מחממים את הפרקט עונת 2014/15

דטרויט פיסטונס: האפור היום אפור מאוד

אחרי עונה רעה, עם החתמות בינוניות, ואחד גרג מונרו שלא רוצה להיות שם, סטן ואן גנדי צריך להיות קצת קוסם כדי להפוך את דטרויט להצלחה

  • דטרויט פיסטונס
שגיא רפאל
אולי השנה הוא סוף סוף ימצא את מקומו בפאזל. ג'וש סמית' (צילום: AP)

תקציר הפרקים הקודמים

מאזן בעונה שעברה: 53:29

סיימה את העונה: מקום 11 במזרח , לא הגיעו לפלייאוף

הקיץ הקודם היה הקיץ שאוהדי הפיסטונס ייחלו אליו, הקיץ שבו דטרויט תשתחרר מעול ההחתמות הרעות הקודמות של ג'ו דומארס, אלא שדומארס כיפר על זה בהחתמות רעות נוספות. אחרי כמה עונות רעות במיוחד, דטרויט אספה לעצמה שני שחקני פנים, וביחד עם שני שחקנים ותיקים זה היה אמור להזניק אותה לפלייאוף. אלא ששני הוותיקים שהגיעו הם ג'וש סמית' וברנדון ג'נינגס, שניים שכל קשר בינם ובין יעילות התקפית הוא מקרי בהחלט. כדי להגדיל חטא על פשע, סמית' ישב בדיוק על המשבצת של גרג מונרו. את הדקות שמתאימות למעמדו הוא קיבל, אבל רחוק מדי מהסל, אזור שבו היעילות שלו אפילו נמוכה מבדרך כלל. דטרויט נראתה רע מאוד, ההפך הגמור מקבוצה עם הפנים למעלה, ונקודת האור היחידה בקבוצה היא אנדרה דראמונד. מפלצת ריבאונדים, אתלט אדיר, וילד שעובד קשה.

הפיסטונס לא איימו בשום שלב על הפלייאוף, וגם פיטוריו של צ'יקס לא עזרו. כשכבר חשבו שהעונה לא יכולה להיגמר רע יותר, הגיעה הזכייה של קליבלנד בלוטרי הדראפט. זה דחק את דטרויט לבחירה התשיעית, ושלח את הבחירה שלה לשארלוט (ההגנה על הבחירה הייתה טופ 8). עוד לפני סוף העונה היה ברור שג'ו דומארס לא ימשיך. אגדת העבר מיצה את כל הקרדיט שקיבל על האליפות ב-2004, וההחתמות מהקיץ שעבר חתמו את גורלו.

פותחים עונה ב-NBA: לכל כתבות מחממים את הפרקט

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
החתמות רעות שהובילו להחתמות רעות נוספות. דומארס (צילום: AP)

אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

באו: ג'ודי מיקס (שחקן חופשי מהלייקרס), קארון באטלר (שחקן חופשי מאוקלהומה סיטי), די ג'י אוגוסטין (שחקן חופשי משיקגו), קארטייה מרטין (שחקן חופשי מאטלנטה), ארון גריי (שחקן חופשי מסקרמנטו), ספנסר דינווידי (רוקי, בחירת סיבוב שני), האשים תאביט (חופשי מאוקלהומה סיטי, חוזה לא מובטח)

עזבו: רודני סטאקי (חופשי, לאינדיאנה), צ'רלי וילנואבה (חופשי לדאלאס), צ'ונסי בילאפס (פרש), ג'וש הרלסון (שוחרר), פייטון סיבה (שוחרר לאורלנדו).

