בקיץ 1993 יצאה ראסינג קלוב הארגנטינאית למסע משחקים במערב אפריקה. כל השחקנים חוסנו מפני מלריה לפני ההמראה, אבל השוער קרלוס רואה בכל זאת נדבק. הסימפטומים של המחלה החלו לתת אותותיהם רק אחרי שראסינג נחתה בחזרה בארגנטינה ורואה אושפז במצב קשה. חודש ימים שכב בבית החולים. הרופאים במולדתו - חסרי ניסיון בטיפול במלריה - לא הצליחו למנוע הידרדרות במצבו ורק תרופה שהוטסה במיוחד מברזיל, הביאה להחלמתו. רואה שכבר היה במצב קשה אמר ש"זה נס" והתקרב לאלוהיו.
***
מראסינג קלוב, קרלוס רואה עבר ללאנוס ואחרי שהמאמן הקטור קופר עזב אותה לטובת מאיורקה בתחילת עונת 1997-98, הוא לקח איתו את השוער שהוא כל כך סומך עליו. רואה הצטיין לאורך כל אותה עונה והגיע לשיאו בגמר הגביע נגד ברצלונה, למרות שלא הניף אותו בסיום. אחרי 1:1 בתום 120 דקות, השוער הארגנטינאי עצר פנדלים של ריבאלדו, אלברטו סלאדס ולואיס פיגו, הכניע את רוד הספ, אבל מאיורקה ירדה מנוצחת.
חודשיים וקצת אחרי ההצגה במסטאייה, רואה עמד בין הקורות של נבחרת ארגנטינה ושמר על רשת נקייה בשלושת המשחקים בבית המוקדם במונדיאל 1998 (מול קרואטיה, יפן וג'מייקה). אחר כך הגיע משחק שמינית הגמר המפורסם נגד אנגליה; ההצגה של מייקל אואן, הכרטיס האדום של דייויד בקהאם והעלייה של ארגנטינה לרבע הגמר אחרי עוד תצוגה של רואה בדו קרב מהנקודה הלבנה. דייויד באטי שלקח את הפנדל האחרון, לעולם לא ישכח את הרגע בו השוער עצר את הבעיטה שלו.
ארגנטינה הודחה ברבע הגמר על ידי הולנד, אבל הקריירה של השוער שלה נסקה. עונת 1998-99 הייתה אולי הטובה בהיסטוריה של מאיורקה. בטוח הטובה ביותר בקריירה של רואה. בתחילתה הקבוצה מפאלמה זכתה בסופרקופה אחרי ניצחו כפול על ברצלונה ובהמשך היא העפילה עד לגמר גביע אירופה למחזיקות גביע (שם הפסידה ללאציו) וסיימה במקום השלישי בליגה. לשוער היה חלק אינטגרלי בהצלחה ובתום העונה הוא קיבל את פרס "סאמורה", שמוענק לשוער שספג הכי מעט בליגה הספרדית.
הפרשנים היללו, היריבים החמיאו שוב ושוב. אחרי שהארגנטינאי תסכל את שחקני ריאל מדריד שוב ושוב במחזור ה-17 בו מאיורקה ניצחה את הבלאנקוס 1:2, חוס הידינק שיבח: "רואה מנע מאתנו להשיג שוויון. היו לו תשובות לכל הניסיונות שלנו". הבעלים של מאיורקה, אנטוניו אסנסיו, אמר באותה תקופה ש"יהיה קשה לשמור עליו, הוא אחד מהשוערים הכי טובים בעולם", אבל באותו זמן לא ידע כמה קשה יהיה לו להחזיק אותו. רואה כבר ראה את הסוף, תרתי משמע.
קרלוס רואה תמיד היה שונה בנוף הכדורגל. או לפחות הרגיש קצת שונה. עוד כששיחק בראסינג הוא כונה לאצ'וגה (חסה) בגלל היותו צמחוני ועם הזמן הוא ואשתו התקרבו לדת ונהגו לעשות מדיטציות ארוכות. אולי בגלל זה, האנשים שהכירו אותו מקרוב, לא ממש הופתעו מהצעד הבא שלו.
במהלך עונת 1998-99 הפנטסטית שלו, מנצ'סטר יונייטד החלה לחזר אחרי רואה בלהט. ישנה טענה שהייתה שם גם הצעה מפתה, אבל השוער מכחיש עד היום. במקביל, הנהלת מאיורקה מיהרה לקבוע עם נציגיו של הארגנטינאי פגישה כדי לדון בהארכת חוזהו, אבל הוא סירב והסביר: אין טעם לדבר על חוזה חדש כי העולם מתקרב לקיצו.
