זה קרה במשחק הראשון של יובנטוס בשנת 2014. רומא הגיע לטורינו למשחק העונה, במסגרת המחזור ה-18 של הסרייה A, כשהיא עדיין ללא הפסד ויושבת חמש נקודות בלבד מאלופת השנתיים האחרונות. אחרי כרבע שעה שקולה, הכדור הגיע לקרלוס טבס והחלוץ השאיר קטנה לארתורו וידאל. הצ'יליאני הגיח משום מקום, כמו שהוא הכי אוהב ועם צ'יפ מתוחכם העלה את הגברת הזקנה ליתרון. זה נגמר בנוקאאוט, 0:3 מוחץ ופער בפסגה שהבהיר לכולם שהאליפות תיצבע בשחור-לבן בפעם השלישית ברציפות.
מלבד השער שלו, שפרץ את הסכר באותו משחק, וידאל נתן קונצרט גדול. ריאן או'הנלון מאתר "גרנטלנד" כתב עליו בסיום: "הוא כל כך טוב, שזה פשוט לא הוגן. הדברים שמסי ורונאלדו עושים הם בלתי ניתנים לחיקוי, אבל במקרה של וידאל, נראה שכל אחד יכול לעשות את מה שהוא עושה. כל אחד, מלבד כולם. הוא שחקן שלם, שעושה הכול על המגרש חוץ מלהיות שוער". מייקל קוקס, פרשן ESPN, קרא לו "שחקן הכדורגל הטוב בעולם" ואילו וידאל עצמו אמר אז בראיון ל"בילד": "אני השחקן הכי טוב בעולם בעמדה שלי. ככה אני רואה את הדברים. יש הרבה שחקנים שמנסים לשחק כמוני ולהעתיק את הסגנון שלי. אבל זה די ברור לי שאני הכי טוב בתפקיד שלי. אף אחד לא עושה מאמץ הגנתי כמו שאני עושה וגם כובש כל כך הרבה".
תקראו לזה חטא ההיבריס, תקראו לזה איך שאתם רוצים, אבל עם העובדות קשה להתווכח. ארתורו וידאל גרסת 2014 לא מזכיר בשום דבר את ארתורו וידאל גרסת 2013. השחקן שכל עולם הכדורגל התאהב בו הפך לבעיה ביובנטוס ולסמל של הבעיות של יובנטוס כולה ובהחלט יכול להיות שתוצאה ביתית מאכזבת מול אולימפיאקוס, כזו שתשאיר את הגברת הזקנה כמעט בוודאות מחוץ לליגת האלופות, מוקדם מהצפוי גם הפעם, תגרום לכך שארתורו וידאל גרסת 2015 תתרחש בכלל בקבוצה אחרת, לאחר שחלון ההעברות של החורף ייפתח.
ב-2012, השנה המלאה הראשונה של "קינג ארתורו" כשחקן יובנטוס לאחר שהאיטלקים ניצחו במאבק עליו את באיירן מינכן ורכשו אותו מבאייר לברקוזן, הוא כבש 15 שערים בכל המסגרות (ביובנטוס ובנבחרת צ'ילה). ב-2013 העלה את המספר הזה ל-21 מרשים, כולל השלושער הראשון של שחקן ביאנקונרי בליגת האלופות מאז ימי פיפו אינזאגי. פחות מחודשיים לסיום 2014, וידאל עומד על עשרה שערים בלבד, הרבה יותר מדי פציעות והיעדרויות, ולאחרונה, גם הסתבכויות.
התחלנו עם רומא ונחזור לרומא. בבוקר יום שישי שלפני המשחק הביתי הגדול שנערך מול הג'אלורוסי בתחילת החודש שעבר, איחר וידאל להגיע לאימון יובנטוס בכמה דקות. במועדון לא הופתעו. בזמן שהקשר שלהם עשה את דרכו אל מתחם האימונים, הם כבר הספיקו לראות את אתרי האינטרנט באיטליה. שם, פורסמה תמונה של וידאל מבלה במועדון לילה מקומי. התמונה הזו צולמה בשעה 5:20 לפנות בוקר. אם לא די בכך, הרי שלאחר מכן התברר שווידאל גם נקלע לעימות פיזי במקום עם אחד הבליינים, שזעם על כך שהצ'יליאני פלרטט עם בת הזוג שלו.
המאמן מסימיליאנו אלגרי זרק אותו מההרכב למשחק ועל פי הדיווחים, וידאל נקנס על ידי הקבוצה בסכום שיא של 100 אלף יורו. הוא נכנס למשחק לבסוף, בדקה ה-79 במקום אנדראה פירלו. שבע דקות לאחר מכן, לאונרדו בונוצ'י כבש את השער המנצח וקבע 2:3 ליובה במשחק העונה.
