בעונה שעברה: 3:13 (מקום ראשון בבית וב-AFC כולו, הפסד בסופרבול 43:8 מול סיאטל)
מאמן: ג'ון פוקס (עונה רביעית בקבוצה)
הגיעו: עמנואל סנדרס (תופס), אקיב טאליב (מגן פינה), דמרקוס וור (אנד הגנתי), טי ג'י וורד (סייפטי)
בחירות דראפט בולטות: בראדלי קודי (מגן פינה), קודי לאטימר (תופס), מייקל שופילד (תאקל התקפי), לאמין בארו (ליינבקר), קודי נלסון (ליינבקר)
עזבו: צ'אמפ ביילי (מגן פינה), אריק דקר (תופס), נושון מורנו (רץ אחורי), זיין בידלס (גארד), רוג'רס קרומאטי (מגן פינה), רוברט איירס (אנד הגנתי), ג'ו מייז (ליינבקר), ווסלי וודיארד (ליינבקר), מייק אדמאס (סייפטי)
המספר הנוסף: לפני הגעתו של צ'יפ קלי לאיגלס, דיברו רבות על קצב המשחק שהוא הולך להביא וכמות המהלכים הרבה, אך דווקא הקוורטרבק המבוגר בליגה, פייטון מאנינג, הוביל את הליגה במהלכים פר משחק עם 72.3. דנבר רשמה 63.6 מהלכים למשחק בעונה שלפני הגעת השריף החדש לעיר.
טיפ לפנטזי: תסתכלו על הליגה שלכם ב-2013 ותענו על השאלה הבאה: כמה רחוק הגיע המנג'ר שבחר בפייטון מאנינג בסיבוב הראשון? מעטים בכלל הגיעו לפלייאוף. סטאדים זה מצוין, אבל אין קוורטרבק ששווה סיבוב 1 בלי שיפגע לכם בהמשך הדראפט.
בום או באסט. סופרבול או הביתה. זו המטרה של דנבר השנה ולצורך כך, כמעט כל השינויים בהרכב הגיעו משוק השחקנים החופשיים. הצעירים מהדראפט צפויים לככב, אבל לא כרגע. עכשיו המטרה היא סופרבול.
בעונה שעברה דנבר שברה שיאים התקפיים, אבל בסופרבול מול סיאטל נראתה אבודה. אז מה עושה קבוצה כזו? הולכת ומשפרת את ההתקפה. עצם העובדה שריאן קליידי חזר לעמדת התאקל השמאלי אחרי פציעה שהשביתה אותו כל העונה מבשרת טובות לפייטון מאנינג. לצדו בעמדת הגארד יהיה אורלנדו פרנקלין, שעובר מעמדת התאקל הימני ויסגור את הפינה הזאת. אריק דקר שודרג לסנדרס, מהדראפט הגיע לאטימר להוסיף עוד תופס גדול ואתלטי ומונטי בול השלים את המעבר לרץ הפותח על חשבון מורנו. בכל עמדה בהתקפה נשאר אותו השחקן או שהגיע מחליף טוב יותר.
השינוי המשמעותי יותר מגיע בהגנה, שם היה צורך לשדרג. בעמדות מפתח הגיעו שחקנים איכותיים בדמות של וור במקום רוברט איירס ו-וורד במקום מייק אדאמס. וור אמנם בן 32 ומגיע אחרי העונה הראשונה בה ירד ממספר דו ספרתי של סאקים, אבל זו גם היתה השנה הראשונה שלו בהגנת 4-3 בתור DE. אחרי עוד שנת ניסיון ולצד וון מילר, הוא צפוי לשחזר את הסטטיסטיקה הטובה. בינתיים, במשחק קדם העונה הראשון, שהיה שחזור של הסופרבול, הוא כבר בילה מספר פעמים בבק-פילד של סיאטל, כולל סאק אחד על ראסל ווילסון. כמובן שזה רק קדם עונה, אבל זה כבר יותר ממה שאיירס מסוגל היה לעשות. ואם מזכירים את סיאטל, ההחתמה השנייה היא לקח ברור מאותו סופרבול. וורד אמור להיות הארל תומאס בדנבר, שם כבר ממזמן לא היה אנפורסר אמיתי בבקפילד.
מעבר לשניים הללו, עמדת מגן הפינה הייתה במוקד ההגנה. ביילי שוחרר אחרי עשור והעמדה חוותה מהפכה שלמה. רוג'רס קרומרטי הוחלף בטאליב היותר מוכשר אך גם יותר פגיע, רובי הגיע בסיבוב הראשון בדראפט וכריס האריס המשתפר מסיים את ההתאוששות מפציעה וצפוי לפתוח לצד טאליב. השינויים בהגנה, יחד עם החזרה של מילר בריא נותנים לדנבר פוטנציאל להגנה הרבה יותר מהירה ותוקפנית. אולי לא כזו ששוברת שיאים, כמו ההתקפה, אבל בהחלט טובה יותר.
האם זה יספיק? דנבר כבר נמצאת בנקודת מבחן ראשונה. בול עבר ניתוח אפנדציט וסי ג'י אנדרסון נפצע. על מנת לגוון בהתקפה הברונקוס חייבים משחק ריצה אמיתי ואחרי שההחלטה הייתה לא להביא רץ מבחוץ, אלא להסתמך על הסגל הקיים, חובת ההוכחה עליהם. גם הלו"ז הקשה מהווה בעיה. למרות השיפור על הנייר, להגיע שוב ל-13 ניצחונות יהיה קשה מאוד. במחזור הראשון מחכה לחולייה האחורית המחודשת מפגש עם אנדרו לאק ובמחזור השלישי יש נסיעה לסיאטל.
ההימור: 11 או 12 ניצחונות, שיספיקו לזכות בבית אבל לא בטוח לשבוע החופש. ושם, בעונה האמיתית, עם נסיעה לפוקסבורו מול ניו אינגלנד שגם השתדרגה מאוד, הכול ייפול שוב על פייטון. לדנבר יש בסיס טוב, שאולי עוד יוכל להיאבק על סופרבול גם עם אוסווילר מאחורי הסנטר. לפייטון ולמאמן ג'ון פוקס כנראה כבר לא. זו ההזדמנות הגדולה של שניהם לשבור את הנאחס, אבל אני חושב שהם לא יגיעו לריקוד הגדול.