'מענק הפרישה' של יניב קטן: הפודיום של יוסיפון

הרבה אנשים איבדו הרבה שעות עבודה או פנאי אתמול, בגלל עידן ויצמן. בלם סימורג האזרית - לכו תדעו למה - המציא משחק. ובכל דקה שעברה, החרפון הרשתי גבר.

לא נרחיב יותר מדי, אבל אתם מוזמנים להיווכח בעצמכם ולהחליט מי ניצח. הכול בחשבון הטוויטר של ויצמן. מפה, נשלח לבלם איחולי מיי-יתן-והפגרה-שלך-תסתיים-כדי-שנוכל-להמשיך-בחיינו.

ואחרי שצחקנו, נעבור לשלושת הסיפורים הכי מעניינים של השבוע. אז מי עלו על הפודיום?

לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

לכל הכתבות במדור הפודיום

למעקב בטוויטר

בכל משחק ביתי של מכבי חיפה בסמי עופר, חוץ מכמות קהל מרשימה ו[בדרך כלל] כאבי לב, נוסדה עוד מסורת. בדקה ה-20, בכל משחק, שרים האוהדים את השיר של יניב קטן. הקפטן לשעבר תלה את הנעליים בקיץ האחרון, כשהוא מחזיק בחוזה בקבוצה. מאז לא הגיע לאצטדיון. עד השבוע, גם לא דיבר.

אך ביום שלישי, בפאנל ספורט שנערך בעמק יזרעאל, הוא התבטא לראשונה מאז שחרורו הפתאומי.

עיקרי הדברים:

"ציפיתי שהדברים יסתיימו בצורה אחרת".

"אני לא בחרתי איך לסיים את הדברים במכבי חיפה".

"זה לא קרה כמו שציפיתי שזה ייגמר".

"לא יודע מי לא רוצה לראות אותי במכבי חיפה".

"הלוואי שהייתי יכול לחזור ולהשפיע".

"חוץ ממכבי חיפה אני לא רואה את עצמי במקום אחר".

קטן טען שלא הוזמן אפילו להגיע לאצטדיון החדש, טענה שהופרכה על ידי מכבי חיפה ("יניב הוזמן לא אחת"). אז האם הגיע סמס, או האם התבצעה שיחה? לא ניכנס כאן למי צודק, אבל נכון להיום, שני הצדדים טוענים טענות שונות לחלוטין.

אבל אם עד התבטאויות אלה לא היה ברור מי יזם את הפרידה ומה מרגיש קטן, כיום אנחנו יודעים. קטן פגוע. אם היה משפיע מקצועית העונה – אין דרך לדעת, ולאור יכולתו בעונה האחרונה, לא בטוח שהוא היה האיש שישנה.

אפשר לבקר את קבלת ההחלטות המקצועית של חיפה או את הדרך שהובילה לפרידה מקטן - כך טוען הקפטן לשעבר בעצמו - אבל מבחינה כלכלית נראה שהירוקים יצאו בסדר.

בתקציב השחקנים הנוכחי קטן מופיע, בטופ של הרשימה. מנתונים שהגיעו לידי וואלה! ספורט, עולה כי יניב קטן ומכבי חיפה סגרו על "מענק פרישה" בסך 2.4 מיליון שקל. חוזהו של קטן לעונה הנוכחית, אגב, היה מוערך בכ-2 מיליון שקל כולל תוספות ומענקים, כך שהירוקים הוסיפו על אותו סכום.

עד כמה מכובד מענק הפרישה/דמי הפרידה/הפיצוי של שחר לקטן? רק שחקן אחד מהסגל הירוק – השוער ולדימיר סטויקוביץ' – מחזיק בחוזה יקר יותר (כ-2.6 מיליון שקל לעונה, כולל תוספות ומענקים). ראיוס ובניון מדורגים מאחורי הקפטן הפורש בקטגוריה זו.

האם יחזור וכיצד? אין לדעת. בהצלחה לשני הצדדים.

וזה הזמן לחזור לציטוט מעניין שסיפק שחר לאחרונה, בראיון לאתר האוהדים של מכבי חיפה. "מה היה שווה ג'ורדי קרויף בלי הכסף של גולדהאר?", תהה הבוס. ובכן, תקציב שכר השחקנים של שחר, אחרי החתמות מדו קמארה, אלירן עטר ואולי רכש נוסף, יתקרב משמעותית לזה של הצהובים. תוסיפו לכך 2.4 מיליון שקל שחתומים תחת שמו של קטן, יותר ממיליון שקל כ"א לסטנוייביץ' ואידריסו על תקופות קצרות מדי, ותבינו כמה דלה התפוקה שקיבל שחר מהשקעות גדולות שביצע. וזה בלי לדבר על כך שהחוזה של אביחי ידין הוא בין חמשת הגדולים בקבוצה. את כמות ההופעות של ידין לאחרונה כולכם יכולים לספור.

חשבון פשוט: קטן+ראיוס+בניון+ידין – 4 מ-5 הטאלנטים היקרים ביותר בתקציב העונתי של מכבי חיפה – הכניסו למועדון 17 הופעות בהרכב ו-4 שערי ליגה בלבד. כך שלא בטוח שרק הכסף של מיטש הוא ההבדל בין שחר לבין קרויף.

