זו הייתה הופעת בכורה מושלמת.
"סטפנו, סטפנו". דייויד מויס זעק לעבר המגרש ולא זכה לתגובה. אפילו לא מבט. "סטפן, סטפן", ניסח המאמן הסקוטי מחדש את השם. גם הפעם אף אחד לא הבין מה רצה ולמי התכוון. בטח לא הנמען, אסטבן גראנרו.
בהמשך מויס כבר לא לקח סיכונים. הוא הסתובב לעבר הספסל שלו ושאל: "זה צ'ורי?". כשקיבל אישור, החל לעודד נמרצות, במבטא סקוטי חביב, את צ'ורי קסטרו האורוגוואי. בהמשך אפילו הספיק לקנות לעצמו אויב ראשון כשסימן למאמן הכושר של דפורטיבו לה קורוניה להירגע. מצלמות הטלוויזיה גם לא החמיצו הזדמנות לתעד קרע קל במכנסיו.
דייויד מויס, או בשמו הספרדי החדש: דויד מוייס, אמנם לא הוביל את ריאל סוסיאדד לניצחון חוץ ראשון מאז אפריל ובסך הכול הסתפק ב-0:0 משמים מול דפורטיבו לה קורוניה, אבל הפרמיירה שלו בלה ליגה ענתה על כל הציפיות. מבחינה טלוויזיונית - ובטח לאור התפאורה הדלה - הדמות הראשית סיפקה הופעה מושלמת.
שק החבטות של הפרמיירליג, האיש שהפך תוך 10 חודשים במנצ'סטר יונייטד ממאמן מוערך לקוריוז, החליט לחזור לקרקס שנקרא הכדורגל האירופי. חזר, אבל נדד. בחר להגשים חלום ישן ולאמן מחוץ לאי הבריטי. ההזדמנות ניתנה לו במועדון בעל דמיון רב לאברטון, שישמח להיות אברטון של הליגה הספרדית.
הפעם מויס מתחיל כקוריוז, בתקווה להפוך בחזרה לאותו מאמן מוערך.
אלכס פרגוסון בחר באופן אישי את דייויד מויס כיורשו במנצ'סטר יונייטד. הוא נתן את ברכת הדרך למאמן הג'ינג'י, שקיבל חוזה לשש שנים ולגישתו גם יד חופשית לעצב את המועדון כאוות נפשו. לא כך היה הדבר. השחקנים הבכירים זלזלו בו ובשיטות העבודה שלו, כשהטעות הקריטית עליה הצביעו כולם, כולל פרגוסון, הייתה ההחלטה של מויס להחליף את הצוות המקצועי ולהביא את האנשים שלו. מויס הוצג כדמות נלעגת במשך תקופה ארוכה, כשגם התוצאות לא גיבו אותו. בחודש אפריל גם להנהלת השדים האדומים נמאס. השידוך נפסק עוד לפני תום השנה הראשונה בחוזה.
למרות כישלון העצה הקודמת והביקורת שמתח עליו הסר בספרו, מויס החליט ליצור קשר עם פרגוסון כאשר הונחה בפניו ההצעה לאמן את ריאל סוסיאדד. הוא רצה תחילה למצוא ג'וב בהולנד (המסלול על שם סטיב מקלארן, שנחת בטוונטה אחרי הפיאסקו בנבחרת אנגליה) ושלח את הסוכן שלו לגשש. אחר כך גם עלתה האפשרות של אינטר, אבל ההצעה הממשית היחידה הגיעה דווקא מסן סבסטיאן. הקבוצה הבאסקית הביעה נכונות לפתוח את הכיס כדי להנחית שם רציני ולא התרגשה גם מהקמפיין שעשו אוהדיה למען מינויו של פפה מל. "זו הזדמנות שמעט מאוד מאמנים בריטים זכו לה", הדגיש פרגוסון בפני מויס, שביקש את חוות דעתו במהלך 10 הימים בהם התלבט. "לך על זה". בפעם השנייה תוך שנה וחצי, מויס שמע לעצתו של המנטור הוותיק.
