סגירת מעגל למעגל עצמו. ובנין עדיין סמל בקבוצה הזו, אהוב במיוחד על ידי אלמנתו של רובי שפירא ז"ל, רחל.

הוא מחליף את החבר שלו, עטר, שהחליף אותו בנתניה בסוף 2012/13. מערכת היחסים בין הטאלנטים תמיד היתה מרתקת, תמיד גררה עניין ואש. העיתונאים הוותיקים זוכרים שדרור קשטן, שאימן את הפועל חיפה ב-1994/95, קרא שפתיים בשיחה בין בנין לעטר, הבין שמדברים עליו והישעה את שניהם.

מגיל צעיר היו עליות ומורדות. ב-2012/13 היה זה עטר שהמליץ לאנשי נתניה לקחת את בנין, אבל כשהחליף את אותו בנין באותה עונה, לא הודיע לו על כך. הפעם, מספרים, שהשניים דיברו לפני שבנין שוב שב הביתה.

לרוב שחקני הפועל חיפה יש רק דברים טובים להגיד על עטר, אבל גם הם הודו שהקבוצה היתה כבויה. עטר, פנטזיסט בימיו על הדשא, לא הצליח להסתדר מקצועית עם שחקנים שלא מסוגלים לעשות את מה שהוא עשה. בנין, קשר שלא הפסיק לחרוש דשא ורגליים יריבות, מאמן כפי ששיחק. הוא איש של טקטיקה, קשיחות, עבודה. וכך, שחקני הפועל חיפה שהתרגלו ל"אימונים של שעה ורבע, מקסימום שעה וחצי", חטפו השבוע אימונים שנשקו לשעתיים וחצי ונעצרו בכל חצי דקה. וגם בסיומם, למשל, החלוצים ריטקס וקוראץ' נשארו לסשן תרגולים אישי עם המאמן החדש.

אז עכשיו, עוד סשן אישי אחד.

אורח: טל בנין.
עונג שבת. מתחילים.


לעמוד הפייסבוק של יוסיפון
למעקב בטוויטר

למה אחי נצרת?

"אני חושב שאנשים כמוני חייבים לתרום מעצמם בחזרה. קיבלתי פידבק חיובי משחקנים צעירים שאימנתי, והרגשתי שיש לי את היכולת לשנות ולהשפיע. אני מגדיר את עצמי כמאמן. אף פעם לא הייתי פרשן. תמיד סירבתי לכך בתוקף, כי בכובע של פרשן, משהו חייב להסתיים ומשהו חדש מתחיל. הלכתי לאחי נצרת, ויכולתי גם ללכת לליגות יותר נמוכות. רציתי לעבוד בפרויקט משמעותי, עם שחקנים צעירים, להכיר שחקנים ולעזור להם להשתלב בליגת גבוהות יותר. לא רואה בזה פחיתות כבוד.

"אני לא מחפש להישאר בלופ. לא תשמע ממישהו שהשתמשתי בו כדי לדחוף את השם שלי. לא שלחתי שליחים. אני מאמין שאנשי מקצוע יקחו אותי בגלל מי שאני. חשובה לי הדרך, ולכן הלכתי לנצרת. העיר הערבית הכי גדולה, מקום בעל פוטנציאל אדיר להתפתח. לצערי זה נקטע לא מסיבות מקצועיות, אבל החיבור עם הקהל היה מדהים ואני רוצה בהזדמנות הזו להודות להם על התמיכה. זו פעם ראשונה אחרי הרבה זמן שהקהל שם תמך במאמן בצורה כל כך פומבית. הם אמרו לי שזו הפעם הראשונה שהם מזדהים עם מאמן שבא מבחוץ כפי שהזדהו עם עזמי נאסר".

מה שעשית עכשיו קרה כבר, ב-2011/12. מה נשתנה?

"בשורה התחתונה, הדרך שבחרתי בה בהפועל חיפה ובנצרת - זה הייתי אני. אז ישבתי וחשבתי על כל מה שעשיתי, כולל בנבחרת. כשהגעתי להפועל חיפה הייתי אני, עם האינסטינקטים שלי, עם התחושות, עם הדרך. ואז זה נגמר והלכתי לנתניה, ושם, לצערי, אחת הטעויות שלי היא שהתחשבתי במערכת עד כדי כך שאיבדתי את האני שלי. הסכמתי לדברים שחשבתי שלא טובים לקבוצה אבל זרמתי בגלל שניסיתי להבין את מצוקת המערכת".

מה עוד למדת מהשנתיים האחרונות?

"הייתי שחקן, אבל אני לא לוקח את הקריירה שלי כשחקן ומביא אותה לתפקידי כמאמן. מה שעשיתי כשחקן - מת. כשהתחלתי את העשור החמישי לחיי הייתי במשבר, עברתי דברים קשים בחיי האישיים", מספר בנין, בן 43. "אני לוקח את כל מה שלמדתי, ואת התהליך שעברתי אז, ויכול להלביש את זה על כל דבר. גם על כדורגל. לא אוהב להגדיר את זה, אבל היום אני הרבה יותר שלם ממה שהייתי לפני חמש שנים, למשל".

