יוטה ג'אז: נפתחו האודישנים ללהקה

מאזן בעונה שעברה: 57:25

סיימה את העונה: מקום 15 ואחרון במערב

בקיץ 2013 הג'אז הניחו לשני השחקנים הטובים ביותר שלהם, אל ג'פרסון ופול מילסאפ, לעזוב ללא תמורה, וההנחה הייתה שהקבוצה תיאלץ לעשות עוד צעד או שניים אחורה לפני שהיא תוכל להתקדם שוב. טריי ברק, שמיועד להיות רכז העתיד של הקבוצה הגיע בדראפט, אך נפצע לפני תחילת העונה. בלעדיו הג'אז התקשו להשלים שלוש מסירות רצופות, ופתחו עם מאזן אומלל של 14:1. כשחזר, ההתקפה התייצבה מעט, אבל האופק של יוטה היה ונשאר הגרלת הלוטרי. בעונה בה ניצחונות הם נדירים ובעיקר חסרי חשיבות, ביוטה הפנו את המאמצים לבחינת ההתפתחות של שחקני הסגל.

בהיעדר 45.3 הנקודות שסיפקו ג'פרסון, מילסאפ ומו וויליאמס בעונת 2012/13, הנטל ההתקפי עבר לכתפיו הצעירות של גורדון הייוורד, שסיים כקלע המוביל של הג'אז עם 16.2 נקודות למשחק באחוזים רעים. דרק פייבורס, לאחר שחתם על חוזה חדש הראה סימנים של ביג-מן איכותי, אך חסר ליטוש התקפי כדי להוביל את הקבוצה. אניס קנטר זגזג בין החמישייה לספסל ונתן תצוגות טובות לצד סימנים מדאיגים, במיוחד בצד ההגנתי. אלק ברקס עשה דברים יפים מעמדת השחקן השישי, אך יצטרך להראות שיפור באספקטים נוספים של המשחק. כקבוצה, הג'אז דשדשו בשדה המוקשים של המערב מבלי לגבש שום עקרונות הגנתיים (סיימו אחרונים בליגה ביעילות הגנתית) אשר יפצו על המחסור בכוכב אמתי שייסחב את ההתקפה, וסיימו במקום האחרון במערב. חוזהו של טיירון קורבין לא חודש בתום העונה.

פותחים עונה ב-NBA: לכל כתבות מחממים את הפרקט

באו: טרבור בוקר, סטיב נובאק, דאנטיי ג'ונס, טורה מוריי, קאריק פליקס, דנטה אקסום (רוקי), רודני הוד (רוקי).

עזבו: מארווין וויליאמס, ריצ'רד ג'פרסון, ג'ון לוקאס, ברנדון ראש, מלקולם תומאס, אנדריס ביאנדריס, אריק מרפי, דיאנטה גארט.

השיחות על הארכת החוזה של גורדון הייוורד בתחילת העונה שעברה נקטעו מוקדם. ע"פ הדיווחים הג'אז הציעו משהו באזור של 50 מיליון לארבע שנים, אך הייוורד וסוכניו לא התרשמו. במקום זאת, הייוורד בחר להמר על עצמו, ולאחר עונה בה היה אחד מחמישה שחקנים בלבד עם ממוצעים של 15-5-5, זכה השחקן לחוזה מקסימום משארלוט, אותו יוטה בחרה להשוות. לאחר הוויתורים שעשו בקיץ הקודם, יוטה ניסתה לשמר איזושהי המשכיות בסגל, והייוורד הוא שחקן בית שהרבה משאבים הושקעו בהתפתחות שלו.

את הבחירה החמישית בסיבוב הראשון, ניצלו הג'אז כדי לבחור את דנטה אקסום, האוסטרלי הכישרוני שאמור היה להיבחר בין ארבעת הראשונים. הלימודים בתיכונים באוסטרליה נגמרים בתאריך שונה מארה"ב, ואקסום לקח את החודשים שנותרו עד לדראפט כדי לעבוד על המשחק שלו, במקום להצטרף לקולג' או לקבוצה כלשהי בארה"ב או מחוצה לה. עקב כך, הייתה מעט מאוד אינפורמציה לגבי הגארד המהיר, שבחסות סוכניו דאג לנצל את המסתורין כדי למקסם את מיקומו בדירוג השחקנים לדראפט. ביוטה מאושרים מהבחירה, אך בגיל 19, לדנטה יש הרבה מה להוכיח ומעט מאוד ניסיון, דבר שניכר באליפות העולם בה לקח חלק. העונה הראשונה שלו לא אמורה לבשר יותר מדי לגבי הבאות אחריה, אלא לשמש כאימון ברטוב, והתרגלות למשחק המקצועני.

