ליאונל מסי סיפר פעם שאחת החוויות הראשונות שהוא זוכר מאצטדיון כדורגל הייתה ב-1995. הילד מרוסאריו היה רק בן שבע וחצי כאשר אביו, חורחה, לקח אותו למשחק הפרידה החגיגי מהאגדה הגדולה ומלך ההופעות בכל הזמנים של הקבוצה המקומית, ניואלס אולד בויס, אותה אהדו בני משפחת מסי. לכוכב הגדול ההוא, שלכבודו נערך המשחק רגע לפני שהוא סיים את הקריירה, קראו חרארדו "טאטה" מרטינו.
מסי נוהג לספר איך התרגש מכך שהאצטדיון כולו עמד על הרגליים במשך דקות ארוכות ומחא כפיים לטאטה, שהופיע במדי ניואלס בפעם ה-509 והאחרונה. זה היה ה"מפגש" הראשון ביניהם, ושניהם לא ידעו זאת. המפגש האמיתי הראשון היה בעונה שעברה בברצלונה והוא אומנם הסתיים מוקדם מהצפוי ועם אכזבה גדולה, אבל הקשר העמוק נוצר. עכשיו, כשטאטה התמנה לתפקיד מאמן נבחרת ארגנטינה, הוא ינסה לשפר גם הרקורד שלו עם מסי וגם את תדמיתו בכדורגל האירופי. זה לא יהיה קל, אבל זה בהחלט אפשרי. סגנית אלופת העולם רוצה לקפוץ מקום אחד על הפודיום ברוסיה 2018 וטאטה מרטינו יצטרך להוביל אותה לשם.
מרטינו, למי ששכח, מונה בפתאומיות ביולי שעבר למאמן ברצלונה, ארבעה ימים בלבד לאחר שטיטו וילאנובה המנוח נאלץ לעזוב את התפקיד כאשר הסרטן תקף אותו שוב. ב-59 משחקים עם בארסה, מרטינו השיג 40 ניצחונות ו-68 אחוזי הצלחה. תחתיו, מסי כבש 41 שערים ב-51 משחקים. את כל הנתונים הללו יקנו כבר מהיום בשמחה בהתאחדות הארגנטינאית. מה שהם לא יהיו מוכנים לקבל, זה שחזור של אפס התארים המשמעותיים שרשם מרטינו בקאמפ נואו.
התקופה שלו דווקא התחילה בצורה טובה, עם זכייה בסופרקופה הספרדית מול אתלטיקו. אלא שבמאני טיים, אחרי יותר מדי פציעות ויותר מדי בעיות מחוץ למגרש, הקבוצה איבדה את המקום הראשון, הודחה ברבע גמר ליגת האלופות מול אתלטיקו, הפסידה לגארת' בייל וריאל בגמר גביע המלך ולסיום, איבדה את הצ'אנס לאליפות עם התיקו הביתי מול אתלטיקו במחזור האחרון.
מיד לאחר אותו משחק, מרטינו אישר את מה שהיה באוויר תקופה ארוכה והתפטר. הוא מאס בבלגן בהנהלת המועדון ובחיים בברצלונה. הוא מאס בתקשורת הספרדית והאירופית כולה, שלא הפסיקה לקטול אותו. ובעיקר, הוא רצה לחזור הביתה, לדרום אמריקה, שם בילה כמעט את כל חייו.
זמן קצר לאחר באותה מסיבת עיתונאים בה הודיע טאטה כי הוא מסיים את תפקידו אחרי פחות מעונה אחת ושנה לפני תום החוזה שלו, מסי נשאל לגביו: "אני לא יודע מה התכניות שלו", ענה הפרעוש, אבל אני בטוח שיום אחד נראה אותו על הקווים של נבחרת ארגנטינה, כי הוא מאמן אדיר ובטח מעוניין בתפקיד".