מה שכן, החתמת עטר מסתמנת כהחתמה טובה. עטר הוכיח את עצמו בישראל על פני כמה עונות, בניגוד למשל לעדן בן בסט, והוא חלוץ שאתה מעדיף אצלך מאשר אצל יריבתך. גם איתי שכטר, אם יגיע, הוא רכש טוב. שניהם לא רשמו מספרים בחו"ל (עטר עם 2 שערים ב-25 משחקים; שכטר עם 3 ב-26), אבל הגיע הזמן להפסיק להעריך הופעות של שגרירים שחוזרים על סמך הביצועים בליגות חזקות יותר. בין ישראל לליגות הבכירות באירופה יש הבדל. ערן זהבי, למשל, הגיע ארצה עם מספרי חו"ל דומים (2 שערים ב-24 הופעות בפאלרמו). אותו, הקדנציה האירופית לא עצרה. עכשיו נותר לראות מה יקרה במקרה עטר ושכטר. כמה חדים יגיעו לישראל, וכמה מהר יחזרו, אם בכלל, לכושר שלפני היציאה.

נקודה אחרונה: מסע הרכש החורפי נתפש כמו מהלך יצרי ורגשי של שחר. כאילו הבוס מפצה על חצי עונה נוראית והחלטות שלא צלחו בקיץ, עם החלטות עוד יותר מסוכנות בחורף. אבל – אם עטר ו[אם וכאשר] שכטר לא היו נרכשים בינואר, הם היו נרכשים על ידי קבוצה אחרת. לכן, זהו מהלך אסטרטגי וראוי. אליפות לוקחים עם הישראלים הכי טובים, ונראה ששחר גם חושב כך. כשמגיע, מגיע.

ואם גם צי ההחתמות האחרון יתברר כשגוי? לא נורא. בסך הכול עוד כמה שלטים במחאה הבאה.

כלי התקשורת בגרין ביי, ויסקונסין, תיארו את זה במדויק: ברנדון בוסטיק, יושב ליד הלוקר שלו, עדיין במדי משחק וציוד, ידיו חובקות את ברכיו; וברקע מצעד חברים לקבוצה שמגיעים אליו, אחד אחרי השני, ואומרים לו להתעודד, והוא פשוט לא יכול. עד שסוף סוף התקלח והתלבש, ואסף את עצמו כדי לדבר עם העיתונאים - והוא עדיין כל כך, כל כך עצוב.

בפודיום לכבוד שלושת אירועי הספורט הכי מרתקים של 2015, יישמר מקום מובטח למשחק אליפות ה-NFC בין סיאטל לגרין ביי (ראשון). פוטבול זה ענף שכאילו הומצא לשם הדרמה, וזה לבטח משחק הכדור עם הכי הרבה גיבורים פוטנציאלים - כן, גם בצד הטרגי. והפעם קיבלנו גם את זה וגם את זה, והרבה. ומכל הגיבורים החיוביים ומכל הגיבורים הטרגיים, ומכל המהלכים הבלתי-נשכחים שהיו במשחק הזה, אף רגע לא מתקרב לרגע שבו ברנדון בוסטיק זינק לעבר הכדור, 02:09 דקות לסיום המשחק הכי חשוב של בעונה.

בוסטיק. ברנדון בוסטיק. נכון זה מרגיש שלכל ספורטאי שביצע פאשלה נוראית חייב להיות שם מצחיק כזה, כמו בוסטיק?

מונחי ומהלכי הפוטבול לא חשובים למקרה שלפנינו. חשובה רק העובדה שאם בוסטיק תופס את הכדור המדובר, המשחק נגמר על 14:19 לגרין ביי, והפאקרס שלו בסופרבול. אבל הכדור נחת בין כפות ידיו של בוסטיק, ובום לתוך הפרצוף. משם עף בדיוק אל תוך ידיו הבטוחות של כריס מתיוס מסיאטל. משם, נס אחר נס, הסיהוקס ניצחו 22:28, בהארכה, וקבעו דייט עם ניו אינגלנד בסופרבול 49. ובוסטיק? הוא לא ישכח את הרגע הזה. לעד זה ידרוף אותו, לאורך כל חייו.

והוא בכלל לא היה אמור לתפוס את הכדור.

כמה דקות לאחר ההפסד, כשהוא נראה הכי שבור שדמיינתם, הודה על סף דמעות: "העבודה שלי היתה לחסום בשביל ג'ורדי נלסון". ג'ורדי נלסון זה אחד התופסים הבטוחים בענף - לא הוא היה משמיט כדור כזה. בוסטיק, לעומתו, תפס שני כדורים בכל העונה. ואם בוסטיק היה חוסם את מתיוס, הוא היה מתראיין אודות ההתרגשות שלו לקראת הופעה מכובדת בסופרבול. במקום זאת, אמר: "אני פשוט עצוב. אכזבתי את הקבוצה שלי. את כל האנשים בגרין ביי. את המשפחה שלי. אם הייתי עושה את העבודה שלי, המשחק היה נגמר".

