פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        האריס של ציפיות: האריס מדוניאנין הוא הנכס החבוי של בוסניה

        התקופה הקשה במכבי תל אביב כמעט גרמה לו לוותר, אבל האריס מדוניאנין גילה את עצמו מחדש בטורקיה, שינה תפקיד על המגרש, התבגר וכיום הוא שחקן לגיטימי בליגה הספרדית. עכשיו הוא חוזר לכאן, עם נבחרת בוסניה בה הוא ממלא תפקיד חשוב במיוחד. האם הוא יראה לנו מה פספסנו?

        האריס מדוניאנין, נבחרת בוסניה (GettyImages)
        מגיע לנקום? מדוניאנין (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        למעקב בטוויטר אחרי עידן ויניצקי

        ביום בו פתחה בוסניה את הופעותיה במונדיאל בקיץ החולף התפרסם במגזין נשים גדול במדינה הבלקנית ראיון נרחב עם האריס מדוניאנין. לא אדין דז'קו, לא מיראלם פיאניץ'. באותו מגזין החליטו שהסיפור המרכזי של הנבחרת ביום חגה הוא מדוניאנין. הקשר מצדו, סיפק את הסחורה ופתח את הלב: "בעשרת המשחקים האחרונים שלי בוויאדוליד, היו לי הרבה בעיות עם האוהדים. השגנו תוצאות רעות וכמובן שהאשימו אותנו, השחקנים. התחילו לכתוב עליי שקרים, אז החלטתי לעזוב הכול ועברתי לישראל. תיכננתי להישאר שם רק שנה אחת, לחזור לכושר ולהימכר שוב למועדון גדול יותר באירופה, אבל בסיום העונה במכבי תל אביב פתאום העלו את המחיר שלי ונתקעתי שם עוד שנה. זו הייתה התקופה הכי קשה בקריירה שלי. הרבה פעמים חשבתי פשוט לעזוב הכול ולוותר. הייתה לי חברה ישראלית בשנתיים שהייתי שם. אהבתי אותה והיא תמכה בי בתקופה הזו, אבל היא הייתה יהודיה ואני מוסלמי ולא רציתי להיות לא הוגן איתה. אתה מתחיל לתהות איך תגדלו ילדים משותפים ודברים כאלה".

        בהמשך אותו יום, בוסניה הפסידה 2:1 לארגנטינה בסיומו של משחק דרמטי. שליח האתר שלנו למונדיאל, אורן יוסיפוביץ, היה במשחק וניסה לגשת למדוניאנין: "נראה לך שאני אתראיין לעיתונאי ישראלי? אחרי מה שעשו לי שם? אין לי שום דבר עם ישראל ואני לא רוצה שום דבר עם ישראל. שום סיכוי". להאריס מדוניאנין יש בטן מאוד מלאה עלינו, אבל גם אם הוא לא רוצה שום דבר עם ישראל, הפעם אין לו ברירה. ביום ראשון, מדוניאנין ובוסניה יגיעו לחיפה למשחק במוקדמות היורו, משחק אותו כל אחת משתי הנבחרות חייבת לנצח. אז אם מדוניאנין יכבוש במקרה ויחליט לפרוק את התסכולים שהצטברו אצל על ישראל עם איזה "פיו פיו" או חגיגה מופגנת אחרת, אנא מכם, עשו כל מאמץ נפשי ואל תקפצו למגרש ותסתערו עליו.

        האריס מדוניאנין שחקן מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        לא רוצה שום קשר עם ישראל (צילום: ברני ארדוב)

        באותו ראיון מדובר, מדוניאנין גם אמר: "למדתי בחיים שאלה שהכי שחצנים ואלה שמעמידים פנים שהם יודעים הכול הם אלה שמשיגים הכי מעט. לכל אחד יש חלומות להפוך למישהו מוכר, אבל הכי חשוב זה להיות שמח עם מה שיש לך. אני לא רואה בעצמי כוכב, אני לא אוהב לצאת לבלות, אפילו לא לשבת בבתי קפה". בניגוד לתדמית הבעייתית שהצטיירה לו בתקופה במכבי תל אביב, מדובר בבחור די שקט וצנוע, שעבר חיים מסובכים במיוחד, כמו כל ילד שנולד בשלהי שנות ה-80' ביוגוסלביה.

        הוא נולד בסראייבו, אבל בגיל 7 ברח להולנד עם אמו ואחותו בגלל המלחמה שהשתוללה. אבא שלו נשאר מאחור ונהרג. "היה לי הרבה מזל", הודה מדוניאנין במאי האחרון, בכתבה שנעשתה איתו בהולנד. הוא הוביל את המראיין לבית בו גדל והראה לו את חורי כדורי הרובים שנמצאים בכל פינה בקירות. הוא שיחק במספר קבוצות מקומית עד שאלקמאר גילתה אותו וכאשר היה בן 19, נבחר לשחקן הצעיר הטוב ביותר בהולנד. הוא היה חלק מהנבחרת הצעירה של האורנייה שזכתה פעמיים ברציפות ביורו עד גיל 21, ב-2006 וב-2007, אז הולנד גברה על ישראל של גיא לוי 0:1 במשחק הפתיחה של הטורניר הביתי. העובדה הזו הופכת אותו לשחקן היחיד בסגל הבוסני שזכה מתישהו בתואר בינלאומי.