את התקופה במנצ'סטר יונייטד, מויס השאיר מאחור. המרירות חלפה לה. שבעה חודשים אחרי, הוא השלים עם הכישלון ובחר להתקדם. במסיבת העיתונאים בה הוצג, הזכיר פעם נוספת ש"אני עדיין משוכנע שלא קיבלתי מספיק זמן כדי לעשות את העבודה שלי, אבל התגברתי על זה". פרט לכך, האקסית האחרונה כלל לא הוזכרה. דווקא שמה של זו הקודמת, אברטון, עלה פעם אחר פעם. מויס שוב מקבל תקציב מוגבל במועדון עם מסורת שנמצא הרחק מהמקום הריאלי שלו. גם הצבעים דומים. באנגליה אולי שכחו לו חיש קל את 11 השנים באברטון. בסן סבסטיאן, לעומת זאת, מדברים בעיקר על זה.
מויס הוא לא הבריטי הראשון שמאמן את ריאל סוסיאדד. הארי לואו האנגלי היה הראשון בתחילת שנות ה-30, ג'ון טושאק הוולשי עשה זאת בשלוש קדנציות שונות ואף זכה בגביע המלך ב-1987, והוא גם זה שהמליץ על בן ארצו כריס קולמן, שאימן את הקבוצה בתחילת עונת 2007/08 בליגה השנייה. "הקשר הבריטי" שכנע את האנשים באנואטה לנסות פעם נוספת את הכיוון, אף על פי שהמאמן בו בחרו לא יודע מילה בספרדית. הוא, מצדו, מקווה לפתוח את הדלת לבריטים נוספים ולהראות שתנועת המאמנים יכולה להיות דו כיוונית. בינתיים, עד שמויס יוכל לתקשר בצורה קצת יותר חופשית עם שחקניו, האיש החשוב הוא אריק ברטוס, המתורגמן הצמוד בן ה-25. "הוא יודע אנגלית ויודע כדורגל", פרגן מויס, ואז נתלה באילנות גבוהים: "וכולנו מכירים מאמן מצוין שפעם גם היה מתורגמן מצוין".
רוברטו מרטינס, יורשו של מויס באברטון והמאמן הספרדי היחיד כרגע בפרמיירליג, הזכיר לסקוטי: "דייויד צריך להבין שהוא לא הגיע לספרד, אלא לחבל הבאסקים. זה איזור מיוחד, יש להם את התרבות שלהם והשפה שלהם. בלתי אפשרי מבחינת אדם ספרדי ללמוד באסקית, אז כל שכן אדם בריטי. הוא צריך להיעזר בצוות הקיים, הם יעזרו לו להביא לידי ביטוי את הרעיונות שלו. הוא צריך לאמץ לחיקו את התרבות המקומית, והאוהדים יאמצו אותו לחיקם בחזרה. מבחינת כדורגל לא תהיה לו כל בעיה. אם יבין את התרבות, זו יכולה להיות שותפות מאוד מוצלחת מבחינת שני הצדדים".
ואכן, בניגוד לשינוי הכולל בצוות המקצועי באולד טראפורד, מויס בחר הפעם לשמר את הקיים. הוא השאיר את אנשי המקצוע ואף ביקש מאסייר סנטנה, מי ששימש כמאמן הזמני אחרי פיטוריו של יאגובה אראסטה וגם ניצח את אתלטיקו מדריד, להיות לצדו בתקופת הקליטה. הלקח המרכזי נלמד. "אני רוצה לעמוד על הרגליים בזכות עצמי, קודם כל להסתדר כאן", הסביר מויס, שביומו ה-20 במועדון החליט לצרף כעוזר בכיר את בילי מקינלי הסקוטי (האיש שהחליף לכמה ימים בווטפורד את אוסקר גרסיה). "בהמשך אביא גם את האנשים שלי, אבל בינתיים אני רוצה ללמוד. הגעתי לליגה הטובה בעולם, זה האתגר הגדול בקריירה שלי".