למרות הניצחון היקר, פרשיית וידאל סירבה לרדת מהכותרות בארץ המגף. השמועות, שהתעופפו לכל עבר במהלך הקיץ, חזרו בגדול. לאורך הפגרה, לפני, במהלך ואחרי המונדיאל, קושר וידאל למעבר למנצ'סטר יונייטד, מה שלא יצא אל הפועל בסופו של דבר. השדים האדומים פנו בכיוונים אחרים, אבל פתיחת העונה הגרועה שלהם ובמקביל, הצרות של וידאל בטורינו, גרמו לרבים להאמין שיונייטד לא אמרה את המילה האחרונה. על פי דיווחים באנגליה, לואי ואן חאל עשוי להציע בינואר עסקת חליפין: חואן מאטה וסכום כסף מסוים תמורת וידאל.
לפני שנה, עסקה כזו הייתה נראית הזויה לחלוטין ויובה לא שקלה לרגע אפילו למכור את הכוכב שלה, אבל בסיטואציה שנוצרה, לא בטוח שאלופת איטליה תסרב כל כך מהר. בכתבה באתר "Goal" תהה קריס ווקאס האם יובנטוס טעתה בכך שלא מכרה את וידאל ליונייטד כבר בקיץ: "לראשונה מאז הגיע לטורינו, לא הכול חיובי בגזרת וידאל וקיימים חששות אמיתיים לגבי היכולת שלו על המגרש וההתנהגות שלו מחוץ לכר הדשא. רק לפני שנה, יובנטוס בחיים לא הייתה חולמת למכור אותו, אבל כבר אי אפשר להחשיב אותו כבלתי נגיע".
הצ'יליאני, שהפך לאיש המרכזי של יובנטוס בשלוש העונות הראשונות שלו במועדון ובעזרת הכושר המצוין וחוכמת המשחק סייע לקבוצה להשתלט טוטאלית על הליגה האיטלקית, לא מצליח לבצע את קפיצת המדרגה המתבקשת וגם הקבוצה כולה תקועה בהתאם. אם בסיום עונת 2012/13 הוא דורג במקום ה-11 ברשימת השחקנים היעילים בעולם של המגזין "בלומברג", הרי שבסיום העונה שעברה הוא אפילו לא היה ברשימת ה-50 הראשונים, למרות שזו כללה שבעה משחקני יובנטוס.
כאמור, יובנטוס כולה קצת דורכת במקום. הקבוצה קמת לתחייה בעשור האחרון. ב-2006/07 היא עוד זכתה באליפות הליגה השנייה לאחר פרשת הקאלצ'יופולי הזכורה ומאז החלה להתקדם בצורה מתמדת עד שאנטוניו קונטה הגיע בקיץ 2011 וסחף אותה לשלוש אליפויות רצופות. אלא שההישגים בשאר הגזרות לא השתפרו בשלוש השנים האלה. היא אומנם הגיעה עד רבע גמר הצ'מפיונס לפני שנה וחצי, אחרי שהדיחה בשלב הבתים את האלופה היוצאת צ'לסי, אבל אז קיבלה נוקאאוט מבאיירן מינכן, שהבהירה לה כמה פערי הרמות גדולים עם 0:2 בכל אחד משני המפגשים. בעונה שעברה יובה עפה כבר בשלב הבתים עם אותו הפסד זכור בשלג הטורקי לגלאטסראיי וגם בגביע האיטלקי היא לא נחלה הצלחות מיוחדות.
האוהדים אולי קיוו לראות את הקבוצה מתחזקת משמעותית הקיץ, בניסיון להסתער על ליגת האלופות, אבל בדיוק ההיפך התרחש. קונטה עזב בפתאומיות ועבר לאמן את הנבחרת והרכש הכי משמעותי שהגיע היה אלברו מוראטה, חלוץ צעיר ובלתי מוכח, שבא מריאל מדריד ואולי עוד יהפוך לכוכב אבל כרגע עוד מנסה להשתלב. מעבר ל-20 מיליון היורו ששולמו על הספרדי, הצטרפו ליובנטוס כמה שחקנים בינוניים במיוחד ופטריס אברה, שנמצא לקראת סיומה של הקריירה והיה רע מאוד במנצ'סטר יונייטד בשנה שעברה. מנגד, הקבוצה גם לא ממש שחררה שמות בכירים וכך נוצר סוג של קפאון. החיבור המצוין שנבנה נשמר, אבל הניצוץ שיצית את העסק מחדש לא הגיע.
