פרשת זהבי, הגרסה החדשה: "הפודיום" על המעבר של ורמוט למכבי תל אביב

דצמבר 1996. הג'נרל מנג'ר של הספרס, גרג פופוביץ', מפטר את בוב היל הפופולרי וממנה את עצמו לתפקיד המאמן. והנה מה שכתב גלן רוג'רס ב"סן אנטוניו אקספרס ניוז", אחרי הניצחון הראשון של פופ - 105:106, על דאלאס, על הבאזר:

היתה אווירת אנטי-פופוביץ', והוא ספג מטחי בוז כששמו הוכרז לפני הפתיחה. זאת למרות הטקטיקה החכמה של הכרוז סטן קלי, שניסה להחליק את שמו בקול נמוך תחת התשואות האדירות לדייויד רובינסון. "זו היתה תקופה טראומטית עבור בוב ומשפחתו, ועבורי ועבור משפחתי. זו עובדה", אמר פופוביץ'. "האוהדים שלנו אוהבים את הספרס ואעשה את הכול כדי לעזור לקבוצה הזו לנצח".

19 שנים וחמש אליפויות לאחר מכן, פופ הגיע לניצחון ה-1,000, השבוע מול אינדיאנה. אז מזל טוב, קואץ', ובגלל שאלף פודיומים לא יכסו בכבוד את הישגיך, הנה שלושת הסיפורים המעניינים של השבוע.

משוגעים על ספורט? לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

למעקב בטוויטר

orenjos@walla.co.il

"סערת רגשות של 16 שעות".

כך תיאר חבר קרוב של גילי ורמוט את מה שעבר על קשר מכבי תל אביב (עדיין מוזר לקרוא את זה, לא?) ב-3 בפברואר, ביממה אותה התחיל אדום וסיים בקרית שלום. אתמול עבר שבוע מרגע המעבר הכי בוטה בתולדות הכדורגל הישראלי. זמן לסיכום ביניים.

הפועל

אתמול בצהריים נפגשו שוב, גילי והחבר, אוהד מושבע של הפועל תל אביב. והחבר, כך מספרים, עדיין לא עיכל. הוא על סף דיכאון, אומרים. דמעות מהעיניים. אנשים שראו אותו מספרים שהרגישו שבאו לנחם אדם ששכל בן משפחה. חלק מהאוהדים המוכרים כועסים עליו. חושבים שידע על העסקה עוד מלפני הדרבי, ושתק. והוא נשבע שלא ידע דבר.

כמוהו, גם ורמוט היה בטוח שאם יעזוב את האדומים זה יהיה למכבי חיפה. בכל מקרה, דיל עם ורמוט לא היה אמור לצאת לפועל בינואר הנוכחי. בטח שלא למכבי.

בהפועל היו גורמים/תורמים ששילמו לא מעט כסף כדי להשאיר את ורמוט. גם בקיץ. גם לפני חודש. הם שילמו בידיעה שגילי נשאר במועדון. אותם גורמים, לטענתם, לא ידעו דבר גם בבוקר הטרנספר. זו היתה החלטה של איש אחד, חיים רמון, שהצליח גם להעביר את ורמוט למכבי, גם לגרום לכך ששחקני התמורה יהפכו לשחקני מריבה, וגם לעזוב יום לאחר מכן. החלטה זו ניפצה את הכוורת של הפועל תל אביב, ואומרים שבגינה גם מני ויצמן התנתק מהקבוצה לחלוטין. ורמוט היה טאבו, ורמון ניפץ את הטאבו הזה.

באופן אירוני, ורמוט היה פעיל מאוד בחלון ההעברות הזה. הוא קיבל מידע וחווה דעה בעניין שחקני החיזוק, ניהל שיחות שכנוע עם אלירן עטר ועם דודו ביטון. האחרון הגיע בעיקר בגללו ובשבילו. אבל השבועות האחרונים עשו את שלהם.

זה ממש לא היה בשביל כסף. בעונה שעברה קיצץ 15% משכרו; בקיץ עוד 10%. הוא רק רצה קבוצה תחרותית שתוסיף תארים לארון. בפני חבריו טען שלעולם לא היה משלים את המעבר אם הפועל היתה בעניינים. אבל אז ההפסד לכפר סבא בגביע, ועטר לא הגיע, ואפילו לא לירוי צעירי, וחילופי תפקידים על הספסל ובהנהלה, ואין משיח באופק. ועוד דרבי משפיל, והוא בן 29. אז הגיע הזמן לעשות מעשה.

