כל מה שרצית לדעת על שרפרפי הרעם

שובלי אבק מיתמרים מאחורי מכונות המירוץ האימתניות, חוסמים במידה חלקית את שאגות הקהל ומעמעמים מכל רכב את רעם מנועי המתחרים. ההמון - חלקו הגדול לבוש חולצות עם משבצות ומכנסי ג'ינס, צועק ומריע. ריח כבד של בירה מתערבב בריח הנסורת שעל הרצפה. המתחרים נכנסים לישורת האחרונה ואחד מתהפך ונבלע בענן. הזוכה המאושר חוצה את קו הסיום ומחנה ברוב רושם את כלי המרוץ שלו על יד הבר כדי ללגום כוס של ניצחון. בספורט הזה, נהיגה ושתייה דווקא כן הולכות ביחד.

ידוע שכל דבר שיכול לנוע יכול לשמש בסיס לתחרות. ידוע גם (אם תחשבו על זה רגע) שלכל דבר אפשר, בתיאוריה לפחות, לגרום לנוע. שתי האמיתות הפשוטות אך הנשגבות הללו עומדות בבסיס הספורט החדש שסוחף את עולם הבארים של אמצע אמריקה.

לספורט הזה קוראים מרוצי שרפרפי ברים. אף אחד לא לגמרי בטוח איך זה התחיל, ורוב הניסיונות להתחקות על מקור העניין מסתיימים ב"אני מכיר בחור אחד שראה אחד כזה בתמונה, ואמר לעצמו 'גם אני יכול...'". הסיפור השני מתיימר לתאר את רגע הלידה עצמו. מעשה בשלושה חברים שישבו ושתו בירה על שרפרפי בר במזנון בעבודה ואחד מהם, בחור בשם קווין, הכריז: "אם לדברים האלה היו גלגלים, לא היינו צריכים ללכת עד המקרר!" וכך נולד לו שרפרף הברים הממונע הראשון. זה היה באמצע שנות ה-80'.

השרפרף הראשון לא היה מרשים במיוחד. הייתה לו הנעה רק לגלגל אחד ולא היו לו מעצורים. חבר של השלושה, בחור בשם ג'ון נורטון, החליט לשפר את המצב. הוא נחשב לאיש שתרם יותר מכל אדם אחר לספורט המשונה הזה. הוא גם המציא את הסטנדרט של התחום, שהולך ככה:

* המתקן חייב להיות מורכב משרפרף ברים אמיתי
* מקסימום כוח: 12 וולט, זרם ישיר
* מינימום גובה: 76 ס"מ (30 אינץ')
* מקסימום רוחב כולל: 58.42 ס"מ (23 אינץ')
* מקסימום בסיס גלגלים: 53.34 ס"מ (21 אינץ')

מר נורטון, באנדרסטייטמנט שאופייני לענפים המוטוריים, קורא ליצירה שלו "שרפרף הרעם", ומהירותו המקסימלית מגיעה למשהו כמו 50 קמ"ש. לא רע בשביל הדרך המתישה מהבר לשולחן. זה הממוצע. השיא הוא 72 קמ"ש!

הספורט הזה קוסם בעיקר לאנשים שחובבים ספורט מוטורי באופן כללי, וניתן למצוא אותו במקומות בלב אמריקה שבהם סבב הנאסקאר ומרוצי אופנועים פופולריים מאד. האתר המוביל לתחרויות הוא בר בשם The Full Throttle Saloon, שזה פחות או יותר "בר הפול-גז", והוא נמצא בעיירה די נידחת בשם סטורג'יס, דרום דקוטה, שמארחת גם ראלי ידוע למדי של אופנועים. במירוצים הללו משתתפות גם נשים רבות, אם כי בעיקר במקצים משלהן. אם אתם עוברים בסביבה, תיזהרו איפה אתם יושבים. הכיסא עלול לדפוק ווילי.

אז בפעם הבאה שאתם יושבים בפאב השכונתי ולא בא לכם לקום, או שפתאום נזכרתם שבעצם אין לכם לשלם על שש הבירות שהעלמתם בשעתיים האחרונות, תחשבו איזה כיף היה פשוט לתת גז - עם הבירה ביד, כמובן. לחיים.