פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סמי אוטומטי: עומר דמארי סקורר, המניות של שכטר עלו

        נבחרת ישראל עשתה את מה שהיא צריכה לעשות, עומר דמארי עשה את מה שהוא נולד לעשות, ובנובמבר בוסניה מגיעה לחיפה לסקנדל או פסטיבל. אורן יוסיפוביץ על הניצחון באנדורה, ועל המניות העולות (כן, כן) של איתי שכטר

        טל בן חיים שחקן נבחרת ישראל מול נבחרת אנדורה (רויטרס)
        כמו לשחק על לבד של שולחן סנוקר. המגרש באנדורה (צילום: רויטרס)

        ?מגרש זבל?.

        כך הגדיר את שטיח הזפת הסינתטי אחד משחקני הנבחרת, הלילה באנדורה, בסיום המשחק. זה נראה כמו הירוקת שיש בתעלות של אירופה בחורף. כמו לגו, כמו לבד של שולחן סנוקר - כזה שנשפכו עליו יותר מדי בירות ושמן של צ?יפס. זה היה כאילו 22 שחקנים רצים אצלך בסלון, והתעצלו להזיז את השולחן והספות קודם. רק היה חסר שבדקה ה-67 איזה בחור יחנה את הטנדר שלו ליד עיגול האמצע, יצפצף פעמיים עם האזעקה ויעלה הביתה לישון. זה כנראה אחד המקומות הכי קשים בעולם למשחק כדורגל, אבל העובדה היא שמקצוענים מנצחים שם.

        נכון, מדי פעם יש פנצ?ר - תשאלו את פינלנד וארמניה - אבל מאז 2004 אנדורה לא ניצחה שם ומאז 2007 גם תיקו לא השיגה. כי מקצוענים מנצחים שם. ובניגוד לשחקני אנדורה, החבר?ה מישראל הם מקצוענים. העבודה שלהם היא לשחק כדורגל. והם עשו את העבודה שלהם. כן, אפילו שזה רק ניצחון על אנדורה.

        אלי גוטמן, לא חשבנו אחרת, היה באובר היסטריה והתייחס ליריבה כאילו היא בלגיה מחוזקת. לאחר האימון המסכם, שלשום, היא ניסה להתפלח לאימון האנדורי. את הקמפיין הוא פתח טוב מבחינת כדורגל, אבל בהתפלחויות הוא כנראה פחות טוב, כי נתפס על ידי המקומיים והוזז. אבל זה התפקיד של מאמן הרי, לגרום לשחקנים שלך להישאר עם הרגליים על הקרקע הסינתטית. כי באמת שהפערים הצטצמצו, זו כבר לא קלישאה, תשאלו את נבחרת הולנד שהפסידה לאיסלנד או את איטליה, שניצחה רק 0:1 במלטה - וואו, מה היה קורה לגוטמן אם היה מנצח רק 0:1 במלטה. אבל באנדורה צריך לנצח, וישראל ניצחה. ואם ניר ביטון לא היה נתקע באידלפונס לימה בתור לקופה בסופר - היי, אני עמדתי כאן קודם! - זה היה נגמר חלק.

        שלושער לעומר דמארי, 1:4 לישראל על אנדורה

        הציונים: ערן זהבי ממשיך לאכזב, דמארי שוב כיכב

        שחקן נבחרת ישראל, עומר דמארי (GettyImages)
        מלך השערים הזמני של המפעל. דמארי (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        שחקן שכולנו אוהבים

        עומר דמארי כל כך גולר, שאתמול כבש את הראשון מבלי שניסה לכוון לשער בכלל. הוא הוכיח מיקום נהדר בשני וקלאס בשלישי, ושוב סיפק תצוגת תכלית. לפי ?מיסטר צ?יפ?, אושיית סטטיסטיקה, דמארי הוא הישראלי השני שכובש שלושער במוקדמות היורו, אחרי יוסי בניון. אבל העבר פחות חשוב כאן, חשובים ההווה והעתיד. דמארי הוכיח שהוא מסוגל לתרגם כושר של קבוצה לתפוקה של נבחרת, ואחרי 10 שערים ב-10 משחקים בכל המסגרות, גוטמן כבר מצא באנקר בקמפיין הזה - הוא גם מלך השערים הזמני של המפעל, בצוותא עם סיגורסון ולבנדובסקי. דמארי עובד בתיאום נהדר עם הרביעייה שמסתמנת כקבועה בקמפיין (טב?ח, זהבי, נאתכו, ורמוט), ויהיה קשה עד בלתי אפשרי להזיז את חלוץ אוסטריה וינה מהמשבצת שלו. כמו נבחרתו, המבחן של דמארי יהיה להרשית מול המדורגות 1, 2 ו-4 בבית הזה, המבחן שלו יהיה להיות שם גם כשזה הכי חשוב. מה אתם יודעים, המבחן ייערך בעוד כחודש.

