תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 57:25
סיימו את העונה: במקום ה-12 במזרח.
העונה הראשונה של הבנייה מחדש נראתה כמו עונה ראשונה של בנייה מחדש. קווין גארנט, פול פירס ודוק ריברס עזבו, רייג'ון רונדו נפצע ושיחק רק 30 משחקים בינוניים, אבל בסגל עוד נותרו לא מעט ותיקים עם חוזים ארוכים, זכר לקונטנדרית שלא מזמן הייתה בבוסטון. המאמן הדנדש והמבטיח בראד סטיבנס ניסה לשלב את הוותיקים האלה לצד הצעירים שבאמת מעניינים את הסלטיקס כרגע. פתיחת העונה עוד הייתה סבירה, אבל טריידים על ג'ורדן קרופורד המפתיע וקורטני לי וידאו שבוסטון תהיה נמושה. הקבוצה לא התפרקה ונשארה צמודה ברוב המשחקים, אבל התקשתה מאוד במאני טיים.
החולשה של הסלטיקס באה לידי ביטוי בעיקר בהתקפה. בשיטה של סטיבנס בכל התקפה יש מספר אופציות והשחקנים צריכים לדעת לקרוא את ההגנה ולהגיב בהתאם, אבל לא היו לו שחקנים שמסוגלים גם להחליט וגם לבצע. בוסטון דורגה במקום ה-28 בליגה ביעילות התקפית ובאחוזי שלשות ובמקום ה-29 באחוזי שדה. ג'ף גרין היה הקלע המוביל עם 16.9 נקודות למשחק, אבל אכזב כשעשה זאת באחוזים רעים ועם יותר איבודים מאסיסטים. שחקן הפנים ג'ארד סאלינג'ר נראה טוב לפרקים וחגג בריבאונד ההתקפה, אך בשורה התחתונה גם האחוזים שלו היו רעים מאוד. הרוקי קלי אוליניק הסתפק בניצוצות ובחודש אחרון מוצלח. ההפתעה הטובה הייתה אייברי ברדלי, שפרט להגנה נהדרת שיפר מאוד את הקליעה מבחוץ והפך לשחקן הטוב ביותר בבוסטון. וכן, זה אומר הכול על הקבוצה של שנה שעברה.
פותחים עונה ב-NBA: לכל כתבות מחממים את הפרקט
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: מרכוס סמארט (רוקי, בחירה שישית), ג'יימס יאנג (רוקי, בחירה 17), אוון טרנר (חופשי, מאינדיאנה), מרכוס תורנטון (בטרייד מברוקלין), טיילר זלר, דוויט פאוול ואריק מרפי (בטריידים מקליבלנד), וויל ביינום (בטרייד מדטרויט), רודני מקגרודר, כריסטיאן ווטפורד וטים פרייזר (חוזים לא מובטחים למחנה האימונים).
עזבו: כריס האמפריז (בסיין אנד טרייד לוושינגטון), ג'ארד ביילס (חופשי, למילווקי), קית' בוגאנס (בטרייד לקליבלנד), ג'ואל אנתוני (בטרייד לדטרויט), כריס ג'ונסון (חופשי, לפילדלפיה), כריס באב (ללא קבוצה).
דני איינג' ביצע בנייה מחדש שמבוססת על בחירות דראפט. הוא הגיע לקיץ עם יותר מדי חוזים מיותרים שהשאירו אותו ללא מקום מתחת לתקרת השכר, אך לא הפסיק לאגור בחירות. לאחר שהסכים לספוג את החוזה הגמור של מרכוס תורנטון וקיבל בתמורה בחירת סיבוב ראשון נוספת, הוא יכול להתהדר ב-10 בחירות סיבוב ראשון בין 2014 ל-2018 ועוד כמה בחירות סיבוב שני מעניינות, כולל השתיים של פילדלפיה בשנתיים הקרובות. איינג' הוכיח את עצמו בדראפט בעשור האחרון, כך שיש למה לצפות.
