פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        רושם ראשוני: איך עברו העונות הראשונות של לואי ואן חאל בכל קבוצה?

        באייאקס הוא נזקק לזמן, אבל זכה בגביע אופ"א. בברצלונה הוא הביא דאבל ואת צ'אבי, אבל התרסק בניסיון השני. באלקמאר הוא עשה מהפכה, בבאיירן הוא קנה את רובן והניח יסודות לאימפריה. איך עברו העונות הראשונות של לואי ואן חאל בכל קבוצה ומה יונייטד יכולה ללמוד מזה?

        לואי ואן חאל מנג'ר מנצ'סטר יונייטד (GettyImages)
        אולי כדאי לתת לו עוד קצת שקט וזמן. ואן חאל (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        למעקב בטוויטר אחרי עידן ויניצקי

        לואי ואן חאל מונה למאמנה החדש של ברצלונה בקיץ 1997. בהצגתו בג'וב החדש, אחד המשפטים הראשונים שאמר היה: "השגתי יותר תארים בשש השנים האחרונות ממה שברצלונה השיגה ב-100 שנה". ככה, בלי להתבלבל ובלי להתרגש, בשחצנות אופיינית, אבל גם הרבה פעמים בריאה, החל ההולנדי את המסע שלו לשינוי פני המועדון הקטאלני, מסע ממנו מרוויחים בברצלונה בענק עד היום.

        ואן חאל תמיד אהב לפעול מהר. לצערו, התוצאות לא תמיד הגיעו באותו קצב ולא פעם הוא נזקק לזמן, לעיתים אפילו לעונה שלמה, על מנת לבסס את מעמדו וסגנונו במועדון חדש אליו הצטרף. אחרי שמונה מחזורי פרמיירליג, למנצ'סטר יונייטד יש רק 12 נקודות והפסד ביתי הערב (ראשון, 17:45, ספורט 1 ו-HD) לצ'לסי המוליכה ולחברו הקרוב ז'וזה מוריניו, ייפתח בין הקבוצות פער של 13 נקודות, שנראה בלתי סגיר כבר עכשיו. אבל האם לאוהדי יונייטד עדיין צריכה להיות תקווה להמשך? ניסיון העבר מראה שבהחלט כן. 100 ימי החסד מתקרבים לסיומם וזה זמן טוב לבדוק מה עשה לואי ואן חאל בעונות הבכורה שלו בקבוצותיו הקודמות.

        שחקני מנצ'סטר יונייטד ויין רוני, טיילר בלאקט, דיילי בלינד (GettyImages)
        הפסד לצ'לסי, ויונייטד תהיה בצרות (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        הקבוצה הראשונה אותה אימן ואן חאל הייתה אייאקס. הוא החליף בתפקיד את ליאו בינהאקר, שעזב לריאל מדריד בקיץ 1991. אחד המהלכים הראשונים של המאמן ההולנדי הצעיר, שעבד קודם לכן גם כעוזר מאמן במועדון, היה הפיכתו של דניס ברגקאמפ, ממנו התלהב עוד כאשר היה שחקן נוער, לכוכב המרכזי של הקבוצה. את העונה הראשונה של ואן חאל בקבוצה סיים ברגקאמפ כמלך שערי הליגה עם 24 כיבושים וכשחקן השנה בהולנד, בעוד אייאקס זוכה בפעם היחידה בתולדותיה בגביע אופ"א, אחרי 2:2 בסיכום שני משחקי הגמר מול טורינו. מצד שני, לואן חאל נדרשו שלוש עונות על מנת להשיג את האליפות הראשונה שלו. מאותו רגע, כבר אי אפשר היה לעצור את אייאקס והמכונה הצעירה של ואן חאל זכתה ב-1995 בליגת האלופות ונחשבת לאחת הקבוצות המענגות שראה הכדורגל מימיו.

