יואב כץ התעסק לא מעט לפני תחילת העונה ב"תחזיקו אותי". בעלי הפועל חיפה איים בפני מי שמוכל לשמוע שאם לא יתפסו אותו, הוא יעזוב על רקע הבעיות מול העירייה בנוגע לאצטדיון סמי עופר, למגרשי האימונים ולתמיכה באופן כללי במועדון. המאמן הטרי ראובן עטר שמע על הבעיות והחליט לעשות מעשה. הוא הרים טלפון לגורמים בעירייה ויזם פגישת חירום בסיומה אמנם שום דבר לא נסגר, אבל הרוחות נרגעו בצורה דרסטית. המהלך הזה של עטר זכה לעוקצנות מצד גורמים בעירייה שהגיבו שהם התביישו לראות אגדת ספורט מהלכת מתעסקת בענייני ביוב ומים. אלא שבמועדון ראו בזה דבר אחר - חזרה של עטר לעקרונות שהנחו אותו במכבי נתניה. וקצת פחות עבדו לו במכבי חיפה.
"ראובן טיפל גם בנושאים מול העירייה וזה הראה לכולם שהוא חזר לדרך שבה הוא שולט בכל מה שנעשה במועדון והוא למעשה זה שמנהל אותו", מסביר גורם המקורב כבר שנים רבות להפועל חיפה. "במכבי חיפה זה הכשיל אותו, אבל במכבי נתניה זה הצליח לו ואולי בקבוצות בסדר גודל כזה כמו נתניה והפועל חיפה זה מה שצריך. מאמן שהוא השליט והוא זה שקובע בכל". למעשה, הסיטואציה בנתניה, שהתנהלה אז ללא בעלים בפועל, דרשה התערבות בוס דומיננטי. במקום בו המאמן נדרש להיות מאמן, עטר הצליח פחות. מה קורה בינתיים בהפועל חיפה? ראובן מתנהג כמו ראובן, אבל הקבוצה לא ממש מתרוממת.
הפועל חיפה - מכבי נתניה: יוסי מזרחי זועם על שחקניו
בשבת, עטר יפגוש בפעם הראשונה את נתניה כיריבה מאז אימן את בית"ר ירושלים בעונת 2008/9. נתניה היא כמובן הקבוצה איתה הוא מזוהה יותר מכל כמאמן והמקום בו הצליח לבנות לו מוניטין בתחום האימון. עטר תמיד יהיה חלק מההיסטוריה של נתניה ובעתות משבר השם שלו תמיד יקושר למועדון. לפיכך, מעבר לפיקנטריה וההתרגשות ולמרות שמדובר רק במחזור הרביעי, המפגש אמור להשפיע על המשך העונה. שתי הקבוצות, הנוכחית והאקסית של האיש והתלתלים, נמצאות בירכתי הטבלה עם נקודה אחת משלושה משחקים. המפגש הישיר ביניהן באצטדיון בעכו יכול להכניס לפחות אחת מהן לסחרור. בשתי הקבוצות עסקו בשבועות האחרונים בפרשיות הזויות על ומחוץ ולמגרש. בעוד בנתניה יצאו יוסי מזרחי ועוזרו שי הולצמן נגד השחקנים, עטר הצליח לשמור על קו מסוים של שפיות.
מבט מבחוץ לעבר הפועל חיפה בשלטון עטר יכול לגרום למחשבה לפיה הקבוצה רוויה בבעיות ועל סף התפרקות, אלא שמבט מבפנים מגלה תמונה מעט שונה. בלגן בשלל נושאים, אך סדר מופתי על המגרש עצמו. לצד לא מעט פרשיות הזויות, ישנה אווירה טובה באימונים וסוג של יראת כבוד כלפי הקואץ': "נכון שיש הרבה בלגן מסביב לקבוצה, פרשות אושרי רואש ומינדאוגאס קאלונאס ודברים אחרים, אבל בכל הנוגע לאימונים עצמם הכול מתנהל בסדר מופתי", טוען שחקן בקבוצה. "אצל ראובן אנשים לא מתעסקים יותר מדי כי הם יודעים שבלגן יכול להביא למצב שהשחקן יישרף בצורה סופית וגם מהעובדה שהרבה שחקנים כאן מעריכים את עטר".
