פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        צער גידול בנים: בעיית הצעירים בכדורסל הישראלי

        הבחירה של בר טימור בהפועל ירושלים מסמלת מגמה מדאיגה בקרב כישרונות המחר בכדורסל הישראלי, שמעדיפים יוקרה על פני דקות משחק בזמן קריטי להתפתחות. בלוג ההעברות מזהיר מההשלכות, מסמן את הגארד שעשוי לשלוט בליגה ומתריע על הפיאסקו הגדול הבא ביורוליג

        ג'וש סלבי, ממפיס, מול דומיניק מגווייר, טורונטו (AP)
        צל"ש או טר"ש. סלבי (צילום: AP)

        רק היום

        בחסות השממה של שוק ההחתמות בליגת העל הקיץ, אך טבעי שדווקא אלדד אקוניס מכולם ינחית בישראל שם גדול. ההחתמה המרעננת של הקיץ לא מגיעה ממכבי תל אביב, גם לא מהפועל ירושלים. היא שוב מגיעה מבני הרצליה, או מבלי להיות פוליטיקלי קורקט – היא שוב מגיעה מכיוונו של היו"ר מהשרון, שעל פיו יישק דבר. מהאיש שהביא לנו את אנדודי איבי, לי ניילון או שון ג'יימס הגיעה השבוע עוד הפתעה – ג'וש סלבי, עד לא מזמן כישרון עצום בארה"ב שנועד לגדולות אפילו ב-NBA. לאורך השנים אקוניס והרצליה, או בני השרון בגלגול אחר, הנחיתו שמות גדולים יחסית כמעט מדי עונה. היו פעמים שבהן הם התבררו כהימור מוצלח, כמו במקרים שהוצגו קודם לכן, אך היו גם לא מעט נפילות מפוארות, שקצר הדף מלהכילן.

        למרות זאת, אם בוחנים את הרקורד של סלבי בהחלט ניתן להעלות על הדעת שהוא משתייך לניילונים ולשון ג'יימסים שבאזור, הרבה יותר מאשר לזרים הכושלים שדרכו באולם היובל. על הנייר, לסלבי יש פוטנציאל להפוך לגארד הטוב בליגה, אפילו יותר מיריבים בעלי מוניטין ומעמד כמו ג'רמי פארגו, דרווין קיצ'ן או ברייסי רייט, לדוגמא. התעניינו אצל כל אחד שחזה בסלבי בליגת הקיץ בלאס וגאס 2012, בו נבחר ל-MVP לצד לא אחר מדמיאן לילארד, ותקבלו תשובה זהה: לאיש יש יכולות להיות כוכב NBA. עצם העובדה שבעונה הקרובה הוא יכדדר באולם היובל במקום במדיסון סקוור גארדן או בסטייפלס סנטר נובעת בעיקר מקבלת החלטות בעייתית בצמתים אליהם הגיע בקריירה, וכנראה גם בעקבות אי אלו בעיות התנהגותיות.

        בגיל 23, כשמטען החוויות שלו מוגבל והנסיון בכדורסל האירופי מועט, סלבי הוא בגדר פוטנציאל נפיץ. מדובר במקרה קלאסי של צל"ש או טר"ש ולא נראה שיש דרך ביניים. סלבי יוכל להראות בהרצליה את היכולות האתלטיות והטכניות המצוינות שלו, לככב ולהוכיח שמדובר במציאה אדירה. אולם באותה נשימה הרומן עם הלבנט עשוי להסתיים תוך משחקים ספורים, עם עוד פרשיה מחוץ למגרש שתעיב על הכל. היכונו לרכבת הרים שסופה אינו ידוע. הסיכון שהשידוך הזה יתפוצץ בפנים אורב בפינה. אבל מצד שני, לפחות מצאנו קצת עניין והתלהבות. נמשיך לעקוב.

        צפו בביצועיו של סלבי בעונה החולפת בדי-ליג

        בעל הבית השתגע

        עד לפני שנה, בר טימור יכול היה לשמש דוגמא חיה לאיך כישרון צעיר בישראל צריך לצמוח בצורה הנכונה. אט אט הוא גישש את דרכו לליגת העל, ולא נכנע לפיתוי לקפוץ כיתה מהר מדי. עוד בהיותו תיכוניסט החל להשתפשף במדי הפועל חיפה מהלאומית, ומאז דאג לבצע בכל עונה קפיצת מדרגה. הוא המשיך בלאומית, צבר דקות משחק ושיפר את יכולותיו כמנהיג, עד שתחת ארז אדלשטיין בהפועל תל אביב סוף סוף נכנס לתודעה באופן קולקטיבי, בעיקר בזכות דרבי אחד בלתי נשכח.