מסתבר שהיום הזה, אותו חזה מסי, הגיע מהר מהצפוי. פרגוואי, אותה הוא אימן בין 2006 ל-2011 בהצלחה כבירה, שכללה הופעות ברבע גמר המונדיאל בדרום אפריקה ובגמר הקופה אמריקה האחרון, הציע לו לחזור, אבל נתקלה בסירוב. מיד עם תום המונדיאל, אלחנדרו סאבלה עזב את נבחרת ארגנטינה ומרטינו ידע שהמקום שהתפנה עשוי להיות שלו. לפני שנתיים, כאשר הוא זכה באליפות הרביעית שלו עם ניואלס והראשונה כמאמן הקבוצה, הוא אמר: "לאמן את הנבחרת הלאומית שלך זה חלום. זו אחת המטרות הגדולות ביותר שכל מאמן מציב לעצמו".
אוהדי ברצלונה וחובבי הכדורגל באירופה אולי זוכרים אותו בצורה פחות טובה, אבל מעטים הם הארגנטינאים שלא שמחו לשמוע על מינוי של מרטינו למאמן הנבחרת. לפחות במולדתו, טאטה נחשב בגיל 51 לאחד המאמנים הגדולים ביותר בסביבה. לאחר הפרישה, הוא עבד כמאמן בארגנטינה ובפרגוואי, שם זכה בשלוש אליפויות תוך ארבע שנים לפני שקיבל את הנבחרת הפרגוואית ובנה חבורה קשוחה, שהגיעה כאמור להישגים נפלאים. האלביסלסטה מקווים שאצלם הסיפור יהיה דומה.
מרטינו מגיע מאוד רעב לנבחרת. הוא יודע שיש לו המון מה להוכיח: "אני מאוד לא מרוצה מהתוצאות שהשגתי בברצלונה", אמר לאחרונה, "אני האחראי הבלעדי לכך. היו תירוצים ונסיבות, חלק מוצדק וחלק לא, קשה לי להגיד. אבל כמו שאמרתי כשעזבתי את הקבוצה, הכול עליי. הגעתי לשם במטרה לעשות עבודה טובה וזה לא קרה". הלקח הראשון שלמדו בהתאחדות הארגנטינאית מהדברים שקרו בבארסה היה להבהיר: "אנחנו אלה שבחרנו במרטינו לתפקיד. לא השחקנים".
הדברים האלה באו בשל אינספור שמועות שרצו כאשר מרטינו הגיע לקאמפ נואו ולפיהן מסי, בהשפעת אביו שרצה לראות את אלילו מתקדם, היה זה שהנחית את מרטינו בקבוצה. בין אם הדברים נכונים ובין אם לא (בהצגתו בברצלונה אמר מרטינו שהוא משוכנע שלמסי היה חלק בהגעתו, אולם מיד הוסיף שהם מעולם לא נפגשו עד לאותו רגע), בנבחרת רצו לעשות סדר ומקווים שהיחסים הקרובים בין הכוכב הכי גדול שלהם למאמן יישארו בהיררכיה בה הם צריכים להיות. בארגנטינה עבדו קשה מאוד כדי ליצור חדר הלבשה בריא והתוצאות באו לידי ביטוי במונדיאל האחרון. עכשיו הם לא רוצים לקלקל את מה שעובד.
לשמחתם של ראשי ההתאחדות, המאמן החדש שלהם חושב כמוהם: "אני לא מתכנן מהפכה", הוא הצהיר במסיבת העיתונאים בה הוצג כמאמן הנבחרת ואכן, הסגל המקורי אותו פרסם לקראת משחקו הראשון בתפקיד, שחזור הגמר מול גרמניה, כלל את כל 23 השחקנים שהיו בסגל למונדיאל. "כדי לתת להם את הכבוד שמגיע להם על מה שהם עשו", הוא הסביר.
לאחר מכן הגיעו כמה פציעות ובראשן זו של מסי, שייעדר ממשחק הבכורה של טאטה. אותן פציעות חייבו את המאמן למספר שינויים ואולי דרכם הוא חשף קצת ממה שהוא בכל זאת מתכנן לקראת העתיד בנבחרת. ניקולאס גאיטאן ואריק לאמלה זומנו והאחרון, שסופסוף מתחיל לספק בטוטנהאם את היכולת שהפכה אותו לכוכב ברומא, הודה: "הייתי בבית ופתאום קיבלתי את ההודעה. זו הייתה הפתעה גדולה. אני שמח מכך שהמאמן סופר אותי ואנסה להצדיק את ההחלטה שלו".
