פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מטביעים חותם: השיטה ההתקפית החדשה של מכבי תל אביב

        הקליפרס יצרו את זה, ב-NBA ניסו לחקות את זה, ובמכבי תל אביב מייבאים את זה כעת לאירופה. ביבשת הישנה כבר מכנים את הצהובים 'לוב סיטי', בזכות האלי-אופים שמתבצעים בתדירות גבוהה במיוחד. הבלוג של יהונתן אליהו נעזר באלון שטיין כדי להסביר, ונותן הצעת ייעול לנבחרת

        מטביעים חותם: השיטה ההתקפית החדשה של מכבי תל אביב

        בווידאו: מכבי תל אביב בחגיגת אלי-אופים על ירושלים

        שעת סיפור: מרחפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה

        לעיתונאים הספרדים לקח זמן, אבל בסוף הם עלו על זה. אחרי שלושה מפגשים עם מכבי תל אביב, שניים של מלאגה ואחד בשבוע שעבר, של ברצלונה, רובם תמימי דעים באשר לכינוי החדש שדבק בקבוצה של גודס וגרשון בשיחות המסדרון שלהם. "לוב סיטי, הגרסה האירופית. זה הכינוי שרץ פה בין אנשים אחרי המשחק בתל אביב בשבוע שעבר", מספר פראן מרטינס, עיתונאי "סולובאסקט". "מכבי תל אביב 2014/15 היא הקליפרס של אירופה. ג'רמי פארגו, לצורך העניין, הוא כריס פול. בריאן רנדל הוא בלייק גריפין. ואלכס טיוס הוא דיאנדרה ג'ורדן. פתאום, אחרי המשחק נגד ברצלונה, זה נשמע הגיוני לחלוטין. כלומר, מוטרף. מוטרף והגיוני באותה מידה".

        כינוי החיבה הזה, אותו טבע גריפין עצמו עם הגעתו של פול לעיר המלאכים, הפך לשם נרדף לקבוצה מלהיבה ואתלטית. אחת שמספקת היילייטס למכביר מדי משחק. אחת שהארסנל שלה, ביום שגרתי לחלוטין, כולל שלל דאנקים, אלי-אופים ומסירות 'לוב' – מסירות קשתיות גבוהות, שיעדן הוא מקפץ תורן שמרחף בקרבת הטבעת.

        אז ל-NBA יש לוב סיטי כבר מ-2011. ועכשיו, באיחור אופנתי של ארבע שנים, נראה שיש אחת כזו גם באירופה.

        קוראים לה מכבי תל אביב.

        שחקן מכבי תל אביב ג'רמי פארגו (קובי אליהו)
        מכונת הייליטס. פארגו (צילום: קובי אליהו)

        4. זה ממוצע האלי-אופים של מכבי תל אביב למשחק מתחילת הטופ 16, על פי הספירה שלנו. גם בעונות קודמות הצהובים נהנו מיתרון אתלטי על רוב היריבות ביורוליג המאותגרת-ורטיקלית. גם בעבר זה בא לידי ביטוי בנוכחות כמעט קבועה במהלכים היפים של העונה. אבל בשבועות האחרונים הצהובים שכללו את התרגילים שלהם והפכו למכונת היילייטס של ממש.

        אפשר לזקוף זאת לזכות גיא גודס, שבניגוד לאגרוף הקמוץ של קודמו בתפקיד דיוויד בלאט, מעניק חופש פעולה לסוסי הפרא שבסגל שלו. אפשר לייחס את זה לנוכחותו היצירתית ובעלת האוריינטציה ההתקפית של פיני גרשון. בשורה התחתונה, למכבי תל אביב מודל 2014/15 יש רגעים בהם היא מלהיבה כפי שלא הלהיבה שנים.

        בגרסתה הנוכחית, מכבי תל אביב מרחפת לא בשביל השואו, אלא בשביל ההישרדות. זו, פשוט כמו שזה נשמע, הדרך הכי טובה לנצל את היתרונות שלה על פני אחרות. אז היא מרימה עוד אלי-אופ, ועוד לוב. ואת מה שלא הולך מלמטה, היא מנסה מלמעלה. בעיקר במגרש הפתוח, אבל באופן מפתיע ומשולל כל הגיון פיזיקלי, גם בהתקפה העומדת (בה, מן הסתם, הצפיפות גבוהה בהרבה והאפשרות לבצע אלי-אופ מוצלח הופכת למשימה קשה שבעתיים).

