החוק להגנת הפרטיות: בלוג ההעברות על החתמת בריאן רנדל במכבי תל אביב

בניגוד לתדמית העבשה והאפרורית שהודבקה לו, גיא גודס הוכיח בנסיונו הקצר כמאמן ראשי כי ליבו נוטה דווקא לכדורסל בעל אוריינטציה התקפית ומלהיבה. בארבע שנותיו על הקווים כמאמן ראשי במכבי ראשון לציון והפועל ירושלים, אף לא פעם אחת ירדו הקבוצות אותן הדריך מ-85 נקודות בממוצע עונתי למשחק. לא אחת הוא הראה ניצוצות עם תרגילים התקפיים מבריקים. כל אותן שנים דבק גודס בשיטה אותה דיוויד בלאט אימץ לחיקו בשנים האחרונות, וקידש בעצמו את הטרנד התורן באירופה - גבוה שקולע מבחוץ, או בעגה המקצועית – סטרץ' 4. את עומאר סניד, פאוור פורוורד שמאיים מבחוץ ופרץ תחתיו בראשון לציון, גודס לקח גם להפועל ירושלים; באותה קדנציה בעיר היין החתים את לי מת'יוס, גבוה שכל תכליתו היה לעמוד מחוץ לקשת ולפתוח את ההגנה באמצעות שלשות; בירושלים הוא עשה שימוש נרחב גם בפורוורדים עם יד רכה כמו שרון ששון ורוג'ר פאוול.

מכל אותן סיבות, צירופו של בריאן רנדל בשבוע שעבר היה בגדר הפתעה גמורה. לא זו בלבד שהפורוורד החביב מסתובב כבר שנים מתחת לאף ורבים מטילים ספק ביכולתו להשתלב ביורוליג, אלא שגם התאמתו לסגל הנוכחי מעוררת שאלות. לכאורה, רנדל נטול הקליעה (או כל יכולת התקפית מהוקצעת, למעשה) רחוק מלהתאים לצד סופוקליס שחורציאניטיס ואלכס טיוס – שני סנטרים שמרחב המחיה שלהם מתמצה בקוטר של סנטימטרים בודדים מהטבעת. נוכחותו של רנדל עם אחד משני אלה במקביל על הפרקט, יחד עם גארדים כמו יוגב אוחיון או ג'רמי פארגו שניחנים בקליעה חשודה, עשויה ליצור בעיית ריווח קשה בהתקפה העומדת.

אולם אל לנו לבחון את הפוטנציאל של רנדל בהסתמך על צד אחד בלבד של המגרש: מן העבר השני, בכל הקשור להגנה, רנדל עשוי להתברר כקלף מנצח. בין אם גודס מתכוון לצרף פורוורד זר נוסף ובעל ידית מבחוץ, רנדל הוא דווקא כל מה שמכבי תל אביב הזדקקה לו. אז הציוות עם סופו עשוי לאתגר אותה התקפית – אבל יסייע ליווני הכבד להחביא את חסרונותיו ההגנתיים בזכות החכמה, הזריזות והידיים הארוכות של עמיתו לקו הקדמי. ולצד אלכס טיוס רנדל יאפשר לגודס לעבור ללא כל חשש להגנת חילופים אוטומוטיים, שתתבצע באופן קרוב לשלמות ותסייע לייצר ריצה משוגעת מצד לצד.

אם אכן זו התוכנית, הרשו לי להמר שרנדל יסיים את העונה הקרובה כאחד משחקני ההגנה המוערכים באירופה. רנדל הוא נכס לכל קבוצה, ובכל רמה: הוא קבוצתי, נטול אגו ובעיקר מגן פשוט נפלא, שמסוגל לשמור כמעט על כל שחקן ובכל עמדה. נכון, ביורוליג הפיסית הוא עלול להתגלות כנשק התקפי מוגבל עוד יותר מכפי שהציג עד כה, אבל בסגנון ובהרכב הנכון, הוא ג'וקר שרבות מקבוצות היורוליג, גם הגדולות שבהן, יכולות רק לקנא בו.

בדיוק כשהמושג המכובס "אלטרנטיבה למכבי תל אביב" הוצא מהקפאה, החליטה מכבי חיפה לשבור את הכלים. לא, היא מעולם לא באמת הייתה אמורה להיות כזאת, אבל לרגעים היו נראים הירוקים מהכרמל כפרויקט רענן ומבטיח שצמח בביצה המקומית. שתי עונות נפלאות, אכסניה ביתית ראויה ומהודרת ובעיקר דונטה סמית' אחד השאירו מקום לחלום על משהו אמיתי שמתרקם ומתפתח לו כאן לנגד עינינו.

ואז הגיע הקיץ האחרון, וניפץ את הבועה באבחה אחת. זה התחיל עם שחרורו התמוה של דני פרנקו (נניח שעזיבתו של דונטה סמית' הייתה בלתי נמנעת), נמשך עם הוויתור על ההשתתפות ביורוקאפ והגיע לשיא בשבועות האחרונים עם שלל החתמות מוזרות, בראשן זו של ברודי אנגלי האמריקאי בשבוע שעבר. עוד מוקדם לחרוץ את דינו של אנגלי מבלי שחזינו בו משחק ולו דקה אחת, אבל רק כדי להמחיש את הספקות שיש בליבנו, הנה השורה הסטטיסטית שלו מהעונה שעברה בטורוס מהליגה המקסיקנית: 6.2 נקודות למשחק, 2.6 ריבאונדים ו-3.7 אסיסטים ב-21.4 דקות.

