בדרך לאנדזון: סיכום המחזור ב-NFL

למעקב בטוויטר אחרי עידן ויניצקי

"אני מבין למה לברון אוהד את הקאובויס. אתה חייב להיות בעד קבוצה מסוימת. אני מקווה שנוכל להחזיר אותו 'אלינו', לבראונס". בריאן הוייר נולד בלייקווד, אוהיו, באוקטובר 1985. 45 דקות נסיעה ועשרה חודשים קודם משם, נולד בסביבה כוכב ספורט קצת יותר גדול מהוייר. באופן סמלי, שניהם חזרו "הביתה" לאחרונה, הוייר הגיע לפני שנה מאריזונה אחרי שהיה במשך שלוש עונות גם מחליפו של טום בריידי בפטריוטס ולברון שב מארבע שנים במיאמי. עכשיו, הקוורטרבק של הבראונס מנסה לפתות את הסופרסטאר של הקאבלירס להשלים את הקאמבק לאוהיו.

כשהשניים היו בבית הספר, ב-1995, הבראונס נטשו לפתע ועברו לבולטימור. הקבוצה החדשה הוקמה בעיר רק ארבע שנים לאחר מכן ובינתיים, קינג ג'יימס הפך להיות אוהד של דאלאס. בבוקר יום ראשון החולף הוא כתב בטוויטר: "אין כמו בבית! עכשיו, קדימה בראונס! שיהיה בהצלחה היום. וקדימה קאובויס". אחרי המשחקים, לברון כבר חזר למקורות ופרסם באינסטגרם תמונה שלו עם חולצה של דאלאס, כך שלהוייר יש עוד לא מעט עבודה, אבל כמו שהבראונס נראים העונה, הוא בהחלט בדרך הנכונה.

קליבלנד הייתה פנטסטית ביום ראשון מול פיטסבורג. היא נכנסה למשחק עם מאזן 18:1 עלוב ביותר מול ביג בן רות'לסברגר לאורך הקריירה שלו בליגה, אבל יצאה מההתמודדות ה-20 עם ניצחון 10:31 ענק, שהעלה אותה למאזן חיובי. הסטילרס עוד הובילו 0:3 בסיום הרבע הראשון, אבל הבראונס ענו עם 31 נקודות ללא מענה, שסגרו את המשחק במהרה. הוייר שוב הנהיג התקפה יציבה ולמרות שהסתפק בשמונה מסירות מדויקות כל המשחק, אחת מהן הייתה לטאצ'דאון מפתח, 51 יארד לג'ורדן קמרון. בן טייט, שהגיע הקיץ מיוסטון, רשם שני טאצ'דאונים ראשונים בקבוצתו החדשה וקליבלנד סופסוף סיימה משחק בלי לתת התקף לב לאוהדים שלה.

במחזור הראשון, הבראונס עשו קאמבק גדול בפיטסבורג והפסידו בשנייה האחרונה. במחזור הבא הם ניצחו את ניו אורלינס ברגע האחרון ואז הפסידו לבולטימור, שוב מבעיטת ניצחון עם הבאזר. אחר כך הגיע שבוע החופש ואז הקאמבק הגדול בתולדות המועדון ובתולדות קבוצת חוץ כלשהי בליגה, ממינוס 25 נקודות לניצחון בטנסי. הפעם, הכול הלך הרבה יותר חלק ובמהלך השידור, הצוות באולפן אפילו תהה: "מעניין אם הבראונס יודעים מה לעשות עם יתרון כזה גדול?". הם יודעים.

בבית הקשה עד מאוד בו היא משחקת, קליבלנד היא הפתעה נעימה. לא בטוח שהיא מסוגלת להיאבק כל הדרך מול העוצמות של סינסינטי, בולטימור או פיטסבורג, כולן הרבה יותר מנוסות וגם טובות על הנייר, אבל היא בהחלט מנסה. מצד שני, עוד מוקדם מאוד לחגוג. את העונה שעברה, למי ששכח, פתחה קליבלנד תחת רוב צ'נדזינסקי בדיוק עם אותו מאזן בו היא מחזיקה כעת, 2:3, כולל שלושה ניצחונות רצופים. אבל הוייר קרע את הרצועה, גמר את העונה וקליבלנד הוסיפה רק ניצחון אחד למאזנה וסיימה את העונה עם שבעה הפסדים רצופים. צ'נדזינסקי פוטר ואיתו גם ה-GM מייק לומבארדי. מייק פטין וריי פארמר נכנסו לנעליים שלהם ובינתיים עושים עבודה נהדרת.

