למעקב אחרי עידן ויניצקי בטוויטר
העיירה המזערית קרינגטון שוכנת כרבע שעת נסיעה מאולד טראפורד, אצטדיונה הביתי והמפואר של מנצ'סטר יונייטד. עד תחילתו של המילניום הנוכחי, איש ברחבי העולם לא ידע על קיומה, אולם בשנת 2000 נפתח בה מתחם האימונים המפואר של יונייטד, מתחם שעלה כ-60 מיליון ליש"ט ונחשב לאחד המתקדמים בעולם. מי שהוביל את המעבר למקום החדש ואף עיצב אותו כרצונו היה המנג'ר האגדי של הקבוצה, סר אלכס פרגוסון. המתחם בקרינגטון נחשב לאחת התרומות הגדולות של הסקוטי לקבוצה בה עבד 26 שנים. ואז הגיע לואי ואן חאל.
14 חודשים בלבד חלפו מהרגע בו אלכס פרגוסון ניהל את משחקו ה-1,500 והאחרון כמנג'ר מנצ'סטר יונייטד ועד לפעם הראשונה בה דרך ואן חאל ההולנדי במתחם בקרינגטון. 14 חודשים בהם השדים האדומים הפכו מאחת האימפריות הגדולות ביותר בעולם הכדורגל לקבוצה נלעגת ועצובה, שמנסה להשתקם. ואן חאל הבין מיד שכדי שיונייטד תחזור למקומה הטבעי, היא חייבת קודם כל להשתחרר מהצל הענק של פרגוסון, צל שלא השאיר למנג'ר הקודם, דייויד מויס, שום סיכוי. לכן, דקות ספורות לאחר ביקורו הראשון ב"מתחם של פרגוסון" בקרינגטון, ואן חאל מיד החל לשנות אותו.
ההולנדי הוותיק והמנוסה לא היה מרוצה ממה שראה. הוא לא אהב את העובדה שכר הדשא במקום שונה מהדשא החצי-סינתטי שיש באולד טראפורד ובמועדון הבטיחו לטפל בכך מיידית. עוד יותר מזה, ואן חאל לא אהב את הרוחות העזות במקום, שלטענתו הפריעו לשחקנים להתאמן על שליטה בכדור. הקבוצה התארגנה לקראת הנסיעה למסע המשחקים בארצות הברית והמנג'ר הודיע שכשהיא חוזרת, הוא רוצה לראות עשרות עצים חדשים שנשתלו סביב מגרשי האימונים. ביונייטד שמעו את הטענות והבינו שאין טעם להתווכח ולנסות להגן על המורשת של פרגוסון. הם הבינו שאם שכדי שמנצ'סטר יונייטד תחזור להיות מנצ'סטר יונייטד, הם חייבים לשכוח מהעבר ולהתחיל מהתחלה. עכשיו, אחרי שהם הבינו את זה, הם רוצים לראות תוצאות וכשאומרים במנצ'סטר יונייטד תוצאות, מתכוונים אך ורק לזכייה באליפות.
מיד לאחר שהודיע על פרישה, פרגוסון מינה לעצמו מחליף. הוא בחר בבן ארצו, מויס, שהוביל את אברטון במשך 11 שנים מוצלחות יחסית. אלא שהכוח שניתן בידיו של פרגוסון, לבחור את יורשו, התגלה כבעיה האמיתית. מויס, שהוחתם לשש שנים, התרסק במהרה ופוטר עוד לפני סיומה של העונה הראשונה. יונייטד התפרקה לחלוטין, סיימה במקום השביעי בלבד והעונה, לראשונה מאז 1995/96 היא לא תשחק בליגת האלופות ולראשונה מזה 25 שנים היא כלל לא תופיע בטורניר אירופי כלשהו.
אלא שלאכזבה הזו יש גם יתרונות. בעונה שעברה, הריצה המצוינת של ליברפול במאבק על האליפות נבעה לא מעט מכך שהמייטי רדז לא שיחקו באירופה והיו יכולים לנוח ולהתכונן היטב לכל מחזור ליגה. מי שינסה לנצל זאת כדי לבנות את הקבוצה בשקט הוא ואן חאל, שכבר הצהיר שהוא "זקוק לעוד חודשיים כדי להביא את הקבוצה למקום בו אני רוצה לראות אותה". ביונייטד יודעים שהם לקחו צ'אנס גדול עם המאמן ההולנדי, שבגיל 63 מגיע לראשונה בקריירה לפרמיירליג. לא מעט מנג'רים שנחתו באנגליה בגיל מבוגר יחסית התקשו להסתדר, עם הליגה, עם התקשורת הפולשנית בממלכה ועם התרבות באי הבריטי. ואן חאל מיד שידר רוגע: "אסיע את עצמי לאימונים. כבר נהגתי באנגליה פעם, ב-1996, כשהוזמנתי לאיזה אירוע. אני מסתדר. זה לא כזה מסובך, אתה רק צריך לעקוב אחרי המכונית שלפניך. בלילה, כשמאוחר ואין אף אחד על הכביש, זה קצת יותר קשה".