        אלא שמאז נראה שהילד המוכשר קצת איבד את הדרך. משהו נתקע. זה החל בהחלטה לעזוב את הפועל תל אביב, למרות הפצרותיו של ארז אדלשטיין כי זה צעד פזיז מדי, לטובת חוזה מרשים ומכובד באלבה ברלין הגרמנית. אחרי שההחלטה לעבור לגרמניה התבררה כשגויה, באה ההודאה בטעות. טימור החליט לחזור לישראל, אך מבין שלל האופציות שסביר להניח עמדו בפניו בחר דווקא באופציה שנראית על על פניו כתובענית מדי. בהפועל ירושלים, קבוצתו החדשה, טימור ינחת למציאות דומה לזו שהכיר בגרמניה. זרים מוערכים שצברו מעמד רם בקבוצה כמו דרווין קיצ'ן או ברייסי רייט, מקומי שמהווה עמוד תווך דוגמת יותם הלפרין ועוד מספר צעירים שקידומם חשוב יותר בראייה כלל-מערכתית כשחקני בית (אדם אריאל, למשל). גם אם החיבור עם דני פרנקו נראה מבטיח, הרי שהמאמן קרוב לוודאי יהיה טרוד במלחמת הישרדות ולא יהיה לו פנאי בקידום צעירים שיתגלחו על חשבונו.

        הדבר אמור גם לגבי אדם אריאל ותום מעיין, שניים מהתקוות הגדולות של המועדון. רפי מנקו התעקש בצעד אמיץ לעבור בהשאלה העונה, ועשוי לקבל דקות משמעותיות בגלבוע גליל עליון. זה אמנם קורה באיחור של שנתיים, אבל לפחות משהו יזוז. בהנחה סבירה שלא אריאל ולא מעיין יראו הרבה פרקט לאור העומס בעמדותיהם, מוטב לירושלים לרשום לפחות אחד מהם לכרטיס הכפול ולהעניק לו נסיון בזמן משחקי היורוקאפ. ובהקשר זה ניתן להמר כבר כעת שמוטב היה גם לבר טימור לחפש לו מקום אחר, צנוע ושפוי יותר, כדי להתחיל בו מחדש.

        אולי זה מה שמגביר את החששות מפני דור המחר של נבחרת ישראל. כישרון יש, אבל ניהול הקריירה של רובם, איך לומר, לא מזהיר. רק בעונה הקרובה יתבזבזו כמה מטובי כישרונותינו על רקע קפיצה מעל הפופיק: בן אלטיט ועידן זלמנסון שום מה חזרו למכבי תל אביב ויפספסו שנה קריטית בהתפתחות, אדם אריאל ותום מעיין יסתמו חורים גם בתסריט אופטימי וגם מצבו של בר טימור לא יהיה שונה משמעותית. אז בפעם הבאה שיספרו לנו על חוסר האמון בצעירים כגורם מספר אחת בתחלואי הכדורסל הישראלי, כדאי שניזכר שגם לאותם ילדים יש חלק לא מבוטל בכך.

        בר טימור שחקן הפועל תל אביב (מגד גוזני)
        יצטרך לעבוד קשה כדי להוכיח שהמעבר לירושלים היה מוצדק. טימור (צילום: ברני ארדוב)

        יד שנייה מרופא

        עירוני נס ציונה הולכת ומסתמנת כמי שעומדת בפני עוד עונה מוצלחת. כבר ראינו לא אחת קבוצות שמצליחות לא רע בעונתן הראשונה בליגת העל ומיד אחר כך מתפרקות, או לכל הפחות מדשדשות. נס ציונה, שבונה העונה בצורה שקטה סגל סולידי ואיכותי, נותנת תקווה למודל אחר. ההחתמה בשבוע של טוני איזלי היא הוכחה נוספת לכך. הסנטר האמריקאי בן ה-27 נראה על פניו אידיאלי לליגת העל, ויכול מהר מאוד להתברר כבינגו.

