פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        40 שנה לראמבל אין דה ג'אנגל: הקרב האגדי בין עלי לפורמן

        ב-30 באוקטובר 1974 עולם הספורט חשב שג'ורג' פורמן יפרק את הגדול מכולם, אבל עלי חשב אחרת. בעזרת טקטיקה מפתיעה ולב ענק, האגדה שלו קמה לתחייה, שוב. צפו בקרב האגרוף שהפך למיתולוגיה

        מתוך הסרט facing ali (יח"צ)
        הגדול מכולם, לפני הקרב ובטח שאחריו. עלי (צילום: יח"צ)

        עולם הספורט מציין היום (חמישי) 40 שנה לאחד מקרבות האגרוף הגדולים ביותר והמרגשים ביותר בכל הזמנים, ה"ראמבל אין דה ג'אנגל", מוחמד עלי נגד ג'ורג' פורמן. ההתמודדות הסתיימה בנוקאאוט של עלי לפורמן בסיבוב השמיני, נוקאאוט שהימם לא רק את ביג ג'ורג' אלא גם את כל מי שחזה בקרב ואת כל אלה שפקפקו במוחמד עלי וביכולתו לזכות שוב בתואר אלוף העולם במשקל כבד. הרגע בו ג'ורג' פורמן האימתני נפל לקנבס ולא קם, הוא הרגע בו האגדה של עלי קמה לתחייה. שוב.

        צפו בתקציר הקרב האגדי בו עלי ניצח את פורמן

        לפני הקרב עלי התאמן ברחובות קינשסה כשהמוני אפריקנים רצו אחריו וצעקו לו "עלי, בומייה" – עלי, הרוג אותו. עלי היה גיבור ההמונים, הוא סימל עבור המקומיים את האדם השחור הגאה, שלא נכנע למרות האדם הלבן, ואילו ג'ורג' פורמן היה בימים ההם מתאגרף זועף, קצר רוח וחסר רחמים, רחוק מאוד מגרסתו המאוחרת, החביבה והפתוחה, שהפכה אותו לאחד הספורטאים האהובים בכל הזמנים בארצות הברית. "אמרו לי 'אל תהרוג את עלי', אמרתי 'בסדר, רק אפיל אותו'", אמר פורמן על אותה תקופה בה השניים התאמנו בזאיר.

        כמה מילים על פורמן של לפני הקרב, רק כדי שיובן ההישג של עלי: ביג ג'ורג' היה בן 25 כשנחת בזאיר באותו קיץ ומאזנו עמד על 0:40. הוא פירק בדרך ענקים כמו קן נורטון ופרייז'ר, והיה המתאגרף הכי מפחיד בעולם. היה ברור מי הפייבוריט פה. "זה היה כמו קרב צדקה בשבילי", אמר פורמן על אותה תקופה, "שמעתי שעלי מרושש וחשבתי לעשות לו טובה".

        עלי בן ה-32 ידע לפרוט על רגשות ההמונים, ניצל את יכולתו הוורבלית, את חוש ההומור שלו ורתם את התקשורת כדי להעצים את האהדה אליו. הוא רצה להוכיח לכולם שהוא עדיין הגדול מכולם, אחרי שנלקח ממנו תואר האליפות כשסירב להתגייס לצבא ארה"ב. עלי גם ראה את ג'ו פרייז'ר זוכה בו, ואחר כך מאבד אותו בצורה משפילה לפורמן, כך שידע שיזדקק לכל דחיפה שיכול לתת לו הקהל כשהוא בזירה עם ביג ג'ורג'.

        מוחמד עלי (ימין) ג'ורג' פורמן (שמאל) (AP)
        ביג ג'ורג' נחת בזאיר עם מאזן 0:40, ויצא ממנה עם הפסד אחד שנכנס למיתולוגיה (צילום: AP)

        30 באוקטובר 1974, קינשסה, זאיר. הקרב היה מתוכנן ל-25 בספטמבר, אבל עקב פציעה בעינו של פורמן הוא נדחה, ומפלס הלחץ, שהיה ממילא גבוה, הגיע לשיא חדש. הקרב הועבר בשידור חי ל-100 מדינות, הוא נפתח בארבע לפנות בוקר כדי שיתאים לפריים טיים בארה"ב. אחרי פסטיבל מוזיקה שנערך לכבוד הקרב ובו השתתפו לא מעט כוכבים רוק עולמיים, ואחרי ששליט זאיר מובוטו ססה סקו ניצל כל גרם של תשומת לב עולמית כדי לפאר את שמו, הגיע הזמן להיכנס לזירה.

