ועדת ביקורת
כמה שילמתם? 50 שקלים, מחיר אחיד
דברים שרואים בסטטיסטיקה: זה היה הגביע הראשון שמכבי תל אביב קוטפת בעידן ג'ורדי קרויף. טוטו, אבל גם זה משהו.
קהל מכבי תל אביב: עידוד מסיבי, כולל לאיתן טיבי לאחר העצמי. (שוב) חגגו בסיום. ציון: 9
קהל מכבי חיפה: גם הם תרמו לאווירה הנהדרת, במיוחד לאחר שער השוויון. ציון: 8
הבורסה: תענוג לראות את הילד הזה, דור פרץ, גדל ומתקדם. בהרכב המשני של פאקו, הוא לא נראה משני כלל. אוטוטו יהיה באנקר שלא יהיה אפשר להזיז. ושמעון אבוחצירא, מנגד, לא הצליח לזוז מאופסייד. בפעם היחידה שלא דרך במלכודת, איתן טיבי הכניס את זה במקומו. לא ששחקני ההתקפה האחרים של חיפה היו חדים, אבל כשנותנים לך צ'אנס בתור חלוץ בודד, אתה חייב לעשות קצת יותר.
ציוץ המשחק:
פרסום ראשון: מה פאקו שרבט במחברת שלו במחצית הראשונה
#חשיפה pic.twitter.com/F5VrNW1Wd1
Tal Ben Yehuda (@frak001) December 31, 2014תמונת המשחק: שחקן מול קבוצה
מעשה שהיה, כך היה
הפקקים היו צפויים, וגם המחסור החמור בחניות. וגם הדוחק בכניסות, ובעיקר דחיית המשחק - כן, אוטוטו 2015 ועדיין דוחים משחקים. זו לא פעם ראשונה שזה קורה, אבל לא נראה שמישהו עושה משהו כדי למנוע את זה. והבורות בדשא - אולי די? אולי אנחנו ונתניה ניקח קצת הפסקה. אולי נתניה תיסע להורים שלה?
היתרונות, כי תמיד יש כאלה, היו הופעות אורח של מרק אפונה (10 שקלים בלבד), ואווירה נהדרת בטריבונות. וכדי שנסיים ברע - במסדרון שמאחורי היציע המערבי, לצד שלטים "העישון אסור", עמדו ועישנו להם מאות אנשים. מאות. וכל כך מחניק, הרגשת כאילו נולדת לתוך פילטר. והכול - העשן המחניק שהסתיר את ריח המרק, המבול שהחל לרדת והדשא שהתחנן לקצת חופש, היוו תפאורה מושלמת לאחד המשחקים התמוהים והמבדרים שראינו לאחרונה.
האוטו עוד עמוק בפקק כשהודעת המנהלת מצאה את הטלפון. ערן זהבי לא בסגל מכבי תל אביב, וההרכב של פאקו גורם לטלאים להיראות כאילו הם מבאיירן מינכן. שוב האירופים והזלזול הזה, הראש ישר מאשים; לא נורא, לפחות בגביע המדינה זה כבר לא יקרה להם. שם, בניגוד לאוסקר ולסוזה, לפאקו כבר יש מענק הנפה. אבל אמש דובר במפעל השלישי בחשיבותו, וביום שני מחכה הפועל באר שבע. נראה שהראש של האלופה לא בעסק,
ומנגד, מכבי חיפה עם מאמן חדש, ובאחד ההרכבים הכי חזקים שיכול היה בלבול להעמיד - האיש הרי מומחה בזכיות אינסטנט. פאקו עשה הכול כדי לסדר לו עוד אחת, אבל במכבי חיפה של 2014 לא מלקקים דבש, ומה שקורה בתאילנד, נשאר בתאילנד.
פאקו סיפר על רצונותיו לתת לשחקני המשנה להוכיח לו שהם יכולים להסתדר בלי ערן זהבי. אתמול הם שוב הוכיחו לו את ההפך, כש-EZ7 דגמן את הכובע החדש ביציע. בלעדיו, מכבי התקשתה והיתה אנמית, אבל הירוקים עשו את העבודה בעצמם. מתן אוחיון, שהחליף את קובי מויאל הפצוע, נגח באין מפריע מעל סטויקוביץ' ההמום, סתם כך, בלי סיבה. הצהובים עוד החזירו בשער עצמי משלהם, אבל העונה אף אחד לא מנצח את הבאסה החיפאית. דקה 82, ודקל קינן מכשיל/לא את ברק בדש בתוך/מחוץ לרחבה. מהיציע זה נראה כמו אין-סיכוי-שזה-פנדל, אבל במצלמות זה לא היה הכי חד משמעי, ולכן גם אם לא מדובר בפנדל, לבטח לא מדובר בטעות איומה של משיח.
