פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        גולדן סטייט ווריורס: יאללה, מלחמה

        עם סקוררים אדירים כמו סטף קרי וקליי תומפסון, פורוורדים קשוחים ויעילים כמו איגולדה ודייויד לי וספסל עמוק, לגולדן סטייט ווריורס יש כל מה שצריך כדי להגיע רחוק בפלייאוף. אה, כן, שמישהו יגיד בבקשה לאנדרו בוגוט לא להיפצע

        שחקני גולדן סטייט ווריורס ג'רמיין אוניל, סטפן קרי, דריימונד גרין (AP)
        ללוחמים יש מספיק כלים כדי להגיע רחוק (צילום: AP)

        תקציר הפרקים הקודמים

        מאזן בעונה שעברה: 31:51, מקום 6 במערב בעונה הרגילה.

        סיימה את העונה: הפסידו בסיבוב הראשון ללוס אנג'לס קליפרס אחרי שבעה משחקים.

        הציפיות מהווריורס היו גבוהות מאוד בעונה הקודמת, אבל משהו פשוט לא התחבר כמו שצריך. אם ההגנה נראתה טובה מסך הכישרון של השחקנים שמרכיבים אותה, ההתקפה נראתה רעה מסך הכישרון של השחקנים שמרכיבים אותה. ההגנה הקבוצתית של הלוחמים הצליחה לחפות על החסרונות שיוצרים קרי ולי, אבל משהו בהתקפה לא עבד כמו שצריך. אף שחקן לא הצליח להיכנס לנעליים של ג'ארט ג'ק ולתת את מה שהוא נתן. דאגלס שוחרר במהלך העונה, וגם קרופורד ובלייק שהגיעו בטריידים לא הרשימו ושוחררו בקיץ.

        הווריורס נאלצו להיאבק על הפלייאוף עד סיום העונה ובסופו של דבר הבטיחו סדרה נגד לוס אנג'לס קליפרס, במה שנראה כמו יריבות עסיסית. הבעיה היחידה הייתה שאנדרו בוגוט שבר צלע מספר משחקים לפני הסוף, וסיים את העונה. בלעדיו לווריורס לא הייתה אף נוכחות בצבע שיכולה להתמודד עם בלייק גריפין ודיאנדרה ג'ורדן, והשניים חגגו בסדרה נגד הווריורס. למרות היתרונות הברורים של הקליפרס, הווריורס הצליחו לשמור את הסדרה צמודה, ולגרור אותה לשבעה משחקים.

        פותחים עונה ב-NBA: לכל כתבות מחממים את הפרקט

        מאמן סקרמנטו מייק מאלון מחלק מחמאות לעומרי כספי

        אנטואן ווקר פשט רגל ולא מתבייש לספר כמה בזבז

        גארד גולדן סטייט ווריורס סטפן קרי (AP , Mark J. Terrill)
        למרות היתרונות הברורים של הקליפרס, הווריורס הצליחו לשמור את הסדרה צמודה. קרי (צילום: AP)

        אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

        באו: שון ליווינגסטון (שחקן חופשי מברוקלין), ליאנדרו בארבוסה (שחקן חופשי מפיניקס), ברנדון ראש (שחקן חופשי מיוטה).

        עזבו: ג'רמיין אוניל (שוקל פרישה), סטיב בלייק (שחקן חופשי, לפורטלנד), ג'ורדן קרופורד (שחקן חופשי, חתם בסין), הילטון ארמסטרונג (שחקן חופשי ללא קבוצה)

