על סף העשירייה: רמי גרשון, עידן ויצמן,
המאזן הכולל: שלושה שערים (בן שהר, ליאור רפאלוב וטוטו תמוז) ובישול אחד (ביברס נאתכו).
מוכנים לבוסניה: טל בן חיים, רמי גרשון, עומר דמארי, מונס דאבור וטוטו תמוז הם שחקני הסגל המורחב היחידים שהשלימו 90 דקות. בן שהר (78 דקות), איתי שכטר (75) ותומר חמד (67) פתחו בהרכב. ניר ביטון (30) וביברס נאתכו (24) עלו מהספסל.
מתאוששים: איתי שכטר חזר להרכב נאנט, אייל גולסה ופאוק עלו למקום הראשון ביוון.
ביזאר השבוע: אברהם גרנט, מחזיק גביע הליגה התאילנדי, יוצא לראיון עבודה בגאנה בעוד נציג אחר שלו הציע את מועמדותו למשרה הפנויה באפולון לימסול.
שימו לב ש: אלירן עטר נעלם לחלוטין מהרדאר ואפילו לא מצא את מקומו בסגל בשבועות האחרונים.
10. גיא לוזון
בשבוע שעבר: לא היה בעשירייה
הפיטורים של גיא לוזון היו צפויים. שום איש מקצוע לא יכול לשרוד רצף תוצאות כל כך רע. מועדון בסדר גודל של סטנדרד ליאז' לא יכול לסבול מצב מקצועי של 12 נקודות מ-33 אפשריות. לוזון קיבל את ההודעה כבר ביום ראשון, כשנפגש עם הנשיא רולאן דושאטלה בתא הכבוד במגרשה של סנט טרוידן. השיחה הייתה קשה, אבל כבודו של לוזון נשמר. דושאטלה בוס קשה ולוזון הוא המאמן הרביעי שהוא מפטר בשלוש שנים. אחרים, כמו מירצ'ה רדניק, סבלו גם מהפה מפיק המרגליות שלו אחרי העזיבה. לוזון, עד כמה שאפשר, יכול לעזוב בראש מורם. מעבר להבטחה שיישאר בלופ הרשת של הבוס ולמרות הביקורת מהתקשורת הבלגית, הוא השאיר חותם. בבלגיה יזכרו אותו כמי שהוא, מאמן ייחודי ומוטרף שלמרות שלא לקח תואר ולמרות שאינו חף מטעויות גם העונה, הוא הצליח מעל המצופה. הוא סתם פיות. בוודאי שלא התרסק. והוא יחזור בגדול. זה רק עניין של זמן.
9. תומר חמד (אלמריה)
המאזן השבועי: 67 דקות, 2:0 מול ויאריאל
בשבוע שעבר: מקום תשיעי
בסיום משחק הנבחרת באנדורה (1:4) התראיין תומר חמד לגל"צ ואמר: "אם שחקן שמגיע מספרד לא פותח בנבחרת, הגענו לזמנים יפים". המשפט מסכם את המצב שרק יסתבך. אלי גוטמן והשחקנים שלו צריכים להתמודד עם סיטואציה לא מוכרת. תחרות מסיבית על המקומות בחלק הקדמי. מבחינת חמד, השחקן המצטיין בקמפיין הקודם, המצב אפילו מורכב יותר. כל עוד עומר דמארי נראה כמו שהוא נראה, קשה לראות את חמד מקבל צ'אנס למרות שהוא הנציג הישראלי בליגה הכי בכירה ביבשת. מבחינה אישית, חמד עושה מה שצריך. הוא שחקן הרכב, הוא חוזר לעצמו, הוא נראה נהדר גם באימוני הנבחרת, סחט מחמאות וגוטמן יתעקש לתת לו לבעוט את הפנדל גם כדי להראות לו את הערכתו מהמאמץ שהשקיע. המאמן הלאומי יודע להעריך את מי שלא מעקם את האף, אבל כרגע זה לא מקרב את חמד לחולצת ההרכב מול בוסניה.
8. איתי שכטר (נאנט)
המאזן השבועי: 75 דקות, 1:1 עם ריימס
בשבוע שעבר: מקום שמיני
בכל קמפיין יש שעיר לעזאזל. מישהו שמסומן כחביבו של המורה, סמל למה שהקהל רואה כקבלת החלטות לא נכונה. זה המצב עם שכטר בקמפיין הנוכחי. כשהוא עלה מהספסל, בטח לאור האופציות המרובות בסגל, התגובות היו שליליות. רק שהמציאות היא אחרת. שכטר היה טוב מאוד בדקות ששיחק באנדורה. הוסיף הרבה אנרגיות למשחק, ביצע פעולות חיוביות, בנה את השער השלישי, סחט את הפנדל שהוביל לשער הרביעי ולא מעט בזכותו התוצאה הסופית הייתה 1:4 מתקבל על הדעת ולא 1:2 קטן ולא מרשים. שכטר משחק פחות או יותר בקביעות בליגה שייאשה לא מעט שגרירים בכירים ובראשם עדן בן בסט ואלירן עטר. הוא תמיד היה שחקן שנותן מעצמו בשביל הנבחרת ומשקיע. כשגוטמן אימן את נתניה ושכטר היה נער בתחילת הדרך, מערכת היחסים ביניהם לא הייתה אידיאלית, אבל מאז החלוץ הרוויח ביושר את ההערכה של המאמן והוא אופציה ראויה לפתוח או להשתלב כמחליף. אבל בקמפיין הזה הוא יצטרך להתמודד עם מעמסה לא הוגנת, להוכיח שהמעמד מגיע לו.
7. טל בן חיים (צ'רלטון)
המאזן השבועי: 90 דקות, 1:0 מול בורנמות
בשבוע שעבר: לא היה בעשירייה
ההבדל בין בן חיים בכושר לבן חיים שנאבק על דקות משחק בא לידי ביטוי בשני משחקי הנבחרת. במובן מסוים, המסר עבר. נבחרת ישראל זקוקה לבן חיים הפיגורה, השחקן המנוסה והיא תזדקק לו במיטבו לקראת המפגשים שיכריעו את הקמפיין מול בוסניה, ווילס ובלגיה. הוא משרה שקט והופך את שחקני ההגנה שלידו ליותר טובים והוא עושה את זה כי הוא מגיע מעמדה טובה של שחקן הרכב במועדון מסודר שנהנה מעונה טובה. צ'רלטון ספגה בשבת הפסד ראשון העונה במחזור ה-12, אבל היא עדיין ממוקמת בנוחות במקום השמיני, מרחק נגיעה מהצמרת ונהנית מיציבות. היציבות הזו גורמת לבוס דושאטלה לחכות עם המהלך הטבעי, הזזת המאמן בוב פיטרס למשרה בסטנדרד והחלפתו בגיא לוזון. סביר להניח שלאור העונה שעברה, גם בן חיים מעדיף את הסטטוס קוו.
6. מונס דאבור (גראסהופרס)
המאזן השבועי: 90 דקות, 3:1 מול פ.צ ציריך
בשבוע שעבר: מקום שלישי
גראסהופרס ממשיכה לשקוע. אחרי ההפסד הביתי בדרבי היא רחוקה כבר 15 נקודות מהפסגה ואפשר כבר להגיד שהעונה בליגה גמורה. גם דאבור מחפש את עצמו, המומנטום נעצר והוא מושפע מהמשבר הקבוצתי. מאז הצמד במחזור הראשון, הוא כבש רק במשחקי גביע נגד יריבות מליגות נמוכות. הבצורת בליגה נמשכת שלושה חודשים, אבל יש עדיין נקודה אחת בה דאבור הוא השגריר המוביל. מדובר בשחקן הישראלי היחיד ששיחק 90 דקות בכל משחק העונה.
5. בן שהר (וילם II)
המאזן השבועי: 78 דקות, שער, 4:1 מול ויטסה
בשבוע שעבר: מקום חמישי
שער ליגה שני העונה לשהר שממשיך בהתקדמות ההדרגתית בדירוג ועולה עוד מקום אחד. בניגוד לשחקנים הישראלים האחרים, שהר נאלץ לתת הסברים להיעדרות מהמחזור שהתקיים ביום הכיפורים. בקבוצה ההולנדית התקשו גם להבין למה שהר לא שותף במשחקי הנבחרת. עיתונאים מקומיים אף העריכו שהשחקן יאבד את מקומו בהרכב, אבל שהר פתח ונראה מצוין, הטריד את ההגנה, עשה תנועה בלתי פוסקת מהאגף למרכז וגם כבש את השער המצמק. רק אחרי שהוחלף, חבריו ספגו עוד שני שערים וירדו עם תבוסה. הסגל של וילם II לא משופע בכוכבים וזו הסיבה המרכזית לפיה שהר הגיע לקבוצה. בינתיים הוא משדר סימנים חיוביים, דקות המשחק משתלמות והמספרים בכיוון הנכון.
במובן מסוים, שהר משלב את הצרות של חמד ושכטר. על המשבצת שלו בנבחרת משחק שחקן חם (טל בן חיים) וכבר שנים שהוא גורר עמו סטיגמה. ברוטציה הפנימית של גוטמן, שהר נראה עדיין רחוק ויש לו דרך אחת לשנות את המצב עד בוסניה ב-16 בנובמבר. להמשיך לשחק ולהבקיע בהולנד.
4. ליאור רפאלוב (קלאב ברוז')
המאזן השבועי: 90 דקות, שער, 1:3 על לוקרן
בשבוע שעבר: לא היה בעשירייה
לוזון עזב והשאיר את המצבת הישראלית בבלגיה על שפל של שנים - שלושה במספר. רפאלוב הוא הבכיר ביניהם והשחקן שעליו מוטלת האחריות לשמור על הגחלת ולהשאיר את הדלת פתוחה. ההתעסקות התקשורתית במצבו של לוזון דחקה הצידה את הכושר הטוב של רפאלוב. מאז התאושש מהפציעה, הקשר בישל וסחט פנדל בניצחון קלאב ברוז' על סטנדרד ליאז' לפני הפגרה, כבש בעצמו ביום ראשון בלוקרן כששער נוסף שלו בליגה האירופית הוגדר על ידי אופ"א כעצמי. הניצחון השלישי ברציפות של ברוז' העלה אותה למקום השני, מרחק שלוש נקודות בלבד. בכלל, מדובר באלטרנטיבה היחידה לאנדרלכט במאבק האליפות. וזה בדיוק מה שחסר לרפאלוב בעונה הרביעית בבלגיה. אליפות.
3. עומר דמארי (אוסטריה וינה)
המאזן השבועי: 90 דקות, 1:1 עם אלטאך
בשבוע שעבר: מקום ראשון
תופעת עומר דמארי תופסת תאוצה בקצב מסחרר עד שלפעמים מתקבלת התחושה שהמטרה היחידה של אוסטריה וינה העונה היא להשביח את הישראלי ולעשות עליו קופה בקיץ הבא. טוני פולסטר האגדי כבר הגדיר אותו כ"שחקן הכי טוב שהגיע הקיץ לאוסטריה", והשערים בנבחרת הכניסו את אבי לוזון, אחד שתמיד ידע להישאר בפרופורציות, לטירוף. "הליגה האוסטרית קטנה עליו", נשמע הבוס שלעבר אומר והתנבא שהחלוץ יסיים את העונה עם 20-25 שערים. דמארי חלוץ ענק, אבל הוא צריך להיזהר שמעטפת הציפיות וההצהרות סביבו לא תגרום לו לאבד גובה וריכוז.
2. ביברס נאתכו (צסק"א מוסקבה)
המאזן השבועי: 24 דקות, 0:6 על קרסנודאר
בשבוע שעבר: מקום רביעי
אחרי 180 דקות בנבחרת ולפני הניסיון לצבור נקודות ראשונות בליגת האלופות מול מנצ'סטר סיטי, ליאניד סלוצקי העניק לנאתכו מנוחה ושיתף אותו רק כמחליף. נאתכו נכנס בדקה ה-66 למשחק הביתי מול קרסנודאר ותוך ארבע דקות קבוצתו הכפילה את התוצאה. עד הסיום הקשר הוסיף בישול וסיים "בצורת" של שני משחקי ליגה בלי תרומה לשורה הסטטיסטית. הערב מול הסיטי, נאתכו כבר יחזור למקומו הטבעי, בהרכב. ובכלל, האינפלציה בחלק הקדמי עושה טוב לקשר. הלחץ ממנו להוביל, להנהיג ולהיות המושיע ירד, הפוקוס עבר לשחקנים אחרים וכך נאתכו יכול לעשות מה שהוא עושה הכי טוב. את העבודה שלו במרכז השדה בצורה שקטה.
1. טוטו תמוז (פטרולול)
המאזן השבועי: 90 דקות, שער, 0:2 על צ'חלאול
בשבוע שעבר: מקום שני
טוטו תמוז קיבל השבוע את החותמת הסופית למה שהוא עצמו כבר הבין לפני זמן רב. הוא תמיד יהיה מוערך יותר ברומניה מאשר בישראל. למעשה, בדיוק בגלל חוסר ההערכה ותחושת הרדיפה הוא עזב את ליגת העל. נמאס לו מהסטיגמות, הרדיפה התקשורתית וההתעסקות במה שקורה מסביב. תמוז האמין שאם ייצא למקום בו יהיה לו שקט והוא יוכל להתרכז בכדורגל, הוא יוכל להמציא את עצמו מחדש. בפועל, הוא צדק. הוא פורח ברומניה ונהנה ממעמד שלא היה ולא יהיה לו בישראל, אבל השורה התחתונה לא השתנתה. הוא עדיין לא קיבל מספיק כבוד בישראל.
פרשת כאב השיניים יצאה קצת מפרופורציה. גוטמן כעס על הטיימינג ולא פקפק באמינות החלוץ. הוא הרגיש שתמוז ניגש להתלונן רק אחרי שהבין שסיכוייו לשחק נמוכים. תמוז חזר לרומניה, שם הוא אליל. אוהדי פטרולול מעריצים אותו ואחרי עזיבת אדריאן מוטו הוא נותר הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה. "אתה צריך להגיע לכאן כדי להבין מה זה טוטו עבור אוהדי פטרולול", סיפר עיתונאי רומני אחרי שתמוז כבש שער ליגה תשיעי (מקום שני בטבלת המבקיעים ברומניה) ו-12 בכל המסגרות מתחילת העונה. בסיום, ניגש תמוז לעמדת הראיונות ואמר: "היינו צריכים לנצח יותר בקלות... הקבוצה חזקה מאוד ואם נהיה רגועים התוצאות יגיעו. יש לנו שחקני התקפה טובים ואנחנו צריכים להבקיע יותר שערים". מזכיר לכם משהו? נבחרת כלשהי?
מעמד העל של תמוז ברומניה ייבחן לאורך זמן. רק לפני כמה שנים מאור מליקסון היה בסיטואציה דומה. הגיע לפולין אחרי שנים של עליות וירידות בכדורגל הישראלי והפך לתופעה. מליקסון מינף חלקית את הכוכבות בפולין. הייתה לו תקופה לא רעה בצרפת, הוא קיבל בקמפיין הקודם את המקום שחיפש בנבחרת ועכשיו הוא שוב בבית במעמד כלכלי ומקצועי יותר גבוה. האם תמוז יוכל למנף את הכוכבות ברומניה לחוזה עתידי בליגה גבוהה יותר או שגם הוא יסיים פה מהר?