מויס רוצה ללמוד, וכך גם השחקנים שלו. למרות בעיות התקשורת, בריאל סוסיאדד הביעו שביעות רצות מהשינוי עוד לפני המשחק הראשון. אחרי הפאסיביות של אראסטה, בקבוצה חוזרים פעם אחר פעם על מילה אחת בהקשר של מויס: אינטנסיביות. הבלם איניגו מרטינס, שבעונה שעברה סידר למאמנו החדש ניצחון 0:1 בליגת האלופות בגלל שער עצמי שכבש באולד טראפורד (המשחק השני בין ריאל סוסיאדד ליונייטד הסתיים ללא שערים) טען: "זו רמת אינטנסיביות שלא הכרנו. הוא כל הזמן דורש ומושך אותנו לתת 100 אחוז בכל תיקול או מאבק. חשוב שנלמד ממנו. מעודד לראות שהגיע מישהו שיכול לשפר אותנו, כי יש לנו המון דברים לשפר".
האינטנסיביות הזו הובילה את ריאל סוסיאדד לשמירה על שער נקי, לראשונה זה שבעה חודשים. התיקו המאופס מול דפורטיבו לה קורוניה, בהרכב חסר למדי (ללא שני הבלמים הקבועים, בלי הקפטן צ'אבי פרייטו והקשר הנמרץ דויד סורוטוסה ועדיין ללא שוער הרכש חרונימו רולי שמתאושש מפציעה קשה) החזיר לשחקנים רבים את הביטחון ובעיקר נטע במויס את האמונה שיוכל ליצור משהו יפה בקבוצה. "אתה מגיע לליגה הספרדית ומצפה לטיקי-טאקה, אבל מצאתי שחקנים שמאוד רוצים לשחק בקצה גבוה ובאינטנסיביות. אני חושב שהרבה אנשים רוצים את זה כי זה מה שרואים בפרמיירליג".
בכלל, כל האווירה סביב המשחק הראשון של מויס על אדמת ספרד נתנה תחושה "בריטית". סערה גרמה לבעיות בטיסה ולאיחור בנחיתה ("חשבתי שרק באנגליה יש מזג אוויר כזה") ולאורך המשחק בריאסור הגשם לא פסק. יחד עם הקצב המהיר, האגרסיביות והעימות על הקווים עם מאמן הכושר היריב ("הייתי ליד הספסל שלי, הוא בצד השני, אבל הוא נראה כעוס על משהו. אפילו אמרתי למתורגמן שיש מצב שהשופט ירחיק אותי") מויס הרגיש בבית. רק רמת הכדורגל לא תאמה למשחק פרמיירליג. זה דמה יותר לקרב תחתית בליגת המשנה.
ומכאן מויס יכול רק להתקדם. הוא קיבל קבוצה שנמצאת מעל הקו האדום רק בזכות הפרש שערים, אבל כזו שהפוטנציאל שלה שווה לפחות טופ 10 ואפילו כרטיס לאירופה. 11 מ-14 השחקנים אותם פגש כמאמן יונייטד במשחק השני בליגת האלופות בעונה שעברה, עדיין נמצאים בריאל סוסיאדד. העזיבה של קלאודיו בראבו אמנם יצרה בעיה אמיתית בין הקורות, גם לכישרון של אנטואן גריזמן אין תחליף והקבוצה לא כבשה בבעיטה חופשית ישירה מאז שער הניצחון של השוער בראבו לרשת חימנסטיק. זה קרה בליגה השנייה, בפברואר 2010. יותר מארבע שנים וחצי חלפו. ועדיין, איניגו, רובן פארדו, קרלוס ולה ויתר החברים שווים הרבה יותר מהמקום ה-16 בלה ליגה. הם הוכיחו זאת בשני הניצחונות היחידים שלהם העונה: על ריאל ואתלטיקו.
בנוסף, לבאסקים יש את אקדמיית הנוער השישית בטיבה בעולם. כזו שהצמיחה פיגורה כמו צ'אבי אלונסו וממשיכה לספק שחקנים בסיטונות לקבוצה הבוגרת. ובינואר ניתן יהיה לחזק את הקבוצה במקומות הנחוצים. החלקים קיימים, עכשיו מויס צריך להרכיב את הפאזל הזה. אם יחזור לצניעות שאפיינה אותו בגודיסון פארק ואכן יתחייב לאתגר כפי שהבטיח, ריאל סוסיאדד תוכל לעמוד ביעד הריאלי שהציבה לעצמה: להיות אברטון של הליגה הספרדית.