        הפעולה הראשונה שהווריורס עשו בקיץ היה לפטר את מארק ג'קסון. למרות ההצלחה של ג'קסון, וההערכה של השחקנים אליו, מערכות היחסים בינו ובין ההנהלה, ובינו לבין העוזרים שלו היו עכורות. הסיפור התחיל עוד לפני תום העונה עם העברתו התמוהה של בריאן סקלבריני ליציע. ג'קסון רצה אותו רחוק ממנו, אבל ההנהלה לא הייתה מוכנה לפטר אותו, ובסוף סקלבריני מצא את עצמו חצי בחוץ, חצי בפנים. זה העלה שמועות גם על מערכת בעייתית עם מייק מלון, כיום המאמן הראשי של סקרמנטו. המחליף של ג'קסון היה סטיב קר, שכמו ג'קסון מגיע ישירות מעמדת הפרשן. לקר יש ניסיון ניהולי מפניקס, אבל הוא מעולם לא אימן בפועל. ג'קסון החליף את קר על כיסא הפרשן, כיסא אותו הכיר מלפני שהגיע לווריורס. קר רצה את דייויד בלאט כעוזר ראשי, אבל אחרי שבלאט הלך לקליבלנד הווריורס החתימו את אלווין ג'נטרי. לג'נטרי יש 12 שנות ניסיון כמאמן ראשי בליגה, והוא מוגדר כמאמן ראשי שותף. יהיה מעניין לראות איך מערכת היחסים בין הדינוזאור והבוס הרוקי שלו תעבוד.

        סטיב קר, כדורסלן עבר (AP)
        כמו ג'קסון, גם הוא עזב את כס הפרשן כדי לעמוד על הקווים. קר (צילום: AP)

        בגזרת השחקנים נעשו מעט מאוד שינויים. קרופורד ובלייק שוחררו, ובמקומם הביאו את שון ליווינגסטון. ליווינגסטון היה מעולה בברוקלין בעונה שעברה, תפס שם מקום בחמישייה, והתחיל סוף סוף לממש את הפוטנציאל הגדול שהיה לו לפני הפציעה הנוראית שעבר. בווריורס הוא יכול לשחק במקום סטף קרי, ויש לו גם את הגובה לשחק לידו. בנוסף לליווינגסטון, הווריורס החתימו את ליאנדרו בארבוסה הברזילאי (שיחק בפניקס בתקופה של קר וג'נטרי), והחזירו את ברנדון ראש אחרי שנה ביוטה. העמדה היחידה שנותרה בעייתית היא עמדת הסנטר המחליף. אזילי וקוזמיץ' לא מספיקים בשביל לספק גיבוי לאנדרו בוגוט, ולא נראה שג'רמיין אוניל יחזור לעונה נוספת.

        הסיפור הגדול של הקיץ הוא דווקא מה שלא קרה. הווריורס, כמו חצי מקבוצות הליגה, רצו להביא את קווין לאב ממינסוטה. הוולבס היו מוכנים, אבל דרשו בתמורה את קליי תומפסון, והשיחות נתקעו, הווריורס בשום פנים ואופן לא היו מוכנים לכלול את תומפסון בעסקה. תומפסון מתחיל את עונתו הרביעית בליגה, ודורש מהווריורס חוזה מקסימום כדי להאריך את חוזה הרוקי שלו. לא מפתיע אחרי שהוא לומד שהם לא מוכנים לוותר עליו בשביל אחד השחקנים הטובים בליגה. גם המשא ומתן בין הווריורס לסוכן של תומפסון לא מתקדם.

        בינתיים תומפסון וקרי לקחו אליפות עולם. קרי בעיקר התקשה, אבל קליי המשיך להוכיח שהוא שומר וקלע מעולה. אחרי האליפות הוא הצהיר שהוא הגארד שומר-תוקף הטוב בליגה (שילוב של התקפה – הגנה). האם הווריורס יאמינו לזה? עוד חזון למועד.

        קליי תומפסון שחקן גולדן סטייט ווריורס (AP)
        הווריורס לא היו מוכנים לוותר עליו בשום אופן. קליי תומפסון (צילום: AP)

        מה מי מו

        חמישייה: סטפן קרי, קליי תומפסון, אנדריי איגודלה, דייויד לי, אנדרו בוגוט

        ספסל: שון ליווינגסטון, מאריס ספייטס, האריסון בארנס, ברנדון ראש, פסטוס אזילי, נמניה נדוביץ', ליאנדרו ברבוסה, דריימונד גרין, אוגנין קוזמיץ'.