        מאייאקס הגיעה הקפיצה הגדולה לברצלונה ו-ואן חאל מונה רשמית למאמן המועדון הקטאלני ב-1 ביולי 1997. הפתיחה הייתה פרועה. רונאלדו עזב את המועדון אחרי שנה אחת בלבד ובמקומו, בחר ואן חאל להציב במרכז הבמה ברזילאי אחר, ריבאלדו. תחילה, השילוב בין השניים היה נהדר. ריבאלדו, שהגיע מדפורטיבו לה קורוניה, סיים את עונת הבכורה שלו ושל מאמנו בברצלונה כסגן מלך שערי הליגה. הקבוצה ניצחה 2:3 בחוץ את ריאל מדריד בקלאסיקו, הוסיפה עוד 0:3 ענק בבית על הבלאנקוס בסיבוב השני ולקחה דאבל (ואת הסופרקאפ האירופי מול דורטמונד). בליגת האלופות העסק עבד פחות טוב ובארסה סיימה אחרונה בבית המוקדם שכלל את ניוקאסל, פ.ס.וו איינדהובן ודינמו קייב, שבהנהגתו של אנדריי שבצ'נקו הצעיר הדהימה את ואן חאל עם 0:3 באוקראינה ו-0:4 היסטורי בקאמפ נואו. ג'ימי ברנס כתב בספרו "בארסה: התשוקה של העם" על התחושות של הקהל כלפי ואן חאל בעונתו הראשונה: "הם לא אהבו אותו. הוא היה הולנדי, זר ובלי האנושיות של בובי רובסון או הפופולאריות של יוהאן קרויף, שהובילו את המועדון לפניו".

        בעונתו הראשונה בבארסה אמר ואן חאל משפט מעניין נוסף: "החלום שלי הוא שהקבוצה הזו תשחק עם הרכב שכולו שחקנים שהם בוגרי לה מאסיה". לפני שנתיים, במשחק ליגה מול לבנטה, מרטין מונטויה הצעיר החליף את דני אלבס שנפצע ובמשך 26 הדקות האחרונות, הקטאלנים הציגו הרכב שכלל רק שחקני בית. עד היום ולמרות החיכוכים בין הצדדים, בברצלונה יש רבים שמודים שוואן חאל היה האיש שהניח את היסודות לקבוצה הגדולה שבנה פפ גווארדיולה בחציו השני של העשור הקודם. גווארדיולה עצמו הודה לא פעם שוואן חאל הוא אחד האנשים שהשפיעו יותר מכל על קריירת האימון שלו, זאת למרות שאחת ההחלטות הראשונות של ואן חאל בברצלונה היו להזיז את פפ מההרכב לטובת הילד החדש בשכונה, צ'אבי. בכתבה שהתפרסמה ב"גארדיאן" לפני כחודשיים הציג ג'ונתן ווילסון את "בית הספר למאמנים" שוואן חאל בנה סביבו בבארסה. היו שם: גווארדיולה ולואיס אנריקה בקישור, ז'וזה מוריניו כעוזר מאמן שלישי ובהמשך, גם פיליפ קוקו, רונלד קומאן שהגיע כעוזר מאמן ופרנק דה בור, כולם הפכו למאמנים גדולים כיום.

        פפ גווארדיולה מאמן באיירן מינכן (GettyImages)
        היה חלק מ"בית הספר למאמנים". גווארדיולה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        את בארסה עזב ואן חאל במאי 2000 לאחר סכסוכים מרובים עם התקשורת ועם לא מעט משחקניו ובראשם, אותו ריבאלדו, לאחר שהמאמן החליט שהוא מעביר אותו לשחק בצד שמאל, בניגוד לרצון הברזילאי להישאר מאחורי החלוצים. כשריבאלדו העז לפתוח את הפה, הוא מצא את עצמו במהרה על הספסל. אחרי ברצלונה, ואן חאל עבר לקדנציה כושלת כמאמן נבחרת הולנד, כאשר האורנייה לא מצליחים להעפיל למונדיאל 2002. הוא התפטר לאחר הכישלון ואמור היה להגיע ל... מנצ'סטר יונייטד, אולם ברגע האחרון סר אלכס פרגוסון החליט שלא לפרוש ו-ואן חאל בחר לחזור לבית המוכר בברצלונה, לקראת עונת 2002/03. אלא שהעונה הראשונה של הסיבוב השני התגלתה כגרועה במיוחד.