עוד שואן חאל יתרגל לנהיגה בצד שמאל של הכביש, הוא החל לדלג מעל מכשולים אחרים. אחד מהם היה נושא הקפטן. אחד השחקנים שסבלו יותר מכל מנוכחותו של דייויד מויס ביונייטד היה ויין רוני, שמתחיל כעת את עונתו ה-11. רוני היה מסוכסך עם מויס עוד מהימים המשותפים של השניים באברטון ונראה כמו הצל של עצמו במהלך משחקים רבים. ואן חאל הבין במהרה שרוני היה ונשאר העוגן של הקבוצה, בייחוד כאשר לא מעט שחקנים וותיקים עזבו אותה (ריו פרדיננד שוחרר והצטרף לק.פ.ר, נמנייה וידיץ' עבר לאינטר, פטריס אברה ליובנטוס ומעל כולם, ריאן גיגס האגדי שפרש סופית).
במהלך כל משחקי ההכנה ואן חאל לא הפסיק להחמיא לרוני על יכולתו והתשוקה שלו ומיד לאחר סיום המשחק האחרון לפני העונה, הניצחון 1:2 הדרמטי על ולנסיה, יונייטד הודיע רשמית שרוני מונה לקפטן החדש של המועדון. ואן חאל אמר: "מבחינתי, הבחירה בקפטן היא תמיד חשובה. ויין הפגין אופי נהדר בכל דבר שהוא עשה והתרשמתי מאוד מהמקצוענות שלו ומהגישה לאימונים, שנערכים תחת הפילוסופיה שלי. הוא מהווה דוגמה מצוינת לשחקנים הצעירים שלנו ואני מאמין שהוא ייתן את כל כולו לתפקיד הקפטן".
רוני הנרגש הודה למנג'ר על האמון וטים אדאמס מה"גארדיאן" כתב: "יש המון סגנונות בכדורגל, כמו שיש המון דרכים להיות הורה. לכל מנג'ר בפרמיירליג יש את הדרך שלו להכניס מוטיבציה לשחקנים ואחת הסיבות בגללן ברור לכולם שואן חאל יטפל היטב בשחקנים שלו ביונייטד, טוב יותר מאשר מויס, היא שהיחסים שלו עם פרגוסון נראים לא רלוונטים בכלל, בניגוד למנג'ר הקודם. לכולם ברור שואן חאל יעשה את הדברים אך ורק בדרכו שלו ולא יהיה נדרף על ידי הצל של קודמו, בניגוד למה שקרה למויס. בין הדברים הללו, אפשר למצוא גם את הדרך הייחודית של ואן חאל להכניס מוטיבציה לשחקניו ובעיקר לכוכבים שלו, ואן פרסי ו-וויין רוני".
נכון לרגע זה, אוהדי יונייטד נמצאים בסוג של אופוריה. אם אחרי מינויו של מויס בקיץ הקודם היו רבים שחששו, מה שהתגלה כחשש מוצדק, הרי שתחת ואן חאל, האופטימיות המפורסמת כל כך של המועדון הווינרי הזה עולה מחדש וההכנה לעונה בהחלט הוסיפה לכך. שימו לב להבדלים: תחת מויס, לפני תחילת העונה שעברה, יונייטד הפסידה לכוכבי הליגה התאילנדית, ליוקוהמה מיפן ובבית לסביליה הספרדית. היא עשתה תוצאות תיקו מול אוסקה היפנית ו-AIK השבדית וניצחה רק את כוכבי הליגה האוסטרלית ואת קבוצת קיצ'י מהונג קונג.
העונה, תחת ואן חאל? 0:7 במשחק הראשון על לוס אנג'לס גלאקסי מה-MLS ואז זכייה בצ'מפיונס קאפ, טורניר הכנה שנערך בארצות הברית, תוך שהקבוצה מנצחת בדרך את רומא, ריאל מדריד וליברפול השנואה (וכובשת שלושה שערים בכל אחד מאותם משחקים) ומסיימת בתיקו מול אינטר, בדרך לניצחון בפנדלים. את ההכנה יונייטד סיימה עם הניצחון על ולנסיה, בבכורה הביתית של ואן חאל באולד טראפורד. באופן סמלי, מי שכבש בתוספת הזמן היה מרואן פלאיני, הרכש הגדול שהביא איתו מויס מאברטון ושאכזב קשות בעונה שעברה. ניצחונות בתוספת הזמן היו הקטע הגדול של פרגוסון. הפסדים בתוספת הזמן היו מזוהים מאוד עם מויס בעונה שעברה. עכשיו חוזרים לניצחונות.