למה בכלל עזבת את הפועל חיפה?

"יש כל מני סיפורים. הסיפור האמיתי הוא שנתניה פנו אליי חודש לפני סיום העונה. מיד עדכנתי את יואב. כשהעונה הסתיימה ציפיתי להשאיר את אותו צוות, מלבד מאמן הכושר. לא קיבלתי תשובה, הייתי נמרץ - צעיר בשלוש שנים - וראיתי שחור ולבן במקום לעצור לשנייה ולראות את התמונה הגדולה. הסברתי לנתנייתים שהחלום שלי הוא לאמן בהפועל חיפה אבל אם לא אסתדר איתם, יש על מה לדבר. כל הסיפורים האחרים לא היו נכונים. עזבתי בגלל עיקרון מסוים".

ואז, אחרי נצרת - למה ישבת בבית בקיץ?

"אני לא בוחש. לא מתבייש להגיד את זה. חיכיתי, ונהניתי מהזמן בבית, עם האישה והילדים. הגיעו הצעות מליגת העל ומהליגה השנייה, אבל זה לא היה זה. לא רציתי סתם להיכנס ללופ. רציתי דרך. ואז קרה מה שקרה. יואב ואני שמרנו על יחסים טובים. לא היו מריבות. תמיד שנפגשנו היה שלום נחמד בלי שום משקעים. אמרתי לעצמי שאם אגיע למצב שיואב יפנה אליי אחרי מה שקרה, אז בהחלט תהיה המשכיות".

ותהיה?

"אם נשארים, אני ממשיך. בטח. אם כבר התגרשנו וחזרנו, אז מן הסתם שאם יהיה טוב, זה ימשיך".

מה לגבי מערכת היחסים עם ראובן עטר?

"רובן ואני היינו חברים טובים מאוד. קשר הדוק. מן הסתם, החיים שלו הלכו לכיוון שלו ושלי לכיוון שלי. שמרנו על קשר לא רציף, אבל החיבור עדיין טוב. מכבדים, מעריכים. לא חיכיתי לכישלון שלו, אבל זה קורה. זה קרה גם הפוך. תקשרנו השבוע, הוא מבין את המקום שלי ואני מבין את שלו".

כמה התגעגעת לליגת העל? לתקשורת, לקהל, ללחץ?

"אם אתה משווה את זה לילדים שלי, אז לא התגעגעתי בכלל. העבודה שלי היא מאמן כדורגל, ואני יודע למצות את הטוב כשאני לא שם. ועכשיו אני שם…".

1. שכשמכבי חיפה סוף סוף כובשת מוקדם, היא כובשת הרבה.

2. שכשאשדוד מגיעה לבלומפילד, היא חוטפת חמישייה (פעם שנייה העונה).

3. שכשמכבי נתניה מפסידה, תשומת הלב שוב חוזרת למשכורות ולאלי שגב.

4. שבכיר השופטים בישראל, אלון יפת, גם טועה, ושכנראה גם השופטים חושבים ששופטי רחבה הם דחלילים.

5. שההרכבים שאלי טביב אוהב הם לאו דווקא ההרכבים הטובים ביותר לבית"ר ירושלים.

הפסד אחד, וכמה צפוי (ובצדק) שבנתניה יחזרו להתעסק בפיננסים. הבוס שוב צריך להקריץ כמה לירות כדי לכסות משכורות שכבר מזמן היו צריכות להיות בעו"ש של ערן לוי ושות', ונראה שזה ימשיך כך עד הסוף (המר). פה תימדד באמת הגרסה החדשה של המועדון בחסות רוני לוי. קל זה לא יהיה, לא מול באר שבע, שמגיעה למשחק שבו היא חייבת שלוש נקודות. היא היתה המנצחת הגדולה מהטעות של אלון יפת, כשקיבלה צ'אנס אחרון לעלות על הרכבת. בלי תירוצים - הסגל הזה של באר שבע ראוי למאבק אליפות, ומי שאומר אחרת מקטין ציפיות.

בא בטוב: דובב גבאי. במפגש הליגה האחרון שלו עם מכבי נתניה, גבאי כבש צמד והוריד את המארחת לליגה הלאומית. אולי האצטדיון והיריבה יתדלקו את הניצוץ.

בא ברע: אריאל הרוש. נראה שהוא תמיד בקטיגוריה הזו, לא? הפעם במיוחד, כי יותר מדי חברי הגנה יחסרו. ולבאר שבע, גם בטוב וגם ברע, יש המון כלים כדי לאיים על השער שלו.

