וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עבדול רחמן על חזקים: הנסיך הערבי בדרך לכבוש את אירופה

מור רכס

6.2.2015 / 17:15

הנידוי החברתי בתור בן מהגרים, הכישרון שהתגלה בחורבות הבטון והיכולת האדירה שהשאירה את גיגס פעור פה ואת סוארס עם מתנה מרגשת. עומאר עבדולרחמן נהנה מהעושר והאושר במפרץ הפרסי, אך כשסיטי, ברצלונה ודורטמונד מחזרות זה רק עניין של זמן עד שנראה אותו בטופ האירופי

עומאר עבדולרחמן שחקן נבחרת איחוד האמירויות. AP
האיש והאפרו ששיגע את אליפות אסיה. עומאר עבדולרחמן/AP

מאות אם לא אלפי ספרינטים ביצע ריאן גיגס במהלך הקריירה המפוארת במדי מנצ'סטר יונייטד ונבחרת וויילס. מבין כל אותן ריצות מטורפות שהסתיימו בבישולים אדירים ובשערים עוצרי נשימה, הייתה אחת נדירה. היה זה באולימפיאדה האחרונה שנערכה בלונדון לפני שלוש שנים כאשר נבחרת בריטניה המאוחדת ניצחה את נבחרת איחוד האמירויות 1:3.

שניות לאחר שריקת הסיום, שחקניה של הנסיכות מהמפרץ הפרסי שפשפו את עיניהם בתדהמה כשמצאו את הקיצוני האגדי בחדר ההלבשה, כשהוא מחפש את אחד מחבריהם. לאחר מסע החיפושים הקדחתני ניגש גיגסי הסקרן למספר 15 הצנום ואמר: "משחק נהדר ילד, תמשיך כך ותגיע רחוק". אותו ילד עונה לשם עומאר עבדולרחמן. ספק רב אם שמעתם על הכישרון הגדול ביותר באסיה כיום. אל דאגה, בקרוב תשמעו עליו הרבה מאוד.

שחקן נבחרת בריטניה, ריאן גיגס. רויטרס
המשיך את הספרינט לחדרי ההלבשה כדי להחמיא לעבדולרחמן. ריאן גיגס במדי נבחרת בריטניה/רויטרס

בשבת שעברה נבחרת אוסטרליה נכנסה לדפי ההיסטוריה עם זכייה ראשונה אי פעם באליפות אסיה (בה היא משתתפת דרך קבע מאז 2007). עם כל הכבוד לסוקרוז החביבים, הבשורה הגדולה ביותר מהטורניר שנערך על אדמתם, הייתה הופעתו החלומית של קשר איחוד האמירויות בן ה-23 שהוליך את נבחרתו למקום השלישי בניגוד לכל התחזיות.

למען האמת אם בוחנים במבט ראשון את עומאר עבדולרחמן אחמד אל רקקי אל עמודי - או בכינויו המקוצר: אמורי - די קשה להאמין שמביטים באחד היהלומים הנוצצים שיש לכדורגל האסייתי להציע כיום. מדובר בבחור צנום במיוחד (172 ס"מ ו-58 ק"ג) הניחן ברגליים דקיקות ומצולקות במיוחד (זכר לשתי פציעות קטלניות ברצועות הצולבות שהשביתו אותו למשך שנה וחצי) ולקינוח תספורת אפרו פרועה ומצחיקה שמזכירה יותר את חמישיית הג'קסונים מאשר כוכב כדורגל עצום. כזה שכבר משך את תשומת לבם של המועדונים הגדולים באירופה.

sheen-shitof

הסוד? שחיית חתירה

ביקור קצר בבריכה שינה לי את החיים - וגם לכם זה יקרה

בשיתוף TI SWIM
seperator
לא משנה כמה כישרוניים היו הזאטוטים לבית משפחת עבדולרחמן, בכל פעם שעומאר ושלושת אחיו הגדולים ניסו להתקרב לכר הדשא הירקרק של קבוצה מקומית כלשהי, הם נזרקו משם בבושת פנים

למרות המראה החיצוני המפוזר משהו, נדרשות רק מספר שניות של התבוננות בקוסם מלטף את הכדור ברגליו ומיד ניתן להבין באיזה כישרון נדיר מדובר. מי שתיאר בצורה מושלמת את אמורי היה כתב ESPN ג'ון דורדן שדירג את הקשר כשחקן הטוב ביותר באסיה בשנת 2012. "באתי בגלל האפרו, נשארתי בגלל הכישרון", התפייט. "אין לי ספק שהשמיים הם הגבול עבור המאסטרו המתולתל".