        אלי-אופ אופייני בין פארגו לרנדל

        את הסודות המקצועיים של מכבי תל אביב אלון שטיין לא מתכוון להסגיר, אבל הוא מוכן, בכל זאת, לנדב כמה פרטים על מה שכבר כמעט השתרש כשיטה. "חשבנו בתחילת העונה איך אפשר להוציא מהקבוצה הזו את המקסימום, והגענו למסקנה שאנחנו חייבים לנצל את האתלטיות של השחקנים שלנו. האלי-אופים הם תוצר של זה. טיוס, רנדל, סמית', היינס, פארגו. כולם עם יכולת אתלטית גבוהה, וכולם יכולים לעשות מהלכים מלהיבים במגרש הפתוח. אבל יש גם דברים מעבר. כדי שאלי-אופ יעבוד אתה צריך קודם כל מוסרים טובים. מסירת לוב זה כמו להרים כדור קרן. זו אמנות בפני עצמה. למזלנו יש לנו את ג'רמי, שיודע למסור לובים ברמה הכי גבוהה שיש. יש לנו מוסרים טובים, יש לנו אתלטים גדולים, אז למה לא לנצל את זה?".

        מתחילת העונה אתם משתמשים בתרגילים לאלי-אופ גם במשחק העומד. נגד לימוז' הרצתם תרגיל לדאנק של פארגו. מול פנאתינייקוס עיצבתם תרגיל לטיוס. נגד הכוכב האדום וברצלונה הלכתם על תרגיל חדש למספרי 4, רנדל וג'ו אלכסנדר. כמה זמן אתם משקיעים בזה באימונים?

        "במגרש העומד כמובן שהרבה יותר קשה. אנחנו עובדים על תרגילים נקודתיים, ומחליפים אותם כל שלושה-ארבעה משחקים, כי אחר כך היריבות תופסות את זה. יש לנו הרבה שחקנים שאפשר להריץ להם תרגילים כאלה, ברור שזה מאוד עוזר. בהרבה מהלכים שלנו אלי-אופ הוא אופציה כחלק מהתרגיל. זה לא בהכרח אמור להוביל לאלי-אופ, אבל כשליריבה יושבת בראש האפשרות שזה יקרה, זה פותח לנו אופציות נוספות ומסייע לנו לרווח את המשחק. החשש של היריבות מאלי-אופ נותן לנו הרבה. ואם זה הולך, במיוחד ביד אליהו, זה נותן אנרגיות לכולם ויכול לשנות את המשחק".

        והפעם: פארגו בתפקיד המרחף

        בזמן שקראתם, אגב, לוב סיטי של ה-NBA נדדה מלוס אנג'לס לטקסס. לדאלאס, אם לדייק. הקליפרס לא זנחו את השיטה המלהיבה וממשיכים ליישם אותה עד היום, למרות שלא הביאה להם הצלחות מי-יודע-כמה. אלה המאבס שנכנסו לתמונה, ומאז הטרייד שהנחית את רג'ון רונדו בשורותיה, הם הם לוב סיטי החדשה. טייסון צ'נדלר, שהפך לשחקן מטרה ומקבל מדי משחק מספר רב של הרמות לאלי-אופים, קולע כמעט חצי מהנקודות שלו בדאנקים. המאבס, כקבוצה, מובילים את הליגה הטובה בעולם בקטגוריה זו. "לדאנקים ואלי-אופים יש חלק עצום בהתקפה שלנו", אמר לאחרונה דירק נוביצקי.

        המאבס, יחד עם הקליפרס, מוכיחות שהדיכוטומיה בין שואוטיים ליעילות מעולם לא נראתה נלעגת כל כך. אמנם, סן אנטוניו היא הדוגמא ההפוכה: הספרס, שה-NBA כולה מנסה להתחקות אחריה, מדורגת אחרונה בהטבעות למשחק ומבצעת אלי-אופים רק לעתים נדירות במיוחד. אבל מסתבר שניתן להפיק תועלת גם מסגנון משחק שובה עין ורווי בדאנקים. המאבס והקליפרס, מלכות הדאנקים והלובים, מובילות את הליגה במדד היעילות ההתקפי, ומדורגות בצמרת המערב החזק.

        אלה לא רק הן, אגב: ביל סלף המוערך ממכללת קנזס, מהמכללות החזקות ב-NCAA, הודה לא מכבר שהג'ייהוקס שלו "מבצעים אלי-אופים באופן שיטתי, ממש לא רק בשביל השואו". באירופה מספרים על באמברג הגרמנית וטנריף הספרדית, שאימצו את השיטה ומשתמשים באלי-אופים כמתודה התקפית קבועה.

        עד כה כולן עומדות בציפיות, ומעבר לכך. מכבי תל אביב, אם כך, נמצאת בחברה טובה. לפחות לעת עתה.