        מאמן: סטיב קר (עונה ראשונה בליגה)

        מועמד לפריצה: כשדריימונד גרין נבחר בדראפט, הוא נבחר רק בתחילת סיבוב שני. הסיבה העיקרית היא חוסר בעמדה מוגדרת ב-NBA. נמוך מדי בשביל לשחק 4, וכבד מדי בשביל לשחק 3. טווינר, קוראים לזה. אלא שמאז שהוא התחיל לשחק בווריורס גרין מוכיח שמעשית הוא יכול לשחק כל עמדה, ויותר מזה, לשמור על כל עמדה. בהתקפה הוא מנצל את היתרונות שיש לו על היריבים, ובהגנה הוא אמנם לא נחשב לסטופר עילאי, אבל הוא שומר מעל הממוצע. דבר אחד בטוח, לגרין יש ביצים. אין לו שום בעיה לקחת זריקה מכרעת וגם לקלוע אותה. הוא אחת הסיבות שהסדרה נגד הקליפרס נשארה צמודה, למרות החסרון של אנדרו בוגוט. העונה הזו תהיה האחרונה בחוזה הרוקי שלו, והוא אמור לקבל חוזה משמעותית גדול יותר. קר רצה מאוד סטרץ' 4 שלא הגיע, ומדבר על להפוך את גרין לאחד כזה, כשיש אפילו סיכוי שהוא יפתח בחמישייה.

        מועמד לדעיכה: האריסון בארנס לא מוצא את מקומו בליגה. השחקן המוכשר פרץ בפלייאוף הראשון שלו כרוקי, אולם העונה השנייה הייתה קשה וארוכה. הדקות היו שם (28.3 בממוצע למשחק), אבל התפוקה לא. 39% מהשדה, 71% מהעונשין, ורק 9.5 נקודות למשחק, זה הרבה פחות ממה שציפו ממנו כשבחרו בו בבחירה השביעית בדראפט 2012. בפלייאוף זה לא השתפר, ונראה שהפיכתו לשחקן ספסל, בעקבות הגעתו של איגודלה לא עזרה לביטחון של השחקן הצעיר. דריימונד גרין שנבחר 35 באותו דראפט, גם יכול לעבור אותו ברוטציה בעונה הקרובה, וכנראה להפוך את בארנס לסוג של באסט.

        אקס-פקטור: אנדרו בוגוט היה האקס פקטור בעונה הקודמת, והפציעה שלו בסוף העונה סגרה את הסיפור על הפלייאוף של הווריורס. הוא האקס פקטור גם לעונה הקרובה. איתו הגנת הצבע של הווריורס חזקה ואיתנה, בלעדיו מדובר בטיילת מזמינה. אין אף שחקן בסגל שיכול לעשות את מה שהוא עושה. כל זמן שהוא בריא הווריורס יכולים להסתכל בעיניים לכל יריבה. בלי בוגוט הווריורס הם קבוצת פלייאוף גבולית.

        פורוורד גולדן סטייט ווריורס דריימונד גרין (AP)
        טווינר? מוכיח שמעשית הוא יכול לשחק כל עמדה, ויותר מזה, לשמור על כל עמדה. דריימונד גרין (צילום: AP)

        ולכדור הבדולח

        תסריט אופטימי: סטיב קר מצליח למקסם את הפוטנציאל ההתקפי של הווריורס ולהביא אותם בריאים לפלייאוף, הפעם עם יתרון ביתיות בסיבוב הראשון. הפעם החמישייה הראשונה בריאה, והשמיים הם הגבול.

        תסריט פסימי: קר וג'נטרי מושכים לכיוונים שונים, וזה משפיע על השחקנים ופוגע בקבוצה. הווריורס מגיעים לפלייאוף בעמדת נחיתות, ושוב אנדרו בוגוט נעלם ברגעים המכריעים. אין בהם אפילו את רוח הקרב שג'קסון החדיר בהם, והם עפים בסוויפ.

        תחזית: לפחות ממה שראינו בליגת הקיץ, נראה שלקר יש רעיונות טובים איך לנצל את הכישרון ההתקפי של הווריורס. אם הוא יצליח לשמור על המשמעת ההגנתית שג'קסון הביא לקבוצה, הווריורס אמורים להתמודד על מקומות 4-6 במערב. בפלייאוף זה רק עניין של בריאות.

        אנדרו בוגוט, גולדן סטייט ווריורס (רויטרס)
        תן עונה מלאה והכול יהיה בסדר. בוגוט (צילום: רויטרס)