פיניקס סאנס: במדבר כל קוץ הוא פרח

מאזן בעונה שעברה: 34:48

סיימה את העונה: מקום 9 במערב.

אולי ההישג הכי מרשים של פיניקס בעונה שעברה היה שהציפה את הדיון לגבי חוסר האיזון שבין הקונפרנסים. העונה של פיניקס נגמרה בצד הלא נכון של מרוץ צמוד מאין כמוהו על המקומות האחרונים בפלייאוף יחד עם ממפיס ודאלאס, שהמשיכו הלאה ומיררו את החיים של המדורגות ראשונות. עם כל התסכול שהצטבר באריזונה, על כך שעונה בה 48 ניצחונות לא שווים מקום בפוסט-סיזון, חשוב לציין שהמטרה של ההנהלה בקיץ 2013 הייתה לכוון לצד השני, ולקחת חלק בצלילה נטולת-עכבות לעבר עתיד טוב יותר, בחסות ילדי דראפט 2014 המהוללים. ג'ף הורנסק, המאמן החדש וצוות האימון שלו כנראה לא הוזמנו לישיבה הזו, והעונה של פיניקס הפכה לסנסציה שהכתה גלים בליגה כולה, עם פתיחה מהממת של 11:19. פיניקס גיבשה זהות של חבורה מהירה, לוחמת ומגובשת שפתחה את העונה עם משהו להוכיח, ולא עצרה גם אחרי שהיא הוכיחה אותו. עם הרכב שני הרכזים שהפך ללהיט ברחבי הליגה, בראשות גוראן דרגיץ' ואריק בלדסו, פיניקס עשתה הקפות סביב קבוצות גדולות וכבדות ממנה, והמטירה עליהם שלשות וסלים קלים בהתקפות מעבר. ג'ראלד גרין ומיילס פלאמלי שהגיעו מהפייסרס התגלו כחתיכות אמתיות בפאזל של קבוצה ראויה. אפילו מיודענו פי.ג'יי טאקר, שחקן העונה של ליגת-העל בעונת 07/08, תפס מקום בחמישייה בתור הסטופר ההגנתי.

הריצה של הסאנס הביאה אותם עד מרחק נגיעה מהפלייאוף, אך בסופו של דבר, כמו בכל סרט מצויר, פיניקס נפלה לתהום רק כאשר הביטה למטה. הכישרון בקבוצה הסימפטית פשוט לא הספיק ל-82 משחקים, הפציעה של בלדסו לא הועילה, ופיניקס נדחקה מ-8 המקומות הראשונים במערב, לא לפני שהוציאה את המיץ לקבוצות שלפניה במאבק מעורר כבוד.

פותחים עונה ב-NBA: לכל כתבות מחממים את הפרקט

באו: איזיאה תומאס, אנתוני טוליבר, זוראן דראגיץ', טי.ג'יי וורן (רוקי), טיילר אניס (רוקי).

עזבו: צ'אנינג פריי, אישמאל סמית', ליאנדרו בארבוסה, דיונטה כריסמס, החוזה המבוטח של אמקה אוקפור.

הרוחות לא שקטות באריזונה. שחקנים חופשיים מוגבלים תמיד היו הדבר הכי מעניין בעונת המלפפונים. בזמן שגורדון הייוורד וצ'אנדלר פארסונס חתמו על עסקאות ענק מוקדם בקיץ (יוטה השוותה, יוסטון ויתרה), אריק בלדסו מסמל את הצד השני המטבע. עם בלדסו בעונה שעברה המאזן של הסאנס עמד על 15:28. הקבוצות האחרות הניחו שהסאנס ישוו כל הצעה, ולא טרחו לבזבז את זמנן על הרכז הכישרוני. ואז משום-מקום הגיעה מיניסוטה, וע"פ דיווח הייתה מוכנה להציע לבלדסו את המקסימום לו הוא וסוכנו חיכו בסבלנות פאסיב-אגרסיבית שכזו. לכאורה הזאבים הם הקבוצה האחרונה שהייתה מתאימה לחלץ את בלדסו מהברוך שלו – אין להם את הכסף, או הנכסים לטרייד, יש להם את רוביו, רכז שהם למעשה ויתרו על קווין לאב למענו. רק כשחופרים עמוק מספיק, מגיעים לפליפ סונדרס, המאמן והג'י.אם של הזאבים. פליפ יוצג בעבר ע"י הסוכנים שמייצגים את בלדסו, ופתאום כל העניין מתבהר. ובין אם מינסוטה רק תפקדה כענף בדרך למטה מהעץ בשביל פיניקס וסוכניו של בלדסו – זה לא קרה. והנה, כמו במעשה כישוף, נחתם חוזה בין בלדסו לפיניקס על סך 70 מיליון דולר לחמש שנים.