בבחירה ה-23 לקחה יוטה את רודני הוד, הסווינגמן הארוך מדיוק שאמור לקבל הזדמנות כבר העונה. הג'אז השקיעו זמן רב בחיפושים אחר מאמן, ולבסוף בחרו בקווין (Quin) סניידר. סניידר, שהיה עוזר באטלנטה בעונה שעברה, הינו אישיות אקסצנטרית, אינטליגנטית ומעניינת במיוחד עם שורשים באוניברסיטת דיוק של ששבסקי כמו גם בצסק"א מוסקבה, והוא מקבל את המפתחות כדי לפתח חזון מקצועי לטווח ארוך. את החורים בסגל ההנהלה מילאה בהבאת הוותיקים טרבור בוקר (מגיע מוושינגטון, כולל סטוץ בבני השרון) וסטיב נובאק (בטרייד מטורונטו) שאמורים לתפוס מקום ברוטציה, יחד עם טורה מוריי, דאנטיי ג'ונס, קאריק פליקס וכמה הזמנות למחנה האימונים שיקוו לפצח את דרכם לדקות משחק. בקבוצה בונים על התפתחות מצד מספר שחקנים צעירים: טריי ברק, אניס קנטר, אלק ברקס ורודי גוברט, כולם אמורים לעשות צעדים משמעותיים לעבר מימוש הפוטנציאל שלהם.

חמישייה: טריי ברק, אלק ברקס, גורדון הייוורד, אניס קנטר, דרק פייבורס.

ספסל: טרבור בוקר, דנטה אקסום, רודי גוברט, סטיב נובאק, רודני הוד, גרמי אוונס, טורה מוריי, דאנטיי ג'ונס, קאריק פליקס, איאן קלארק.

מאמן: קווין סניידר, עונה ראשונה כמאמן ראשי.

מועמד לפריצה: אלק ברקס. בשנה שעברה, בעונתו השלישית בליגה אלק ברקס הכפיל את הממוצע שלו מהעונה שקדמה לה, וקלע מהספסל 14 נקודות למשחק. העונה הוא מקבל קידום לחמישייה הפותחת, ויחד עם המערך ההתקפי של סניידר אמור להראות עוד מהפוטנציאל הנהדר שלו. אלק ברקס מגיע לטבעת (ולקו העונשין) בקצב שאינו נפוץ בין הגארדים בליגה. אך הכישרון הזה לבדו אינו יספיק לו. הקליעה שלו מבחוץ אמנם סבירה מבחינת אחוזים יבשים, אך הווליום הנמוך מעיד שהשיפור בתחום הוא הכרחי. בשנתו האחרונה תחת חוזה הרוקי, אלק יקבל הזדמנות להרוויח את החוזה לו הוא מקווה בסוף השנה. הוא יהיה חייב לפתח את הבנת המשחק שלו, ולהשתלב בשיטת המשחק הקבוצתי כדי להישאר על המגרש, משהו שהיה בעייתי עבורו עד עכשיו. עם זאת, הוא יקבל צ'אנס אמתי, והכישרון שלו אמור לאפשר לו לנפח את הממוצעים בעונת חוזה. ראוי לציין כאן גם את רודי גוברט, הענק הצרפתי הוסיף מאסה משמעותית, קיבל בטחון ונראה כמו שחקן אחר לחלוטין באליפות העולם, התקרה של הפוטנציאל שלו התעדכנה בהתאם לרמות טייסון-צ'נדלריות, שימו עין גם עליו.

מועמד לדעיכה: ג'רמי אוונס. לאחר עונה שלא הצדיקה אפילו את מעט הדקות אותן קיבל, אלוף ההטבעות לשעבר עלול להידחק סופית מחוץ לרוטציה כבר השנה. אתלט נדיר ואדם נפלא, לג'רמי אין את הכישורים הנחוצים כדי להישאר על המגרש. חלש מכדי לשמור על פאוור-פורוורדים, ולא מסוגל לקלוע מחוץ לצבע, אוונס הוא הגדרה המילונית ל"טווינר".