למרות שבימים אלו כוכבה של איחוד האמירויות וקבוצת אל עין נמצא על גג העולם, תחילת הדרך עבורו הייתה רצופת מכשולים. סיפור הסינדרלה החל בעיר ריאד, בירת סעודיה אליה היגרה משפחת עבדול רחמן ממחוז עוד השייך לתימן. אחמד, אב המשפחה, כדורגלן עבר בעצמו עבד בעבודות כפיים מפרכות כדי לפרנס בכבוד את ששת ילדיו שסבלו מקיפוח מתמיד בשל השתייכותם למיעוט האתני הנחות במדינה. עד כמה נחות אתם שואלים? לא משנה כמה כישרוניים היו הזאטוטים לבית משפחת עבדולרחמן, בכל פעם שעומאר ושלושת אחיו הגדולים ניסו להתקרב לכר הדשא הירקרק של קבוצה מקומית כלשהי, הם נזרקו משם בבושת פנים. לא רק זאת, מלבד הנידוי החברתי המחפיר ממגרשי המשחקים, נשללה מהמשפחה האומללה אפשרות לקבל אזרחות מקומית בשל היותם מהגרים.

הפתרון היה פשוט, העבדולרחמנים הקימו מגרש מאולתר על חורבות בטון בסמוך למגרש "הנסיך פייסל בין פאהד", האצטדיון הגדול ביותר בריאד. למזלם של האחים, באחד מן הימים סקאוט בשם עיסא עבדולרחמן (אין קשר משפחתי) עשה את הדרך לאצטדיון העירוני אך לפתע נתקל במשחקון שכונתי בין האחים. לאחר שנדהם לגלות שאותם ילדי פלא לא משחקים בשום מסגרת מסודרת ואפילו לא אזרחים סעודים, הוא אימץ אותם לחיקו. מאותו רגע החל פרק חדש בחייהם של בני המהגרים מתימן. תחילת המעבר של עומאר (23) ושני אחיו הגדולים, חאלד ומוחמד (26) מחורבות הבטון לכר הדשא הנוצץ, הוכתר בהצלחה חלקית.

הסוכן החדש צירף את השלושה למחלקת הנוער המפוארת של אל הילאל, אך בסופו של דבר הרומן בין הצדדים הסתיים לאחר ארבע שנים מכיוון שהמועדון הסעודי הסכים להעניק אזרחות לעומאר בלבד. אחרי לבטים קצרים, אב המשפחה הטיל וטו על ההחלטה ובכך למעשה הפסידה סעודיה את השחקן המבטיח ביותר בכדורגל הערבי כיום. המרוויחה הגדולה מהפספוס הסעודי הייתה קבוצת אל עין מאיחוד האמירויות. "זה היה חלום שהתגשם. סבלנו הרבה כדי להגיע לרגע הזה, אבל היה שווה", סיפר מוחמד, האח הבכור. אם באל הילאל הטריו ממגרש האספלט לא הותיר את חותמו במשך ארבע שנים, באחד המועדונים המעוטרים ביותר במפרץ הפרסי נדרש בסך הכול שבוע וחצי של מחנה אימונים בגרמניה. לא רק "שהבוסים מאבו דאבי " החתימו את השלישייה על חוזה ארוך טווח, הם דאגו לכל משפחת עבדולרחמן לאזרחות ואכלסו אותם במגורים מפוארים ששמורים רק לבני מלוכה.