וכי המעגל חייב להיות מושלם: גם בפעם שעברה שהגיע לחיפה, טל בנין פגש את מכבי תל אביב במשחק הראשון. אז זה נגמר עם 0:2 לבנין, שגרם למיטש גולדהאר לפטר את מוטי איוניר. לאחר מכן, המשיכו האדומים בלו"ז הקשה עם דרבי (ניצחון) וקרית שמונה (הפסד). אז הנה, גם הפעם, לו"ז רצחני שמתחיל בצהובים. בנין ריאלי. "אתה לא יכול לבחור משהו אחר. מכבי זה קשה, אבל גם רעננה. גם סכנין. מכבי הפכה להיות מפלצת, הם לא נגמרים ולא מוותרים. תמיד יש כלים מהספסל, והקהל…".

בא בטוב: זה יהיה המשחק הרביעי של ערן זהבי בסמי עופר, אחרי בוסניה, בית"ר ירושלים ומכבי חיפה. בכל השלושה הוא כבש, וגם ברביעי הוא צפוי להרשית. לאחרונה מתעסקים בדעיכת המספרים של EZ7, והפן המעניין ביותר הוא ניסים אלמליח ז"ל. אם לפני חודשיים זהבי נראה משייט לעבר ניפוץ השיא היוקרתי (30 שערים בעונה), הרי שהסטטיסטיקה התיישרה, וזהבי יצטרך להגביר קצב. כרגע חסרים לו 12 גולים לשבירה, ויש לו 14 משחקים לשם כך. ושרק לא יתלונן בסוף על הפנדל שחילק לעדן בן בסט.

בא ברע: ברק לוי. אחרי המשחק מול קרית שמונה, המניה בירידה, ויש נסיבות מקלות בגלל שהוקפץ לשער רק בחימום. משחק מול ההתקפה השנייה הכי גרועה בליגה אמור להוות מקפצה בחזרה למעלה, מה גם שהוא מוכן לאפשרות שיפתח. ספיגות מיותרות לא באות בחשבון.

בא בטוב: איתי שכטר. בצל מעבר גילי ורמוט למכבי תל אביב, נשכחה במעט הבחירה של שכטר להגיע למכבי חיפה. בעונה שעברה ערך קאמבק מרגש בהפועל תל אביב, אבל זה נגמר מהר בגלל יותר מדי לחצים. העונה, האדומיםכ בר לא היו אופציה. ועד שורמוט יגיע בצהוב למפגש מול האקסית, זה הדו-קרב הכי מרתק שנראה. איתי שכטר נגד הפועל תל אביב. בבלומפילד. וכמה ששכטר אוהב את בלומפילד ראינו כבר בשבוע שעבר.

בא ברע: סארי פלאח. הרבה פיקנטריה יש במפגש הזה. שכטר נגד הפועל, עטר שוב בבלומפילד, דגני נגד האקסית, בניון נגד השריף... אבל פלאח נגד הירוקים זו גם פיקנטריה, ולאור הטעויות המרובות בשבועות האחרונים, הוא ואפולה אדל יהיו עסוקים מאוד.

בני סכנין נגד הפועל פתח תקוה (שבת, 18:00, דוחא)

הבטן: המשחק יתבטל בשל מזג האוויר

בא בטוב: מוחמד גאדיר. He's on FIRE. לקורצקי לא יהיה קל לעצור את החלוץ הכי לוהט בליגה.

בא ברע: גל אראל. צבר יותר מדי חלודה בבאר שבע, ומעניין האם יצליח להסירה במלאבס.

עירוני קרית שמונה נגד הפועל רעננה (שבת, 18:00, קרית שמונה)

הבטן: 0:2 לקרית שמונה.

בא בטוב: אדריאן רוצ'ט. אחת ההפתעות היפות של העונה. היה נראה שזמנו עבר בקריה, אבל בכל דקה שמקבל מוכיח שמגיע לו.

בא ברע: חיים סילבס. בלי וואקמה, בלי ליפשיץ, בלי בנימין ואולי זו לא סוף הרשימה. האם רעננה תאבד את הכרטיס לפלייאוף העליון על הבאזר, או האם חיים סילבס2 יצליח להתגבר גם על זה?

מ.ס. אשדוד נגד הפועל עכו (שבת, 18:30, הי"א)

הבטן: 0:1 לאשדוד

בא בטוב: אופיר מרציאנו. אין כמו משחק מול ההתקפה הכי חלשה בליגה כדי לחזור לעצמך.

בא ברע: הפועל עכו.

מכבי פתח תקוה נגד בית"ר ירושלים (ראשון, 20:30, המושבה)

הבטן: 1:1

בא בטוב: דויד סולארי. כבש מול בית"ר, במושבה, במדי אשדוד. שחזור?

בא ברע: ססאר ארסו. היה אחד הבלמים הכי טובים בישראל העונה, אבל בשבועות האחרונים דועך.