        ריבאלדו, האיש שפעם כינה את ואן חאל "היטלר", ראה את ההולנדי חוזר וברח כל עוד נפשו בו, למילאן. "אני לא אוהב את ואן חאל ואני בטוח שהוא גם לא סובל אותי", אמר הפנטזיסט הברזילאי. המאמן התלבט רבות ולבסוף בחר את המחליף: חואן רומן ריקלמה. לצערו של ואן חאל, כאן גם הגיעה הנפילה שלו. ריקלמה, כמו גם שני שחקני הרכש האחרים שהביא, גאייצקה מנדייטה שכיכב בוולנסיה והשוער רוברט אנקה עליו השלום, כשלו טוטאלית בברצלונה והקבוצה התרסקה. ואן חאל עזב את ברצלונה כבר בינואר, אחרי בקושי חצי שנה בתפקיד וכשהקבוצה רק שלוש נקודות מהקו האדום. להגנתו של ואן חאל ייאמר שבאותן שנים בתחילת המילניום ברצלונה הייתה על סף פשיטת רגל. להגנתו הנוספת ייאמר שמלבד צ'אבי, הוא גם אחראי על הופעות הבכורה במועדון של שלושה כוכבים נוספים: ויקטור ואלדס, קרלס פויול ואנדרס אינייסטה. הרביעייה הזו הייתה השלד של בארסה הגדולה של השנים האחרונות (ומינוס ואלדס, גם של נבחרת ספרד הגדולה).

        אחרי בארסה חזר ואן חאל לאייאקס לתקופה קצרה כמנהל טכני, אבל נטש במהרה אחרי עימות עם המאמן רונלד קומאן. הוא חיפש משהו שקט יותר ומצא את עצמו בתחילת עונת 2004/05 לוקח את משרת האימון באלקמאר הצנועה, במדיה שיחק בשלהי הקריירה והיה עוזר מאמן בראשית דרכו על הקווים. עד לאותו רגע, הקבוצה מצפון הולנד זכתה באליפות בודדת ב-1981, אבל ואן חאל נכנס במהרה לעניינים והחל לעבוד. בעונתו הראשונה ב-AZ, הקבוצה סיימה במקום השני בליגה ההולנדית, אחרי שרשמה 23 ניצחונות ליגה. מדובר היה בהישג ענק עבור מועדון שנע לאורך רוב השנים הקודמות בין הליגה הבכירה לשנייה.

        שחקני ברצלונה קרלס פויול (שמאל) וחברו אנדרס אינייסטה (ימין) (רויטרס)
        קיבלו בכורה אצל ואן חאל והמשיכו לאחת הקבוצות והנבחרות הגדולות בהיסטוריה. פויול ואינייסטה (צילום: רויטרס)

        הוא נפרד מאלקמאר בסיומה של עונת 2008/09, רגע אחרי שזכה באליפות מדהימה בהולנד. מהסגל שקיבל בראשית דרכו במועדון ועד לזכייה באליפות, נותר רק שחקן אחד. את עונת האליפות פתחה אלקמאר עם שני הפסדים רצופים, לנאק ברדה ודן האג, אולי עוד סיבה לאופטימיות עבור אוהדי יונייטד, שראו את קבוצתם רושמת את פתיחת הפרמיירליג הגרועה בתולדותיה עם חמש נקודות בחמישה מחזורים (זאת למרות שפגשה את כל שלוש העולות החדשות ועוד שתי קבוצות שסיימו במקומות 12 ו-14 בעונה שעברה).

        ההצלחה המסחררת באלקמאר החזירה את ואן חאל למרכז ובאיירן מינכן הימרה עליו. "כשהוא הגיע לבאיירן, בסטיאן שווינשטייגר שיחק כקשר ימני, דויד אלאבה כקשר מרכזי, לוסיו היה במרכז ההגנה, לוקה טוני האיום הבולט בחוד ותומאס מולר רק צעיר בקבוצת המילואים של המועדון", כתב ג'ונתן ליו, שעשה על המאמן כתבה מקיפה ב"טלגרף". גם הפתיחה בבאיירן הייתה רחוקה מלהיות חלקה. אחרי 13 מחזורים, לקבוצה היו רק חמישה ניצחונות. לקראת סוף נובמבר, היא הייתה רק במקום השביעי בטבלה. בליגת האלופות, היא ניצחה במחזור הראשון 0:3 בישראל את מכבי חיפה (בעזרת צמד של מולר, שמאותו רגע זכה מוואן חאל לקרדיט גדול), אבל המשיכה לתיקו ביתי מול יובנטוס ושני הפסדים לבורדו.

        אלא שלאט לאט העסק התחבר. באיירן יצאה למשחק חוץ מכריע מול יובנטוס, ניצחה 1:4 ענק וזכתה בכרטיס לשמינית הגמר. היא ניצלה מהדחות בשמינית מול פיורנטינה וברבע מול מנצ'סטר יונייטד בתום שתי דרמות גדולות ועשתה את כל הדרך לגמר המפעל, שם נכנעה לאינטר של מוריניו. בליגה, באיירן לא הפסידה בין ה-3/10 ל-20/3, 19 מחזורים בסך הכול, כולל תשעה ניצחונות רצופים באמצע, מה שנתן לה זכייה באליפות. בגביע, היא דרסה כמעט את כל היריבות בדרך לדאבל עוצמתי. בינגו.

        בסטיאן שווינשטייגר שחקן באיירן מינכן (GettyImages)
        ואן חאל שינה לו את העמדה והוא הפך לכוכב. שווינשטייגר (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        רגע לפני שוואן חאל הגיע לבאיירן, היא רכשה משטוטגרט את מריו גומס תמורת שיא בונדסליגה של 35 מיליון יורו. בהמשך, מלבד העובדה שהיה הראשון שהעניק קרדיט למולר, ואן חאל גם הביא למועדון את איביצה אוליץ' ובעיקר, את אריאן רובן שנרכש מריאל מדריד. מקבוצת הנוער הוא קידם את דויד אלאבה בן ה-17 ודייגו קונטנטו בן ה-20 ומנגד, זרק מהמועדון את לוסיו, לוקה טוני, לוקאס פודולסקי ולצערו, גם את מאטס הומלס הצעיר. ראשי באיירן, שידועים בכוח שיש להם בתוך המועדון, לא ממש שאהבו אותו אבל היו"ר קרל היינץ רומיניגה אמר: "אם היינו רוצים להחתים לתפקיד מישהו שכולם אוהבים, היינו מביאים את ג'ורג' קלוני". ממש כמו שעשה בברצלונה, ואן חאל הניח גם בבאיירן את היסודות, הפעם לקבוצה האדירה של יופ היינקס שכבשה את אירופה ב-2012/13. לצערו, גם בבאיירן הוא סיים בטעם רע מאוד ופוטר לקראת סיומה של עונתו השנייה.

        אדווין ואן דר סאר אמר לאחרונה: "הוא המאמן הכי טוב שהיה לי ואני בטוח שהשחקנים של יונייטד יכולים להתרגל מהר לדרישות שלו, לשיטה שלו, לכדורגל המהיר והטכני שהוא מביא". ברגקאמפ דווקא חושב ש"רק שחקנים שיש להם משהו להוכיח יכולים להסתדר אצלו". בכל מקרה, סם וואלאס מה"אינדיפנדנט" הזהיר בחודש שעבר: "העבודה של ואן חאל בבאיירן הייתה קלה יותר. הוא קיבל קבוצה שעונה קודם לכן סיימה שנייה אחרי האלופה וולפסבורג, שהתרסקה אחרי הזכייה בתואר. העונה הראשונה בבאיירן נתפסת בצדק ככזו בה הפילוסופיה של ואן חאל השתלבה בקבוצה כלשהי הכי מהר וטוב, אבל זו דוגמה בודדת, בליגה בודדת, בתקופת זמן בודדת. הפרמיירליג הרבה יותר קשה ומענישה מהבונדסליגה".

        אז מה יקרה עם יונייטד? האם ואן חאל מסוגל להביא תואר כבר העונה כפי שעשה בברצלונה? אולי הוא יהיה זה שיבנה את עתיד המועדון אבל לא יהנה ממנו, כמו שגם קרה בבארסה, וגם בבאיירן? אולי הוא בכלל זקוק לזמן, כמו באלקמאר, עד שיחזיר את יונייטד להיות קבוצה גדולה ועם כוח הרתעה? רכישות הענק של שחקנים כמו אנחל די מריה או רדאמל פלקאו (שאמור להירכש בתום העונה, אחרי שיסיים את ההשאלה שלו) מעידות אולי על כיוון אחד, מחשבה מיידית יותר. מצד שני, ואן חאל כבר השתמש העונה בלא פחות מ-30 שחקנים. הוא הביא את דיילי בלינד, שיכול להיות עוגן ביונייטד לשנים רבות ונתן צ'אנס לשחקנים כמו פאדי מקנייר, ג'יימס ווילסון וטיילר בלאקט, שאחד מהם אולי עוד יתגלה כפויול, או צ'אבי, או אינייסטה, או אלאבה החדשים.