פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        פיק אנד רול עם קלסר ביד

        יוגב אוחיון לא נוצץ ולא קטלני. הוא איש פרקטי שבוחר במהלך הכי פחות מסוכן והכי יעיל בספר. אורן יוסיפוביץ על המצטיין בדרבי התל אביבי, שהתחיל את הערב חזק וסיים אותו בתוך היציע

        פיק אנד רול עם קלסר ביד

        ועדת ביקורת

        דברים שרואים בסטטיסטיקה: 80 שנה לפני אתמול, הפועל תל אביב שיחקה את המשחק הראשון בתולדותיה. זה נגמר עם 2:6. 80 שנה לאחר מכן, הפועל תל אביב הפסידה לראשונה באולם החדש שלה.

        קהל הפועל תל אביב: האווירה היתה פשוט נהדרת, גם בצד השני של העיר הודו. מחמאה - תפאורת מאיר אריאל בפתיחה ותפאורת השלטים באמצע; ביקורת - עם כל השנאה הידועה והמזג החם, רגב פנאן שם, מולכם; קצת אנושיות ופחות שירים ישירים לעבר האיש. ציון: 9

        קהל מכבי תל אביב: במשחקים כאלה הרי רק האולטראס באים. וברגעי השפל של הפועל, המאות בצהוב נשמעו גם נשמעו. ציון: 8

        מכבי תל אביב ניצחה בדרבי התל אביבי - 76:79

        התגובות שלאחר המשחק

        יומן תמונות הדרבי של ברני ארדוב

        הבורסה:

        מניה עולה - בריאן רנדל קלע הכי הרבה (בשיתוף עם ג'רמי פארגו) והיה שם ברגעים החשובים, אבל יותר מכל - פלוס/מינוס של 20, מה שמראה עד כמה הוא תרם לערב הזה. אחרי שש נקודות בלבד מול ז'לגיריס, התפוקה בלטה עוד יותר.

        מניה יורדת - רביב לימונד לבטח שיחק תחת כאב, ואם לא, זה עדיין נראה כך. 2 מ-11 עגומים מהשדה, 50% מהקו ובקיצור - ערב off.

        ציוץ המשחק:

        תמונת המשחק: בטריבונה, עם יוגב אוחיון

        שחקן מכבי תל אביב יוגב אוחיון (ברני ארדוב)
        (צילום: ברני ארדוב)

        מעשה שהיה, כך היה

        יוגב אוחיון הקדים את שריקת הסיום. הוא הסתובב עם הפנים לעבר היציע שלו, כפות ידיו אוגרפו והונפו מעלה, הפה צעק "יש". הוא לא חיכה לחיבוק הקבוצתי, ולא לכיפים ההדדיים בין הקבוצות. הוא מיהר לטריבונה. כאילו ידע שכשכל הקבוצה תקבל את הזמן המסודר להודות לקהל, הוא יהיה לפני פרגוד, מקבל את תשורת השחקן המצטיין של הערב. אולי אפילו גם הוא לא ידע, שכן ברוב המשחקים שיוגב אוחיון מצטיין בהם, רואים את זה רק לאחר מבט ממושך בדרף הסטטיסטיקה. גם ברוב משחקיו הטובים ביותר, אוחיון לא מושך תשומת לב. כה לא נוצץ, כה פרקטי. הוא עבר אוהד אוהד, חילק כיפים וסלפיז, ואז נשאב ליד עומדי-הברזלים, מנהיגי היציע, והוביל את המקהלה. הרמקולים קריינו בעוצמה שירים של הפועל - כדי שהחינגה הצהובה לא תהדהד חזק מדי - והחגיגה של אוחיון ביציע אכן היתה חרישית אבל חודרת. בדיוק כמו הביצועים שלו.


        לפני הג'אמפ-בול, התנגנה באולם מוסיקת הטרום-משחק הכי טובה במתקני הספורט הישראלים. שוגר-מן, נירוונה, מטאליקה. איזה קצב - אתה יושב ביציע ורק מחכה שמישהו ימסור לך לאלי-הופ. במהלך המשחק, שני מחנות האוהדים העלו את הדציבלים לאן שצריך. אבל בסוף במשחק, בחדר התקשורת, הפרצופים האדומים היו שקטים מאוד.

        מתן נאור, עם כפכפי אצבע ומבט מרוסק, סיפר כמה מאוכזב הוא. המאמן עודד קטש ישב לידו, ובמשך דקות ארוכות בהה בשולחן, אולי בדף הסטטיסטיקה שהראה את השורה התחתונה - זה שוב היה קרוב, ושוב נגמר בניצחון של מכבי. "צריך להגיד את הדברים כמו שהם", אמר, "לא שיחקנו מספיק טוב. 28:52 להם בנקודות בתוך הצבע - זה הנתון המכריע. והגארדים שלנו לא היו ביום טוב כמו שלהם. לא היינו מספיק חכמים בהתקפה".