אוהדי הפועל היו בהלם, שהומר באכזבה ובכעס. כעס שהתבטא בקריעת פוסטרים, בהשלכת חולצות ובהודעות רעות. איחולים לפציעות קשות, נאצות נגד התינוק, ועוד. לביתו אנשים לא הגיעו, והרוע האקטיבי-יותר הסתכם ב'יא בוגד' כשעוברים מולו ברחוב. ועדיין, לא מעט אוהדי הפועל בכל זאת תמכו. בין כל הודעות השטנה, הוא קיבל לא מעט הודעות בהן נכתב: אנחנו מבינים אותך.

ורמוט זה לא זהבי. לכאן ולכאן. אמנם המעבר שלו בוטה וחד הרבה יותר משל ערן, אבל האופי אחר. זהבי לוחמני, ורמוט שקול. זהבי אמר "כולי צהוב" כבר בנתב"ג, ואילו ורמוט הודיע ש"ייקח עוד יום-יומיים" עד שיתרגל. כשורמוט קיבל הודעות ובהן תמונות של ילדים בוכים, של חולצות קרועות, של אימהות שמבקרות את המהלך, זה כאב לו. זה כאב מאוד.

לפי מכריו, מספר הטלפון כנראה יוחלף בקרוב. אם פותחים דף חדש בוואטסאפ, אז עד הסוף.

מכבי

יואב זיו אפילו לא קיבל sms. לא שיחת טלפון. גם לא פנייה באמצעות מתווך. במכבי היו שזרקו הלצות לעבר זיו, אבל מספרים שגילי ורמוט אפילו לא גישש את דרכו לעבר המספר 14, ששייך למגן השמאלי. זה ורמוט. לא הוא יעשה רעש על דבר כזה, למרות שהוא ו-14 ביחד מאז שדרך בחודורוב. אולי יחכה לקיץ, ויראה מה יש. בינתיים הוא הכפיל עם 28.

קרויף סיפר השבוע שתמיד רצה את ורמוט - עוד מימי דה חראפסחאפ. בהחלט יהיה מרתק לראות כיצד יתאקלם ורמוט על הדשא של ג'ורדי. מבחינה הזו, השינוי הוא הכי קיצוני שאפשר. מהריק המקצועי שהיה בהפועל, לנווה המדבר הטכנולוגי במכבי. ביומו הראשון במשרד הגיע לאימון שלפי גורמים כאילו נלקח מסרט מדע בדיוני. ורמוט, יחד עם זהבי, איגייבור ושחקנים נוספים - נלקח למבדקי ספרינטים. הטאלנטים רצו על שטח קטן, ובכל חמישה מטרים חיכתה מצלמה שמודדת את הניתור מהמקום. לפי אנשים שהיו לידו, ורמוט היה נראה בשוק. בבוקר המשחק מול נתניה הוא ויובל שפונגין ערכו מבדקי פיזיות שכללו מדידת דופק מקסימלי, עם בדיקות דם לפני ואחרי.

וכך, מדומב וברקו לפאקו ולטוריחו, ורמוט יצטרך לטפס מים המלח אל האברסט המקצועי של ישראל. הוא יצטרך להתרגל לאימונים הרבה יותר קשים, ברמה הרבה יותר גבוהה, לתנאים אחרים, להתייחסות שונה לחלוטין. לא מעט ישראלים שהסתדרו עם הכדורגל שלנו התקשו במעבר לאירופה. ורמוט כבר אמר על מכבי שהיא האירופה של ישראל, ועכשיו יצטרך להוכיח שהוא מסוגל להיות לגיונר בקרית שלום. ואם שאלתם, אז שחקנים בצהוב כבר התלהבו משרירי הרגליים שלו. כנראה שיש עם מה לעבוד.

רק שלושה אימונים עבר במכבי לפני נתניה, והקשר לא נכלל בסגל לאותו משחק. אולי בשל הרצון של פאקו להעבירו מבדקים, ואולי בשל סיבות אחרות. שחקנים ניסו לרכך את ורמוט, להסביר שזו מכבי ושזה פאקו, אבל לא היה צורך. אייסטרן הסביר זאת בעצמו, בשיחה עם הקשר. המאמן פירט שהוא יודע מי הוא ושהוא מעריך את יכולותיו, אבל שהוא הגיע להיות חלק מקבוצה, וכך יהיה היחס.

הוא היה הכוכב הבלתי מעורער של הפועל, היחיד, ובמכבי זה לא יהיה כך. לא מבחינה מקצועית, ולא בחשבון הבנק - מבין כל השחקנים החתומים לעונה הבאה, ורמוט מדורג שלישי מבחינת גודל החוזה (יותר מ-3 מיליון שקל כולל מענקים), כשזהבי ובן בסט לפניו.