        רייג'ון רונדו שחקן בוסטון סלטיקס (AP)
        הפך את המאבס ליורשים. רונדו (צילום: AP)

        נתון במחלוקת: הבית היהודי

        מכבי תל אביב שוב מול ז'לגיריס. הקבוצה הליטאית החביבה מעלה חיוך אוטומטי אצל כל אוהד צהוב, ולא בכדי: זה לא רק הנס ההוא, לא רק השלשה ההיא. מדובר, בפשטות, ביריבה שמאירה פנים לצהובים. מאזן מפגשי העבר בין שתי הקבוצות נוטה בבירור לטובתם, עם 6:14 בסך הכול, כולל ניצחון בכל אחד משבעת המפגשים האחרונים. גם קובנה עושה טוב למכבי, ומאזנה מתחילת המילניום בבירת ליטא חיובי, 3:5.
        ואולי אלה בכלל התצוגות הגדולות של שחקני מכבי תל אביב מול ז'לגיריס, שכבר הפכו לסוג של מסורת. שאראס, כיום עוזר המאמן בצד הליטאי, קבע שיא קריירה בנקודות (37) באותו נס מפורסם. אנתוני פארקר שבר את שיא האסיסטים שלו ביורוליג (10) מול הליטאים ב-2004. אפילו אסטבן באטיסטה חגג על חשבון ז'לגיריס במדים הצהובים, עם שיא קריירה של 25 נקודות.

        אבל השיאים הזכורים מכולם נקבעו דווקא על ידי ישראלים: יניב גרין, בהופעת בכורה ביורוליג מול ז'לגיריס ב-2004, סיפק את משחק חייו עם הבלחה חד פעמית של 24 נקודות; ויוגב אוחיון, אולי במשחקו הטוב ביורוליג, חילק לא פחות מ-11 אסיסטים – שיא קריירה כמובן – בעונה שעברה בניצחון החוץ.

        שניהם, מתברר, ממש לא לבד. כשהכדורסלן הישראלי רואה מולו קבוצות ליטאיות, נראה שמשהו אצלו משתחרר. בטבלה למטה ניתן לראות את רשימת שיאי הקריירה שקבעו שחקנים ישראלים מול יריבות מליטא מתחילת המילניום. כמעט כל השחקנים המשמעותיים בנבחרת נמצאים ברשימה עם שיא בקטגוריה כזו או אחרת.

        אז הנה הצעת ייעול לאיגוד לקראת הקמפיינים הבאים: עזבו אתכם מיד אליהו, הארנה בירושלים, או רוממה. קבעו את ביתה של הנבחרת בז'לגיריו ארנה.

        דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

        ולסיום, אי אפשר שלא להתייחס שוב למהפך שחל אצל סופו. היווני חזר להיות כלי התקפי יעיל ושב להיות שחקן המטרה שהכרנו, אך השינוי המפתיע אצלו חל דווקא בהגנה. מתחילת הטופ 16, למעשה, ניכר כי בין סופו לאלכס טיוס בוצע היפוך תפקידים. אם בתחילת העונה טיוס הוצב על תקן עוגן הגנתי (מה שלא ממש עבד בפועל, אגב) וסופו אמור היה למלא משבצת התקפית, הרי שכעת, משעה שהחלו הקרבות בטופ 16, סופו ממלא את שני התפקידים גם יחד.

        טוב, אולי הוא לא ממש עוגן הגנתי. למעשה, הוא רחוק מלהיות כזה. אבל המספרים מצביעים על כך שמכבי תל אביב למדה לחיות עם הכבדות ההגנתית שלו, שחשפה אותה לכל כך הרבה בעיות בשלב מוקדם יותר העונה. מעבר לעובדה שסופו סוף סוף שיפר את ממוצעי הריבאונד העלובים שלו (מ-1.6 בשלב הבתים ל-5 בטופ 16), הוא כבר לא חור הגנתי. הטבלאות למטה ממחישות כיצד הפך סופו באורח פלא מהנטל ההגנתי הכי גדול של מכבי בשלב הבתים לסוג של עוגן בטופ 16. לכל הפחות, הנתונים הללו מראים שמכבי תל אביב למדה להחביא אותו בהגנה, ולצמצם את הנזק שלו לכדי מינימום הכרחי. וטיוס? הדקות שלו על הפרקט מתאפיינות דווקא בחולשה הגנתית.

        דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
        דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

        * לחצו להסבר על הנתונים בשתי הטבלאות האחרונות

        שחקן הפועל ירושלים דונטה סמית' מול שחקן מכבי תל אביב סופוקליס שחורציאניטיס (קובי אליהו)
        כבר לא נטל. סופו נאבק בדונטה סמית' (צילום: קובי אליהו)