פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        קוראץ': "דריו אמר לי: 'ברגע שתהיה לך הזדמנות, לך רק לבית"ר ירושלים"

        לפני שנה פגש קוראץ' את בית"ר במושבה והתאהב. שיחה עם דריו פרננדס רק חיזקה לו את הרצון ללבוש צהוב. הפתיחה לא הייתה טובה, אבל הוא משוכנע "הבעיות הסתדרו. עכשיו יראו את ז'רקו האמיתי" וגם טוען: "אם הייתי מהיר הייתי במנצ'סטר יונייטד". ראיון עם חייל

        קוראץ': "דריו אמר לי: 'ברגע שתהיה לך הזדמנות, לך רק לבית"ר ירושלים"

        כמעט חמש שנים אחרי הטרגדיה ששינתה את חייו, ז'רקו קוראץ' מתקשה למצוא את המילים: "אין יותר כואב מזה. אלו היו הרגעים הכי קשים שלי בחיים", הוא מדבר בצער על תאונת הדרכים שלקחה ממנו את אחיו הגדול. "גם כשחזרתי למונטנגרו לא יכולתי להתעסק בכדורגל, לחשוב על הקריירה או לקדם את ההתפתחות שלי כשחקן. לא ידעתי אם במצב המנטאלי בו הייתי אוכל להמשיך בכדורגל. הזמן מרפא חלק מסוים מהכאב ואחרי תקופה הבנתי שאני חייב להמשיך בחיים, להתמקד בכדורגל ולא לעצור את הכול. זה היה קשה אבל גם הרגשתי שליחות וכוח לתת עוד יותר למען המשפחה ולזכר את אח שלי".

        כשהטאלנט הכי גדול שנשאר בליגה המקומית החליט בשנת 2010 לצאת שוב מהפינה החמה והבטוחה בבית וחתם בשריף טירספול, אלופת מולדובה (קבוצתו של קובי מויאל בעונה שעברה), במונטנגרו היו בטוחים שמדובר במקפצה הראשונה בדרך לקריירה אירופית גדולה של החלוץ, אך הגורל רצה אחרת. חודשים לאחר המעבר הטלפון בביתו של קוראץ' צילצל ומעבר לקו בישרו לו הוריו בקול חנוק כי אחיו הבכור הגדול ממנו בארבע שנים בלבד נהרג בתאונת דרכים. קוראץ' התמוטט למשמע הבשורה ואחרי כמה ימים ביקש להשתחרר מקבוצתו החדשה וחזר למונטנגרו להיות קרוב להורים ולהתאבל על האח שהיה קרוב אליו מאוד.

        שחקן בית"ר ירושלים זרקו קוראץ' עם משפחתו (נועם מושקוביץ)
        עדיין לא מוערך בישראל. ז'רקו קוראץ' עם משפחתו (צילום: נועם מושקוביץ)

        קוראץ' הוא לא עוד חלוץ במונטנגרו. לישראל הגיע בקיץ 2013 עם תואר מלך השערים של כל הזמנים במולדתו. בשלוש העונות שקדמו למעבר להפועל חיפה כבש 19, 21, ו-15 שערים במדי זטה, וסיים פעם אחת כמלך השערים ופעמיים כסגן. אלו היו שלוש עונות שהחזירו את קוראץ' להיות חלוץ מבוקש גם מחוץ למונטנגרו, אך לפני הכול, שלוש שנים שהחזירו לבן אדם את החיוך ואת שמחת החיים. שלוש שנים שגם הובילו אותו בסופו של דבר לישראל. למרות העונה המוצלחת בהפועל חיפה (11 שערים) ודווקא אחרי המעבר לבית"ר ירושלים, קוראץ' רשם ירידה ב#דירוג_וואלה מהמקום ה-19 למקום ה-53. הוא במקום ה-18 בין הזרים וה-17 בין החלוצים וזאת ללמדכם על ההערכה לה הוא זוכה בישראל.

        20:15, ספורט1: בית"ר ירושלים נגד מ.ס אשדוד

        (משמאל) דריו פרננדס, הפועל חיפה, עומר אצילי, בית"ר ירושלים (קובי אליהו)
        אחראי על השידוך. פרננדס (צילום: קובי אליהו)

        החלוץ בן ה-27 גדל בזטה וב-2007, בעודו בן 19 בלבד, כבר הפך ללהיט כאשר כבש 16 שערים בעונה הראשונה בה קיבל הזדמנות אמיתית בקבוצה הבוגרת. ההצעות מסביב קצת עיוורו את הכישרון הצעיר והוא בחר ללכת עם ההצעה הכספית לוויבודינה הסרבית. שם קוראץ' הלך אחורה, התנדנד בין הספסל ליציע ולאחר עונה בה שיחק ארבעה משחקים בלבד חזר הביתה לזטה. "עשיתי טעות גדולה. אלה השנים להתעצב כשחקן ואתה חייב לשחק כל משחק ולהשתפר ולא להתעסק בכסף אלא קודם כל לשחק כדורגל ולבנות את עצמך. מהר מאוד הבנתי את הטעות וחזרתי לזטה".

        אחרי המעבר לשריף והטרגדיה, קוראץ' כאמור חזר להפציץ במולדתו עד שהרגיש בשל לצאת שוב. 11 שערים בעונה שעברה ויכולת טובה גרמו לאלי טביב לרכוש את החלוץ ולהחתימו לשלוש שנים. במחנה האימונים של בית"ר דיברו עליו כבאנקר, השחקן הטוב ביותר והמניה הבטוחה. בתחילת העונה הדברים נראים אחרת. זה עדיין לא אותו קוראץ'. בצוות המקצועי טוענים שהוא ב-"60 אחוז יכולת", אולי זה עומס אימונים, אולי הוירוס ממנו סבל בתחילת העונה ואפילו מדברים על עודף מוטיבציה שפגע בשחקן.

        "עודף מוטיבציה? עייפות? זה ולא זה", עונה החלוץ. "עברתי תקופה לא פשוטה. אני שלושה חודשים כאן בלי המשפחה וזה לא פשוט. השבוע אשתי והילד הגיעו יחד עם אבא שלי והחיוך חזר לי לפנים. כשקבעת איתי את הראיון בחג, בדיוק הייתי בחיפה ואספתי את הדברים מהדירה הקודמת. אני עדיין בתוך המעבר לירושלים ועכשיו זה הסתיים. התעסקתי כאן בלהתארגן, לחפש דירה, למצוא את עצמי בירושלים וזה פגע בי. עכשיו כולם יראו את ז'רקו קוראץ' האמיתי, אני בטוח שאוהדי בית"ר ילמדו ממשחק למשחק לאהוב אותי יותר".

        אתה מודע לביקורת על המהירות שלך?

        "אם הייתי מהיר מאוד הייתי במנצ'סטר יונייטד. אני חזק, 1.90 מטר, תן לי מהירות ואני מסודר בחיים. יש לי מהירות נורמלית ואני בטוח שיחד עם תומר סוויסה וסאני עמנואל שהצטרפו עכשיו יהיה יהיה לי קל יותר. אנחנו לומדים אחד את השני, אנחנו בסך הכול קבוצה חדשה והחיבור יהיה טוב יותר ממשחק למשחק. הגעתי למועדון שרציתי ואני מבטיח לכולם שלא אוותר על ההזדמנות הזו".

        לא הפעם הראשונה שאתה אומר שזה המועדון שרצית להגיע אליו.

        "אני אספר לך את הסיפור. כשהסוכן שלי שלומי (בן עזרא - א.ס) אמר לי שיש אפשרות להגיע לבית"ר אמרתי לו שזה המועדון שאני רוצה לשחק בו. זה התחיל עוד לפני כן. בעונה שעברה שיחקתי עם הפועל חיפה נגד בית"ר במושבה. אמרו לנו שבגלל בעיות באיצטדיון בירושלים הם ישחקו במושבה במרכז אז הייתי בטוח שלא יבוא הרבה קהל. אמרתי את זה לדריו פרננדס והוא צחק עליי. הוא אמר לי 'חכה, תגיע למגרש ותבין'.

        "כשהגענו, עשו לדריו טקס פרידה וראיתי כמה אהבה וכמה כבוד הוא קיבל ואמרתי לו שאני רוצה להיות חלק מזה. הוא אמר לי 'ז'רקו, ברגע שתהיה לך הזדמנות בישראל תלך אך ורק לבית"ר ירושלים. אולי אין שם את התנאים של מכבי תל אביב ומכבי חיפה, אבל מה שתחווה שם בלב לא תחווה בשום מקום. בסיבוב השני של העונה בית"ר באו לחיפה עם 5,000 אוהדים, הייתי טוב והבקעתי וכבר אחרי המשחק התחילו דיבורים על העונה הבאה. דריו שוב בא ואמר לי: 'אתה זוכר? ברגע שתהיה הזדמנות תלך לשם'".

        דידייה דרוגבה שחקן צ'לסי (רויטרס)
        מודל לחיקוי. דרוגבה (צילום: רויטרס)

        קוראץ אוהב לנתח חלוצים מהעולם. יש לו הרבה מה להגיד ולהסביר את הפסיכולוגיה שמאחורי המשחק של כל אחד ואחד. בנוגע לשחקן אחד, אסור לדבר איתו.