ההערכה בשילוב יראת הכבוד הזו התבטאה לא מעט פעמים לפני תחילת העונה. כך למשל הגיע אור אוסטווינד באחד מהאימונים והודיע שהוא לא מתאמן בשל העובדה שכץ עדיין לא חתם על חוזהו. עטר שמע את הדברים, אבל ביקש מהקשר להתאמן בצד וזה באופן מיידי הסכים. כך היה גם עם עאהד עזאם שהודיע שהוא מחרים את האימונים על רקע בעיות כספיות מול כץ. אלא שעטר ביקש ממנו שלא להחרים את האימונים והשחקן מיד הסכים. "רק בשביל ראובן", כמו שהוא טען בפני חבריו.
במקביל להתערבות בעניינים סמי ניהוליים שמסביב לפן המקצועי וכן הקשר הישיר מול השחקנים, כפי שעשה בנתניה, נראה שבהפועל חיפה עטר חרג ממנהגו בכל הנוגע לבחירת השחקנים בבניית הקבוצה, בנתניה וגם במכבי חיפה עטר בחר בזרים מוכרים ובשחקנים צעירים עם פוטנציאל או מבוגרים שהוכיחו את עצמם, השנה בנה קבוצה משחקנים שחובת ההוכחה עליהם ובגדול. ישראלים לא מוכחים או כאלה שבאו אחרי עונה רעה (סטיבן כהן, מהראן אבו ריא, גל כהן) וזרים שאף אחד לא באמת מכיר בארץ ולא בדיוק ברור איזו חבילה הם מביאים איתם (קאלונאס). השינוי בא לידי ביטוי למשל במקרה קובי דג'אני. הקשר הגיע לנתניה לאחר שעלה ליגה עם הפועל אשקלון ועשה קפיצת מדרגה תחת עטר. עכשיו, כשהשניים חוזרים לשתף פעולה, דג'אני מגיע אחרי עונה איומה בה מיעט לשחק בבאר שבע.
עטר עשה מהפכה מקצועית, ויתר על שחקני בית וסמלים שמזוהים עם המועדון והלך על קו שחדש גם לו עצמו. ייתכן שעטר מיהר לוותר על חלק מהשחקנים לפני שהיו לו מחליפים ראויים. ובעצם בניית הקבוצה סביב זרים, הפועל חיפה לא שונה משאר קבוצות הדרג השני בליגה שרובן עשו זאת מאילוצים כלכליים. רק שבמהרה מצא עצמו עטר בבעיה. כשהקפטן שלו דרש לעזוב והזר הבכיר שלו התחיל לעשות שטויות מחוץ למגרש (ולקאלונאס היסטוריה של בילויים ועימותים עם מאמנים בקבוצות בהן שיחק בעבר), עטר מצא את עצמו בלי שחקן שמנהל את ההצגה. לעמדה הזו הוא הביא את הברומטר האהוב עליו, דג'אני. והחזיר את רואש.
במקביל עטר מתעקש בשלב זה על התקפה, ויתר על דריו פרננדס כדי להביא את אוסי מאוולי, לא עמד על הרגליים האחוריות במקרה שחרור עזאם ונשאר עם חולייה אחורית בעייתית מאוד כשהקפטן רואש לא באמת נספר ברוטציה. נתניה שלו הייתה קבוצה סופר מאוזנת, אבל בהפועל חיפה מסתמנת עד כה בעיה קשה בחלק האחורי. "יש לנו התקפה טובה, אבל ההגנה נראית רע מאוד", אמר שחקן בקבוצה השבוע. "צריך עוד איזון ואולי דג'אני יצליח להכניס את האיזון הזה".
עם כל הבעיות המקצועיות ונקודות אור, יגיע עטר למגרש בעכו לפגוש חלק מחבריו הטובים במועדון מהשרון. זה יהיה דרבי הבעייתיות. משחק שיגדיר לא מעט את העונה של שתיהן. עבור עטר, כל דבר מלבד ניצחון יעמיק את הבעיות ויסתיר את הדברים הטובים. "ראובן יודע שזו סוג של נקודת ציון בעונה הזו", מסביר אותו מקורב למועדון. "הפסד, ושוב ניקלע לעונה של דשדוש והוא באופן אישי לא ייצא מהמעמד הפגוע של השנתיים האחרונות. ניצחון וחיבור של השחקנים יכול להוביל לעונה מפתיעה כזו שתחזיר אותו שוב למעמד של מאמן מצליח. כמו בתקופה בנתניה". ובכלל יש משהו מאוד אירוני במפגש הזה בין שני מועדונים שעטר עבורם הוא בעיה ופתרון בעת ובעונה אחת.