        אלא שבמקום לנסות את מזלו בנבחרת הבוגרת של הולנד, בגיל 24 החליט מדוניאנין "לחזור הביתה". בוסניה כבר התייצבה על הרגליים כמדינה עצמאית והחלה להתפתח וצעירים רבים זכו להגשים את חלום ילדותם ולשחק עבור הנבחרת שלהם. מיראלם פיאניץ', כוכבה של רומא, השתייך לנבחרת הצעירה של לוקסמבורג ואסמיר בגוביץ', השוער המצוין של סטוק סיטי, שיחק בנבחרת הצעירה של קנדה. השניים הללו, יחד עם מדוניאנין, חברו לאדין דז'קו ולמספר כוכבים נוספים והרכיבו יחד את דור הזהב הנוכחי של הכדורגל הבוסני.

        מיראלם פיאניץ' שחקן נבחרת בוסניה (GettyImages)
        גם פיאניץ' הנהדר היה אחד מאלה ש"חזרו הביתה" (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        הזימון הראשון של מדוניאנין הגיע לפני שלב הפלייאוף של מוקדמות מונדיאל 2010, בו הפסידה בוסניה לפורטוגל. בערך באותה תקופה, העסק בוויאדוליד החל להתפרק עבורו. אחרי שלואי ואן חאל ויתר עליו באלקמאר והוא פספס את האליפות ההיסטורית של הקבוצה ואחרי שגם בספרד הדברים לא עבדו, מדוניאנין החליט שהגיע הזמן לאתגר חדש. מכבי תל אביב שילמה כמעט שני מיליון יורו לוויאדוליד ועוד 1.8 מיליון לשחקן, שחתם לארבע שנים. הצהובים, בשיאן של שנות השפל, קיוו שהם מצאו את הסופרסטאר החדש שלהם, אבי נמני הבא אם תרצו.

        הפתיחה הייתה מצוינת. רוחות של שינוי נשבו באותם ימים בקרית שלום. יוסי מזרחי התייצב על הקווים עם נמני לצדו וכבר במשחקו הראשון, במוקדמות הליגה האירופית מול מוגרן המונטנגרית, מדוניאנין כבש שער יפהפה. הוא הוסיף עוד אחד בגומלין ומכבי תל אביב עברה שלב. מול אולימפיאקוס, הוא כבש שער חוץ יקר והצהובים הדהימו את היוונים. בגומלין מול פריס סן ז'רמן, הוא מצא את הרשת בפנדל ומכבי ניצחה 3:4, שאומנם לא הספיק לעליית שלב אבל נתן לה הרבה תקוות להמשך.

        אלא ששם הכול גם נעצר. מדוניאנין, כמו כל הקבוצה, נחלש במהרה. את העונה הראשונה הוא סיים עם 13 שערים ב-42 משחקים בכל המסגרות, מוטי איוניר החליף את מזרחי-נמני ובעונה השנייה מדוניאנין כבר בקושי שותף, רשם רק 14 הופעות ליגה ובעיקר עשה צרות. איוניר הוחלף בעצמו, בניר לוין וכשהגיע הקיץ ומכבי תל אביב עמדה בפתח המהפכה הזרה שנתנה לה את שתי האליפויות האחרונות, היה ברור שמדוניאנין כבר לא ימשיך. הוא שוב פספס את הצ'אנס לזכות באליפות.

        מאמן מכבי תל אביב יוסי מזרחי יחד עם מנג'ר הקבוצה אבי נמני (ברני ארדוב)
        ההתחלה הייתה טובה, ההמשך? ממש לא. מזרחי ונמני (צילום: ברני ארדוב)

        אם בסיומה של העונה הראשונה עוד היו שמועות על מעבר אפשרי לורדר ברמן, מנשנגלדבאך, לברקוזן או לאציו, הרי שבקיץ 2012 מצא את עצמו מדוניאנין בקבוצת מרכז טבלה מהליגה הטורקית, גזיאנטפספור. בדיעבד, התברר שהמעבר הזה החזיר אותו לתלם ומנע ממנו להפוך לעוד כישרון מבוזבז. אולי החיים במדינה עם ציביון מוסלמי עזרו ואולי משהו אחר, אבל מדוניאנין חזר לפרוח ונבחר לשחקן העונה של הקבוצה. בסיומה של אותה שנה, גזיאנטפספור הפכה את ההשאלה ממכבי תל אביב לרכישה והעניקה לו חוזה לשלוש שנים, בשאיפה לשמור אצלה את הכוכב החדש כמה שיותר זמן.