ביונייטד מודעים היטב לאופי הקשוח של ואן חאל, למגרעות שלו ולעובדה שהסתכסך פעמים רבות עם המעסיקים במקומות בהם עבד. למרות הכול, הם לקחו אותו, בתקווה שיעשה שוב את הקסמים שהוא יודע לעשות. ואן חאל לקח את ילדי אייאקס לזכייה מדהימה בליגת האלופות ב-1995 ולאחר מכן זכה בתארים גם עם ברצלונה, אלקמאר הקטנה מהולנד ובאיירן מינכן, לפני שהוביל את נבחרת הולנד למקום השלישי במונדיאל האחרון. האורנייה הציגה כדורגל מסחרר בחלקים מסוימים מהטורניר ו-ואן חאל גם ייזכר כמי שהחליף את השוער הראשון שלו, יספר סילסן בשוער השני, טים קרול, רגע לפני דו קרב הפנדלים מול קוסטה ריקה ברבע הגמר, חילוף שהתגלה כמוצלח ביותר וסידר לו ניצחון.
אחרי גמר הצ'מפיונס קאפ והניצחון על ליברפול, ההולנדי ביקש להרגיע את האופוריה: "נחמד לנצח את ליברפול עבור האוהדים, אבל אין לזה שום משמעות. רק הליגה חשובה". מנג'ר ליברפול, ברנדן רוג'רס, התפנה לחלק עצות: "ואן חאל יגלה שהתחרות בפרמיירליג שונה מכל מקום שהוא אימן בו בעבר. הוא יגלה שהחיים במנצ'סטר יונייטד לא פשוטים בכלל". המשפט הזה גרם לגיחוך בקרב אוהדי יונייטד, שמיהרו לפרסם תמונת השוואה בין עשרות ההישגים והתארים של ואן חאל לעלייה מהליגה השנייה לפרמיירליג דרך הפלייאוף, ההישג היחיד בקריירה של רוג'רס. הם הציעו למנג'ר של היריבה ללמוד, ולא לנסות ללמד.
החידה הגדולה היא איך כל האופטימיות הזו נבנתה מחדש למרות שהסגל נותר כמעט כמו שהיה בעונה שעברה, אותו סגל שנחל כישלון מוחץ. כאמור, לא מעט וותיקים עזבו, אבל התחושה היא גם של ניקוי אורוות. פרדיננד, וידיץ' ואברה כבר הרבה מעבר לשיאם וההגנה הייתה החולייה הכי חלשה בעונה שעברה. מי שהגיעו עד כה, בשתי עסקאות ענק, הם שני צעירים: אנדר הררה ולוק שואו. הררה הבאסקי נרכש מאתלטיק בילבאו תמורת 29 מיליון ליש"ט ועל שואו בן ה-19, מגן נבחרת אנגליה במונדיאל האחרון, שילמה יונייטד לסאות'המפטון 27 מיליון ליש"ט. לשניים הללו יש הרבה מה להוכיח כעת.
בינתיים, בעוד שואו נחשב להבטחה לעתיד ואם ירוויח את מקומו, הוא יכול לשחק במועדון גם 20 שנה, הררה הוא זה שמצית את הדימיון כבר עכשיו. בעונה שעברה, התקרית המביכה שהובילה לאי החתמתו ביונייטד ברגע האחרון של חלון ההעברות הייתה אחד הסמלים לכישלון. העונה, אחרי עוד משא ומתן מורכב, הוא נרכש ובמשחקי ההכנה הציג יכולת נהדרת והפגין שליטה אדירה בכדור. באתר הרשמי של יונייטד נכתב עליו: "יש לו יכולת לקרוא את המגרש ולתת מסירות שהופכות לשערים. הוא שולט בכדור נהדר ויודע להכתיב את קצב המשחק ולצאת קדימה". בעונה החולפת, בליגה הספרדית, הררה מסר 41 כדורי עומק מדויקים, כמעט פי שלושה מהשחקן המוביל של יונייטד באותה קטגוריה (רוני, עם 14) ובקבוצה בונים על כך שהוא ישתלט במהרה על הקישור ויהפוך שם לאחד השחקנים הטובים בעולם.