מרטינו גם פתח את הדלת מחדש בפני קרלוס טבס. כוכב יובנטוס לא היה בסגל הנבחרת מאז הקופה אמריקה הביתית ב-2011, שהסתיימה במפח נפש והדחה ברבע הגמר בפנדלים מול אורוגוואי. באותו טורניר, טבס הסתכסך עם סאבלה וכנראה שגם עם ליאונל מסי. במונדיאל, בו חוץ ממסי ארגנטינה בקושי הצליחה למצוא את הרשת, חסרונו של החלוץ האדיר הורגש במיוחד וטאטה אמר: "ההחלטה של סאבלה לגבי טבס הייתה נטו קשורה לכדורגל, אבל כמו כל ארגנטינאי, מבחינתי הוא יכול לשחק בנבחרת".
פרננדו סיז מ"לה נאסיון" הארגנטינאי כתב על "התכניות של טאטה לארבעת החודשים הראשונים שלו בנבחרת": "הוא יצטרך קודם כל להיות קונצנזוס בנבחרת, יותר מאשר היה סאבלה. הוא גם יהיה חייב כבר מעכשיו להתחיל לעבוד עם הדור הבא של הנבחרת, לקראת המונדיאל ב-2018. טאטה כבר אמר שהוא רוצה להיות מעורב בהחלטות לגבי הנבחרות הצעירות. בחודשים הקרובים יש לו גם משחקים מול ברזיל והונג קונג והוא ינסה לנצל את הזמן כדי להתקדם בצעדים קטנים לקראת הכניסה ל-2015. העידן החדש בנבחרת מתחיל עם טאטה".
חאבייר מסצ'ראנו, הארגנטינאי השני ששיחק תחתיו בבארסה, אמר לאחר המינוי: "ההגעה של טאטה מביאה איתה מחדש את החלומות שלנו. הוא ייתן יציבות לכדורגל הארגנטינאי. אנחנו השחקנים צריכים לעזור לו. הכול מתחיל מהצלחה. אנחנו רוצים לזכות בקופה אמריקה. הלוואי שטאטה יצליח להמשיך את הכיוון הטוב אליו הלכה הנבחרת שלנו, אני מאושר שהוא הגיע. ההפסד בגמר המונדיאל יישאר לנו לעד בראש, כי היינו כל כך קרובים, אבל החיים ממשיכים".
והם אכן ממשיכים. ארגנטינה, למרות שלא הבריקה לרגע במונדיאל, רשמה את ההישג הכי טוב שלה ב-24 השנים האחרונות ועכשיו היא רוצה תואר, כלשהו, ראשון מאז זכתה בקופה אמריקה ב-1993. עברו הרבה יותר מדי שנים יבשות מבחינת האלביסלסטה ומרטינו, כאילו בהזמנה, יקבל שתי הזדמנויות עוד לפני שהוא ייאלץ בכלל להתמודד עם הלחץ של המונדיאל הבא.
בעוד תשעה חודשים הקופה אמריקה תצא לדרך בצ'ילה ושנה לאחר מכן, ייערך טורניר ה"קופה אמריקה סנטנריו". לכבוד 100 שנים למפעל הוותיק, חברו נבחרות דרום אמריקה עם אלה של הקונקאקף (מרכז וצפון אמריקה והאיים) לטורניר אחד גדול, שייערך בארצות הברית, בערך במקביל ליורו. במונדיאל הבא מסי יהיה כבר בן 31, אבל לפחות לשני הטורנירים הקרובים הוא אמור להגיע עדיין בשיאו. תואר גדול משותף ראשון שלו ושל טאטה, וכולם יתחילו לפנטז על קיץ 2018.