        תומר חמד שחקן נבחרת ישראל (למטה) עם איתי שכטר, טל בן חיים (רויטרס)
        נלחם בעליהום עליו, ובהצלחה. שכטר (צילום: רויטרס)

        שחקן שגוטמן אוהב

        הנה קביעה לא פופולרית, לפי סקרי דעת קהל מומצאים שנערכו אמש - המניות של איתי שכטר, שהיו גבוהות מאוד גם כך בבורסה הגוטמנית, רק עלו אמש. כן, זו רק אנדורה, אבל שכטר אחראי לשני השערים האחרונים של הנבחרת, ואם גוטמן האמין בו ?על עיוור?, הבוקר הוא מאמין יותר. שכטר נכנס לתוך קונצנזוס שכולו עליהום בגלל יכולת כיבושים דלה מצדו מאז שעזב את ישראל. העליהום הזה לא יעבור בקלות, לא כאן. הוא יעבור רק אחרי ששכטר יכבוש, והרבה. בקבוצה ובנבחרת. כי ?שכטר לא משחק הרבה בקבוצה? זה אסון, למרות ששיחק את אותה הכמות ששיחק ניר ביטון, שדחק מקישור הנבחרת שחקנים מצוינים כמו שרן ייני, גל אלברמן, מהראן ראדי, בירם כיאל, וכו?. והנה, ביטון פותח זה בסדר, אבל שכטר מחליף זה לא בסדר. וזה לא שבתפקיד של ביטון יש דילול בכוח האדם. למזלו של שכטר, העליהום הזה לא כולל את גוטמן, שמתעקש לראות את הדברים האחרים ששכטר בכל זאת עושה - והוא עושה. עד בוסניה יש לשכטר עוד כמה משחקים להילחם בעליהום. לא שזה משנה.

        אוהדי נבחרת ישראל (יוסי ציפקיס)
        תחזרו.. אוהדי הנבחרת (צילום: יוסי ציפקיס)

        נבחרת שכולנו אוהבים?

        החבר?ה בכחול-לבן לא זוכרים ליותר מדי אהדה מהציבור הרחב. בקמפיין שלם, התקווה לרוב לא תופסת אפילו 30 אחוזים מהזמן, והפנצ?ר שמגיע בכל פעם שוב מוציא את כל האוויר. אבל נכון לעכשיו התקווה הרגעית עדיין תופסת. צוק איתן דחה את בלגיה למרץ, ויצר מצב ששני המשחקים הראשונים יתקיימו בחוץ מול המדורגות החלשות בבית. והנה, 6 מ-6 - ישראל המושלמת היחידה בבית - וביום בהיר וניצחון חלומי בסמי עופר אפשר לראות שבע נקודות הפרש על בוסניה. ומשחק חסר. חזירים שכמונו.

        אבל הדרך לחזירות עוד רחוקה. בוסניה פייבוריטית בישראל, פייבוריטית גדולה. דז?קו, איבישביץ?, פיאניץ? - אפשר לשתול בסמי עופר דשא סינתטי? שתי נקודות מתשע, הכול נכון, אבל זו עדיין לא אותה רמה. וכדי לנצח את בוסניה הנבחרת תצטרך יום מהסרטים. סוף סוף, יש את המתקן המתאים להקרנה של הסרט הזה. ואז, ב-16 בנובמבר, גם הווייב של הנבחרת בקמפיין הזה יגיע לנקודת הכרעה. הפסד, וזה שוב דנמרק ואוסטריה ויוון. ניצחון, ובלילה ההוא בסמי עופר נבחרת ישראל תקבל הרבה מאוד אוהדים בחזרה.

        דקל קינן שחקן מכבי חיפה מול ערן זהבי שחקן מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        קדימה, חוזרים לשגרה. מוכנים ליום שני? (צילום: ברני ארדוב)

        ליגה שכולנו אוהבים

        אבל לפני הקרנבל בסמי עופר יש קרנבל בבלומפילד. יום שני, התנגשות חזיתית - משומר וטואטחה מגיעים לבית של זהבי וטיבי. חסל סדר סלפיז באינסטגרם, אוטוטו קרב ענק. מעניין אם היריבות החלה כבר בטיסה חזרה מברצלונה.

        לעמוד הפייסבוק של אורן יוסיפוביץ
        למעקב בטוויטר
        לתגובות והערות: orenjos@walla.co.il