הדבר הראשון שדטרויט היו צריכים זה GM שיחליף את ג'ו דומארס. כדי להרוג שני ציפורים במכה אחת הם החתימו את סטן ואן גנדי כמאמן ראשי, והוא גם זה שיחליט את כל ההחלטות. ה-GM בפועל יהיה ג'ף באואר, אבל לואן גנדי יש שליטה מוחלטת על הקבוצה. חלק גדול מההחלטה להביא את ואן גנדי קשור לכוכב הבא של הקבוצה, אנדרה דראמונד. ואן גנדי בנה שיטה סביב דווייט הווארד שהביאה את אורלנדו לגמר ה-NBA. דראמונד בהחלט מזכיר ביכולת שלו את הווארד, לא רק באתלטיות, בריבאונד ובהגנה, גם בקליעה מקו העונשין, ושאר המגרעות של הווארד. לאורך השנים ואן גנדי רצה להביא את ג'וש סמית' לאורלנדו, שישחק עם הווארד (השניים שיחקו ביחד בתיכון), עכשיו הוא מקבל את הציוות של סמית' ודראמונד, וסוף סוף נוכל לראות מה היה החזון שלו.

הדבר השני שדטרויט הייתה צריכה לפתור זה את הפלונטר עם גרג מונרו. מעבר לשאלה הכספית של כמה שווה מונרו, מונרו לא היה מרוצה מהנוכחות של ג'וש סמית', והיה צריך לפתור את הפלונטר בעמדת הפאוור פורוורד. השניים לא מתאימים לשחק ביחד, ורק אחד מהם יכול לקבל את הדקות המשמעותיות שהוא דורש. אם בתחילת הקיץ היו שמועות על כך שדטרויט מנסה להעביר את סמית', הובהר מהר מאוד שדווקא מונרו בדרך החוצה מהקבוצה, אבל זה יהיה איטי וכואב לאוהדים. מונרו לא מצא את החוזה שרצה, ואף קבוצה לא ממש רצה אחריו. בסופו של תהליך מייגע הוא חתם על הצעת ההיענות של דטרויט (חוזה לעונה אחת בסך 5.5 מיליון דולר), ויהיה שחקן חופשי בקיץ הבא. הסיכוי שהוא ימשיך בדטרויט אחרי העונה הזו הוא קלוש, גם בגלל מערכת היחסים העכורה, וגם בגלל שדטרויט לא מעוניינת. עכשיו שני הצדדים צריכים להעביר את העונה ביחד בלי לרטון יותר מדי. גם ערך הטרייד של מונרו נמוך, עקב חוזהו הנגמר. אף קבוצה לא תהיה מוכנה לוותר על נכסים משמעותיים בשביל להשכיר את הגבוה לחצי עונה. כרגע נראה שסמית' יעבור לעמדה 4, ומונרו יעלה מהספסל. אם ואן גנדי יתעקש כמו קודמיו על חמישייה שמכילה את שניהם, זה ייגמר בערך אותו דבר.

את הכסף שהתפנה מהחוזים של צ'ארלי וילנואבה ורודני סטאקי, ואן גנדי בחר לבזבז על ג'ודי מיקס (19 מיליון לשלוש עונות), קארון באטלר (9 מיליון לשתי עונות), ודי ג'יי אוגוסטין (6 מיליון לשתי עונות). מיקס עונה על הצרכים המידיים (קליעה משלוש), אבל ואן גנדי שילם כאן יותר ממה שהיה צריך. מיקס היה ראש לשועלים בלייקרס, אבל זה ממש לא מבטיח שישחזר את היכולת בקבוצה טובה יותר. באטלר כבר בן 34, ושיאו מאחוריו. לא ברור האם הוא יכול לתת דקות משמעותיות. אוגוסטין רשם מיני פריצה בשיקגו, אבל האם הוא עדיף על וויל ביינום היעיל?

קבוצה אחרי עונה רעה, עם החתמות בינוניות, ושחקן שלא רוצה להיות שם. ואן גנדי צריך להיות קוסם כדי להפוך את זה להצלחה.

כמה קסם הוא יביא מימיו באורלנדו? ואן גנדי (צילום: GettyImages)

מה מי מו

חמישייה: ברנדון ג'נינגס, ג'ודי מיקס, קארון באטלר, ג'וש סמית', אנדרה דראמונד

ספסל: גרג מונרו, ג'ונאס ג'רבקו, די ג'י אוגוסטין, וויל ביינום, קנטביוס קולדוול-פופ, ג'יג'י דאטומה, ארון גריי, קרטייר מרטין, קייל סינגלר, טוני מיטצ'ל, ספנסר דינווידי, האשים תאביט.