יובה פתחה את העונה בליגה ברגל ימין, כשהיא מנצחת בכל ששת המחזורים הראשונים ולא מוציאה כדור מהרשת של בופון בחמשת הראשונים. אבל בארבעת משחקי הליגה האחרונים היא ניצחה רק פעמיים. למרות זאת, הקבוצה שמרה על המקום הראשון בטבלה וכנראה שגם תישאר בו לאור הפאשלות הרבות של היריבות שמסביב, כולל רומא שעוד מחפשת את האופי שלה, אולם החריקות של יובנטוס כבר עלו לה ביוקר בליגת האלופות, שם הבעיות נחשפות הרבה יותר מהר. הביאנקונרי נזקקו ל-59 דקות כדי לפצח את ההגנה של מאלמו בבית ואז הפסידו 1:0 גם בספרד לאתלטיקו מדריד וגם ביוון לאולימפיאקוס. עם שלוש נקודות משלושה משחקים, יובה בצרות ועוד הדחה מוקדמת עלולה לגרום לנטישה של כמה כוכבים כבר בינואר. אחד השמות הבולטים שהוזכרו בנושא הוא זה של וידאל.
הצ'יליאני מחזיק בחוזה עד 2017 ולאחרונה הוא ניסה להרגיע את הרוחות כשאמר: "היו הרבה שמועות ואני רוצה להבהיר את הדברים. היחסים שלי עם כולם ביובנטוס מצוינים. כולם סומכים עליי ואני עליהם. המועדון לא קנס אותי והברך שלי במצב טוב מאוד. אני מחויב ב-100 אחוז למועדון ולנבחרת. האנשים הרעים שנמצאים שם בחוץ ימשיכו לשקר, אבל אין לי מה לעשות בעניין הזה. אני רק רוצה לשחק. אני אף פעם לא כועס, תמיד מנסה להיות שמח, תמיד מנסה לחייך ולעשות את הטוב ביותר עבור יובה. אני נהנה משיטת המשחק של אלגרי ובריא, כמעט ב-100 אחוז. אני גם בטוח שאנחנו שייכים לקבוצות הטובות באירופה ולא נופלים מאף אחד. אני חולם לזכות בליגת האלופות. כל משחק מעכשיו במפעל יהיה גמר עבורנו". מצד שני, הדקות והתרומה שלו בירידה והפציעות דווקא בעלייה. גורם בקבוצה אפילו קרא למצב הגופני שלו "פצצת זמן מהלכת".
לפני המונדיאל, גם ארסנל הוזכרה כמועמדת אפשרית לרכוש אותו ובעיקר לאחר שהיא השיגה את חברו לנבחרת, אלכסיס סאנצ'ס, האופציה הזו נראית ריאלית. שמה של צ'לסי עלה אף הוא, אבל הכיוון המרכזי נותר יונייטד, מה שגרם לאלגרי להבהיר: "המועדון היה ברור מאוד לגבי וידאל. הוא שחקן של יובנטוס העונה ואני לא רואה אפשרות שנמכור אותו בינואר ליונייטד". אלא שהדברים הללו של המאמן, שיש לזכור שהיה גם זה שוויתר על אנדראה פירלו במילאן לפני שלוש שנים, מה שהתגלה כטעות עצומה, נתפסו גם כחלון יציאה שיובנטוס משאירה לעצמה. אם לא בינואר, אז בקיץ.
וידאל כבר לא ילד. בן 27 וחצי. בקיץ, הפציעה שסחב כמעט השביתה אותו מהמונדיאל והוא הוכרז ככשיר רק ברגע האחרון, אבל הטורניר בברזיל נראה עבורו כמו המשך ישיר של סיום העונה הקודמת ביובנטוס, כשהוא מתקשה לתרום לנעשה על כר הדשא. בינתיים, אלכסיס ואדוארדו ורגאס הצעירים ממנו הפכו לכוכבי הנבחרת והצעידו אותה על חשבון ספרד לשמינית הגמר ויכול להיות שיותר מכל דבר אחר שקרה לו ביובנטוס בשלוש העונות במועדון, דווקא המונדיאל הבהיר לווידאל שהוא חייב להתקדם הלאה ולמצוא לעצמו אתגר חדש. עד שזה יקרה, אם זה בכלל יקרה, עומד בפני הצ'יליאני אתגר קרוב יותר ולא פחות מאתגר: לחזור להיות כוכב ולהצעיד את יובנטוס לפחות לשלב הנוקאאוט של ליגת האלופות.