וזה הסטטוס הכי טוב עבורו - במיוחד בכיוון המקצועי. עם כל הכבוד למספרים הסבירים מהתקופה האחרונה, ימיו הגדולים ביותר היו ב-2010, אז הקיפו אותו נאתכו, ווצ'יצ'ביץ', זהבי, שכטר, יבואה ושות'. אז, שחקני היריבה לא יכולים היו להתרכז רק בו. אז, הוא דרבל ומסר וכבש והיה בשיאו. במכבי יש את הכוורת הכי מוכשרת בישראל, וגם ורמוט יודע שאם מתעלמים מהעניין הרגשי - האלופה היא אופציה טובה יותר ממכבי חיפה. גם לתארים, גם לקמפיינים אירופים וגם לשדרוג מקצועי. כי מכבי תל אביב, באופן מוכח, זה מועדון יציב שמשדרג שחקנים. זהבי, טב"ח, רייכרט - ותרשו לנו להתייחס לבן בסט, בינתיים, כאל סטיית תקן.

מבחינת האוהדים, יכול להיות שזהבי שבר סופית את גשר החשדנות של שחקנים-שהגיעו-מהפועל. לגבי ורמוט, נוכל לשפוט רק הערב בקרית שמונה, או ביום שני בבלומפילד. גם גילי שותף להרבה רגעים שהצהובים ירצו לשכוח, וכמובן שגם הוא נתפס בקטעים של לבישת חולצה אסורה ('… ה-12') או צירופי מילים שבמכבי פחות אוהבים (שש"ל). בינתיים, לפחות, העסק נראה שפיר. המכביסטים כבר מברכים אותו ברחוב, וסלפיז צולמו ליד הספסל בנתניה.

לפי הידיעות אתמול, ורמוט בתמונת ההרכב למפגש הראשון ברבע גמר הגביע מול המחזיקה. במשחק הראשון של ערן זהבי בצהוב, גם בגביע, הוא עלה כמחליף וכבש שער. נראה איך תהיה ההתחלה של ורמוט. מה שבטוח, בפעם האחרונה שקבוצה של גילי ורמוט עשתה 3:3 מול מכבי נתניה, היא זכתה בדאבל. ראו, הוזהרתם.

הערכה גסה: קוראי שורות אלה גבוהים יותר מדניאל קריטי. אם אתה או את רחוקים יותר ממטר וחצי מהרצפה, אתם גבוהים מדניאל קריטי. אבל כמה מכם כבשתם שער בסוף השבוע האחרון, ועוד עם הראש?

הכירו: דניאל קריטי, שחקן מ.ס. שיכון המזרח מליגה א' דרום. 1.50 מטר, וכנראה שמדובר בשחקן הכדורגל הנמוך בישראל. פיליפ מנה מהפועל תל אביב, סמיר עבד-אלחי מהפועל כפר סבא ומועמדים נוספים נפסלו עקב קרבה ל-1.60. "להערכתי, אני הכדורגלן הכי נמוך בארץ", קריטי אומר לוואלה ספורט.

הממדים - תוצאה של בעיה בהורמון הגדילה. "אבא שלי [זוהר קריטי] זרק יותר מדי כסף על רופאים", דניאל מספר. "אני כל הזמן אמרתי לו 'עזוב, זה סתם'. גם בן דוד שלי היה באותו המצב, קיבל זריקות בילדות והוא 2 סנטימטר מעליי. אני לא קיבלתי זריקות, אף פעם לא האמנתי בחארטות האלה".

הוא גדל במכבי תל אביב מגיל 12, והיה שותף למחזור של דור מיכה, רועי קהת, אלירן ג'ורג' וכו'. "כל מאמן חדש שהגיע היה מסתכל עליי, שם אותי בצד ואחרי שבועיים מתחרט על כך", קריטי מספר. "ואז הוא היה רואה מה אני שווה. לי הגובה מעולם לא הזיז. להפך - זה היה נותן לי דרייב, רצון גדול יותר להוכיח".

בשישי האחרון כבש שער ב-2:3 מול מרמורק, וכן, זה היה בנגיחה. "המגן רץ על הקו, ואני - עם הגובה שלי, כמו גנב קטן - רצתי בין כולם לפינה הקרובה ועליתי ונגחתי פנימה". אגב, קריטי מספר שגם בנובמבר, מול מורשה, הוא הרשית עם המצח, כך שמתברר שיש פה נגחן צמרת. "אני יודע לשים גולים עם הראש", הוא אומר. "אני לוקח כדור לאנשים בגובה 1.90 מטר. לא צריך רק גובה כדי להיות נוגח טוב. זו גם אתלטיות, תזמון, עלייה נכונה. הכול מתחבר ביחד".