שחקן נבחרת איחוד האמירויות, עומאר עבדולרחמן. Stu Forster, GettyImages
הסעודים הסכימו להעניק רק לו אזרחות, האב הטיל וטו. עומאר עבדולרחמן/GettyImages, Stu Forster
"אנחנו פשוט חיים בתוך חלום, מי היה מאמין שנגיע למצב כזה. המשפחה זה הדבר הכי חשוב וקדוש שיש, וכשאנחנו משלבים זאת עם כדורגל זה פשוט מושלם"

"אנחנו פשוט חיים בתוך חלום, מי היה מאמין שנגיע למצב כזה. המשפחה זה הדבר הכי חשוב וקדוש שיש, וכשאנחנו משלבים זאת עם כדורגל זה פשוט מושלם", סיפר חאלד באחד הראיונות המשותפים עם אחיו. אכן, מי היה מאמין שכך עולמם של העבדורחמנים ישתנה לו מהקצה אל הקצה. מנידוי חברתי וחיי עוני בסעודיה, היישר לווילה מפוארת באזור הכי יוקרתי של אבו דאבי. למרות השינוי הקיצוני באיכות החיים, המשפחה הצנועה ממשיכה לשמור על אורך חיים צנוע ומקצועי. "כשאנחנו לא משחקים כדורגל, אנחנו צופים בקלטות של המשחקים. רק ככה נוכל להשתפר", הסביר עומאר. "כשאנחנו רוצים לבלות, אנו משחקים אחד נגד השני בפלייסטיישן. כל העולם שלנו סובב סביב הכדורגל והמשפחה".

למרות החוזים הנוצצים, הווילה המפוארת וסכומי העתק אותם מקבלים עומאר ושני אחיו, אין ספק שהמרוויחה הגדולה מהעסקה המשולשת היא אל עין. מאז שהטריו נחת במועדון ב-2008 "הבוסים מאבו דאבי" השתלטו לחלוטין על מפת הכדורגל באמירויות ובמפרץ הפרסי תוך כדי ששלושתם ביססו את מעמדם היציב בקבוצה והפכו לשם דבר בכדורגל הערבי. "כשהם ביחד, פשוט אי אפשר לקחת להם את הכדור", טען ליאם וויקס, המנהל הטכני של אל עין. "כל שילוב שתנסה להרכיב נגדם יושפל. לצערם, כדורגל זה משחק של 11 נגד 11 ולא 3 נגד 3".

עם כל הכבוד למוחמד וחאלד, אין עוררין על כך שהעילוי הגדול של הכדורגל האסייתי הוא עומאר. למרות גילו הצעיר, אמורי נחשב בצוותא עם הסקורר הגנאי אסמואה ג'יאן לשחקן הטוב והאהוב ביותר על אוהדי הקבוצה המסורים. כבר בגיל 19 הפליימייקר האדיר (שיכול לשחק גם כקיצוני שמאלי) תפס את מקומו של חורחה ואלדיביה הצ'יליאני והחל מהרגע הראשון אסף תארים קבוצתיים ואישיים. כיאה לפנטזיסט אמיתי, הוא עוטה על גבו את המספר 10, ניחן בדריבלים אדירים, קור רוח ששמור רק לגדולים ביותר וראיית משחק שהפכה אותו למאסטר שף הגדול ביותר בכדורגל הערבי כיום. הראייה לכך היא 40 האסיסטים אותם חילק היהלום בשנתיים האחרונות.

חלוץ נבחרת אורוגוואי לואיס סוארס. רויטרס
גם הוא בין המעריצים. לואיס סוארס/רויטרס
"בסיום המשחק ניגש אליי לואיס סוארס בכבודו ובעצמו", סיפר עומאר הנרגש. "הוא חיבק אותי חזק וביקש להחליף עמי את החולצה. לא כל כך ידעתי איך להגיב, אין ספק שזה היה אחד הרגעים המרגשים בחיי"