        בינגו. יותר מדי החטאות קריטיות של לימונד, עבירה לא חכמה שלו בסיום (יחזקאל סקוורר הנהדר לא קיבל דקות בסיום, ואולי היה צריך לנסות לשים את הביצים בסל שלו) והתפזרות מיותרת של דוראנד סקוט בסוף - הן רק דוגמאות ספורות. ועל רקע המשחק החלש והלא-אינטליגנטי של הגארדים של הפועל, זרח יוגב אוחיון.

        שחקן מכבי תל אביב סופוקליס שחורציאניטיס מול שחקן הפועל תל אביב יינסי גייטס (ברני ארדוב)
        סופו מול גייטס ולימונד (צילום: ברני ארדוב)

        נכון, פארגו ורנדל קלעו יותר, ואת השלשה שסגרה סיפור דפק בכלל דווין סמית'. אבל אוחיון, מלבד היותו קריטי יותר בגלל החוק הרוסי (38 דקות פרקט), היה שם בנקודות ובאסיסטים הכי חשובים של המשחק. אחרי הריצה הכי חזקה של האדומים, 0:9 בדרך ל-48:48, אוחיון היה זה שקלע את הליי-אפ שהחזיר את המשחק לצד הצהוב; שלוש דקות לסיום, 13 שניות לסיום - שתי מסירות שלו מצאו חברים לסלים קלים.

        אתמול זה היה משחק של ריצות. לאורך כל הערב, מכבי ברחה ל-5-8 הפרש, והפועל סגרה, ומכבי ברחה, וכן הלאה. ובסוף כל ריצה אדומה חיכה אוחיון, ונתן סטירה למומנטום. זה היה עוד ערב אוחיוני עם שורה סטטיסטית אוחיונית. 12-6-5. אלה בדיוק המספרים שלו. שום דבר לא בשמיים, שום דבר לא ברצפה. מספרים לא ממש מבריקים לשחקן לא ממש מבריק, אבל שחקן שבהחלטותיו מקרב אותך לניצחון - וזה הרי מה שחשוב באמת.

        עם האסיסט האחרון לרנדל, אוחיון גמר את המשחק הזה כמו שהוא - לא ראוותן ולא קטלני - תכליתי. כמו רואה חשבון אפור אך יעיל. כאילו הוא עושה את הפיק אנד רולים שלו עם קלסר ביד. ובקלסר דפדפת צהובה גדולה, כמו של פעם, כזו שממלאים בה טבלה של יתרונות וחסרונות כשמתלבטים באיזה עניין. כך אוחיון מנהל את ההתקפה של מכבי תל אביב. הוא לא מסתכן, הוא לא חושב בגדול. הוא הולך על המהלך הכי פחות מסוכן בספר, הכי יעיל, ובדרך כלל זה משתלם לו. כדורים אחרונים ימשיכו ללכת לפארגוים ולסמית'ים, ובצדק, אבל התרומה של אוחיון הופכת למכרעת יותר ויותר, והביטחון עולה בהתאם.

        "לא קל לשחק עם שלושה ישראלים בלבד, במיוחד נגד הפועל, במגרש כזה - כשהקהל בתוך האוזניים", סיכם. "אבל עמדנו בזה בגבורה".

        הוא ביציע, בתוך האוהדים וכבר לא יודעים איפה הם מתחילים ואיפה הוא נגמר. נראה שהוא הכי אהוב בקבוצה כרגע, הקפטן - איך לא - שקיבל את הסרט רק כשאף אחד כבר לא היה ראוי לו. ברירת מחדל. אבל כרגע, מבחינת אופי והתאמה, זה הקפטן הכי ראוי של מכבי. אמנם כמעט ברח להם לרוסיה מבין האצבעות - ככה זה אצל רואי חשבון עם דפדפת צהובה של יתרונות וחסרונות - אבל בסופו של דבר הטבלה הפנימית אמרה מכבי.

        הוא לא גדל שם ולכו תדעו אם אי פעם יהיה מכביסט כמו במילון. אבל בים השחקנים המתחלפים, ריבוי הזרים וכשגיא פניני בחוץ, הוא הדבר הכי קרוב לשחקן בית. "ביומיים האחרונים האוהדים שלחו לנו הודעות, התקשרו, עדכנו אותנו בכל ההכנות שלהם", ענה כששאלתי לפשר היותו הראשון בתוך היציע והאחרון לעזוב אותו. "זה היה מאמץ גם שלהם, ומגיעה להם מילה טובה".

        הוא קם משולחן הראיונות, ומאחורי אותו שולחן התיישב גיא גודס. הכריזה פלטה כמה רעשים לא ברורים, ואיש מכבי אמר למאמן: "נראה לי שזו אזעקת אש". "אש יש רק במכתש", אמר גודס. ועם פאנץ' כזה, חייבים לסיים.

        לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

        למעקב בטוויטר

        orenjos@walla.co.il

        שחקן מכבי תל אביב יוגב אוחיון (ברני ארדוב)
        (צילום: ברני ארדוב)