במרץ 1999 הופיע בארגנטינה דיווח ראשון על כך שהשוער שוקל פרישה. אחר כך הגיע שיטפון של ידיעות, ובסוף העונה גם אישור של רואה עצמו. למה להמשיך לשחק אם האפוקליפסה מתקרבת? "שנת 2000 תהיה קשה", הוא הפציר אז, "יהיו מלחמות, רעב, שיטפונות, מגיפות ועוני. אנשים שאין להם קשר רוחני לאלוהים וסגנון חיים מתאים, יהיו בצרות".
רואה פרש לאלתר וחזר לארגנטינה. בהתחלה גר עם משפחתו בקולוניה מרגריטה, כפר קטן בפרובינציית סנטה פה, ואחר כך עבר לעיירה וייה דה סוטו שבצפון-מערב ארגנטינה. רגע לפני כן הסביר: "אני ומשפחתי הולכים להתכונן לסוף העולם במקום בו יהיה לנו את כל מה שאנחנו צריכים". הוא החליט להפוך למטיף דתי, "להחליף את הכפפות בספר תנ"ך", כתבו ב"אל פאיס". "אני מתכוון להקדיש את עצמי להפצת המסר של אלוהים", הסביר, "הייתי דוגמה רעה, נוצרי רע, לא עשיתי דברים שהייתי צריך לעשות. אבל עכשיו אני מתחיל תקופה חדשה".
שנים לאחר מכן סיפר: "אשתי ואני הבנו שזה הזמן להגיע לרמה יותר עמוקה של התמסרו לדת. הפכתי לעוד בחור מקומי שם, בהרים. קמתי בכל בוקר בשעה 6:00 כדי לעבד את האדמה. חייתי חיי איכר. זה היה מעבר קיצוני וקשה, אבל הוא היה מופלא. אני לא מצטער לרגע".
לא מצטער? לא בטוח. ב-1.1.2000 עולם כמנהגו נהג. גם למחרת ושוב יום לאחר מכן. באפריל עדיין לא פרצה מלחמת גוג ומגוג, ורואה החליט שהוא מתגעגע. תשעה חודשים ו-11 ימים אחרי שהוא הודיע על פרישה, השוער עשה סיבוב פרסה והחליט שהוא חוזר: "כשעזבתי את הכדורגל, הרגשתי שאני חופשי ומאושר. עכשיו אני רוצה להיות חופשי ומאושר ככדורגלן. אלו שני דברים מאוד חשובים עבורי, חופש ואושר".
הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי היא זרם בנצרות הפרוטסטנטית שמתנגדיה בארה"ב מגדירים ככת. אחד מעיקרי האמונה שלה הוא שיום השבתון השבועי חל ביום שבת ולא ביום ראשון. מותר לעבוד, אבל לא לשם פרנסה. כשרואה חבר בכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי - התייצב במחנה האימונים של מאיורקה הוא הודיע שהוא חוזר, אבל שהוא לא ישחק בשבתות לפני שהשמש שוקעת.
רואה פרש בשיא, אבל לא המשיך מאותה נקודה. הוא פספס משחקים בגלל השבת, נעדר בגלל פציעה ממושכת בכתף ונדחק לספסל על ידי לאו פרנקו. בשנתיים הבאות הוא שותף ב-15 משחקי ליגה בלבד וב-2002, אחרי שסיים את חוזהו ולא קיבל הצעה להאריך אותו, חתם באלבסטה מליגת המשנה. שנתיים שיחק בקבוצה מדרום-ספרד, עד שאובחן כחולה בסרטן האשכים.
כמו אז, כשחלה במלריה ומצבו הפך לקשה, גם הפעם רואה החלים. בראיון למגזין four four two אמר: "זו הייתה החוויה הנוראית ביותר בחיי, אבל אלוהים שלח לי סימן שאומר שאני צריך להמשיך לחיות. הרגשתי שנולדתי מחדש". שוב אלוהים.
***
אתמול (שישי) קרלוס רואה חגג את יום הולדתו ה-45. ב-10 השנים שחלפו מאז שפרש, הוא הספיק לשמש כמאמן שוערים במספר קבוצות ולפרקים הפך לפרשן. באותו זמן הפך למרואיין מבוקש ונשאל שוב ושוב על החיזורים של מנצ'סטר יונייטד, על ההתעניינות של ארסנל וריאל מדריד. אולי פספס כמה פסגות כשחשב שהעולם עומד לבוא לקיצו?
"ביקשתי מאלוהים לתת לי הזדמנות לשחק בגביע העולמי והוא נתן לי אותה", ענה פעם, "ביקשתי ממנו הזדמנות לשחק באירופה והוא נתן לי אותה. הבטחתי לו שכאשר אפרוש, אעשה שינוי". והוא החליט לעשות את השינוי דווקא אחרי העונה הטובה בקריירה שלו.