        בשנתיים האחרונות הוא אף הוזכר לא אחת כמועמד להשתדרג לאחת מקבוצות היורוליג באיטליה. מה שגרם לאותן קבוצות לפקפק במידת הצלחתו ביורוליג הם חסרונות שעשויים להיעלם כליל בליגת העל, שם גופו הצנום והאתלטי יספיק כדי להתמודד בקלות עם סנטרים ופאוור פורוורדים גם יחד. יש לו התמצאות בצבע, יכולת סיום מצוינת מתחת לסל, אתלטיות והגנה שיתנו לנס ציונה בסך הכל תרומה כמעט בכל אספקט. לנס ציונה יש סגל ישראלי איכותי (מאיר טפירו, טל דן, גיל אמיתי, רובי בוסטיין ואור סולומון) והיא צירפה השבוע את לאמיין ווילסון, שחקן נוסף עתיר נסיון שגם מתאים מאוד לליגת העל. נראה מה מתבשל בנס ציונה בהחתמות הבאות, אבל עד אז היא מקבלת ממנו ציון לשבח על בציר ראוי וטוב בעונת המלפפונים הנוכחית.

        טוני איזלי, שחקן אוניברסיטת מארי סטייט (GettyImages)
        יפרח בליגת העל. איזלי (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        יורוטריפ

        זה לא עסק: פנרבחצ'ה אולקר יוצאת למסע בזבוזים ורוכשת לא פחות משבעה שחקנים, אך בעבור כמעט כולם ההתנגשות עם ז'ליקו אוברדוביץ' עשויה לקרות מוקדם מהצפוי. ריקי היקמן, אנדרו גאודלוק, בוגדן בוגדנוביץ' – כולם סופר-מוכשרים, אך רחוקים מלהתאים לחוקי ההגנה הנוקשים של אוברדוביץ' או לסגנון ההתקפי שלו, המבוסס על חדירה והוצאה. גם יאן וסלי, ההחתמה הגדולה האחרונה, יתקשה להיטמע לשיטה לאור הקליעה המפוקפקת שלו מבחוץ. בקיצור, איסטנבול עשויה לחוות בעונה הקרובה פיאסקו נוסף, בפעם המי-יודע-כמה.

        אני הולך: במשך שש העונות האחרונות ויקטור סאדה תרם לברצלונה תרומה שקטה שלא זכתה להערכה מספקת. עם הגנה, אתלטיות ובעיקר לב הצליח סאדה לחפות על אפס יכולת התקפית והפך לפקטור משמעותי מהספסל. גם אם לעתים רחוקות הוא גם היווה נטל בהיעדר קליעה מבחוץ, סאדה היה נכס. לפני שבועיים הוא עזב סופית וחתם בריבר אנדורה, העולה החדשה והשכנה מקטאלוניה. תומאש סטוראסנקי הצעיר והמלהיב בהרבה תפס את מקומו כחלק ממגמת ההצערה של הקבוצה, אך אין ספק שברצלונה תחסר את הזיק שהביא סאדה מהספסל.

        נתראה ביד אליהו: קיילב גרין הוזכר בקיץ האחרון כמועמד להצטרף למכבי תל אביב, אך יגיע ליד אליהו בעונה הקרובה כאורח אחרי שחתם בשורות מלאגה, יריבת הצהובים בשלב הבתים ביורוליג. האנדלוסים קיבלו פאוור פורוורד עם קליעה מצוינת מבחוץ, שעשוי להתברר כמצרך מבוקש במכבי תל אביב מאותגרת השלשות בהמשך העונה. הוא לא מוכשר במיוחד ובטח שאיננו כוכב, אך מעטים באירופה משלבים קליעה ואינטליגציית משחק גבוהה כמוהו.

        קנייה בטוחה: הקבוצות הרוסיות רגילות להתחמש ולשפוך מיליונים רבים מדי קיץ אף שחלקן אינן מתחרות ביורוליג, אך הקיץ הנוכחי חריג בכל קנה מידה. מתי בפעם האחרונה הגארדים המבוקשים ביבשת הלכו בזה אחר זה למפעל השני בחשיבותו באירופה? כך נהג הקיץ טייריס רייס, שחתם בחימקי מוסקבה תמורת סכום עתק, וכך עשה גם מלקולם דילייני שהצטרף לקובאן. בכל מקרה, מתברר שכוכב באיירן מינכן בעונה החולפת היה רק הסנונית הראשונה. אחרי שצירפה בשבוע שעבר את אנתוני רנדולף, הקו הקדמי של קובאן, הכולל את אלכס מאריץ', ריצ'רד הנדריקס, דרק בראון ורנדולף, מסתמן כאחד הטובים באירופה. אנחנו נעקוב בדריכות.

        מאמן פנרבחצ'ה אוקר ז'ליקו אוברדוביץ' מודה לאוהדי פנאתינייקוס (GettyImages)
        בדרך לעוד אכזבה? אוברדוביץ' (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)