פיניקס מצדה מתרכזת גם בעניינים אחרים, כמו בהשלמת סט נוסף של אחים עם החתמת זוראן דרגיץ', והחתמת התאומים לבית מוריס על חוזים חדשים. הסאנס הפכו לקבוצה הראשונה בהיסטוריה של ה-NBA עם שני זוגות אחים. עכשיו הם מקווים שכל הקשר משפחתי הזה ייקח אותם קדימה. מוקדם יותר הקיץ, אי אז בחודש יולי, פיניקס החלה לסבך את משוואת-בלדסו כשהחתימה את איזיאה תומאס, גארד קטן ומוכשר שלכאורה לא מתאים לתכניות שלהם. אנתוני טוליבר הגיע לסתום חורים מהספסל עם עזיבתו של צ'אנינג פריי. טי.ג'יי וורן וטיילר אניס מגיעים מהדראפט עם הרבה ציפיות. בעונתו השנייה, אלכס לן אמור להתחיל להצדיק את בחירתו הגבוהה. פיניקס מקווה שגרעין הסגל שלה מסוגל לבנות על העונה המדהימה שעשה, ועל פניו לא חיזקה אותו באופן משמעותי.

חמישייה: אריק בלדסו, גוראן דראגיץ', פי.ג'יי טאקר, מרקיף מוריס, מיילס פלאמלי.

ספסל: איזיאה תומאס, ג'ראלד גרין, מרקוס מוריס, אנתוני טוליבר, אלכס לן, זוראן דראגיץ', טי.ג'יי וורן, ארצ'י גודווין, טיילר אניס, זוראן דראגיץ', שאבליק ראנדולף.

מאמן: ג'ף הורנסק, עונה שנייה בליגה (ובפיניקס), מאזן 34:48.

מועמד לפריצה: לאחר שביסס את עצמו כתאום הטוב יותר, מרקיף מוריס (מספר 11, למבולבלים שביננו) יקבל הזדמנות לקבע את מקומו בעמדת הפאוור-פורווד הפותח, בנישה שהייתה שייכת לפריי. מוריס לא קלעי אוטומטי כמו פריי, אבל מסוגל להיות איום מחוץ לקשת. מה שמוריס מצטיין בו לעומת פריי הוא בחדירה ובוורסטיליות שהוא מביא להתקפה, ומהבחינה הזו הכישרון שלו עם הכדור יכול להוסיף נפח להתקפה של הסאנס. משחק הפנים-חוץ של מוריס מתפתח ככל שהוא מקבל יותר ביטחון וניסיון בליגה, ומייצר מיס-מאצ'ים מכל הסוגים בשתי עמדות הפורוורד. בגיל 25, עם מקום בחמישייה, עונה של 15-18 נקודות לא תהווה שוק לאף אחד בארגון. מוריס יצטרך להוכיח את עצמו בהגנה, לרוב מול שחקנים גדולים וחזקים ממנו, ויהיה תלוי מאוד בעונה חזקה נוספת מצד מיילס פלאמלי, שביסס את עצמו כסנטר הגנתי טוב בעונה האחרונה.

מועמד לדעיכה: מרכוס מוריס (מספר 15). בעונה שבה אחיו מקבל הזדמנות לפתוח, הפער בין התאומים ייפתח, ומרכוס עלול להישכח על המדף. מרכוס, הנמוך בשלושה ס"מ, מביא לשולחן עוד קצת ממה שמרקיף מביא, אלא שהוא עושה זאת ביעילות נמוכה יותר. המשימה שלו העונה תהיה למצוא דרכים נוספות לתרום על המגרש, ונראה שיהיה לו קשה לעשות זאת כשאנתוני טוליבר המוכר והטוב מאיים לתפוס את מקומו על הפרקט אחרי כל טעות שיעשה. עם זאת, למרכוס יש פוטנציאל אמתי להשאיר חותם בליגה, במיוחד עם הביטחון שחוזהו החדש יספק לו לצד אחיו (התאומים ישבו יחד למו"מ על הארכות החוזה). האחריות והאחריות תהיה על האקס-פקטור של פיניקס לדאוג שלא ילך לאיבוד.