מה שאמור לחבר אותו לקבוצה היא העובדה ששיתף פעולה במקסיקו עם שניים מחברי הסגל, אייק אופייבו ורנה רוז'ו, שני זרים טעוני הוכחה בעצמם. נכון לכתיבת שורות אלו, הוא אמור לשמש רכז ראשון ולנווט את הספינה שנקראת גם סגנית האלופה. היכן מורן רוט, תהיתם? אה, הוא גם קיבל כתף קרה וקרוב לוודאי לא ימשיך. בן רייס, אלכס צ'וברביץ' ודגן יבזורי דווקא כן, אבל המשא שהוטל על כתפיהם עשוי להיות גדול מדי. וכך, ככל הנראה, תתמסמס לה עוד "אלטרנטיבה".

כשג'קי קרמייקל חתם בבילבאו הספרדית בקיץ שעבר, לבוראל קוצ'ה השכנה כבר הכינה את הפנקסים. גם יתר הגדולות בספרד נכנסו לכוננות. קרמייקל הצעיר סומן כאחד השחקנים המסקרנים בספרד, והכל ציפו שהקבוצה הבאסקית תהיה רק תחנת מעבר בדרך ליורוליג. אך משהו השתבש בדרך: הוא התחיל את עונה בעצלתיים בעקבות פציעה, התקשה לחזור לקצב ושוחרר כעבור חודשיים, בין היתר עקב הבור הכלכלי שנפער בקבוצה ואילץ אותה לוותר על חלק מהחוזים. משם הוא המשיך לדי-ליג במטרה לנסות לקושש חוזה באחת מקבוצות ה-NBA, אבל אף אחד לא שעה לבקשתו.

מפה לשם, הוא בעיר היין עכשיו, וגם הפעם פותח את העונה עם ציפיות גבוהות במיוחד. הוא בן 24, אחרי קריירת מכללות מצוינת באילינוי סטייט, ועדיין מחפש את דרכו בכדורסל המקצועני. על כל פנים, בליגת העל הוא אמור להיות להיט. עם 2.04 יצוקים מבטון, ידיים טובות מתחת לסל וארסנל התקפי לא רע בכלל, הוא האיש שאמור להוביל את הכתומים בעונה הקרובה. טבילת האש הבלתי מוצלחת בחבל הבאסקים הולידה שרשרת של אכזבות, וגם בליגת הקיץ שהסתיימה רק לאחרונה הוא לא הרשים מי-יודע-מה (2.3 נקודות בממוצע במדי אינדיאנה). אף על פי כן, בליגה כה נמוכה ובלתי פיסית כמו שלנו, הוא אמור להשתקם בקלות יחסית. סופו, ראה הוזהרת.

זה לא עסק: בשבוע אחד פנאתינייקוס מחתימה את אסטבן באטיסטה ודימרקוס נלסון הבינוניים להחריד. איך לומר בעדינות, לא ככה דימיטריס דיאמנטידיס חלם לסיים את הקריירה. ברוכים הבאים לעידן דושקו איבנוביץ'.

אני הולך: שאראס פורש מכדורסל בגיל 38 ועובר לחליפה מחויטת כעוזר מאמן ז'לגיריס. ז'ליקו אוברדוביץ' אמר פעם ששאראס יכול להיות בעתיד הלא רחוק המאמן הטוב באירופה. אז אולי זה סופו של עידן, אבל יכול להיות שזה גם תחילתו של מסע מופלא. נמשיך לעקוב.

נתראה ביד אליהו: הרכז ממוצא יהודי לאו ווסטרמן חוזר לצרפת וחותם בלימוז', יריבת מכבי תל אביב. אחרי יותר מחצי שנה מחוץ למגרשים בעקבות פציעה, הגיע הזמן להיזכר מה שווה הכישרון הצעיר המצוין הזה, שרשם עונת פריצה בפרטיזן כבר לפני שנתיים. טיול שורשים אחד לארץ הקודש בטוח יהיה, אבל בזה זה ככל הנראה יסתיים. בשנה הבאה הוא בברצלונה, שהחתימה אותו בחוזה ארוך טווח והעבירה אותו לעונת התחשלות.

קנייה בטוחה: ג'סטין דולמן מצטרף לברצלונה. סוף סוף בקטאלוניה פועלים בהגיון. במקביל לשקיעה האיטית של חואן קרלוס נבארו וארזם לורבק, כל מה שבארסה הייתה צריכה זה פצצת אנרגיה כמו דולמן, שתחיה מחדש את הסגל העייף. ולנסיה, בכל מקרה, תתקשה להתמודד עם האובדן.

פג תוקף: ריאל מדריד מגיבה לעזיבה הצפויה של ניקולה מירוטיץ' ומחתימה דווקא את אנדרס נוצ'יוני הוותיק מלבוראל קוצ'ה. אמנם האופציות בשוק לא מי יודע מה, אבל מהבלאנקוס ציפינו לקצת יותר מאשר פורוורד מזדקן שנמצא בנסיגה. לכל הפחות חשבנו שיימצא פיתרון בדמות כישרון צעיר שימלא את החסר לאורך זמן. דריו שאריץ', מישהו?