בעוד בורה סטאנקוביץ', מזכ"ל פיב"א, צוהל על כמה שהעולם הדביק את הפער מהאמריקאים, התמונה האמיתית התגלתה בכל משחק באליפות העולם שהסתיימה אמש: יציעים ריקים וחלום שהכזיב.
ממוצע הצופים למשחק היה עלוב - 6,414. רק משחק הגמר הצליח למלא אולם שלם. הפיתרון של סטאנקוביץ' הוא שינוי רדיקלי במבנה האליפות. השינוי העיקרי הוא הרחבת הטורניר מ-16 ל-24 קבוצות.
על פי סטאנקוביץ', במתכונת החדשה יהיו ארבעה בתים של שש קבוצות, וארבע הקבוצות הראשונות מכל בית תעלינה ישירות לרבע הגמר, בלי שלב בתים שני כפי שהיה באליפות האחרונה.
המכשול העיקרי הוא הסכמת היפנים, שמארגנים את האליפות הבאה ה-2006. אבל סטאנקוביץ' הבהיר שלכל היותר, תיושם שיטת הארגון הבאה החל מהאליפות שלאחר מכן.
הכישלון ועונשו
האמריקאים לא יסבלו מעונש - למעט אולי אות קין נצחי - על כישלונם באליפות העולם. מי שכן ישלם הוא הכדורסל האירופי בכללותו, שעקב כישלונו היחסי באליפות העולם יאבד מקום אחד בטורניר האולימפי ב-2004.
עקב הצלחותיהן של נבחרות יבשת אמריקה (למעט ארה"ב כמובן) ושל ניו זילנד, תקבלנה יבשות אמריקה ואוקיאניה מקום נוסף כל אחת. חלוקת המקומות תיראה כך:
יוון המארחת
נציגה אחת לאפריקה
נציגה אחת לאסיה
3 נציגות לאמריקה
4 לאירופה
2 לאוקיאניה
משמעות ההחלטה היא שנבחרת ישראל, לדוגמא, מתרחקת מהחלום האולימפי שכן על מנת להעפיל למשחקי אתונה 2004 תצטרך נבחרת להגיע לחצי גמר אליפות אירופה, שתיערך בקיץ הבא בשבדיה.