שמונה חודשים ויומיים מאז הפעם האחרונה בה אירחה צסק"א את מכבי תל אביב, קיבלנו היום (חמישי) הרבה מאותו הדבר. בפעם הקודמת רצו הרוסים 25:53 בחצי השני בשביל לסגור עניין. הפעם הם טיילו ל-13:32 ברבע השלישי בשביל לכבות את האור על הצהובים. בעונה שעברה זה היה מילוש תאודוסיץ' שחירב את מכבי עם 22 נקודות ו-8 אסיסטים. הפעם הוא הסתפק ב 15 ו-11 בפחות דקות (היי, למה להתעייף?).
רגע, הדמיון לא מסתיים כאן.
בעונה שעברה טיילו הרוסים ל-39 מ-65 מהשדה. הפעם? 39 מ-72. אז, הם הסתפקו בתשע זריקות עונשין בלבד (וקלעו שמונה) מול האין הגנה של הצהובים. הפעם? לא תאמינו: 8 מ-9. אה, ובעונה שעברה שחטו הרוסים את מכבי נטולת טיוס ודווין סמית' עם 17:38 בריבאונד. הפעם הפער קטן בריבאונד אחד, 25:45. ואחרון: בעונה שעברה סיפר מדד היעילות הכללי את הסיפור כולו, עם נוק אאוט של 50:137 אדום. הערב במוסקבה, עם הנחה לקראת חג המולד (לך תדע, אולי אצל פוטין חוגגים מוקדם), רק 70:133.
והרבה דברים דווקא השתנו מאז המשחק האחרון של מכבי במוסקבה. למשל בחמישיות. בעונה שעברה פתחה צסק"א בבית מול מכבי עם תאודוסיץ'-ווימס-חריאפה-היינס-קרסטיץ'. מכבי של בלאט עלתה עם אוחיון-היקמן-אינגלס-פניני-ביג סופו. כלומר, רק סוני ווימס נותר מהחמישיה ההיא, רק שאצל מסינה הוא היה 2 גדול ואצל איטודיס נכנס לעמדה 3, הקלאסית מעט יותר. ורק פניני נותר מההרכב ההוא של בלאט, רק שהפעם במקום לשחק כגבוה עם קליעה (סטרץ' 4, יעני), פתח בעמדה 3.
ואם פניני ב-3, אז המשמעות היא שמכבי פותחת עם רנדל ומאריץ' המקפץ, כלומר עם שני גבוהים שאף אחד מהם לא מהווה איום קליעה מחוץ לצבע. יהונתן אליהו בדק ומצא שהפעם האחרונה בה מכבי לא עלתה עם סטרץ' פור מסוגם של פניני-סמית'-בלו או אפילו קיינר מדלי, הייתה אי שם לפני עונותיים, במשחק בית מול חימקי מוסקבה במרץ 2013. לשינויים נוספים במכבי נחזור עוד מעט.
ראינו לא מעט מחשבות שונות וחדשות אצל הרוסים, שהגיעו ככל הנראה באותה טיסה ביחד עם המאמן החדש איטודיס. למשל ההחלטה לעלות עם תאודוסיץ' מהספסל. למשל המחשבה שלא לצוות את סשה קאון לביג סופו בכל פעם שהיווני דורך על המגרש, בניגוד למסינה בעונה שעברה. בצסק"א החדשה, כשהמחליף בעמדה 5 הוא קייל היינס, אז זה המאצ'אפ, ואח"כ מי שבא - בא. כי בלאו הכי מביאים שם עזרות כפולות ומשולשות. ואגב, אם קייל היינס אימלל את סופו בדקות הראשונות, אח"כ היו אלה החברים שלו לקבוצה. יכול להיות שהמרקיז היינסים עדיין לא מכירים את הכלל, אבל בכל דקה בה שחקן המטרה של מכבי על המגרש, הכדורים אמורים להגיע אליו. גם במסירה התחלתית וגם בפואטנה של התרגיל. במכבי החדשה, על אווירת ה-FEEL GOOD שלה והביטחון הרב שמעניק גיא גודס לשחקניו, מצב קליעה = זריקה. כשזה הולך, זה סנופי דיסקו. כשזה לא, זה רע ולא חכם.
מנטרה קבועה וחוזרת של הפרשנים השונים גורסת שגודס העתיק, אחד לאחד, את העקרונות הטקטיים של המנטור בלאט. התקפית והגנתית. במשחקים האחרונים כבר אפשר לגלות אלמנטים חדשים שמושפעים עמוקות מהמנטור החדש שבעמדת עוזר המאמן. ראינו את זה במשחק מול אילת, עם הפיק אנד רולים המתוחכמים לבריאן רנדל. אפשר היה לחזות בזה גם מול הרוסים, כשמכבי מריצה תרגילי בידוד לבריאן רנדל עם הפנים לסל, שלקוחים הישר מספר התרגילים של נדב הנפלד. אפשר גם ללמוד על ההשראה הגרשונית מהדרך האגרסיבית, שלא לומר אלימה ומוגזמת, שבה מכבי ניסתה להתנפל על החולשה ההגנתית הצפויה של מילוש תאודוסיץ'. ניסתה, האמת, זו המילה המדויקת. כשמולך משחק שחקן שלא שומר, הרבה פעמים נוח הרבה יותר לחשוף את החולשות שלו דווקא מתוך התרגילים, ולא במהלך הראשון. הסתערות פראית מהמהלך הראשון של ההתקפה לרוב מזמינה עזרה קבוצתית מתואמת. וכך היה הערב. מצד שני, מרבית התרגילים של מכבי כיום הם מה שמכונה בעגה "QUICK HITTERS", כלומר תרגילים שבהם הפואנטה הסופית מגיעה בשלב מוקדם מאוד של המהלך, אז אולי זה מה יש?