אקס-פקטור: קצב המשחק. לאחר עונה שבה סיימו במקום הראשון במספר הזריקות שהם לקחו ב-12 שניות האחרונות של שעון ההתקפה ובמקום הרביעי מהסוף במספר הפוזשנים, הג'אז יצטרכו לעבור מהפך דרסטי כדי להתקדם בטור הניצחונות. ביוטה, כמו דנבר, גובה האולם משפיע משמעותית על הריאות של הקבוצות האורחות, וזהו אחד מהיתרונות הכי לא מדוברים בליגה. יוטה, עם חודש ראשון קשוח מאוד, אבל לו"ז מאוזן סה"כ, תקבל לא פחות מ-27 קבוצות שיגיעו אליה בצד השני של באק-טו-באק, המספר הגבוה בליגה. היריבים העייפים יהיו נואשים לחמצן, ויוטה תצטרך לנצל זאת. למזלם, השיטה שסניידר מביא עמו אמורה לעשות בדיוק את זה. ההתקפה ע"פ קווין תתבסס על הרבה מסירות, תנועה ללא כדור ומצבים שונים שהשחקנים יצטרכו לקרוא ולהגיב להם במהירות. סטטיות של כדור והשחקנים היא ההפך ממה שיידרש מהם והקצב אמור להיות בהתאם.

תסריט אופטימי: הג'אז שורדים את הפתיחה, ההתקפה מקבלת צורה והקצב המואץ מייצר כמה הפתעות שמגבשות את הסגל. ברק, ברקס, הייוורד, פייבורס וקנטר עושים את הקפיצות שמצופות מהן. סניידר מתגלה כסלואן 2.0, רודי גוברט מתפוצץ על מחליפי הליגה ולמעשה מכריח את הקבוצה לבחור בינו לבין קנטר, הקבוצה מנצחת עשרה משחקים יותר מאשר מבעונה שעברה, עם שלל נכסים, ובחירת דראפט נוספת העתיד של הג'אז מתחיל לקבל צורה. 47:35, מקום 10 במערב.

תסריט פסימי: הלו"ז הברוטלי שעמו יפתחו הג'אז את העונה שובר את הנפשות העדינות של הסגל הצעיר, סניידר מתגלה כגאון בעיניי עצמו ומשוגע בעיניי כל השאר, והוא מאבד את הקבוצה לצמיתות אחרי פתיחה של 16:0. הייוורד, ברק וברקס מפתחים הרגלים של שחקנים בקבוצות תחתית, קנטר לא מוצא את מקומו בהתקפה החדשה ואקסום לא מוכן לצאת מחדר ההלבשה במשחקי החוץ. 63:19, מקום אחרון במערב (ובליגה אם לא סופרים את פילדלפיה), הג'אז מנסים ליזום הקמת קבוצת תמיכה בהגרלת הלוטרי של דראפט 2015.

תחזית: חשוב לזכור, סיבות לאופטימיות בעונה של יוטה לא אמורים לבוא לידי ביטוי ביותר ניצחונות. עם מצעד האולסטארים שיעלו מולם בחודש ראשון, הפתיחה של הג'אז לא אמורה להיות נעימה לעין. עם זאת, הנהלת הג'אז מרגישה שמצאה בסניידר את מאמן העתיד השלה. להזכירכם, מדובר באותו ארגון נהדר שנתן מנדט של 22 שנים למאמן האגדי ג'רי סלואן, עד שזה התפטר מרצונו. עם החזון החדש והשחקנים הצעירים והמבטיחים, בראשות אקסום, הייוורד ופייבורס, הג'אז מקווים לעשות התקדמות משמעותית בהטמעת פילוסופיית המשחק החדשה, כמו גם התקדמות בפן האישי של גרעין הסגל. לקבוצה אין מנהיגי חדר-הלבשה ותיקים עם עזיבתם של מרווין וויליאמס וריצ'רד ג'פרסון, וצפויים להיות קשיים מנטליים רבים למי שינסה להיכנס לנעליהם, ככל הנראה הייוורד ופייבורס. 54:28, מקום 13 במערב.

לכתבות של אורן לוי באתר ה-NBA של כריס שרידן