        "אני מעריץ את דידייה דרוגבה. הוא כמוני, חייל על המגרש. אני מוכן להתאבד על הדשא בשביל האוהדים שלי. זה התפקיד שלך כשחקן ובמיוחד בתפקיד שלי. הוא לא הכי מוכשר בתפקיד, אבל יורק דם בשביל הקהל, המועדון וההצלחה וככה צריך להיות. כשייכנס הגול הראשון כמו שצריך, יראו את קוראץ' האמיתי. עכשיו כשהמשפחה שלי איתי, נכנסתי לדירה ואני מרגיש טוב אוהדי בית"ר יקבלו את ז'רקו. אני מאמין שזה יקרה כבר ביום ראשון נגד אשדוד".

        שוב משחק במושבה, הפעם עם אוהדי בית"ר מאחוריך.

        "כן. אני מחכה למשחק הזה. אני בטוח שיהיו הרבה מאוד אוהדים ויש לי הרגשה טובה לקראת המשחק הזה. תהיה אווירה מטורפת ואני בטוח שזה יוציא ממני ומכולם יותר. אנחנו באים מוכנים ודרוכים. במשחקים נגד מכבי חיפה ועכו הייתי עם מחלה והיה לי קשה מאוד. הפגרה גרמה לי להחלים, הסתדרתי לוגיסטית ואני מוכן. מגיע ביום ראשון כמו חייל שמוכן לקרב".

        אגב, אחרי הגול בפנדל נגד באר שבע רצת לכיוון היציע ופלטת כמה מילים במונטנגרית. מה אמרת?

        "לא יודע איך לתרגם את זה, זאת קריאת קרב של חייל. קריאה של חייל לצוות שלו שהם השחקנים והקהל שיקבלו כוח, יתאחדו ויתעוררו להמשך הקרב. אין מה לעשות, כולנו חיילים של בית"ר ירושלים והמטרה שלנו לנצח איתה את המלחמה בכל שבוע".

        אליניב ברדה, שחקן הפועל באר שבע (ברני ארדוב)
        הכי טוב בארץ. ברדה (צילום: ברני ארדוב)

        ראית את נבחרת ישראל נגד קפריסין ואנדורה. איך אתה מעריך את הסיכויים לקראת בוסניה?

        "בוסניה נבחרת טובה יותר מישראל, אין ספק. בטורניר אחד ישראל יכולה לשנות את זה. אמנם מקצועית הפערים לטובת בוסניה גדולים. יש לה שחקנים שאין לישראל: דז'קו, איבישביץ' ופיאניץ' הם שחקנים מהרמה הגבוהה ביותר באירופה. חשוב לזכור שהם משחקים בכל שבוע מול 50 אלף צופים ובכלל מדובר בנבחרת טובה מאוד במשחקי חוץ עם הרבה מאוד אופי. הם יבואו מאוד דרוכים ומוכנים לסמי עופר וזה יהיה מבחן גדול לישראל. בלגיה מעל כולם, בוסניה לדעתי בכל מקרה תסיים שנייה וישראל יכולה לעבור את ווילס שהיא די בינונית ותלויה בעיקר בגארת' בייל. אני מאוד רוצה שישראל תעלה, אני חלק מהמקום ורוצה אותה ביורו. גם לקריירה זה אף פעם לא מזיק".

        מי השחקן הישראלי הטוב ביותר עבורך?

        "אליניב ברדה הוא השחקן הישראלי מספר אחת. דמארי מצוין ויש עוד שחקנים טובים, אבל עבורי ברדה חייב להיות בהרכב, אפילו יחד עם דמארי. הוא לא שחקן 9 קלאסי, הוא משלים את ה-9. ראיתי מה הוא עשה בשנה שעברה עבור גליינור פלט, הוא כבש 10 שערים רק בגלל העבודה של ברדה, ההגנה שהלכה איתו וההשפעה שלו. הוא השחקן הכי משפיע על קבוצה בישראל".

        את המהומות בין סרביה לאלבניה ראית?

        "לא הפתיע אותי. את מי שאישר את המשחק זה צריך להפתיע. תבין, זה כמו ישראל נגד הפלסטינאים, זה משהו שרק מי שמכיר את השטח והאיזור מבין. מהדבר הכי קטן יכולה להיות שם מלחמת עולם וכך החלה מלחמת העולם השנייה. חבל, אסור שפוליטיקה תיכנס ככה לכדורגל, זה הדבר הכי גרוע שיש. צריכים לדאוג מראש להימנע מהדברים האלה בכל מחיר".

        שחקן בית"ר ירושלים זרקו קוראץ' עם משפחתו (נועם מושקוביץ)
        מרגיש חלק. ז'רקו קוראץ' (צילום: נועם מושקוביץ)