על סף העשירייה: טל בן חיים, בירם כיאל, ליאור רפאלוב, דודו ביטון.
המאזן הכולל: שבעה שערים (מונס דאבור שלושער, טוטו תמוז צמד, איתי שכטר ובן שהר) ובישול אחד (דאבור). מישהו עוד חושב שלישראל אין התקפה?
מוכנים לקפריסין: טל בן חיים, רמי גרשון, עומר דמארי, ביברס נאתכו, מונס דאבור, בן שהר, טוטו תמוז וניר ביטון הם שחקני הסגל המורחב היחידים שהשלימו 90 דקות. תומר חמד (81 דקות), איתי שכטר (80) ובירם כיאל (45) פתחו בהרכב.
מתאוששים: שערי בכורה העונה לאיתי שכטר ובן שהר, אייל גולסה החלים מפציעה ורשם בכורה במדי פאוק. עשהאל בן שבת שיחק לראשונה בקרקירה, עידן ויצמן חזר להרכב סימורג אחרי משחק אחד על הספסל.
ביזאר השבוע: בסיום הופעת הבכורה שלו בהרכב מאריבור, דודו ביטון התבקש ללכת לבדיקת סמים שגרתית. שלושה בקבוקי מים לא הספיקו לו כדי לתת שתן, אז החלוץ עבר לבירה. וחוץ מזה, אברם גרנט מנהל טכני בתאילנד. הכי ביזאר שמצאנו.
שימו לב ש: קני סייף עוד לא קיבל זימון לנבחרת הבוגרת של ישראל וכבר הודיע שהוא מתלבט אם לייצג את המדינה. טיימינג.
גם בן שהר בכובשים: שער ראשון בווילם II
סופ"ש גדול לשגרירים, עם הרבה שערים
10. ניר ביטון (סלטיק)
המאזן השבועי: 90 דקות, 1:1 עם מאת'רוול
בשבוע שעבר: לא היה בעשירייה
כניסה ראשונה לקשר סלטיק. בעונתו השנייה באירופה, אחד הכישרונות המבטיחים של הכדורגל הישראלי עדיין מחפש את דרכו. בעונה שעברה, ניל לנון בישל לאט את הקשר וזרק אותו למים במינון הנכון. בקיץ, לנון עזב וביטון מצא עצמו נלחם על תשומת ליבו של המאמן הנורבגי רוני דליה. התחרות על מקום בהרכב קשה ודליה חובב גדול של רוטציה. כך למשל הישראלי נותר על הספסל במשחק הליגה האירופית מול רד בול זלצבורג (2:2), אבל השלים 90 דקות מלאות בליגה שלושה ימים לאחר מכן. זו פחות או יותר המגמה. ביטון מקבל יותר דקות במסגרת המקומית, כשסלטיק לא עשתה עד כה חיל באף אחת מהמסגרות.
כך שביטון מתקשה לייצר מומנטום וקשה לקבוע את מקומו בהיררכיה באלופה הסקוטית. מצד שני, העובדה שהוא מקבל דקות באופן יחסית שוטף מעמידה אותו במקום טוב בקבוצה שמחזיקה סגל עצום שקל מאוד להיעלם בתוכו. למעשה, הסיטואציה המקצועית של ביטון לא שונה בהרבה מזו של בירם כיאל, שפתח עונה חמישית במועדון.
כפי שיורחב בהמשך, לנבחרת ישראל הנוכחית יש עודף שחקנים בחלק הקדמי ורבים מהם נמצאים בכושר מצוין ויוצרים בעיות חיוביות למאמן הלאומי. מצד שני, המחסור בקשר אחורי שייתן את האיזון זועק לשמיים. בנבחרת, בניגוד לסלטיק, התחרות על העמדה הזו הרבה יותר מצומצמת. ושם, יש לביטון הזדמנות משמעותית להפוך בקמפיין הזה לשחקן דומיננטי.
9. תומר חמד (אלמריה)
המאזן השבועי: 81 דקות, 1:2 על סוסיאדד
בשבוע שעבר: לא היה בעשירייה
למאמן אלמריה פרנסיסקו רודריגס היו רק מחמאות לחמד אחרי הניצחון הראשון של הרוחיבלנקוס, 1:2 מפתיע בחוץ מול סוסיאדד: "הוא עשה עבודה גדולה", אמר. חמד לא כבש או בישל, אבל היה פעיל ומסוכן בדקות שלו על המגרש. את הרשת הוא מחפש מאז ה-31 במאי, המחזור הלפני אחרון בסגונדה אשתקד. "אני רוצה כבר להבקיע, אבל לא אובססיבי וזה לא מפעיל עליי לחץ", אמר לאחרונה. בינתיים הוא יכול להיות מרוצה מהיכולת בפתיחת העונה ומעמד לא רע בכלל. שחקן הרכב בלה ליגה. כבר ביום רביעי, אגב, מחכה לו משחק ביתי מסקרן נגד אתלטיקו מדריד. מריחים שער בכורה?
8. איתי שכטר (נאנט)
המאזן השבועי: 80 דקות, שער, 1:2 על ניס
בשבוע שעבר: לא היה בעשירייה
בתשעה בפברואר ערך שכטר את הבכורה בנאנט. שבעה חודשים וחצי לאחר מכן הוא חגג שער בכורה. 15 משחקי ליגה. זה המון זמן לחלוץ, אבל שכטר שמר על קור רוח ולא התייאש. גם בנאנט שמרו על קור רוח. לא עניין של מה בכך שקבוצה מגלה סבלנות כלפי חלוץ רכש שלוקח לו תקופה ארוכה למצוא את הרשת. אבל הסיטואציה המיוחדת במועדון, המגבלות התקציביות והאיסור על רכישת שחקנים בקיץ, הביאו את נאנט לשמור על שכטר ולהאמין בו. הוא המשיך לשחק גם כשלא גילה יכולת טובה וזה השתלם.
כאן גם בדיוק טמון ההבדל בין שכטר לאלירן עטר, ששקל ברצינות חזרה לישראל. כשעטר לא פגע, הוא ירד לספסל, הובא חלוץ בכיר על חשבונו ובשבועות האחרונים הוא מצא עצמו מחוץ לסגל. באותה בסיטואציה נתקל גם עדן בן בסט בימיו בצרפת. בברסט הוא שיחק בקביעות גם כשהכדורים לא נכנסו ולקחו לו חודשים ארוכים להיכנס לכושר הבקעה. בטולוז הוא מצא עצמו "נענש" על כל הופעה רעה. עכשיו הוא במכבי תל אביב. וגם שם הוא מתמודד עם רוטציה.
שכטר הבין את המשוואה. כשאתה מחפש להוכיח את עצמך ולבסס את מעמדך בקבוצה באירופה עדיף לשחק בקבוצה קטנה עם סגל מצומצם ומעט תחרות. וכן, זה עדיף אפילו על פני מכבי תל אביב שמחזיקה סגל רחב ומאמן זר שלא עושה חשבון לשמות או חוזים. לתובנה הזו הגיעו לא מעט שגרירים. הם יוצאים לאירופה כדי לשחק ולא בשביל תואר השגריר מתוך הבנה שמי שלא משחק, לא קיים. לפיכך, דקות המשחק של השגרירים הבכירים עלו משמעותית השנה וזו תופעה סופר חיובית. כך ששבועיים וחצי לפני תחילת קמפיין הנבחרת, שכטר חיזק את מעמדו בצורה משמעותית. בן בסט? הרבה פחות.
7. רמי גרשון (גנט)
המאזן השבועי: 90 דקות, 1:3 על אוסטנד
בשבוע שעבר: מקום שישי
ירידה של מקום אחד לבלם, שעדיין לא החמיץ דקת משחק בליגה ולא איבד את מקומו בעשירייה. גם היכולת יציבה. גנט ניצחה בפעם השנייה ברציפות ושמרה על המקום השני בטבלה. כרגע, גרשון נראה כמו אחד הבאנקרים הבטוחים לקראת קפריסין. אולי למעשה, אחד הבודדים שסגורים בהרכב לצד טל בן חיים, ביברס נאתכו וערן זהבי.