מאמן: סטן ואן גנדי (עונה ראשונה בדטרויט, תשיעית ב-NBA)

מועמד לפריצה: קנטביוס קולדוול פופ לא הרשים במיוחד בעונת הרוקי שלו, בטח לא בכל מה שקשור לאחוזים. 40% מהשדה, 32% משלוש זה רע גם לרוקי. מצד שני, קק"פ נלחם, ועשה מה שמעט שחקנים אחרים בדטרויט עשו – שמר. הקיץ הביאו על העמדה שלו את ג'ודי מיקס, אבל על מיקס נרחיב בקטגוריה הבאה. בנוסף, אם סמית' יזוז ל-4 כמו שנראה, יהיו דקות פנויות בעמדת הסמול פורוורד. קק"פ יזכה בדקות בזכות ההגנה, והאחוזים שלו יתיישרו.

מועמד לדעיכה: הסטטיסטיקה של ג'ודי מיקס בלייקרס מטעה. עונת חוזה, קבוצת תחתית, אין תחרות על העמדה, בקבוצה שמשחקת כדורסל מהיר ולא שומרת. אין ספק שמיקס יודע לקלוע משלוש, השאלה היא מה עוד הוא יודע לעשות. בדטרויט תחת ואן גנדי הוא יידרש לשמור ברמה גבוהה, לעזור בניהול המשחק, ולייצר גם לאחרים. באותו זמן הוא יצטרך להילחם על דקות עם קק"פ, קייל סינגלר, קרטייה מרטין, כשגם וויל ביינום יחפש דקות כלשהן בגארד. האם מיקס מסוגל לשמור על המספרים מהלייקרס? ספק גדול.

אקס-פקטור: איזה גרג מונרו תקבל דטרויט בעונה הקרובה? האם מונרו יהיה מוכן לקבל תפקיד מופחת ועדיין לעלות על המגרש ולהילחם? האם הוא יעלה למגרש ויחפש רק את הסטטיסטיקה האישית שלו? אם ואן גנדי יהיה מסוגל לתעל את האכזבה של מונרו מהקיץ, ואת הרצון להשיג חוזה משמעותי בקיץ הבא, לטובת הפיסטונס, זה יכול לעשות את ההבדל ולשלוח את הקבוצה לפלייאוף. אם ואן גנדי יהיה עסוק במלחמות אגו, ומונרו בלהרוס את הקבוצה מבפנים, הקבוצה תבקר שוב בלוטרי.

הוא יכול לעשות את ההבדל בין פלייאוף לעוד עונת לוטרי. מונרו (צילום: AP)

ולכדור הבדולח

תסריט אופטימי: ואן גנדי מזיז את סמית' לעמדה 4, והוא ודראמונד נועלים את הרחבה של הפיסטונס. מיקס וקנטביוס קולדוול-פופ מרווחים את המשחק לשחקני הפנים, ומונרו 100% בתוך הקבוצה, כי הוא מבין שזה מה שיביא לו את החוזה הגדול הבא. דטרויט עולה לפלייאוף בקלילות.

תסריט פסימי: ברנדון ג'נינגס ממשיך לנווט את הספינה בלי כיוון. סמית' לא יעיל גם בעמדה 4. מונרו מוציא את המרמור שלו בתקשורת, ואחרי תקרית בחדר ההלבשה מושעה מהקבוצה עד תום העונה. הפיסטונס שוב בוחרים 8 בדראפט.

תחזית: אם משווים את מה שיש בפיסטונס לאורלנדו, זה נראה יותר כמו אורלנדו בתחילת הדרך, ועדיין רחוק מהקבוצה שהגיעה לגמר. אין פה מספיק קלעים, והסיפור עם מונרו יכול להתפוצץ לכל כיוון. דטרויט יכולה להגיע לפלייאוף במזרח, או ללוטרי במקומות שהיא רגילה אליהם בשנים האחרונות.

אם הרהיטים יהיו מסודרים בראש, הם יובילו את דטרויט לכיוון הנכון. דראמונד וג'נינגס (צילום: AP)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully