פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הופעה מחשמלת: איצטדיון סמי עופר העביר צמרמורת, רובן ראיוס יותר

        איצטדיון סמי עופר העביר צמרמורת בכל הגוף, אבל את הזצים האמיתיים סיפק רובן ראיוס. הברק היכה פעמיים ובישל פעמיים, ואיזה מזל שבמכבי חיפה לא הקשיבו לעליהום. אורן יוסיפוביץ על התחרות החדשה של ערן זהבי

        הופעה מחשמלת: איצטדיון סמי עופר העביר צמרמורת, רובן ראיוס יותר

        מכבי חיפה ניצחה את בני סכנין 2:4 במשחק הליגה הראשון בסמי עופר

        ועדת ביקורת

        כמה שילמתם? 50 שקל לרוב היציעים.

        מה חשבתם? הפעם נשאלתם בעמוד הפייסבוק מי יכבוש את שער הליגה הראשון בתולדות איצטדיון סמי עופר. המועמדים המועדפים עליכם היו: מו אידריסו - 16%, דקל קינן או רובן ראיוס - 12.5%, לא ייכבשו שערים - 11%, שמעון אבוחצירא - 9%…. וחן עזרא, שאכן כבש את הסיפתח, היה עם 3% בלבד.

        הבורסה: כשסטנוייביץ' נשאל על השואו של ראיוס, הוא בזבז משפט על הספרדי ועבר מיוזמתו אל חן עזרא. "מצוין, מדהים", החמיא. "אני שמח בשבילו". לא מזמן נראה כאילו עזרא הולך לאיבוד. בהיעדרו של בניון, המניה של מספר 8 שוב בנסיקה. "אני מודה לבורא עולם", סיכם. "התפללתי שאכבוש את הגול הראשון ואכתב בהיסטוריה".

        המניה היורדת היא ההגנה של מכבי חיפה, כולה. קל מדי לכבוש מול הירוקים.


        ציוץ המשחק:

        דברים שרואים בסטטיסטיקה: אנחנו רק בספטמבר, ומכבי חיפה פגשה את בני סכנין כבר ארבע פעמים. אבל מה שיותר מוזר הוא הקבוצות התמודדו בארבעה מגרשים שונים - עילוט, דוחא, נתניה וסמי עופר.

        קהל מכבי חיפה: עם כל הכבוד להחתמות הנוצצות ולמתקן המפואר ולמחירים הנוחים, אין לקחת כמובן מאליו 28 אלף איש שבאים לראות משחק כדורגל. יש סיבות לאופטימיות בכדורגל הישראלי, ואוהדי מכבי חיפה מהווים את אחת מהן. היציע הצפוני, ג' של פעם, עם דגלי הענק בידיים - מחזה נפלא. ציון: 10

        קהל בני סכנין: עשו הרבה רעש, ותודה לאקוסטיקה. כמה פרעות בודדות לא ימנעו את המחמאות. ציון: 8

        תמונת המשחק: הרב אבוחצירא

        שחקן מכבי חיפה, שמעון אבוחצירא (קובי אליהו)
        אבוחצירא חוגג. אם היה יכול, היה בונה בית כנסת באמצע המגרש (צילום: קובי אליהו)

        מעשה שהיה, כך היה

        הצמרמורת כל כך איכותית, כל כך אמיתית, שהיא מתחילה בגרביים ומטפסת אל מאחורי הברך, ואז עוצרת לשנייה בבטן, ואז ממשיכה לעלות עד שהיא מאפסת לך את התסרוקת עם שביל בצד. הצעקות, עוד מבחוץ, רועמות כמו בסים בתוך העצמות. ואת זה מקבלים רק מלהביט לראשונה בכיפת הזהב שמקיפה את האצטדיון החדש בחיפה, על שם סמי עופר. האוהדים זורמים לסביבת המתקן - בהופעת הבכורה של מכבי חיפה - והדבר הכי מדהים היה לראות את ההפתעה על פניהם של המגיעים. ילדים שוטטו עם עיניים פתוחות בגודל הכרמל, הסתכלו בגאווה על האבא המדהים שמאפשר להם חוויה כזו.

        הכניסה כבר סוגרת סיפור - זה מהטובים שיש כיום. ואפשר היה להבין למה במכבי חיפה ובשאר המדינה לא התייחסו לחניכות של הפועל חיפה בגביע הטוטו. סמי עופר נחנך רק אתמול, כשהבוס יענקל?ה שחר - בלבוש של איש עסקים אמריקאי שהיגר לקובה - הרביץ ?שהגיענו לזמן הזה?.

        איצטדיונים נהדרים ברחבי העולם הם פינוק עם דדליין. אתה מגיע, נהנה ומתרגש, ויודע שהתענוג קצר ושזה לא שלך וכי למה שבכלל יגיע לך כזה. ואתה יודע שכנראה לא תחזור לראות את הפלא הזה - כי לניו יורק, או אפילו למינכן - לא טסים בכל סתיו. ואז בונים את הדבר הזה מתחת לאף של כולנו. והכול נראה כזה יפה ומצטלם כזה יפה, והיציע הצפוני על שם ג? כולו א-לה דורטמונד או שאלקה, וזה מרגיש כאילו 30 אלף אנשים יושבים על הדשא. והאקוסטיקה - ללקק את התנוך. והגולים, ברור שיהיו שישה גולים. והתענוג הגדול באמת מגיע רק בסוף, אחרי שחושך וכולם כבר הלכו. אז מחלחלת ההבנה שזה פה, קרוב - לא צריך דרכון ולא ג?ט לג. אז נקלט שאפשר לבקר אותו בעוד שבוע, ובעוד שבועיים. ושוב ושוב ושוב.

        הבית הזה כל כך נפלא, כל כך מתאים למועדון צמרת, שקשה להבין איך בכלל מכבי חיפה יכולה היתה להסתדר בלעדיו. איך כל ההצלחות וכל ההישגים נקטפו בצריף הרעוע של קרית אליעזר, בלי הגג ובלי הדציבלים ובלי ההדר. ומי בכלל יכול לשחק כדורגל באצטדיון שאינו מצופה בזהב?

        שחקן מכבי חיפה, רובן ראיוס (קובי אליהו)
        הפרישה של קטן והפציעה של בניון הכריחו את ראיוס לנצוץ. והוא נצץ כמו הברק שהוא. הכה פעמיים ובישל פעמיים (צילום: קובי אליהו)

        ?I know kung fu?.

        כמו שניאו קורא את המטריקס, רואה את המציאות כאותיות וכמספרים, כך רובן ראיוס קורא את מגרש הכדורגל. זה היה ברור עוד לפני אתמול, אבל אז באה החותמת. ארבעה גולים, כולם מבית ספרו. קרן, תנועה בלי כדור, מסירת אמן ופיניש. שני שערים, שני בישולים. הוא ידע שהכדור יפגע בדשא לפני שיגיע לעזרא; הוא ידע לנוע למרכז הרחבה למרות שמשומר לא מסר לו. הוא ידע שהכדור יגיע בסוף; הוא ידע למצוא את אבוחצירא במיקום שממנו לא יוכל להחמיץ. ואבוחצירא כבש שער שדה ראשון מזה 16 חודשים, ורץ לבנות בית כנסת; והוא ידע להקפיץ בחזה, ולפגוע במטר היחיד ברשת שאליו קנדיל לא יוכל להגיע.

        כמו ניאו מהמטריקס, הוא שיחק כאילו ידע יותר מדי על המשחק הזה, כאילו הכיל יותר מדי תכונות טובות בו-זמנית. כאילו מישהו אחר שולט בו, משחק בו, מתקין בו בין רגע את תוכנת ההגבהה ותוכנת התנועה ותוכנת המסירה ותוכנת הגולאסו. זה כל כך בלט, שראיו יודע יותר מכולם. ועוד יותר בלט שהוא ראה את המציאות בהילוך איטי. במציאות, כפי שהוא רואה אותה, לקח כל כך הרבה זמן עד ששחרר את הבעיטה המושלמת. ובמוחו של קנדיל ושלנו זה נמשך פחות משנייה - עד שהשוער שם לב הכדור היה עמוק בתוך הרשת.

        רק במרץ ריסק ראיוס את העונה ואולי הקריירה של רפי דהן - לצערנו, אולי באמת תוכנת גם לקונג פו. העליהום על הספרדי היה עצום עד מוגזם, והיו לא מעט אנשים שחשבו שיותר לא ידרוך במגרשי ישראל. במכבי חיפה, כך אומרים, אפילו לא שקלו הדחה, אבל אין לקחת את העובדה שהספרדי עדיין כאן כמובנת מאליה. יש לא מעט בעלי בית פופוליסטים שאולי היו מחליטים אחרת. הירוקים לא מצמצו, והשאירו את הכוכב שלהם בקבוצה. הפרישה של קטן והפציעה של בניון הכריחו את ראיוס לנצוץ. והוא נצץ כמו הברק שהוא. הכה פעמיים ובישל פעמיים. במובן מסוים, מי שהשאיר את ראיוס במכבי חיפה גדול פי כמה מראיוס. וראיוס גדול, גדול מאוד.

        שחקן מכבי חיפה, רובן ראיוס, כובש מול בני סכנין (קובי אליהו)
        במציאות, כפי שהוא רואה אותה, לקח כל כך הרבה זמן עד שראיוס שחרר את הבעיטה המושלמת. ובמוחו של קנדיל ושלנו זה נמשך פחות משנייה - עד ששם לב הכדור היה עמוק בתוך הרשת. השער השני של ראיוס (צילום: קובי אליהו)

        יש לא מעט שחקנים טובים בליגה. יש כמה שחקני-על. יש את ערן זהבי, שכרגע עדיין בקטיגוריה משלו. אבל רובן ראיוס הוא הכדורגלן הכי שלם בליגה. הטאץ?, החזון, הביצוע. כשנחה עליו הרוח, זה נראה כאילו הוא משחק כדורגל עם מכחול.

        ועכשיו, צריך לחכות ולראות. כי גם בעונה שעברה זה התחיל טוב, באירופה, ודעך בהמשך, ואז זהר, ואז שוב דעך. לא מספיק להיות אמן, צריך להיות גם יציב. וזה מה שראיוס יצטרך להוכיח בשבועות הקרובים. להמשיך לספק מספרים - כרגע הוא מלך השערים ומלך הבישולים - ולנצח משחקים גם כשלקבוצה פחות הולך. בעונה שעברה עברו 12 מחזורים עד שראיוס כבר את שער הליגה השני שלו. הפעם הספיק לו מחזור אחד.

        קמו אמש ויקומו היום לא מעט שישאלו איפה הצדק ואיפה הקארמה. דהן בקושי הולך, יגידו, והספרדי מרחף על ענן. אבל אין מה לעשות. כשאתה כל כך טוב במה שאתה עושה, אתה תנצח אפילו את הצדק. וזהו - אפשר כבר לרדת ממנו מבלי להרגיש אשמים. הוא שילם את חובו, ועכשיו תורנו. תורנו לשלם כדי לראות אותו.

        במבחן הקל בהיסטוריה בחרו הצופים בסמי עופר את ראיוס למצטיין במשחק. הוא הניח את המכחול והרים את המיקרופון ואמר: ?מקווה שנהניתם. מקווה שנמשיך כך?. אם ימשיכו, למכבי תל אביב תהיה תחרות רצינית. אם ימשיך, גם לערן זהבי.

        יעקב שחר, נשיא מכבי חיפה (קובי אליהו)
        סמי עופר נחנך אתמול, כשהבוס יענקל?ה שחר - בלבוש של איש עסקים אמריקאי שהיגר לקובה - הרביץ ?שהגיענו לזמן הזה? (צילום: קובי אליהו)

        ***

        הרבה אחרי חצות ובכביש החוף עובדים בכביש - גאונות - והתנועה צולעת. הנהגים הירוקים נהנו מכל רגע של זחילה בפקק, והחלו לצפור בקצב הניצחון. אחד הרכבים האט, ובו החלון פתוח וממנו השתלשלו צעיפים ירוקים. לאן אתם נוסעים, שאלתי, והנהג ענה: ?לטדי?.

        הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אורן יוסיפוביץ

        עקבו אחריו בטוויטר

        לתגובות והצעות: orenjos@walla.co.il

        אוהדי מכבי חיפה (אדריאן הרבשטיין)
        בונדסליגה זה כאן (צילום: אדריאן הרבשטיין)