כל זה נחמד, אבל לא מספיק ובמועדון עדיין מנסים להנחית את הבלוקבאסטר, השם הגדול שיגרום גם לאחרון האוהדים להתלהב באמת מהקבוצה שנבנית. בקיץ הקודם ההנהלה רדפה ורדפה אחרי כמה שחקנים ולא הצליחה להביא אף אחד מהם ונראה שכעת היו"ר אד וודוורד, שספג המון ביקורות על תפקודו מאז מונה לתפקיד לפני כשנה, למד את הלקח ומנסה לרכוש רק מטרות ריאליות. מי שכמעט בוודאות יצטרף לקבוצה הוא הקולומביאני המצוין של פיורנטינה, חואן קואדרדו, אותו ניסו להשיג לא מעט קבוצות גדולות אחרות. אנחל די מריה הוא השם החם ביותר ברשימה והשבוע ואן חאל אף אמר: "אין לנו כרגע בקבוצה שחקן אגף ברמה הגבוהה, כמו רונאלדו או די מריה. אני קונה שחקנים רק כשאני חושב שחייבים ובעמדה הזו, נראה לי שחייבים".
ביונייטד רצו גם את בלמה של דורטמונד ואלוף העולם הטרי מאטס הומלס ואף הציעו עליו 30 מיליון ליש"ט, אבל הוא כבר לא יגיע, אחרי שמונה לקפטן החדש של קבוצתו. במקומו, מי שעשוי להצטרף הוא דיילי בלינד, שחקנה הצעיר והמצוין של נבחרת הולנד. אביו של בלינד, דני, היה הקפטן של אייאקס, בזכייה ההיא יחד עם ואן חאל בליגת האלופות. במונדיאל האחרון, בו בנו דיילי פרץ והתגלה בעולם כולו, דני היה עוזרו של ואן חאל והוא ישמח אם הילד ימשיך להתפתח תחת המנג'ר. אחרי השנה הנוראית, וודוורד קיבל הפעם צ'ק פתוח ותקציב כמעט בלתי מוגבל כדי לחזק את המועדון, שגם היום הוא העשיר ביותר מבין כל המועדונים בעולם, בכל ענפי הספורט.
פיל נוויל, שחקן העבר של יונייטד, היה חלק מהצוות המקצועי של מויס בשנה שעברה. לקראת העונה הנוכחית הוא אמר: "הייתי מעורב בעונה שעברה והיא הייתה קטסטרופה, מההתחלה ועד הסוף. אנחנו חייבים לקחת את האחריות על כך, לא מויס. לקחתי אחריות וכך גם כל מי שעוד היה חלק מזה. אני חושב שהעונה אנחנו הולכים לזכות באליפות. אני בטוח שזה מה שואן חאל יגיד לשחקנים שלו מהרגע הראשון. מקום שני הוא לא מספיק טוב עבור מנצ'סטר יונייטד. העובדה שאנחנו לא משחקים באירופה רק תעזור לנו והכול תלוי ביכולת של השחקנים להתחבר מחדש". גם השחקנים יודעים שהם אכזבו: "העונה שעברה הייתה קשה מאוד", אמר שינג'י קגאווה, "אבל אשתמש בתסכול הזה כטריגר לקראת העונה. אעבוד קשה מתמיד. כולנו למדנו את הלקח".
ולמרות הכול, ולמרות החלומות על הקאמבק המושלם, זה לא יהיה פשוט. הפרמיירליג חזקה מאי פעם, עם צ'לסי של מוריניו, שהביאה כמה מכוכביה של אלופת ספרד אתלטיקו מדריד ועם ארסנל, שדרסה את מנצ'סטר סיטי במגן הקהילה ונראית טובה יותר מאשר בכל העשור האחרון, ועם אותה סיטי, שהיא עדיין האלופה, ועם ליברפול, שתנסה להתגבר על עזיבתו של לואיס סוארס, אבל גם תציג לא מעט כוכבים אחרים.
בפריביו של ה"גארדיאן" לקראת העונה, כתב ג'ימי ג'קסון על יונייטד: "קינג לואי הוא המושיע של מנצ'סטר יונייטד. לואן חאל יש אגו והמון אמונה בעצמו והוא לא מתבייש להצהיר על כך. כל האיכויות שלו הכרחיות למועדון שעדיין מחפש לסתום את החורים שהובילו אותו לעונה הרעה אשתקד. האתגר יהיה לתקן את הבלגן שהשאיר מויס. יונייטד תתרכז רק בליגה, כמו שליברפול עשתה היטב בעונה שעברה. ואן חאל מעולם לא יודה בכך והשחקנים חולמים על אליפות, אבל גם מקום רביעי ייחשב להצלחה העונה".