למרות שאמורי זכה כמעט בכל תואר אפשרי במדי קבוצתו, טבילת האש שלו במגרש של הגדולים התרחשה לפני שלוש שנים באולימפיאדה בלונדון. מלבד המפגש המרגש עם גיגס שציינו בפתיחה, הפליימייקר הנפלא שהגיע כשחקן הצעיר ביותר של נבחרתו, הראה ניצוצות של קסם בכל נגיעה בכדור. במשחק הפתיחה נבחרתו אמנם הפסידה 2:1 לאורוגוואי של לואיס סוארס ואדינסון קבאני (שהגיעו כחריגי גיל), אך מי שגנב את ההצגה היה כמובן הנסיך המתולתל שזכה בתואר איש המשחק והיה אחראי לאחד הבישולים היפים שנראו בתחרות. מלבד הסקאוטים הרבים שהחסירו נשימה ממהלכיו של הקשר, עומאר הרוויח עוד מעריץ בזכות אותו משחק. "בסיום המשחק ניגש אליי לואיס סוארס בכבודו ובעצמו", סיפר עומאר הנרגש. "הוא חיבק אותי חזק וביקש להחליף עמי את החולצה. לא כל כך ידעתי איך להגיב, אין ספק שזה היה אחד הרגעים המרגשים בחיי".

הנבחרת ממערב אסיה אמנם השיגה רק נקודה באותו טורניר, אך היכולת האדירה אותה הציג אמורי סידרה לו הצעות מאריות היבשת כמו ארסנל, גלאטסראיי, דורטמונד ואפילו ברצלונה. אחרי שנשיאה של אל עין, השייח מוחמד בין זיאד, דחה את כל הפניות על הסף ("ההצעות הכספיות לא מעניינות אותי, לעומאר אין מחיר"), הגיע באוגוסט 2013 החבר הקרוב מהנסיכות ויו"ר מנצ'סטר סיטי, חאלדון אל מובארק, וביקש ממנו להתענג קצת מביצועיו של היהלום בקבוצתו. עומאר יצא להתרשמות בת שבועיים במדי הסיטיזנס, אך לבסוף העסקה נפלה בגלל אישור עבודה. אחרי שבשנתיים האחרונות אמורי חזר להפנט את חובבי הכדורגל בליגות זניחות, בחודש החולף הוא שב לקדמת הבמה כמנהיג הבלתי מעורער של נבחרת "אל זייד" והוליך את איחוד האמירויות למקום השלישי באליפות אסיה.

גם הפעם הפליימייקר המתולתל עשה ככל העולה על רוחו על כר הדשא, קטף בקלילות את מלכות המבשלים (ארבעה אסיסטים) והראה פעם נוספת עד כמה הוא גדול על הכדורגל האסייתי. למרות הביצועים האדירים שהוליכו את הלבנים למדליית הארד המכובדת, האירוע שיזכרו יותר מכל מאמורי הוא הפנדל הנפלא אותו הבקיע מול יפן ברבע הגמר שהוכרע בדו קרב מהנקודה הלבנה. לאחר שקייסוקה הונדה החמיץ את הבעיטה הראשונה עבור היפנים, ניגש לו מספר 10 עטור האפרו לעבר הכדור ובנונשלנטיות הקפיץ פאננקה היישר למרכז השער. הברקה שהזכירה לכולם את הביצוע האדיר של אנדראה פירלו מול אנגליה ביורו האחרון.

לצערו של עומאר, בחצי הגמר נבחרתו הפסידה לאוסטרליה שגם הניפה לבסוף את הגביע הנכסף. מי שמכיר מקרוב את הזוכה המאושרת ואת אמורי הוא אלכס ברוסקה, חלוץ הסוקרוז בדימוס שגם שיחק עם עבדולרחמן באל עין בשנים 2012-2014. "שיחקתי עם שחקנים גדולים כמו טים קייהיל, ז'וניניו פאוליסטה הארי קיואל ואחרים", טען האוסטרלי, "ואין לי ספק שעומאר הוא הגדול מכולם. אם הוא היה מתהלך כאן ברחובות סידני, אף אחד לא היה מסתכל לכיוונו. בעצם כולם היו מסתכלים עליו, בגלל התספורת המצחיקה. אני לא דואג לו. בקרוב מאוד יכירו אותו בתור אחד השחקנים הגדולים בעולם".

עומאר עבדולרחמן שחקן נבחרת איחוד האמירויות (מימין) עם מוחמד סאלם. AP
הבריק עם פאננקה, קטף מדליית ארד והשאיר טעם של עוד. עומאר עבדולרחמן, מימין/AP

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully