זכויות, חובות ומגמות: 4-4-2 מתכונן למשחקי השבת בליגת העל

לא בטוח שהוא התכוון לזה, אבל ייתכן שמאור בוזגלו נתן את הירייה הראשונה למהפכה הבאה בכדורגל הישראלי. בציוץ אמיץ וחסר תקדים, יצא קשר הפועל באר שבע נגד זכיין השידור המרכזי של ליגת העל. אי אפשר להקל ראש בצעד שעשה בוזגלו, אחד משני הסופרסטארים הגדולים של הליגה. בעולם בו התקשורת מנהלת את הספורט והספורטאים הם כלי משחק בידיהם של גופי ענק שמממנים את הענפים והתחרויות, נדיר עד בלתי אפשרי לראות ספורטאי מבקר זכיין שידור. אבל בוזגלו, אחד שמבין שהוא יכול לנצל מעמדו ואת הרשתות החברתיות להעברת מסרים ולא רק להעלאת סלפי מחדר ההלבשה, החליט לעשות מעשה ולמחות. גם זה, אגב, נדיר בקרב ספורטאי ארצנו. כן ירבו.

על מנת להסביר את ההחלטה של חברת צ'רלטון צריך לחזור מעט אחורה, לקיץ. בימי מבצע "צוק איתן" וחוסר הוודאות לגבי קיום משחקי גביע הטוטו ומחזורי הפתיחה, עמדה מנהלת הליגה החדשה תחת לא מעט ביקורת בנוגע ללוח המשחקים. לאחר שהשקט שב על כנו, החליטו במנהלת לעשות סדר. לראשונה מאז הקמת ליגת העל, פורסמו מועדי המשחקים והשידורים שבועות מראש בתום ישיבות תכנון ארוכות עם הזכייניות. כך לצורך הדוגמה, מועדי משחקי המחזור ה-13 נקבעו ב-23 באוקטובר, לאחר המחזור הרביעי. השינוי המבורך זכה למחמאות. במנהלת יישרו קו עם סטנדרטים המקובלים בספורט האמריקאי ובליגות הגדולות ביבשת.

השינוי מחייב את זכייניות השידור למעט יצירתיות. ברוב המחזורים אין קושי לבחור את המשחק המרכזי (ערוץ 1) ושלושת המשחקים הבאים אחריו (צ'רלטון), אבל מדי פעם, נוצרת התנגשות בין קבוצות שמושכות רייטינג למשחקים שבאמת מעניינים במחזור. בנקודה הזו, גילו שתי הזכייניות קיבעון מחשבתי. כך למשל בבחירה (המוקדמת כאמור) של ערוץ 1 לשדר את המשחק בין בני סכנין למכבי תל אביב ולא את המפגש בין קרית שמונה לבאר שבע. כך בסדר העדיפויות של צ'רלטון: מכבי תל אביב, מכבי חיפה, הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים קודמות כמעט לכל. באר שבע באה רק אחר כך. קרית שמונה? הס מלהזכיר. לכן המפגשים בין השמינית לחמישית (הפועל תל אביב - מכבי פתח תקוה) ובין השישית ל-11 (בית"ר ירושלים - הפועל רעננה) זכו לעדיפות על פני שתי המוליכות.

אי אפשר לומר שהריצה של קרית שמונה ובאר שבע בצמרת, כמו גם הגמגום של הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים, הפתיעו מישהו. מדובר בקו מחשבה לא נכון שמשקף את יחס הזכיין למוצר. למשחקי השבת בליגת העל אין שעה ראשית או היגיון. פעם מתחילים בחמש, פעם חמש ורבע, פעם רבע לשמונה ופעם שש וחצי. למרות התכנון המוקדם, שינויים, אפילו מינוריים, מתבצעים כמעט לפני כל מחזור. התחושה שמתקבלת מצ'רלטון היא ששידורי ליגת העל נמצאים אצלם בעדיפות תחתונה לעומת שאר התכנים המשודרים בשבת כמו הפרמיירליג והבונדסליגה ולכן הזגזוג בקביעת השעות. ואם כבר הזכרנו את הליגות הבכירות באירופה, בכולן יש התחשבות בזכיין שידור והמשחקים נפרשים על פני ימים ושעות שונות, אבל בכולן יש שעות ברזל. זה בדיוק הצעד הבא אליו צריכים לשאוף במנהלת. שינוי סדר העדיפויות. זמן להתייחס לליגת העל כמוצר אטרקטיבי ולא פילר סוג ב' שתלוי במועד המשחק של צ'לסי. זמן לתת גם לאוהד שבחר לא להגיע למגרש שירות מתקדם. בוזגלו, העם איתך.

התחזית לשבת: רייטינג גבוה מהרגיל לשירים ושערים ושער השבת.

שימו לב: בעבר אמרו ש"שירים שערים טלוויזיוני" ישאיר את הקהל בבית. 2015 בפתח. ובמתכונת השידורים הנוכחית, אפשר וצריך לקיים ולשדר ארבעה משחקים בשבת במקביל במתכונת "ערוץ הקיבוץ" או "חגיגה אירופית".

אריאל הרוש ספג העונה 25 שערי ליגה ב-12 משחקים. הכי הרבה בליגה יחד עם קאלה דרשלר. ממוצע של יותר משני שערים (2.08) למשחק. בכל העונה שעברה בבית"ר ירושלים הרוש ספג 29 שערים בלבד (0.93 למשחק). גם בעונת 2012/13, שהייתה עונת השפל בקריירה שלו, הוא לא התקרב לכמויות שהוא סופג בנתניה. אז הוא סיים עונה עם 51 כדורים ברשת (1.59 למשחק). בחמש עונות בליגת העל שמר השוער 58 פעמים על רשת נקייה. אחרי קצת יותר משליש בעונה השישית, הרוש הוסיף למאזן עוד משחק אחד בלבד ללא ספיגה, בניצחון מכבי נתניה 0:1 על הפועל רעננה לפני מספר שבועות. ולמרות מאזן האימה הזה, הרוש הוא מהבודדים שנתניה תלויה בהם במאבק ההישרדות.

קשה לבוא אליו בטענות. ההגנה של נתניה היא אחת החלשות והלא מתואמות בליגה. יוסי מזרחי ניסה העונה חמישה שחקנים שונים בעמדת הבלם, שלושה מגנים ימניים ושני שמאליים. הקבוצה שלו ספגה תשעה שערים (36 אחוז) מקרנות וארבעה שערים מהחזרות רעות של ארבעה שחקנים שונים (סרגי, גביש, רומאריו ועידו לוי) לעברו של הרוש. אחרי הניצחון בעכו, שהושג אגב בזכות יכולת שיא של הרוש בדקות האחרונות, הודה מזרחי שהורה לשחקנים: "לא להחזיר בשום מצב כדור לשוער גם במחיר של להעיף כדורים ליציע". גם הוא יודע שלקבוצה שלו אין ביטחון בחוליה האחורית ומזהה את הפאניקה בכל פעם שכדור מוגבה לרחבה. בשתי התבוסות לבאר שבע ומכבי חיפה, הצהובים ספגו שער קל מההתקפה המסודרת הראשונה של היריבה וזה בעצם מה שמאפיין אותם, ספיגה בקלות שלא מתאימה בליגת העל.

בתוך כל הכאוס ההגנתי הזה, הרוש הוא הדמות הכי יציבה. נתניה תלויה ביכולת שלו בדיוק כמו שהיא תלויה התקפית (ומנטאלית) בערן לוי. בשל המצב הכלכלי, כל אחד בנתניה הוא בר החלפה. מי שיבקש לעזוב בינואר ויביא קבוצה יקבל אוטומטית את השחרור. רק לא הרוש. בנתניה חיים מהיד לפה, לא יודעים מה יהיה מחר, אבל עושים הכול כדי לשכנע את אלי טביב לדחות להם את מועד תשלום דמי ההשבחה או לקבל את הכסף בתשלומים. בנתניה יודעים שאין להם ברירה אלא למכור את לארי קאיודה לכל המרבה במחיר, אבל להרוש אין תחליף. גם כי בשוק אין שוערים פנויים ראויים (יכולים לדמיין את אוהד לויטה חוזר לשתף פעולה עם מזרחי?), גם כי אין כסף ובעיקר כי בתחתית, שוער שמביא נקודות עושה את ההבדל בין הישארות וירידה. ובסיטואציה של נתניה, ירידה ללאומית היא גזר דין מוות.

לפני שנתיים כבשה הפועל חיפה של ניר קלינגר שישה שערים בסיבוב הראשון. אלא שבמקביל להתעוררות ההתקפית בהמשך, היכולת של קאלה בין הקורות עשתה את ההבדל במאבק תחתית שכלל שש קבוצות. מי ירדו באותה עונה? שתי הקבוצות עם שוערים שלא הביאו ערך מוסף, הפועל רמת גן של איתי ארקין ונתניה עם לואיג'י צ'נאמו. גם בעונה שעברה רמת השרון ובני יהודה ירדו כי איתמר ניצן ודלה איינוגבה לקחו יותר נקודות מאשר הביאו. הרוש, למרות ממוצעי הספיגה האיומים, הוא שוער שיביא לנתניה נקודות. בלי הרוש, נתניה תהיה המועמדת הבכירה לרדת ללאומית.

התחזית לשבת: לצערו של הרוש, המפגש עם אופיר מרציאנו ואשדוד הגיע מאוחר מדי ולא ישנה את דעתו של אלי גוטמן לקראת וויילס ובלגיה.

שימו לב: נתניה ניצחה את אשדוד בארבעת מפגשי הליגה האחרונים אותם אירחה. מי שאחראי על ניצחון החוץ האחרון של אשדוד בנובמבר 2009 היה עידן שריקי, היום בנתניה.

שימו לב לנתון הבא. מאז הוקמה ליגת העל ב-1999, רק פעמיים לא זכתה אלופת הסיבוב הראשון באליפות הליגה. מכבי חיפה אחראית לשני הפספוסים בעונת 2002/3 ו-2009/10 הזכורה לשמצה כעונת הקיזוז. ערב המחזור האחרון, דבר אחד בטוח. בחסות בית הדין, מכבי תל אביב לא תהיה אלופת הסיבוב. לקרית שמונה יספיק תיקו ביתי נגד הפועל עכו כדי להבטיח את המקום הראשון. הפסד מפתיע יאפשר לבאר שבע לבצע מהפך ולהעפיל לפסגה אם תנצח את בני סכנין. מכבי תל אביב? היא תסיים בכל מקרה את הסיבוב הראשון החלש ביותר שלה בעידן ג'ורדי קרויף. ושוב, תודה לפואד.

בכלל, זה היה סיבוב מוזר בליגה הזויה. על המסקנות דיברנו לא אחת: ראשית, ליגת העל מחולקת לשתי ליגות ושנית, עניין לא שווה רמה. מה שכן, הפערים האדירים בין שלוש הראשונות לשאר הליגה נותנים תקווה למאבק אליפות משולש ראשון מאז 2003. קרית שמונה ובאר שבע הורידו את מכבי תל אביב מ-80 ל-66 אחוזי הצלחה בפרק הזמן הזה של העונה. 75 אחוזי הצלחה בתום העונה הסדירה אשתקד הספיקו לבאר שבע רק לפער של שבע נקודות מהפסגה. העונה, זה יכול להיות אחוז של אליפות. השלוש הללו יציבות, חזקות וטובות והן בעיקר מלחיצות אחת את השנייה. וכשהכול צפוף, כולם מחפשים Game Changer. להתראות בינואר.