במחצית המשחק במג?ד אל כרום באביב שעבר לקח אחד הבוסים את המיקרופון, או יותר נכון, את המגפון, ובירך בעברית ובערבית שני בחורים יהודים, ואדים וגד ?שפל? - כך קרא להם בטעות - על תרומתם לתרבות ולכדורגל הישראלי. ה?שפל? מגיע מהמותג ?כדורגל ש?פ?ל?, תערוכת תמונות מהליגות הנמוכות במדינה, בראשות ואדים טרסוב וגל סלנר. ואכן, כפי שאמר ההוא ממג?ד אל כרום, התרומה של השניים לתרבות ולכדורגל עצומה.
ביום חמישי הבא הכדורגל הישראלי ייצג את המדינה באנגליה. אלו לא יהיו יוסי בניון או ערן זהבי, ולא מכבי תל אביב ולא הנבחרת. את ישראל ייצגו מג?ד אל כרום ובני יצ?לאל והמגרש הצנוע של דימונה, ובכלל - הליגות הנמוכות. כנראה שאת העולם הגדול, בינתיים, לא מעניינת ליגת העל. שם מתלהבים מההארדקור של ההארדקור.
עמוד הפייסבוק של "כדורגל שפל"
הכול החל ביום שישי אחד, לפני כמה שנים, כשסלנר התקשר לחברו טרסוב. בוא לאום אל פאחם נגד בני ג?דיידה, הציע סלנר, הייטקיסט במקצועו. למה? שאל טרסוב, הייטקיסט במקצועו. באמת למה.
מאז ועד היום הם נעו, כמעט בכל יום שישי, מחור לחור. אין כמעט אבן בכדורגל הישראלי שהשניים לא הפכו. בלי רקע בצילום ולא באמנות, הם החלו במסע שנמשך עד היום. הגפרור הוצת בגלל האהבה לתרבות הכדורגל האנגלי, על ליגותיו הנמוכות. אז הם הלכו, וצילמו. כפר קאסם, כפר כנא, כפר נין, איפה שתרצו. הם היו, חוו וצילמו. התערוכה צברה תאוצה, והוצגה בין היתר במקסיקו, אוסטרליה ויוון. מגזין יווני אף הקדיש את עמוד השער שלו לתמונת אוהדים של בני יצ?לאל. מאמינים? תאמינו. אז בשבוע הבא הם אורזים כדי להרביץ תורה בדרבי, אנגליה.
?מצאנו עולם שלם של כל מה שהוא לא תל אביב, בעצם?, מסביר סלנר. ?וזה הכול. זה להגיע ולגלות תרבות כדורגל בכפר ערבי, ודרבי מסורתי של 2,000 צופים - שבאים לא כי הם חייבים או כי זה מגניב אלא כי יש להם תשוקה אמיתית לכדורגל. אלו דברים שכבר לא קיימים בליגות הגבוהות?.
השניים החלו את הדרך עם טלפונים ניידים - כך הם צילמו את התמונות. אט-אט הניידים הומרו במצלמות רציניות, ולכו תדעו איפה זה ייעצר. הם גם עובדים על סרט, אותו מביימת יעל נצר. הסרט סוקר את כל המסע, מראשיתו ועד לרשות הפלסטינית. כן, זה החלום. לצלם במשחק ברשות. ?עם כל מה שקורה עכשיו זה יהיה קשה?, אומר סלנר.
זה החל כתחביב והפך לג?וק, אבל השניים הפכו למסבירים של מדינת ישראל בעל כורחם. ?בכל ראיון בעולם אנחנו מספרים על כך שבני סכנין זכתה בגביע?, משתף סלנר. ?ותמיד מהצד השני יש שתיקה מביכה. הרי בעיני אנשים רבים בעולם, קבוצה ערבית שמשחקת בישראל זה בלתי נתפש. הם חושבים שזו המצאה, אבל הסיפורים האלה בדיוק חושפים זווית אחרת על ישראל. זו לא קלישאה, מדהים לראות איך אנשים מתייחסים לישראל אחרת לאחר שהם מבינים שיהודים וערבים משחקים כדורגל ביחד?.
והחוויות? לא נגמרות. ?היינו במשחק אחד שבו אחד האוהדים בדיוק השתחרר מהכלא ועשו מסיבה ביציע?, מספר סלנר. ?אנחנו בני בית במג?ד אל כרום, ברהט. זה לא מובן מאליו. לפני שנתיים תהיתי אם אי פעם אכנס לרהט והיום אני מחפש תירוץ לבקר שם?.
?היינו במשחק בכפר קאסם - בזמן שהיתה את פרשיית הצ?צ?נים בבית?ר?, ממשיך סלנר. זה היה דרבי נגד הפועל טירה. המשטרה לקחה אותנו תחת חסותה מהרגע הראשון. היו 2,000 צופים, במקום לא הכי סימפטי ופחדו שיקרה לנו משהו. ואז הגיע שחקן של כפר קאסם. עומרי כהן, הבן של מאמן בית?ר דאז, השריף אלי כהן. הוא לקח אותנו הצדה ושיתף אותנו בהכנות של הקבוצה, חדר הלבשה, תדריכים. ודווקא בימים הקשים האלה אתה רואה בנאדם יהודי לוקח קבוצה ערבית עליו. זה מנהיג. בסוף המשחק היו מהומות ונעלו אותנו בחדר ההלבשה. היו מכות בחוץ?.
סלנר ממשיך לספר, וההתרגשות ניכרת בקולו. הוא בעיקר מתרגש מהסיפור על בני יצ?לאל. ?הם הקימו קבוצה כי רצו לדאוג לקהילה שלהם?, הוא אומר. ?היו שם אנשים שהלכו והידרדרו והסתובבו רק ברחובות. ואז הגיע הפרויקט הזה וזה הצליח. היינו איתם בכמה הרצאות, והסיפור שלהם פשוט נוגע ללב?.
אז כל התערוכה הצבעונית הזו התפשטה בעולם, והשניים - טרסוב וסלנר - הוזמנו להרצות גם בדרבי. השגרירות עזרה במימון, ובשבוע הבא ?כדורגל שפל? יעשה עוד קפיצת מדרגה, כשעוד אנשי העולם הגדול ייחשפו למדשאות הצהובות ולשערים המחלידים ולכיסאות השבורים בחורי הכדורגל הנפלאים של מדינת ישראל. כן, על אף המצב. ?מנהלי התערוכה בקשר רציף איתנו?, אומר סלנר. ?הם מחכים שנגיע, כולם מצפים לזה. מדהים שאנחנו הולכים לייצג את ישראל דווקא עם דבר כל כך שולי?.
אז תייצגו בכבוד ונתראה בליגה ג?, במשחק הכי רחוק מביתכם.
orenjos@walla.co.il