מכבי חיפה יכולה להאשים אך ורק את עצמה. לא שהיה מצופה מבלבול לעשות קסמים, אבל לירוקים היתה הזדמנות והיתה האפשרות לצאת עם תובנות חיוביות מהמשחק הזה. בהרכב המשני של אייסטרן, חיפה היתה חייבת לעשות יותר. בין אם כדי להוכיח למאמן, ובין אם סוף סוף להחזיר משהו לקהל; אבל לא זה ולא זה. חיפה הפחידה בבנאליותה. ראיוס, בניון, עזרא - טריו שלפני פתיחת העונה גרם ללבבות לרטוט - לא שיתף יותר משני מהלכים יצירתיים. חוץ מהדחיקה העצמית של טיבי, מכבי חיפה לא מצאה שום פתרון.
בדרך כלל לא מומלץ להסיק מסקנות על סמך המפעל הזה, אבל לבלבול יש המון סיבות לדאגה. "אני מאוד מרוצה ומעודד", אמר אתמול המאמן, ולא ברור מאיפה שאב את האופטימיות.
בהפסקת המשחק נערכה תחרות בין אוהדים. אחד ירוק, אחד צהוב, ולכל אחד שלושה פנדלים. בשער עמדו שוערי המשנה. וברור שהאוהד הצהוב דפק את שלושתם פנימה מול לויטה, רץ לחגוג פיו פיו וכל המערבי החזיר לו. אפילו בתחרות אוהדים זה קורה להם.
זו היתה שנה אזרחית איומה עבור מכבי חיפה. שנה של הפסדים ובעיות, שנה של שלושה מאמנים שונים, שנה שהתחילה בהפסד למכבי תל אביב (6 בינואר, 3:1 בבלומפילד) ונגמרה בהפסד למכבי תל אביב. ויש משהו סמלי בכך.
בסיום המשחק, ומתחת למבול, פתחו שחקני מכבי תל אביב מסדרון של כבוד, ויוסי בניון היה הראשון לעבור. הקהל הצהוב גידף, ויוסי דווקא הראה ספורטיביות, הרים ידיים מעלה ועודד את המקללים. ואז המשיך לעבר הבמה, והתמונה פשוט הכתה. הוא, לבד, היהלום של מכבי חיפה, ומצדדיו ים שחקני מכבי תל אביב, והם נראים הכי ביחד. ההרכב של פאקו אתמול רק המחיש את גודל ההבדל. זה לא רק הכסף, זה ממזמן לא רק זה. זה קבוצה מול אינדיווידואלים, זה מועדון עם חזון מול בית גידול לקפריזות.
לא לשווא ההרכב הניסיוני של פאקו הסתדר עם כל הכלים הירוקים. להפך - ה-11 האלה, שכנראה לעולם לא ישחקו ביחד - היו יותר מתואמים מהחבר'ה של חיפה. רק לפי מלכודות הנבדל שלכדו את אבוחצירא ניתן היה לראות את זה. כמו שחילופי המאמנים בקרית שלום לא האטו את הקצב, כך גם חילופי השחקנים אמש לא מנעו מהם ניצחון. ככה זה כשכל אחד במועדון יודע מה הוא עושה.
ההפך ממה שקורה בחיפה. זו שנה שסימנה יותר מכל את המרחק הרב שבין מכבי תל אביב לבין הירוקים. שנה שבה ניסו הירוקים סוף סוף לאמץ את השיטה של התל-אביבים, רק כדי להבין עד כמה החיקוי רחוק מהמקור, ולנטוש את השיטה. ובעיקר - זו היתה עוד שנה בלי תואר. אוטוטו השתיים נפגשות שוב, ולא נראה ש-2015 תביא את השינוי.
בניון הוביל את כל החבר'ה לקבל את מדליות הכסף. הן לרגע לא הקיפו את צוואר השחקנים. ליד, לכיס, איפה שאפשר להחביא את הבושה. רק הבת החמודה של ויאם עמאשה ענדה אותה בכיף, והמדליה כמעט נגררת על הדשא; מנגד, הצהובים הקיפו את שרן ייני מניף עוד תואר - גביע ראשון לקרויף ותואר ראשון לפאקו בישראל - והשמיים קיבלו קונפטי כחול-צהוב. הגדיל לחגוג ניקולה מיטרוביץ', שבעט שני פנדלים פנימה, ופיזז כשרגליו עטופות בדגל סרביה.
לאורך הערב, כל שיר במערכת הכריזה נשמע לא מתאים, לא קשור למעמד. אבל כששחקני מכבי תל אביב הניפו ורקדו עם גביע הטוטו, ברמקולים התנגן Simply The Best. מה שנכון, נכון.
משוגעים על ספורט? הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון
למעקב בטוויטר
orenjos@walla.co.il