עם הבחירה השנייה שלהם בדראפט, הבראונס בחרו בג'וני מאנזיל. ההייפ חצה גבולות, אבל בינתיים מר פוטבול לא מקבל צ'אנס, כי לא צריך ואף אחד לא מתרגש מזה. לברון כאמור חזר לעיר, וגם זה איים להסיט את תשומת הלב מקבוצת הפוטבול (ואולי עוד יעשה זאת), אבל אחרי חודש וחצי של עונה, אפשר לומר שמשהו טוב כנראה קורה בקליבלנד. בזמן שמאנזיל חותם על חוזי פרסום ענקיים, הוייר ממשיך לעבוד בשקט ולהבטיח לעצמו את משרת הקוורטרבק הראשון. בקיץ הוא סגר עסקה עם רשת מזללות בשם "מיסטר הירו", שמחזיקה 95 סניפים, כולם באוהיו. עכשיו, הרשת חוגגת את ההצלחה שלו ופתאום, השחקן, שחגג אחרי המשחק מול הסטילרס יום הולדת 29 ושבשלב מסוים אי אפשר היה למצוא את החולצה שלו למכירה באתר הבראונס, יתרום השבוע שעה וחצי מזמנו לחתימות למעריצים. בריאן פוטבול, כבר אמרנו?

כמובן שלא הכול יכול להיות מושלם בקליבלנד. בכל זאת, קליבלנד. הסנטר אלכס מאק והאנד ההגנתי ארמונטי בריאנט נפצעו שניהם והעונה שלהם נגמרה. הפציעה של מאק נראית משמעותית יותר על הנייר, שכן הקבוצה השתמשה באותם חמישה שחקנים בקו ההתקפה שלה בכל סנאפ העונה עד לאותו רגע. אבל אחרי שקליבלנד ניצחה, לראשונה מאז 2003 (!) יריבה מתוך הבית שלה ב-20 נקודות הפרש לפחות ורגע לפני שהיא פוגשת בזו אחר זו את ג'קסונוויל, אוקלנד וטמפה ביי, עם צ'אנס אדיר לעלות ל-2:6, אפשר לשמוע קולות אופטימיים באוהיו. ואם הבראונס יפשלו? מזל שדיוויד בלאט בסביבה.

אף אחד לא ממש בנה על מינסוטה, שתיאבק העונה באריות ה-NFC צפון, שיקגו, דטרויט וגרין ביי. מצד שני, כנראה שגם בסיוטים הגדולים שלהם לא ראו אוהדי הווייקינגס את הקבוצה שלהם מגיעה למצבה הנוכחי. שתי התבוסות האחרונות, מול היריבות השנואות גרין ביי ודטרויט, הורידו את מינסוטה מהר מאולימפוס טדי ברידג'ווטר הרגעי שהיא טיפסה עליו והמצב נראה לא טוב.

מייק זימר הגיע בפגרה בתור המושיע לעמדת המאמן, לאחר שעשה עבודה כבירה כמתאם ההגנה בסינסינטי. אלא שאחרי ה-17:3 מול הליונס, גם לו נמאס: "אנחנו לא ממושמעים. תסמכו עליי. אנחנו נהפוך לממושמעים", הוא התפוצץ בראיון לאחר המשחק, "חלק מהדברים שאנחנו עושים הובילו למשחק לא ממושמע מצידנו וחייבים לשנות את זה. נאלצתי לקנוס המון שחקנים השבוע, משלל סיבות שונות. איחורים לפגישות, פספוס של פגישות, מה שלא יהיה. אני לא אתן לדברים האלה להחליק והקנסות יגיעו למקסימום מעכשיו. נמאס לי מזה. הייתי בהמון קבוצות ואני מתעצבן מזה שאנחנו לא נלחמים. זה מה שקבוצות טובות עושות ואנחנו לא עושים את זה. כשהולך לנו, אנחנו די טובים וכשלא הולך, אנחנו לא מנסים אפילו".

בפגישת השחקנים של יום שני, זימר לא עצר והפולבק ג'רום פלטון סיפר שהמאמן הודיע לכולם שמי שלא יענה על הדרישות, פשוט לא ישחק יותר. בלי אדריאן פיטרסון, בלי מאט קאסל, כמעט בלי קורדרל פאטרסון, שהטענות לגביו הן שהוא לא ממש מכיר את ספר המהלכים של הקבוצה ולכן לא מקבל כדורים ועם ברידג'ווטר, שהודה השבוע ש"ההפסד לדטרויט פקח עבורי את העיניים בליגה הזו", נראה שהעונה של מינסוטה הולכת להיות לא נעימה במיוחד.