קשה לדעת מה גורם למה, אבל בצידה של התקפה נינוחה מדי, ראינו הגנה שערורייתית לגמרי. והרי ההגנה הערב, או הגרסה העלובה שהציגה מכבי, היא היא הסיפור האמיתי. כל פיק אנד רול גבוה של הרוסים אתמול הוביל למצב של קרש סל אצל הגבוה או למסירה קלה לאחד משלושה שחקנים שהסתדרו מחוץ לקשת שלוש הנקודות. רגע, זה נהיה גרוע יותר בעוד שניה. מילא שהמהלך הראשון חשף את הבעיה ההגנתית של מכבי. חמור יותר שגם אם הצהובים הגיבו בצורה כזו או אחרת בגל הראשון, אז הגיע המהלך השני לכיוון הסל והסתיים בנגיחה מול שער ריק. והתוצאה הייתה דומה גם מול האישית המצחיקה וגם מול הגנת המאסקינג (מראים אזורית ועוברים לאישית) המביכה של גודס. רגע, אולי גם זה בהשראתו של המנטור החדש?
במכבי ידברו ביום שאחרי על ההרכב החסר, ובנימה לא מבוטלת של צדק. למרות שהחיסרון של חריאפה-דה קולו- מרקוישווילי הוא בעייתי לא פחות אצל צסק"א. העניין הוא שגם סמית' וגם טיוס אינם משתייכים לעמדות 1-2 במכבי. בצידו של סימן השאלה הגדול לגבי יכולתו של פארגו לתפקד ללא עזרתו של פליימייקר דוגמת פרקינס (או נניח מקל בתקופת הגליל) , אפשר לנסות ולייחס את המשחק הלוחץ והרע שלו הערב לבעיות מאצ'אפ או סתם עניינים מנטליים עד לאבחנה והודעה חדשה. הסיפור עם הגארד הנוסף במכבי הולך ומתברר כבעיה.
גיא גודס לא סופר את יוגב אוחיון יותר מדי, וזה ניכר. אתמול, במחצית הראשונה שבה מרקיז היינס משוטט משך 19 דקות על המגרש ולא נותן שום דבר, כמעט ולא קיבל הרכז הראשון לשעבר כל התייחסות. ומה לגבי היינס? עד שלא יוכח אחרת, מדובר בגארד שהצליח רק בקבוצות בינוניות. דוגמת סיינה אליה הוברח בעונה שעברה לאחר קשיים במילאנו. נניח טקסס ארלינגטון הקטנה אליה ברח לאחר שלא זרח בבוסטון קולג'. ולא זו הבעיה המרכזית. כרגע הוא נראה בעיקר כמו מודל נמוך של סילבן לנדברג, רק בגרסה שמחטיאה. ולנדסברג עצמו מסתובב בעיקר בעמדה 3. אז נגיד זאת כאן ועכשיו יש למכבי כרגע בעיה בעמדת הגארד הנוסף. והבעיה הזו מתבטאת גם ביכולת לאזן את פארגו ולא פחות מכך ביכולת לייצר הרתעה הגנתית מול היריבות. אף אחד משלושת המופלאים אשר הוזכרו כאן איננו עונה על ההגדרות הללו. לפחות כרגע.
ומה לגבי גודס? אפשר לומר לא מעט דברים על האופן הנרגן שבו הסתובב דיוויד בלאט על הקווים במכבי, ולא משנה התוצאה. ולמען האמת, אכן אמרנו כאן לא מעט דברים בעניין הזה בעבר. גודס נראה, בשלב מוקדם למדי, כמי שהשלים עם מר גורלו. ראו את זה ברמת התזמון של פסקי הזמן, בניהול החילופים ובעיקר בשפת גוף רגועה יחסית שלא מחצינה את הקריזה שניתן לצפות לראות במקרים כאלה. וכשמכבי תל אביב מציגה את אחד המשחקים הכי מעליבים שראינו בשנים האחרונות, לא יעלה על הדעת שמאמנה יראה כמי שמקבל זאת בהכנעה או כגזרת גורל.
והחיסרון של דווין סמית' וטיוס אינם מהווים תירוץ למשחק מביך שכזה, לא התקפית ובטח שלא הגנתית.
וגם לא שזה מה שקרה אצל בלאט בעונה שעברה.