אקס-פקטור: קואץ' ג'ף הורנסק לא יכול היה לחלום על עונה ראשונה מוצלחת מזו. הצלף לשעבר מיוטה, ששיחק היטב גם בפיניקס וסוגר כעת מעגל יצר קבוצה בצלמו, שהוכיחה ערב-ערב שהיא גדולה מסך חלקיה, וקיבל את המקום השני בהצבעות לתואר מאמן העונה. הציפיות מהורנסק התעדכנו בהתאם, ואם לפיניקס נשארה עוד ריצה מדהימה בתוכה, היא כנראה חבויה בראשו של המאמן שלה. עם סגל דומה לעונה הקודמת, מינוס יתרון ההפתעה, ההתפתחות של הורנסק כמאמן תהיה המפתח של הסאנס. עליו יהיה להתמודד עם אתגרים שונים כעת – המשכיות, בניית זהות קבוצתית ופיתוח הסגל הצעיר שלרשותו. סגנון המשחק המהיר לא ישתנה, ותפקידו יהיה להדק את יעילותו במערב האימתני. העונה הראשונה שלו נותנת תקווה שהוא מסוגל לכל זה.

תסריט אופטימי: לאחר שהסאנס ובלדסו עשו סוף למשחק הצ'יקן הארוך בהיסטוריה של הליגה, בלדסו כמו נורה מלוע של תותח בדרך לאולסטאר, ולצדו דראגיץ' שממשיך ללהטט. איזיאה תומאס משתלט על נישת השחקן השישי, ויחד עם ג'ראלד גרין הנפיץ השניים הופכים את הספסל של הסאנס לאטרקציה שהופכת משחקים. מרקיף מוכיח שהוא ראוי לאחריות שקיבל, והרוקיז מוכחים שהם ראויים לעוד אחריות. פלאמלי ממשיך ביציבות שאפיינה אותו, לן נושף בעורפו ויוצר צרות של עשירים בקו הקדמי. אחרי מאזן 33:49 ומקום 7, פיניקס נותנת סיבוב ראשון מהגיהינום לקונטנדרית לפני שהיא נכנעת.

תסריט פסימי: בלדסו נפצע. שוב. איזיאה תומאס, כהרגלו, תופס מקום בחמישייה שיועד למישהו אחר. אלא שהפעם, כשרכזים קטנים עושים צל גדול, סימן שהשמש שוקעת. מרקיף לא מצליח לקחת ריבאונד אפילו באימון קליעות, הספסל החדש מתגלה כחלש ואנמי. חודש ראשון קשוח עם כמה הפסדים מיותרים הופך לכדור שלג כשהלו"ז נהיה קשה יותר בהמשך השנה. הורנסק מאבד את חדר ההלבשה, דראגיץ' לבדו לא מוותר, אבל זה רק מדגיש את המצב העגום של הקבוצה. 50:32, מקום 12.

תחזית: מפחיד מאוד להמר נגד הסאנס, אחרי עונה שזרקה לפח את כל הציפיות מהם. עם זאת, נדמה שהאפקט של אבק הפיות נמוג לו, ובליגה שבה הדירוג שלך מושפע ישירות משני השחקנים הטובים ביותר שלך – הסאנס בעמדת נחיתות. דראגיץ' נפלא והיה אמור להיות אולסטאר בשנה שעברה, בלדסו עשוי להתפחת לאחד בעצמו, אך שניהם לא בעשירייה הראשונה של שחקנים וזה שם תקרה נמוכה מאוד לקבוצה הסימפטית מאריזונה. קבוצות יהיו מוכנות יותר לקצב המשחק המהיר, והחיסרון של פריי יתברר כמשמעותי מאוד לצורת המשחק שמכתיב הורנסק. הנוכחות של פריי פתחה את הצבע לדראגיץ' ובלדסו. ההתקפה של הסאנס תלויה בריווח הזה, ומרקיף מוריס ינסה לספק אותו העונה. אם בלדסו יעשה צעד נוסף בהתפתחות שלו, ניתן לצפות מהסאנס להישאר רלוונטיים במאבקי הפלייאוף עד לשבועות האחרונים של העונה. ועדיין, עם כוחו של המערב, ללא טרייד משמעותי באמצע העונה, הסאנס ימצאו את עצמם שוב בחוץ. 39:43 ומקום 10 במערב הלא-סלחני.

לכתבות של אורן לוי באתר ה-NBA של כריס שרידן