תחת קטגוריית "שער השדה" נכלול דווקא את החמצת שער השדה, שעוד עלולה לעלות ביוקר לסינסינטי. מייק נוג'נט, האמין לרוב, כבש את שלוש הבעיטות הראשונות שלו מול קרוליינה, אבל דווקא את האחרונה, מ-36 יארד בלבד, הוא שלח החוצה בשנייה האחרונה של ההארכה, מה שקבע תיקו ראשון בליגה מאז המחזור ה-12 של העונה שעברה, 37:37.

כמו שקורה בכל תיקו בליגה, בסיום המשחק קם לו הליצן התורן שלא מכיר את חוקי הליגה בה הוא משחק, כאשר הפעם זכה לכבוד התופס הרוקי של הפנת'רס, קלווין בנג'מין: "לא היה לי מושג שאפשר לסיים משחק בתיקו ב-NFL", אמר בנג'מין והצטרף לרשימה "מפוארת" ובעיקר מפוקפקת, שהולכת אחורה, ל-2008 בין היתר, אז דונובן מקנאב אמר דברים דומים כשחקן פילדלפיה בתום תיקו מול... סינסינטי כמובן. אז עכשיו גם בנג'מין מכיר באפשרות התיקו והוא, קרוליינה וגם הבנגאלס צריכים לקוות שהתוצאה הזו לא תיפגע בהם במאבקי הפלייאוף בהמשך. בעונה שעברה חשוב לזכור, התיקו דווקא עזר לפאקרס לשבור שוויון מול שיקגו.

ולסיום, אמרנו פאקרס, אמרנו ארון רוג'רס. ב-27 בנובמבר ימלאו בדיוק 20 שנה ל-"Clock Play", אותו תרגיל בלתי נשכח בו דן מרינו עבד על הג'טס של פיט קרול וחצי דקה לסיום, בפיגור שלוש נקודות, סימן כאילו הוא עומד לעשות ספייק ולעצור את השעון, רק בשביל לתפוס את הגנת הסילונים חולמנית ולמצוא בפינת האנדזון את מארק אינגרם לטאצ'דאון הניצחון הדרמטי. ביום ראשון רוג'רס הראה שהוא למד משהו ומכל המקומות בעולם, עשה זאת דווקא בעיר של מרינו, מיאמי.

11 שניות לסיום, ללא פסקי זמן ואחרי שהוביל דרייב מופתי בתוך שתי הדקות האחרונות של המשחק, רוג'רס קיבל את הכדור בדאון שני ושישה יארד, על קו ה-16 של הדולפינס. הוא סימן לספייק וממש כמו מרינו בזמנו, צעק "Clock! Clock!" כדי לבלבל את ההגנה, אבל פתאום מסר ימינה לדוונטה אדאמס, שהצליח להשיג דאון ראשון וגם לצאת מתחומי המגרש ולעצור את השעון. במהלך הבא, שלוש שניות לבאזר, רוג'רס מצא את אנדרו קווארלס באנדזון וקבע 24:27 גדול לאורזים בפלורידה. זו הייתה ההופעה ה-100 של רוג'רס בליגה ואיזו דרך הוא מצא כדי לחגוג את האירוע.

* חמשת הטאצ'דאונים שהשיג ג'ו פלאקו ב-16:03 הדקות הראשונות מול טמפה ביי היו המהירים ביותר בליג מאז האיחוד עם ה-AFL.

* טמפה ביי ירדה למחצית באותו משחק בפיגור 38 נקודות, הגבוה אי פעם עבור קבוצה ביתית אחרי שני רבעים.

* ג'וליוס תומאס חבר לקלווין ג'ונסון בתור שני השחקנים היחידים בהיסטוריה עם תשעה טאצ'דאונים בחמשת המשחקים הראשונים של עונה כלשהי.

* התיקו בין סינסי לקרוליינה היה הגבוה שנרשם עד כה (74 נקודות משותפות).

* לראשונה מאז סיום עונת 2009, הקאובויס עם ארבעה ניצחונות יותר ממאזן חצוי.

* אם דמרקו מארי היה קבוצה בפני עצמו, הוא היה מדורג רביעי בליגה ביארדים בריצה העונה (יש לו 785 אחרי שישה משחקים). אחת מהקבוצות שלפניו היא דאלאס...