הדובדבנים שבקצפת: סיפורה המדהים של בורנמות' האנגלית

תראו את הצהלה העליזה הזו – כך חגגו אוהדי בורנמות' על הישארותם בליגה הרביעית כנגד כל הסיכויים ואת הינצלותו של המועדון מהיעלמות. היה זה ממש לא מזמן, באפריל 2009. פחות משש שנים מאוחר יותר, הקבוצה הקטנה הזו דוהרת ללא מעצורים להעפלה ראשונה ב-124 שנות קיומה לליגה הבכירה, עם אותו מאמן על הקווים. זה לא עוד סיפור סינדרלה. זו אחת העלילות המיוחדות ביותר בכדורגל האנגלי אי פעם. זוהי אגדה אמיתית.

לקראת עונת 2008/09 היה מצבה של בורנמות' אנוש, בלשון המעטה. הדובדבנים, כפי שהם מכונים, ירדו לליגה הרביעית בגלל הפחתת 10 נקודות על אי סדרים כספיים. החובות הכבדים בקושי אפשרו למועדון להתקיים, וההתאחדות אישרה ברגע האחרון את עצם השתתפותה, עם עונש כבד נוסף – הפעם 17 נקודות הורדו מראש ממאזנה. היה ברור לכל שירידה נוספת תהיה סוף הדרך, ולא תהיה תקומה. העונה נפתחה ברגל שמאל, ללא ניצחון בשישה המשחקים הראשונים. האוהדים איבדו תקווה. היו אלה פרפורי הגסיסה האחרונים.

זה היה הרגע בו נקרא לדגל מאמן הנוער, אדי האו בן ה-31, שנראה אפילו הרבה יותר צעיר מגילו. האו הוא דמות מיתולוגית בבורנמות' – הוא הצטרף למועדון בגיל 10 ובילה בו כמעט את כל הקריירה כשחקן, למעט תקופה בפורטסמות' השכנה, אליה עבר לבקשתו הארי רדנאפ ב-2002. החלום הפך לסיוט כאשר האו נפגע בברכו במשחקו הראשון במדי פומפי. כדי להשיבו לבורנמות' ב-2004 ביקש המועדון תרומות מאוהדים, וגייס עשרות אלפי ליש"ט תוך ימים ספורים, אולם הפציעה הרסה אותו בסופו של דבר, והוא פרש בגיל 29. כעת, אחרי שנתיים מאחורי הקלעים, הוא התבקש להציל את המולדת.

"לא הרגשתי מוכן ולא חשבתי שאני האיש הנכון לתפקיד", סיפר בדיעבד האו, "אמרו לי שיסגרו את הבסטה אם נרד, והיה זה סיכון אדיר להפקיד בידיי את עתיד המועדון. אהיה אסיר תודה לנצח ליו"ר הזמני אדם מורי על כך שהאמין בי, והיה זה סיפוק עצום לא לאכזב אותו". עם נער בעל פני התינוק על הספסל, החלה בורנמות' לצבור נקודות, נטשה את המקום האחרון, סגרה את המינוס, ושלוש נקודות במשחק הביתי מול גרימסבי במחזור הלפני האחרון היו אמורות להבטיח הישארות.

כל העיר היתה כמרקחה. אוהדים שלא הצליחו לאצטדיון דין קורט הזעיר טיפסו על עצים סמוכים כדי לחזות בפלא. ביציעים נתלו שלטים המהללים את האו. קראו לו "אדי האודיני", וגם The special one. החבורה שלו עשתה את העבודה, וחזרה מפיגור במחצית כדי לנצח 1:2. "היום הזה שייך לשחקנים, לאנשי הצוות ולאוהדים. זה כל כך חשוב עבור העיר הזו", אמר המנג'ר. כעבור שנה, בעונת 2009/10, עם הבעלים החדש אדי מיצ'ל, כבר שבה בורנמות' לליגה השלישית שנחשבה למקומה הטבעי.

ההצלחה המסחררת משכה תשומת לב מצד ברנלי מליגת המשנה, שפיתתה את האו לעזוב בינואר 2011. "זו הזדמנות נדירה, ואצטער כל חיי אם לא אקח אותה", אמר המנג'ר, אולם במהרה התברר לו שהוא הצטער דווקא על המעבר. כמעט שנתיים הוא בילה הרחק מהבית, הרגיש שהוא מזניח את המשפחה בגלל העבודה התובענית, וקבוצתו דשדשה במרכז הטבלה. בינתיים, בורמות ידעה ימים סוערים למדי בלעדיו.

אחרי שהפסידה בפלייאוף העלייה ב-2011, מכר מיצ'ל את רוב הכוכבים ועורר את זעמם של האוהדים. אחרי הפסד צורם במיוחד, איבד הבעלים את שלוותו לחלוטין, הציע לאלה שקיללו אותו "ללבן את העניינים אחד על אחד כמו גברים", וגם הצהיר: "מי שלא מרוצה מהעבודה שלי, שילך לאהוד את סאותהמפטון". הוא ידע שהעסק עלול להתרסק שוב ללא הזרמת מזומנים, ולכן השקיע זמן רב כדי לשכנע חבר להיכנס כשותף.

לחבר קוראים מקסים דמין, אוליגרך רוסי שהונו נאמד נכון ל-2011 בכ-160 מיליון דולר. השניים הכירו כי חברת הבניה של מיצ'ל הקימה את הווילה המפוארת של דמין על אי סמוך לבורנמות' בחופה הדרומי של אנגליה. לקח זמן עד שהרוסי נאות להסכים וקנה 50 אחוזים מהקבוצה. הדבר שינה מהותית את מעמדה הכלכלי של בורנמות', שהחלה לפזר כספים. טוב, בסטנדרטים שלה. שיא ההעברות הקודם של הדובדבנים היה 210 אלף ליש"ט, והוא זינק ל-800 אלף – סכום בלתי נתפס במונחים המקומיים. לא כל האוהדים קיבלו זאת בעין יפה, ורבים חששו לגורל המועדון אם דמין יברח לפתע.

דמין לא ברח, בעוד הבן הגולה דווקא חזר באוקטובר 2012. האו עשה לכאורה צעד אחורה כאשר עזב את ברנלי ושב הביתה, אך הוא ראה זאת אחרת. "ההצעה הגיעה בהפתעה, והייתי צריך לקבל החלטה מהירה. הבנתי שזה מה שהלב שלי רוצה לעשות", הוא אמר. עם חיוך קצת מבויש, הוא התקבל על ידי האוהדים כגיבור על. בורנמות' היתה מתחת לקו האדום כשהוא הגיע, עם ניצחון אחד ב-11 משחקים. אתו היא יצאה מיד לרצף של 15 משחקים ללא הפסד, עם משחק התקפי ראוותני ובסיום העונה חגגה עליה מפוארת לליגת המשנה מהמקום השני. היה זה אירוע כביר בתולדות הדובדבנים. לאורך ההיסטוריה היו להם שלוש עונות בליגה השניה עם רדנאפ כמנג'ר בסוף שנות ה-80'.

את ההשראה לגישה ולסגנון שאב האו מברנדן רוג'רס. הוא פגש את הצפון אירי כאשר ברנלי שלו שיחקה מול סוונסי, התרשם עמוקות וכאשר חזר לבורנמות' ביקש לראות מקרוב את עבודתו. רוג'רס הסכים ברצון והזמין את עמיתו ליום שלם במשרדו. "למדתי ביום הזה כפי שלא למדתי מעולם, ואני חייב לברנדן תודה ענקית. אם ירצה להעביר אלינו את ראחים סטרלינג ואת דניאל סטארידג', זה יהיה נהדר", אומר האו בחיוך. רוג'רס שמח להחמיא בחזרה: "מאמנים כמו האו לוקחים את הכדורגל האנגלי קדימה, כי יש לו פילוסופיה והוא מאמין בה".

ועוד איך מאמין בה. בורנמות' לא שינתה את הטקטיקה ההרפתקנית, עשתה עונה נהדרת ב-2013/14, כבשה 67 שערים ולא היתה רחוקה מפלייאוף העליה לפרמייר-ליג לפני שהסתפקה במקום העשירי. "אנחנו יכולים לתקוע יתד בליגת המשנה לשנים ארוכות", אמר מיצ'ל, וייתכן מאוד כי טעה, אבל הוא ישמח לטעות כך כי הפרמייר-ליג מחכה לו.

סגל הדובדבנים אלמוני לחלוטין למי שלא מתמצה בליגות הנמוכות באנגליה – השחקן היחיד שמוכר לקהל הרחב הוא השוער הפולני ארטור בורוץ, המושאל מסאותהמפטון. רוב שחקני ההרכב אנגלים, ולכובש מצטיין קוראים קאלום ווילסון – הוא הגיע הקיץ מהליגה השלישית שם קרע רשתות עבור קובנטרי. זה לא דבר של מה בכך לקחת חבורה כזו ולהצעיד אותה למקום הראשון בסטייל אדיר.

48 נקודות יש לבורנמות' אחרי 24 משחקים, עם 14 ניצחונות וארבעה הפסדים בלבד – האחרון שבהם אי שם בספטמבר. מאזן 54 שערי הזכות הוא טוב ביותר בליגה בפער עצום, ו-30 מתוכם הובקעו בחוץ. ככה זה כשאתה משיג 0:8 בברמינגהאם, 1:6 בבלקפול ו-0:4 בהאדרספילד. על הדרך, העפילה בורנמות' לרבע גמר גביע הליגה, דבר שלא עשתה מעולם, ונכנעה שם במשחק מרתק לליברפול של רוג'רס.

דמין כלל לא זוכה לראות את כל היופי הזה, משום שהוא לא מגיע לאיצטדיון, אשר שופץ בינתיים ותכולתו גדלה ל-12 אלף. הבעלים הרוסי לא דורך בדין קורט לא רק כי הוא ההיפך המוחלט מרומן אברמוביץ', ואור הזרקורים ממש לא מעניין אותו, אלא גם מסיבה משונה במיוחד. "מקסים חושב שהוא מביא מזל רע", מסביר האו, "אני מנסה לשכנע אותו לבוא, כי הוא אוהד שרוף שלנו, השקיע הרבה כסף, ומגיע לו ליהנות, אבל הוא בטוח שזו תהיה קללה עבור הקבוצה. יש לו הרבה אמונות, ואני צריך לסמס לו הודעות מסוימות זמן מסוים לפני תחילת משחקים".

בחור מעניין הוא דמין, וגם כך גם האו, אשר בגיל 37 עדיין מדורג כמנג'ר הצעיר ביותר בליגה – הוא צעיר בחודש אפילו מאנדרה וליאש בואש. על זרועו מקועקעת האות R לזכר כלבו האהוב רודני. ברחבי מתקן האימונים, שנמצא באיצטדיון עצמו, מפוזרים על הקירות ציטוטים מעוררי השראה של אברהם לינקולן, מוחמד עלי, מייקל ג'ורדן ואריק קאנטונה. במנהרה שמובילה לדשא נתלו תמונות ענקיות של שחקני בורנמות' הנוכחיים בגודל לא טבעי. האו קורא באובססיביות ספרות מקצועית, ומעיד כי למד לאורך הקריירה מסוגי מאמנים שונים – מרוג'רס, דרך רדנאפ ועד טוני פוליס שהתיש אותו באימונים מפרכים כאשר היה בן 16.

הביטחון העצמי שלו עצום, והוא מעביר אותו לשחקנים שאוהבים אותו אהבת אמת. ביחד, הם עשויים לחולל נס נדיר, ולהצעיד מועדון שכמעט נעלם ב-2009 לפרמייר-ליג. כולם בממלכה מדברים על התופעה, אבל האו, למוד נסיון מההרפתקה בברנלי, נחוש להישאר: "אם תגיע הצעה ממועדון גדול, אני אסרב. אני נמצא במקום טוב, יש לי חופש פעולה, והבעלים תומך בי. למדתי שלא כדאי למהר בחיים כי קל מאוד לטעות. כל עוד אנחנו מתקדמים, אני לא רוצה לעזוב לשום מקום". הלוואי וימשיכו להתקדם.