        לצערם של הטורקים, בכדורגל של ימינו, יכולת טובה לא חומקת מעיני אף אחד. פתאום, במהלך הקיץ האחרון ודווקא אחרי המונדיאל המאכזב מאוד שלו ושל הנבחרת כולה, דפורטיבו לה קורוניה הרימה טלפון והאריס חזר לסיבוב שני בספרד. "השתנתי מאוד", הוא אמר, "אני שחקן יותר הגנתי היום ומגיע עם הרבה ניסיון. בסיבוב הראשון שלי בספרד הייתי מאוד צעיר ובגלל זה היו לי קשיים. כשמגיעה ההזדמנות לשחק בספרד, אתה קופץ עליה. אני אוהב את הכדורגל כאן, את הסגנון".

        בינתיים הוא כבש בתבוסה הביתית 8:2 לריאל מדריד וב-4:1 שחטפה דפור בסביליה (שער אדיר בכדור חופשי), אבל משחק השיא שלו היה ה-0:3 המרשים מול ולנסיה. מדוניאנין לא כבש באותו משחק. אפילו לא בישל, אבל הוא סיים עם 90 אחוזי דיוק במסירות ושלט בצורה מוחלטת במרכז המגרש מול היריבה החזקה, מה שהכניס אותו לנבחרת המחזור של הליגה הספרדית: "יהיה לנו קשה לשחק כל כך טוב פעם נוספת", הודה בסיום.

        סאפט סושיץ' מאמן נבחרת בוסניה (AP)
        סושיץ' ייתן למדוניאנין את המושכות הפעם? (צילום: AP)

        למרות האופטימיות המנשבת בקרבתו של מדוניאנין, העסק עדיין רחוק מלהיות מושלם. באתר הספורט הספרדי "VAVEL" התפרסמה עליו כתבה בחודש שעבר: "התרומה של מדוניאנין מוטלת בספק", הייתה הכותרת ובהמשך נכתב: "הוא אחד השחקנים הכי שנויים במחלוקת בדפורטיבו כיום. עבור חלק, המגרעות שלו עולות על האיכויות. מה יהיה התפקיד ממנו הקבוצה תפיק ממדוניאנין הכי הרבה? יש לו יכולת, כישרון ויצירתיות. כזה הוא מדוניאנין, שזכה להמון מחמאות, אבל גם להמון ביקורות מאז שהגיע לדפור. יש אוהדים שאוהבים מאוד את השליטה שלו בכדור ויש כאלה שלא יכולים לסבול את הפאסיביות שהוא מפגין לעיתים".

        מדוניאנין הוא "טיפוס" ולא ברור איך החזרה למשחק בישראל תשפיע עליו. לפני המונדיאל הוא היה אמור להוביל את הנבחרת הבוסנית, אבל ברגע האמת סאפט סושיץ' די ויתר עליו והעניק לו רק שתי הופעות כמחליף מול ארגנטינה וניגריה. שחקן העבר גארי פרקינסון אמר עליו: "מדוניאנין הוא אחד הנכסים החבויים של בוסניה, הכוכב שלה בקישור האחורי. הרוגע והיכולת שלו למסור את הכדור וגם להיות פליימייקר מהותיים לנבחרת. הוא יכול להצטרף להתקפה ולתמוך בפיאניץ' או להכין מצבים לדז'קו. סושיץ' אוהב לתת לו לנהל את מרכז המגרש ולהציב לצדו שחקן נוסף".

        כעת, לאחר הכישלון בברזיל, בבוסניה מנסים לבנות את המוטיבציה מחדש, אבל את שלב המוקדמות הם פתחו בצורה בינונית, כולל הפסד ביתי סנסציוני מול קפריסין ותיקו בוויילס, שהוכיחו שהנבחרת הזו עדיין צעירה ופגיעה. בתור אחד המבוגרים האחראיים, מדוניאנין יצטרך לקחת פיקוד ולהנהיג מול הקהל הישראלי. סלאבן ניקסיץ' כתב ב"טלגרף" הבריטי: "תשכחו מדז'קו או פיאניץ'. איש המפתח של הנבחרת הבוסנית הוא מדוניאנין. הוא האיש שאחראי על חיבור ההגנה להתקפה והוא שונה מאוד מהקשר האחורי הטיפוסי. המאמן סאפט סושיץ' מעריץ אותו, את האישיות והמשמעת על המגרש ויש לכך סיבה טובה. ברוב הקבוצות בהן עבר, מדוניאנין שיחק בתפקיד התקפי יותר. בנבחרת המצב שונה והמשימה שלו היא לעצור את היריבות ולהרוס התקפות שלהן. בתפקיד הזה ועם האיכויות ההתקפיות שלו, אתה למעשה מקבל ממדוניאנין שני שחקנים בתוך אחד".