בלילה לא ישן. למחרת, כשבא לנקות את הארונית באצטדיון הביתי בוויסקונסין, אמר לעיתונאים: "אני בשפל. כל העולם על הגב שלי בגלל הדבר הזה, אבל החברים שלי לקבוצה ירימו אותי. אני בן אדם. טעיתי. אבל זה נגמר. אעשה הכול כדי להתגבר על זה, כדי להמשיך הלאה".

במשחק הוא לא יצפה בזמן הקרוב. לא בתקציר. הזמן אמור לעשות את שלו, אבל שמו לא יישכח. לא בגרין ביי, לא בוויסקונסין כולה. הוא לא יתגבר על זה, וגם הם לא. בוסטיק זה לא שם שקל לשכוח. בטח לא אם השמטת את הכדור שהיה מביא את הקבוצה שלך לסופרבול. על הרגע הזה עוד ייכתב ספר, עוד יצולם סרט, ועוד שלא נדע. משחק אליפות ה-NFC בין סיאטל לגרין ביי ייזכר בגלל הקאמבק המדהים של הסיהוקס, הדעיכה הנוראית של הפאקרס, המהפך של הקוורטבק ראסל וילסון והתיקון של ג'רמיין קרס, הכיסוי הנוראי של הא-הא קלינטון-דיקס (זה השם שלו, באמת), והרבה בגלל שהערב הזה כאילו נכתב על ידי הגורל בכבודו ובעצמו… אבל מעל כל אלה, מעל כל המהלכים וכל השמות, המשחק הזה לעד ייזכר בגלל "ההשמטה של בוסטיק".

בוסטיק. איזה שם זה בוסטיק.

קטע זה נכתב ביחד עם אור שקדי

"אני רוצה להודיע לכל החבר'ה מהליגה הישראלית שאני אוהב אותם ומתגעגע אליהם. מה שהיה זה בסך הכול מקרה מצער. יום אחד, אני מקווה, אשוב לישראל. נהניתי מכל רגע". כך אמר דמונטז סטיט לוואלה! ספורט, בהתבטאות ראשונה לאחר שנחתך ממכבי חיפה בתחילת דצמבר, בגין חשד לשימוש בסמים.

סטיט מצא קבוצה חדשה, פורצה רג'יה מונטריי, שמדורגת במקום השישי במקסיקו נכון לכתיבת שורות אלו. בחמישה משחקים בקבוצתו החדשה קלע 12.4 נקודות ומסר 3.8 אסיסטים לערב. חברו למכבי חיפה, שנחתך יחד עמו על אותה האשמה, ג'ף אלן, חתם לאחרונה בליטא. במכבי חיפה מספרים ששקלו להחליף את סטיט עוד לפני שנתפס ונעצר על ידי המשטרה. "כבר היו תחליפים על השולחן, אבל ג'ף רוזן התמהמה", מספר גורם בקבוצה. אחד השחקנים שניהל מגעים עם הקבוצה היה דונימיק ווטרס, אקס הפועל חולון. "סטיט לא היה רע כמו שהוא לא היה השחקן שהיינו צריכים", טוען גורם בכרמל. ידוע שבקבוצה, כולל המאמן רמי הדר, לא היו שבעים רצון מהזר. מבחינה חברתית, לעומת זאת, סטיט השתלב מצוין.

"דומנטז, וגם ג'ף [אלן] אכזבו אותנו מאוד", אומרים בחיפה. לטענת גורמים, מקרים כגון אלה היו ידועים גם בעבר, אבל היתה תקווה שבליגה ללא בדיקות סמים, הנושא לא ישפיע. לגבי סטיט היו שמועות שזו לא היתה הפעם הראשונה, ושגם בימיו בהפועל תל אביב (2012/13) הוא היה מעורב בתקרית מסוימת. בהפועל מכחישים את הטענות הללו.

סטיט, בכל אופן, העדיף לא לדבר על היום הספציפי שבו נעצר ובכלל על העבירה. ומה לגבי מכבי חיפה? "אין לי תגובה לגביהם", הוא אומר. "הם התנהגו אלינו כמו שצריך, אז אני לא יכול להגיד מילה רעה. שוב, זה היה פשוט מקרה מצער עבורי ועבור ג'ף, אבל מזה נלמד".

סטיט קלע 11.5 נקודות למשחק העונה, ב-35.4 דקות. בעונת 2012/13, במדי הפועל תל אביב, קלע 14.7 נקודות, הוריד 4.7 ריבאונדים וחילק 3 אסיסטים למשחק. האם יש סיכוי שיחזור? לא בטוח. לא רק בגלל הרקורד אלא גם בגלל יחס מחיר-תפוקה. הוא, לפחות, מצפה לעוד קאמבק: "כולי תקווה שבעתיד הקרוב מישהו בישראל יחליט לתת לי עוד צ'אנס. אני אוהב את הליגה, ואין בי טיפת טינה או כעס. הכול ברוח טובה. הכול בסדר".

לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

למעקב בטוויטר

orenjos@walla.co.il