גם קריטי ושיכון המזרח. אביו (1.60 מטר) היה קפטן בקבוצה, המשפחה גרה שלושה מטרים מהמגרש, ובכל יום בין 12:00 ל-16:00 דניאל עובד כשליח בדוקטור פיצה שבשכונה.

אז בואו נדבר על היתרונות שקריטי נהנה מהם. "בגלל הגובה אני יציב מאוד, קשה להפיל אותי", הוא אומר. "אני נייד, קל, זריז. דע לך שהגובה זה עניין מטעה מאוד. כשבא שחקן שגבוה ממני ב-30 סנטים, כמעט כל נגיעה שלו זה פאול. נשרקות הרבה מאוד עבירות לטובתי".

וכן, יש כמובן גם לעג. צעקות מהקהל היריב, למשל. "יש גם חבר מהקבוצה", הוא מוסיף סיפור. "בכל פעם שהבת שלו באה למשחקים, היא מצביעה עליי ואומרת לאימא שלה 'אימא, הנה ילד'".

ובעולם של סופרסטארים נמוכים - תראה את בארסה - מי המודל לחיקוי שלך?

"רונאלדו השמן".

סביר להניח שאייאקס, מלכת הקאמבקים של השנים האחרונות, לא תעשה את זה הפעם. הפעם, פ.ס.וו המתחדשת תזכה באליפות הליגה ההולנדית; הפעם, 12 נקודות פור לא ינזלו דרך הביוב. המאבק הצמוד הוא דווקא על המקום השני, שמוביל לצ'מפיונס, והקרב נגד הירידה. ושתי הגזרות האלה רותחות אחרי מה שקרה ביום ראשון, כשגו אהד איגלס אירחה את אייאקס. בדקה ה-88 עוד היה 1:1, ואז זה קרה…

ווסלי ורהוק רק רצה למסור לאחור, לעבר השוער שלו מיקי ואן דר הארט. אבל ואן דר הארט לא הסתדר עם הדשא, והכדור חלף מתחת לרגליו ואל הרשת. 1:2 לאייאקס, שבעקבות הניצחון ההזוי הזה פתחה פער של חמש נקודות על פיינורד שבמקום השלישי; והאיגלס, שם משחק גליינור פלט, נותרו במקום ה-15, רק שלוש נקודות מעל הפוזיציה שמובילה למבחנים נגד הירידה. והגרוע עוד לפניכם: ואן דר הארט שייך לאייאקס, ומשחק אצל האיגלס בהשאלה. אוי, איזה ברוך.

"כל כך כעסתי, שרציתי לערוף לו את הראש", סיפר המוסר ורהוק בסיום. וכדי שלא נחשוב שהתגייס לדאע"ש המשיך והסביר שכשהבין שהטעות התרחשה בגלל בעיות בדשא, שינה גרסה והגן על השוער שלו. האוהדים לא היו נעימים כמו ורהוק. "מה שהם שרו זה לא לעניין", אמר ואן דר הארט. "הם צריכים לחשוב לפני. אבל העור שלי מספיק עבה. לפעמים אתה הגיבור שלהם ולפעמים הם שונאים אותך".

אבל נשים בצד את מאבקי המיקום והשנאה והאהבה (וכמה שאוהדי אייאקס אוהבים עכשיו את מיקי) — התקרית הזו שמה בזכוכית מגדלת את נושא ההשאלות. גם בהולנד, כמו בישראל, אין חוק כזה והנושא פרוץ. יתרה מכך - בהולנד ההרכב הכי חזק חייב לשחק. כפי שמציין פרשן ספורט1 לענייני הולנד, אסף כהן, "אם שחקן מושאל מוגדר כפצוע לפני משחק מול קבוצת האם, הוא נבדק באופן מיוחד כדי לראות שאכן מדובר בפציעה שמחייבת היעדרות". בגו אהד איגלס בטח מבכים את העובדה שוואן דר וארט היה כשיר.

ולכל הדעתנים הכבדים נספר שב-2007 אייאקס השאילה את יאן ורטונגן ל-RKC ואלבייק, לחצי עונה. במפגש בין הקבוצות, באפריל, ורטונגן כבש מול קבוצת האם שלו בדרך ל-2:2, בעונה שבה האמסטרדמים הפסידו אליפות ל-PSV על הפרש שערים. אז הנה דוגמה נגדית, ועכשיו שההולנדים ישברו את הראש.