בבחירה השישית הקיץ איינג' הביא את מרכוס סמארט - פוינט גארד מסקרן במיוחד שבמחזור פחות עמוס כנראה היה נבחר גבוה יותר. סמארט הוא רכז גבוה וחזק שיודע לרוץ, להגיע לטבעת ולמסור תוך כדי חדירה, יש לו פוטנציאל להיות גארד הגנתי איכותי במיוחד, כזה שמסוגל לשמור על כמה עמדות ועשוי להיות אחד החוטפים הבכירים בליגה. הבעיה המרכזית שלו היא הקליעה מבחוץ. למרות אחוזים רעים הוא זורק הרבה מאוד שלשות, הוא יהיה חייב או לשפר את הקליעה או להפסיק לזרוק כל כך הרבה. בבחירה ה-17 איינג' הימר על ג'יימס יאנג. בעוד שסמארט יצטרך להצדיק את שם המשפחה שלו, יאנג כבר עשה זאת כשהיה השחקן השני הכי צעיר שנבחר בסיבוב הראשון. מדובר בשחקן כנף עם קליעה טובה והגנה רעה שכרגע לא נראה מלוטש מספיק בשביל ה-NBA, אבל בקבוצה בבנייה הוא אמור לקבל דקות.
הבחירה בסמארט הפכה את שאלת רונדו לעוד יותר שאלתית. איינג' לא סתם בחר בשחקן לאותה עמדה, הוא בחר בשחקן עם תכונות מאוד דומות לכוכב הקבוצה שלו. רונדו מסיים חוזה בקיץ ונראה שלשני הצדדים אין כוונה להמשיך את ההתקשרות, מה שאומר שאם בוסטון רוצה לקבל עליו תמורה היא תצטרך למצוא עבורו טרייד במהלך העונה. יכול להיות שאיינג' וסטיבנס רצו לאפשר לסמארט ללמוד קצת מרונדו, שחקן שהגיע ל-NBA עם נתוני פתיחה פחות מרשימים והפך לאחד הרכזים הטובים בעולם. הבעיה היא שבינתיים רונדו שבר את היד בתאונת מקלחת (היו שמועות שהופרכו על תאונת טרמפולינה, לא ברור מה מוציא אותו יותר גרוע). לעומת שנה שעברה, הפעם הוא אמור לחזור תוך מספר שבועות, בתקווה שלא יחליק על בננה בדרך לאולם.
בשוק החופשי, כאמור, לא הייתה לסלטיקס יותר מדי גמישות (בקיץ הבא ייגמרו כמה חוזים ויתפנה מקום מתחת לתקרה), אז הם הסתפקו בשחקן רוטציה אחד - אוון טרנר. אחרי התקופה הרעה באינדיאנה, טרנר מגיע לקבוצה שנראית הרבה יותר נכונה עבורו. הסגנון של סטיבנס מתאים לו ובוסטון זקוקה לעוד שחקן עם יכולת מסירה. בעקבות הפציעה של רונדו הוא מקבל דקות גם כפוינט גארד במשחקי ההכנה, כנראה בגלל שהוא עובר את תנאי הסף לרכז של בוסטון - קליעה גרועה מבחוץ. מהלך משמעותי נוסף של איינג' הקיץ היה החתמת ברדלי ל-4 שנים תמורת 32 מיליון דולר, אחרי העונה האחרונה ועם הקפיצה הצפויה בתקרת השכר החוזה הזה נראה די סביר. כשמוסיפים לשניהם את תורנטון, גרין ויאנג, רוטציית שחקני הכנף של הסלטיקס די עמוקה.
מה מי מו
חמישייה: רייג'ון רונדו, אייברי ברדלי, ג'ף גרין, ג'ארד סאלינג'ר, קלי אוליניק.
ספסל: פיל פרסלי, מרכוס סמארט, וויל ביינום, מרכוס תורנטון, אוון טרנר, ג'יימס יאנג, ג'רלד וואלאס, ברנדון באס, דוויט פאוול, טיילר זלר, ויטור פבראני.