        פורמן הסתער על עלי מהרגע הראשון והלם בו ללא רחם. היה נדמה שעלי ייפול בכל רגע, אבל הגדול מכולם הצליח לעמוד על הרגליים והכה בחזרה. כל מי שצפה בקרב נזכר באופן שבו פורמן פירק את פרייז'ר וזרק אותו שש פעמים לקנבס לפני שלקח ממנו את תואר אלוף העולם, ונדמה היה שלעלי צפוי גורל דומה. זה היה קרב בין שני סגנונות שונים לגמרי. עלי שעף כמו פרפר ועקץ כמו דבורה מול פורמן, שהתייצב במרכז הזירה, ובלי הרבה תנועה או חן, פשוט הלם ביריבים. "פורמן הוא סתם מומיה", לעג לו עלי לפני הקרב, "הוא אטי כמו מומיה, נראה כמו מומיה, ואף מומיה לא תנצח את מוחמד עלי". אחרי הסיבוב הראשון זה לא נראה ככה.

        מוחמד עלי (ימין) ג'ורג' פורמן (שמאל) (AP)
        ההישענות על החבלים התגלתה כטקטיקה מבריקה (צילום: AP)

        בסיבוב השני הציפייה הייתה שעלי ינסה לחמוק מפורמן ולנצל את זריזותו, אבל עלי הדהים את פורמן, את אנשי הפינה שלו, את הקהל, את העולם כולו, כשנשען על החבלים ונתן לביג ג'ורג' להלום בו ללא הרף. Rope-a-dope קוראים לטקטיקה הזאת, שהייתה חביבה בעיקר על מתאגרפים מאמריקה הלטינית. מתאגרפים במשקל כבד מיעטו להשתמש בה, בטח בקרבות גדולים כאלה כשהתואר מונח על הכף. אבל עלי ידע שני דברים: א. החבלים יעזרו לו לנוח ולספוג חלק מעוצמת המכות. ב. פורמן היה רגיל לקרבות קצרים ואם רק יצליח להחזיק מעמד, ביג ג'ורג' יתעייף מתישהו ויהיה פגיע.

        מוחמד עלי ידע מה הוא עושה.

        בסיבוב השישי פורמן כבר החל להתעייף וספג כמה חבטות בפניו, בסיבוב השביעי נראה היה שהוא מתקשה להרים את ידיו הגדולות, ואף התקשה להתגונן, ובסיבוב השמיני זה כבר היה עניין של זמן. 18 שניות לסיום הסיבוב עלי יצא להתקפה שבסיומה הנחית קומבינציה לפניו של פורמן, ושלח אותו לקנבס. אלפים ביציע ומיליונים ברחבי העולם ראו את עלי זוכה בחגורת האליפות.

        מוחמד עלי הולם בג'ורג' פורמן (AP)
        בסיבוב השמיני האגדה של עלי קמה לתחייה. שוב (צילום: AP)

        בתחבולות תעשה לך מלחמה ועלי הוכיח זאת בראמבל אין דה ג'אנגל. הוא נקט בטקטיקה מפתיעה, הוכיח שיש לו רגליים חזקות ולסת מברזל, ובעיקר הראה שמפעמת בו רוח של אלופים גדולים, אלה המאמינים בעצמם ובדרכם, ובכוח האמונה הזאת רוקמים אגדות. ג'ורג' פורמן יצא מהקרב הזה שונה. הוא הבין שהוא לא בלתי מנוצח, אבל מינף בהמשך את טעם התבוסה לקריירה מופלאה. פורמן נפל לעשור קשה מבחינה אישית, פרש מאגרוף, ביצע קאמבק מדהים וזכה שוב בתואר בגיל 45.

        "הפסדתי", אמר פורמן שנים אחרי הקרב, "הוא הביס אותי. לפני הקרב הייתה בי רק שנאה, אבל באותו רגע בו נפלתי היה לי ברור - אני לא אנצח בקרב. אז ויתרתי. מוחמד עלי הוא האיש הכי גדול שהכרתי. התואר 'המתאגרף הגדול מכולם' קטן עליו". 40 שנה אחרי, השניים, עלי ופורמן, רק גדולים מתמיד.

        מוחמד עלי (שמאל) ג'ורג' פורמן (ימין) (GettyImages)
        ענקים. פורמן ועלי (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)