6. בן שהר (ווילם II)
המאזן השבועי: 90 דקות, שער, 1:2 על ברדה
בשבוע שעבר: מקום שמיני
סוף השבוע הזה עמד בסימן חלוצים. כמו שכטר, גם שהר חגג שער בכורה העונה שהגיע אחרי הופעות טובות בקבוצתו החדשה. בשנים האחרונות, שהר לא הצליח לייצר מומנטום ולמצוא קבוצה שתאמין בו לאורך זמן. זה לא קרה באוקזר, לא בהרטה ואפילו לא בארמיניה, אבל בהולנד הוא מרגיש הרבה יותר נוח ובסופו של דבר השער המיוחל הגיע. בדקה ה-13 לדרבי החם מול ברדה שהר קיבל כדור בצד שמאל, הוא יכול היה למסור ולהשאיר חבר לקבוצה מול שער ריק, אבל העדיף לסיים מזווית קשה בין רגליו של השוער. וכמה שהוא היה צריך את השער הזה.
קל מדי ללגלג על המעברים התכופים של החלוץ ועל ההתעקשות שלו לא לשחק בישראל. אבל המציאות היא ששהר קורא את המפה נכון יותר. מעבר לעובדה שהוא מאמין בעצמו ורואה את הקריירה שלו מעבר לים, הוא גם מבין שהגדולות בליגת העל לא בהכרח יכולות להציע לשחקן ודאות מקצועית. בקיץ שוב הייתה לו הצעה ממכבי תל אביב, אבל הוא לא הרגיש שבונים עליו והעדיף את הולנד. האם אחרי רצף של החלטות מקצועיות בעייתיות שפגעו בו, שהר סופסוף מצא את מסלול ההמראה הנכון? כרגע, זה נראה טוב.
5. אבי ריקן (פ.צ ציריך)
המאזן השבועי: לא נכלל בסגל
בשבוע שעבר: מקום שני
הקשר, שגם סובל מפציעה קלה, קיבל מנוחה בסיבוב השני בגביע השוויצרי וראה מהיציע את חבריו נזקקים ל-120 דקות כדי לעבור את בלאק סטארס מהליגה הרביעית. שלושה ימים קודם לכן ריקן כבש שער נהדר בליגה האירופית בהפסד 3:2 לאפולון לימסול והוא מתאקלם היטב גם בתפקיד החדש באגף הימני של הקישור. מאז המעבר לשוויץ, ריקן מילא מספר תפקידים בקישור של ציריך, שיחק באגפים, כקשר אחורי וגם בעמדה מעט קדמית יותר וידע להתאים את עצמו לדרישות המקצועיות. הוורסטיליות שלו הפכה אותו לאחד השחקנים האהובים והמוערכים בקבוצה. התחנה הבאה: קפריסין. היי, הולך לו טוב שם.
4. ביברס נאתכו (צסק"א מוסקבה)
המאזן השבועי: 90 דקות, 0:1 על לוקומוטיב
בשבוע שעבר: מקום ראשון
השגריר הבכיר של ישראל מאבד את הפסגה אך ורק בגלל סוף השבוע הנדיר של החלוצים שלפניו. השבוע של נאתכו כלל בכורה מחודשת טראומתית מבחינה קבוצתית בליגת האלופות (5:1) ברומא ואחרי מספר משחקים בהם תרם שערים ובישולים, הוא סיים משחק נדיר בלי תרומה סטטיסטית. אלא ששחקן מסוגו לא נכון למדוד רק במספרים. התרומה שלו הרבה יותר משמעותית והצעד שעשה עם החזרה לרוסיה מוכח מדי שבוע כיותר ויותר נכון לשלב הזה בקריירה. נכון יהיה גם ללמוד איך צסק"א משתמשת בנאתכו בצורה נכונה. נאתכו חייב לשחק כשמאחוריו קשר אחורי פיזי ולקבל חופש פעולה. הוא לא קשר אחורי ולא נכון להשתמש בו ככזה. הכוח שלו הוא במסירה ובניהול המשחק ובנבחרת שמלאה בשחקני התקפה איכותיים, הוא לא צריך להיות זה שמסיים ולא סותם חורים כי אין קשר אחורי, אלא זה שמארגן. זה שבונים סביבו את המערך ולא להיפך.