מאמן: בראד סטיבנס (עונה שנייה)
מועמד לפריצה: אם בגזרת שחקני החוץ הרוטציה נראית לגיטימית, אצל שחקני הפנים הסיפור שונה. פרט לברנדון באס שלא נמצא בתוכניות לעתיד אין שם אף שחקן מוכח. השניים שינסו לשנות את המצב הם סאלינג'ר ואוליניק. הם צפויים לפתוח ביחד בחמישייה ומועמדים לפריצה כצמד שינסה להוכיח שהוא צמד העתיד של בוסטון, שהם יכולים לעבוד ביחד. בהתקפה לשניהם יש יכולת קליעה מבחוץ ומסירה, אך סאלינג'ר עדיף כשחקן פוסט וריבאונדר ואוליניק כשחקן שמשחק עם הפנים לסל, צולף שלשות וחודר. ההגנה יותר בעייתית, אף אחד מהם לא יגדל להיות עוגן הגנתי, אך השנה הם ינסו לחלק בינהם משימות ולהוכיח שהם מסוגלים לשרוד. הגיוני שבקיץ הבא בוסטון תחפש סנטר הגנתי, אבל סאלינג'ר ואוליניק ינסו לשכנע את סטיבנס שגם בעתיד הוא יוכל לתת להם דקות ביחד.
מועמד לדעיכה: האופציה הקלה היא ג'רלד וואלאס, אבל הוא לא מתפקד כבר שתי עונות והשנה רק יפסיק, כנראה, לקבל גם דקות. מעניין יותר המצב של ג'ף גרין. את העונה שעברה הוא התחיל עם ציפיות גבוהות מאוד שהתבררו כגדולות עליו, הוא לא בנוי להיות סקורר מוביל. השנה המצב שונה. כרגע הוא לא צפוי לאבד את המקום בחמישייה, אבל הנוכחות של טרנר והרצון להריץ את יאנג עשויים לנגוס לו בדקות. בסופו של דבר הוא יחזור לתפקיד שמתאים לו - מחליף איכותי בשתי עמדות הפורוורד.
אקס פקטור: קבוצה כמו בוסטון לא זקוקה להצלחה עכשווית אלא לגורמים שיאפשרו לה לדמיין עתיד מבטיח. השנה יהיו לסלטיקס שניים כאלה, שניתן לראות בהם אקס פקטורים של תהליך הבנייה. הראשון הוא סמארט, שינסה לשכנע שהוא פוינט גארד שניתן לבנות סביבו קבוצות מצליחות ולגרום לשחקנים חופשיים בקיץ לרצות להגיע לקבוצה שלו. השני הוא הטרייד על רונדו שכמעט בוודאות יגיע בסופו של דבר. זה הנכס המרכזי שנותר לאיינג', אם הוא יצליח להביא בתמורה צעיר מבטיח ו/או בחירת דראפט אטרקטיבית זה יכול להיות ההבדל בין עוד קבוצת צעירים לקבוצת העתיד.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: סמארט מגיע לטבעת ב-NBA באותה קלות כמו בקולג', השילוב שלו עם ברדלי בהגנה הופך לאימת המזרח. סאלינג'ר ואוליניק משתפרים ביחד ולחוד, טרנר משתלב נהדר, גם פיל פרסלי וטיילר זלר נראים כמו שחקני רוטציה לגיטימיים. איינג' משיג את בחירת הדראפט הגבוהה הנוספת בטרייד על רונדו. בוסטון נשארת רלוונטית במאבקי הפלייאוף עד לאפריל ושיטת הלוטרי החדשה מתגמלת אותה בבחירה גבוהה.
תסריט פסימי: סמארט מיידה שלשות בלי הפסקה וגורם לפלאש-בקים לאנטואן ווקר. השחקנים ממשיכים לא להבין את השיטה ההתקפית של סטיבנס, לראשונה פרשנים מתחילים לתהות אם המאמן מתאים ל-NBA. סאלינג'ר ואוליניק עושים דברים נחמדים בהתקפה אבל מאפשרים יותר מדי טיולים לטבעת. פחות ניצחונות אפילו מהעונה שעברה ושיטת הלוטרי החדשה מתגמלת קבוצות אחרות.
תחזית: בוסטון עדיין לא בנויה להיות ולא מנסה להיות קבוצה איכותית, אבל היא אמורה להיות טובה יותר מהעונה שעברה. טרנר ישתלב יפה, סמארט ייראה לפרקים כמו פוינט גארד איכותי, לצמד הגבוהים יהיו ימים יפים וחלק מהמשחקים הצמודים ילכו הפעם לכיוונם. 33-35 ניצחונות ואופטימיות זהירה שעשויה להפוך לזהירה פחות עם טרייד מוצלח על רונדו ובשורות טובות מהלוטרי.
