גול בשביל אבא: שלומי אזולאי, גיבור הניצחון של בית"ר ירושלים

כמה שילמתם? 90 שקל למבוגר, 45 לילד/חייל. מילא הכסף והכיס, אבל מה עם הסדר והפקקים? עיריית ירושלים שוב הוכיחה כמה היא נוראית בהשתלטות על אירועי ספורט גדולים. כמה אלפים באים לבקר, והעיר הופכת למצור אחד גדול.


מה חשבתם? הפעם נשאלתם האם חנן ממן יכבוש או יבשל מול הקבוצה לשעבר של אבא ברוך. 71% ענו שלא, 29% ענו שכן. בדקה ה-49 הוא היה לבד מול סטויקוביץ?, אבל בעט החוצה, ו-71% מכם צדקתם.

תקציב שחקנים:

בית"ר ירושלים - 9 מיליון שקל.
מכבי חיפה - 38 מיליון שקל.

הבורסה: אלי דסה הוא המניה העולה של המשחק. כולם התעניינו במנחם קורצקי, אבל דובר בית?ר אושרי דודאי הסיט את האש לבחור שמשמאלו. ?חבר?ה, יש לכם פה את המגן הכי טוב בארץ?. קביעה לא אובייקטיבית, אבל דסה עושה צעדים מרשימים. כניסות כוחניות מימין (איך השאיר את עזרא וטואטחה מאחור, איך) ושמירה טובה, ואם סטויקוביץ? לא סופרסטאר, בית?ר מנצחת יותר מ-0:1. ?זו עונה חמישית שלי, ואני חייב להתחיל לקחת את המושכות לכיוון שלי?, אמר ועשה.

ובכיוון ההפוך נמצא מו אידריסו. החלוץ נבחר לקטיגוריה זו עוד לפני הכרטיס האדום. היתרונות הגנטיים שלו על פני בלמי ישראל עצומים, ועדיין, שום ניסיון ממשי ושום איום.

ציוץ המשחק:

דברים שרואים בסטטיסטיקה: גם המפגש האחרון בין שתי הקבוצות בטדי הסתיים ב-0:1 לבית"ר ירושלים. 6 שחקנים חיפנים פתחו גם אז וגם אתמול; רק בית"רי אחד - מאטוביץ' - שותף בשני המשחקים.

קהל בית"ר ירושלים: כ-18 אלף אנשים עוצמתיים, שלא רק הבריקו בקולם אלא גם בקריאייטיב. השלט לעבר טאלב טואטחה אולי לא היה נעים אבל היה מאוד מצחיק. ציון: 10

קהל מכבי חיפה: הרוב הרועש החרים בשל מחאת הכרטיסים, וכ-2,000 אחרים יצרו אווירת לא-פה-לא-שם. זה היה מכובד, אבל זה לא היה קהל חוץ של מכבי חיפה. ציון: 7

תמונת המשחק: מנחם, אתה בטלוויזיה!

?קשה להאמין שעברו חמש שנים. אבא שלי היקר, אתן את הכול כדי לא לאכזב אותך. אוהב ומתגעגע? (שלומי אזולאי, יום ראשון, בפייסבוק)


דאבל פס מהאגדות. מכת סנוקר לפינה. שאגה בת 20 אלף איש.

מסכן שלומי אזולאי, כאילו האוויר לא היה מספיק כבד עליו גם ככה. הוא נמרח על הרצפה, ידיים בצדי הראש, וכולם עליו. קצת יותר מחצי שעה לאחר מכן הגיעה השריקה, ובית?ר ירושלים ניצחה 0:1 את מכבי חיפה, וכוח המשיכה שוב עבד שעות
נוספות על מרכז הכובד של שלומי אזולאי. הברכיים פגשו בדשא ולא רצו לעזוב.

נכון, זה היה השער הראשון שלו בליגת העל. וכן, זה היה נגד מכבי חיפה, זו שוויתרה עליו. וברור, חגיגה מול טדי משולהב זה משהו שלא שוכחים. אבל שלומי אזולאי חשב רק על דבר אחד.

הוא חשב על אבא.

אבא יעקב אזולאי אחראי לקריירה של שלומי (24). מגיל אפס הפך אותו לכדורגלן, ליווה לכל חור. ומאז ומעולם, החלום של האב היה מכבי חיפה. יום אחד תשחק בבוגרים של מכבי חיפה, אמר תמיד לבנו. ואזולאי הקטן אכן נחשב לפוטנציאל במחלקת הנוער של המועדון, אבל לבסוף הירוקים החליטו לוותר. לצערו של אזולאי, זה ממש לא היה הדבר הכי רע שקרה לו.

לפני חמש שנים אביו יעקב מת לו בידיים. חטף התקף לב. שלומי ואימו רוזה ניסו להחזיר את הנשימה לבחור שלהם, אבל בדרך לבית החולים הסיפור היה גמור, והם חיבקו אותו בפעם האחרונה. מאז, כל גול מזכיר לשלומי את אבא. אל החלום של יעקב ז?ל, שבנו ישחק בבוגרים של מכבי חיפה, שלומי לא הצליח להתקרב. הוא נדד בין הפועל הרצליה להפועל חיפה להפועל ראשון לציון, שחה מתחת לרדאר.

עד כמה רחוק היה? הקיץ, בזמן שכייף במונדיאל בברזיל, הוא קיבל הצעה להגיע לאחת מקבוצות הלאומית. ההצעה הוגשה בוואטסאפ. ?הצעה מעליבה?, אמר אזולאי לחברים ששהו עמו בסלבדור, והמשיך לחכות. בסוף הושאל מראשון לציון לאלי טביב, לא אחרי מחלוקת שמנעה ממנו להירשם למשחק הראשון של בית?ר גביע הטוטו. הסיבה: ראשל?צ דרשה מבית?ר 20 אלף שקל דמי השאלה, והצדדים התווכחו לגבי כמות התשלומים.

אז בסוף הוא עבר, והוא שוב בליגת העל, ושלשום - אזכרה לאביו יעקב, על חמש שנות געגוע. האימון המסכם למשחק החשוב הוזז כדי ששלומי יוכל לקחת חלק. כבר מאז הוא לא ממש בעניינים. יותר מדי מעגלים הצטלבו זה עם זה, והוא לא מעכל כלום. סוף סוף משחק גדול בליגת העל, ואבא לא שם כדי לראות, וזה מול הקבוצה שבה רצה שבנו ישחק. עצם העובדה שאזולאי דרך על הדשא במשחק הזה היתה מספיקה לאחלה סיפור. ואז הוא כבש את שער הניצחון באותו משחק.

והוא חשב על אבא.

כל המשפחה החליפה את יעקב ז?ל בתפקיד שומרי הראש. שני אחיו הגדולים של שלומי, בני 40 ו-38, שכמובן היו אמש בטדי, אחראים על ההורדות לקרקע. כשאזולאי פגש בהם אמש, אחרי שסוף סוף הוסר מהכתפיים של חבריו, אחד האחים אמר שהוא לא מסופק. לדעתו, שלומי היה צריך לכבוש צמד.

ואז הוא טלפן לאימא רוזה. רוזה לא יכולה להגיע למשחקים. המתח גדול מדי והיא לא עומדת בזה. ?אני גאה בך?, אמרה לבנה. ?כל הכבוד שהבאת לנו אושר. רק שתמשיך ככה?.

כבר הרבה אחרי חצות, ובטדי חושך, ובטלוויזיה של אימא רוזה בדיוק מוקרן השידור החוזר. ?זה כל כך מרגש?, היא מספרת. ?בכיתי. בכיתי מרוב אושר. איזה כיף שסוף סוף נשמח בחג הזה. זה באמת קורה. הנה, אני רואה את זה שוב בטלוויזיה עכשיו - שלומי עשה אותנו מאושרים. כל הזמן האמנו, אבא שלו כל כך רצה שיצליח. ואחרים לא האמינו?.

נכון. כי חוץ מכמה עכברי כדורגל, שלומי אזולאי בכלל בהפועל תל אביב. מה, יש עוד אחד? אבל זה שלומי אחר, שלא הרבה מכירים ושאפילו הירוקים בחרו לתת לו ללכת. ובגלל זה, ברגע שהכדור של אזולאי פגש ברשת, אימא רוזה לא רק בכתה מאושר. היו שם גם רגשות אחרים. ?שמחתי שמכבי חיפה ראו מה הם הפסידו?, היא אומרת. ?הם לא נתנו לו הזדמנות. הוא היה מלך השערים בנוער, זכה איתם בשתי אליפויות… כל כך רציתי שבחיפה יחשבו קצת על מה שהפסידו בשנים האחרונות?.

אבל כמובן שהאושר גדול מהטינה. ?בכל משחק שלומי היה אומר ?זה בשביל אבא שלי, רק שיהיה מבסוט?. אז הנה - אבא שלו מבסוט עכשיו?, חתמה בזמן שהדמעות חונקות את הגרון. ?עכשיו הוא מבסוט?.

עמיר תורג?מן, שלבטח ריגל אחר מכבי חיפה לטובת מכבי תל אביב שלו, שרטט בפנקס נתונים שמשרים הקלה; רובן ראיוס וחן עזרא הראו את חוסר היציבות המדאיג, ההגנה שוב היתה פרוצה מדי, מיצ'ל היה כבד וגם המאמן אלכסנדר סטנוייביץ? התלונן על מחסור בשחקן-משנה-משחק. אבל זה היה בסך הכול הפסד. מכבי חיפה לא הראתה יכולת של אליפות מול סכנין, ולא הראתה כדורגל של יורדת מול בית?ר. אפשר להירגע עם הקומפלימנטים אבל גם עם הגיליוטינה.

במקרה של בית?ר, הקומפלימנטים יירגעו רק מחר. כי כמו במקרה של שלומי אזולאי, התקבצו בירושלים שחקנים עם הגב אל הקיר ועם צ?אנס לתקן את העבר. שחקנים שהיו צריכים את בית?ר אפילו יותר משבית?ר צריכה אותם. אז הם משאירים את הריאות בבית ובולעים את הדשא. בית?ר רצתה יותר ורצה יותר אמש. השחקנים שם לא משחקים על אליפות - הם משחקים על העתיד שלהם. וכך זה נראה.

והכול בשליטה. כי יש את מנחם קורצקי. הבחור שניצח את מכבי חיפה בעונה שעברה בזכות תרגיל ממצב נייח, גרם לקבוצה זולה פי 4 מיריבתה להיראות כטובה ממנה בכל פרמטר. קורצקי נראה בסיום קול כאילו סיים בתיקו משחק גביע הטוטו מול בני יהודה. הוא נדלק רק כשנתבקש לדבר על האצטדיון ועל הקהל. כי זה, בסך הכול, השינוי האמיתי בקריירה של קורצקי. מהפועל רעננה, הוא עבר להפועל רעננה עם אוהדים. אותה חבורה רעבה, אותה שיטה ממושמעת, אותו סגל צנוע. רק שביציעים 20 אלף משוגעים, כמות שהולמת הרבה יותר את כישוריו המסתמנים של מנחם קורצקי. ואם הוא יצליח לשמור על איזון, להרבה קבוצות צפויים ערבים קשים מאוד בטדי.

?עדיף שלא תדעו איך נראה חדר ההלבשה שלנו?, המליץ דסה. ?חורבן?, צחק.

אז מחוץ לחדר ההלבשה היה אלי טביב, שבמחצית המשחק הסתחבק עם ההוא שהתמודד לראשות העירייה, ועם ליברמן, ועם עוד כמה, ועכשיו נותר כמעט לבד. סניקרס נוצצות, ז?קט אפור עם צווארון קאנטונה, ובידיים בקבוק מים ושקית דראם, טביב חיפש את היציאה. ?ביטלנו אותם?, אמר להוא שמעבר לקו. ?ביטלנו אותם?.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אורן יוסיפוביץ

עקבו אחריו בטוויטר

לתגובות והצעות: orenjos@walla.co.il