3. מונס דאבור (גראסהופרס)
המאזן השבועי: 90 דקות, שלושער, 3:5 על נוישאטל
יש משהו מאוד אירוני בכך שביום שדאבור חוגג שלושער ראשון בקריירה הבוגרת, מוקד העניין התקשורתי מופנה למעמדו הרעוע של עדן בן בסט במכבי תל אביב. חלוץ הרכש נותר במשך 90 דקות על הספסל ונראה שבור. פאקו ניגש לנחמו, החברים לקבוצה הביעו תמיכה, אבל גם הם יודעים. בקבוצה עם סגל כזה מספיק שתמצמץ לא נכון כדי שתמצא את עצמך בחוץ וההבדל בין מקום בהרכב למקום ביציע קטן מאוד. יש שחקנים, כמו טל בן חיים למשל, ששואבים אנרגיות ומוטיבציה מתחרות כזו. ויש שחקנים שזה פשוט עושה להם רע. בן בסט ודאבור למשל.
על המעבר של דאבור לשוויץ נכתב כבר הכול, אבל פתאום הוא מקבל משמעות אחרת. ברורה יותר. דאבור לא רצה להיאבק נגד רוטציה, הוא לא רצה להיעלם בים של שחקני התקפה בכירים, הוא לא רצה לעבור עוד קיץ שבו ג'ורדי קרויף יחפש שחקני התקפה בכירים והוא יידחק הצדה. וזו החלטה לגיטימית לשחקן בן 22 שמרגיש שהוא עומד להתפוצץ בפן החיובי. את הפוטנציאל שלו דאבור מוכיח כמעט מדי שבוע בשוויץ, כן גם נגד יריבה מהליגה השלישית והמאזן שלו עומד כבר על שבעה שערים בכל המסגרות. עכשיו תגידו אתם, לדאבור בכושרו הנוכחי מגיע מקום בסגל הנבחרת? ולבן בסט?
2. טוטו תמוז (פטרולול)
המאזן השבועי: 90 דקות, צמד, הפסד 3:2 לסטיאווה
בשבוע שעבר: מקום שביעי
העיתונאי הרומני אמישור רוסו מתקשה להירגע אחרי המשחק בין האלופה לסגניתה: "פנטסטי, פשוט מדהים, לא רגילים לרמה כזו ברומניה", הוא אומר. "תמוז? לוהט. חייב לפתוח במשחק הנבחרת שלכם". השערים מספרים את הסיפור. תמוז הישן והטוב חזר. בשער הראשון הוא מתחיל את המהלך, מסירה ימינה, נע ומתמקם היטב כדי לסיים מקרוב. גם בשער השני הוא מתגבר על יציאת הבלמים לנבדל, מבצע תנועה חכמה ומסיים בעוצמה מול השער. ניידות, קלילות, פיניש, חדוות משחק. כל מילה אחרת מיותרת וגם העזיבה של רזבאן לוצ'סקו לא השפיעה ולא הפריעה. הפציעה הקלה מאחוריו, הסטיגמות לא מעניינות. בפן הקבוצתי, יש סיבות לדאגה. פטרולול הפסידה והתרחקה מהצמרת והכוכב אדריאן מוטו עוזב להודו, אבל את גוטמן זה לא צריך לעניין.
1. עומר דמארי (אוסטריה וינה)
המאזן השבועי: 90 דקות, שער, 2:3 על רד בול זלצבורג
בשבוע שעבר: מקום שלישי
רד בול זלצבורג לא אוהבת קבוצות ישראליות וחלוצים ישראלים. אחרי מכבי חיפה והפועל תל אביב, שלומי ארבייטמן, מוחמד גדיר, איתי שכטר ובן שהר, הגיע תורו של דמארי להנחית מכה על האלופה האוסטרית. ואיזה שער זה היה. פרץ נהדר מהאגף, השאיר בלם מאחור ושלח כדור חד לפינה. דקה 86. אוסטריה וינה שרק בשבוע שעבר השיגה ניצחון ליגה ראשון מצמצמת פערים מהפסגה. ודמארי ממשיך לעשות בליגה האוסטרית את הדברים שעשה בקלות בליגת העל. משייט מול ההגנות ומבקיע שערים נהדרים כאילו מדובר במשחק במושבה. עכשיו קחו את דמארי, תמוז, שכטר, שהר ותסיפו את בן חיים, בוזגלו וזהבי וקחו בחשבון גם את רפאלוב, מליקסון, ברדה, ביטון ובן בסט. יש עוד מישהו שחושב שלישראל יש בעיה בחלק הקדמי?
