כשעתיים אחרי שכבש צמד ב-0:6 של ברצלונה על הרקולס אליקנטה, שוחח חלוץ הקבוצה, קיני (אנריקה קסטרו), עם אשתו מריה ניאבס. הוא סיכם איתה שיגיע לשדה התעופה אל פראט כדי לאסוף אותה ואת ילדיהם, שעמדו להמריא מאסטוריאס שבצפון ספרד לעיר הקטלאנית. מיד לאחר מכן יצא למגרש החנייה של השחקנים בקאמפ נואו, נכנס לרכבו ויצא לדרך. התאריך היה ה-1 במרץ 1981 וזו הייתה הפעם האחרונה שמישהו ראה אותו במשך יותר משלושה שבועות מורטי עצבים.
עונת 1980-81 בליגה הספרדית בישרה על מרוץ אליפות צמוד במיוחד. אתלטיקו מדריד אמנם צעדה בראש הטבלה מהמחזור השישי ועד ה-30, אבל לא פחות מארבע קבוצות נוספות לא נתנו לה לברוח: ריאל סוסיאדד, ריאל מדריד, ולנסיה וברצלונה. במחזור ה-25 הבלאוגרנה טיפסו למקום השני ושבוע לפני המשחק החשוב נגד אתלטיקו בבירה, הם הביסו את הרקולס בקאמפ נואו. לאתלטיקו היו 35 נקודות, לברצלונה 33, ולמרות שבאותה תקופה ניתנו שתי נקודות לניצחון, בספרד הריחו מהפך. אבל אז מלך שערי הליגה נעלם.
אחרי שבעלה לא הגיע לשדה התעופה, מריה ניאבס וילדיה נסעו הביתה במונית. היא מצאה את הרכב שלו בחנייה, האורות והטלוויזיה דלקו, אבל קיני לא היה שם. קצת אחרי 2:00 לפנות בוקר, אשתו המודאגת של החלוץ התקשרה לשחקן הקבוצה ואחד מחבריו הקרובים של בעלה, אלכסנקו וסיפרה לו שהיא לא מוצאת את בעלה. זה התקשר לעדכן את נשיא המועדון, חוסה לואיס נונייס. למחרת, ב-12:30 בצהריים, מריה ניאבס כבר התייצבה בתחנת המשטרה ומילאה טופס נעדרים.
קיני לא חזר הביתה וההמתנה הפכה לקשה יותר ויותר. משטרת ברצלונה לא מצאה עדים שראו אותו אחרי שיצא ממגרש החנייה בקאמפ נואו, והעלתה השערה טבעית שהוא נחטף. הכיוון הראשון שנבדק היה מעורבות של טרוריסטים - למשל המחתרת הבאסקית שבאותן שנים הילכה אימים על ספרד - אבל עד מהרה החוקרים לא זיהו כל אינדיקציה לכך והחלו להתמקד באפשרות של חטיפה לצורכי כופר.
באותו זמן החדשות כבר עברו מפה לאוזן במהירות. שחקני ברצלונה שעודכנו במצב, התכנסו בביתו של חברם הנעדר וניסו לחזק את אשתו. מול הדלת התכנסו עשרות עיתונאים שניסו לדוג פיסת מידע. בשעה 15:00 התקבלה שיחת טלפון במשרדיו של עיתון מקומי, La Vanguardia. אדם שהזדהה כחבר בארגון Batallon Catalano-Espanol ("הגדוד הקטלאני-ספרדי") לקח אחריות. ארבע שעות לאחר מכן התקבלה שיחה נוספת במערכת La Vanguardia הפעם ארגון שקרא לעצמו PRE טען שהוא אחראי לחטיפה ודרש דמי כופר בסך 350 מיליון פסטאס (שווה ערך ללמעלה מ-3.5 מיליון יורו היום)
באותן שעות המשטרה נותרה אובדת עצות. מי מהארגונים שהתקשרו לעיתון מחזיק בקיני? האם יכול להיות ששתי השיחות נעשו על ידי מתחזים? רק למחרת, שתי יממות אחרי החטיפה, התמונה החלה להתבהר. הטלפון בבית המשפחה צלצל ומריה ניאבס שענתה, שמעה מהחוטפים האמיתיים דרישת כופר בגובה של 100 מיליון פסטאס. כשהיא דרשה לדבר עם בעלה - לקבל אות חיים - הם סירבו והיא התמוטטה.
הימים הבאים היו מלאי אמוציות. תפילות בקאמפ נואו, התאספויות בביתו של קיני, חיבוק אוהב למשפחתו. סגן נשיא ברצלונה, ניקולאו קסאוס, אפילו אמר שהוא מוכן לתת את חייו כדי שהחלוץ ישוחרר ללא פגע. מריה ניאבס קיבלה שיחות טלפון כמעט מדי יום, אבל המשטרה לא הצליחה לאתר את מקור השיחה והמו"מ על שחרורו של החלוץ הפך לממושך.
החוטפים שינו את הדרישות שלהם כמה פעמים ונראה היה שהם מושכים זמן בצורה מכוונת, דבר שעיכב את האפשרות לשחרר את קיני. ההתמשכות הזו גרמה לכך שספרד בכלל וברצלונה בפרט, הוצפו בגלי שמועות יומיים. מיהם האחראים לחטיפה, מה הם דורשים, איפה הם מחזיקים אותו, מה המניעים. חמישה ימים אחרי החטיפה למשל, נפוצה שמועה עקשנית שהוא שוחרר ליד העיר מנרסה. מעבר לדאגה לגורלו של החלוץ הפורה ביותר בספרד באותן שנים, החטיפה שלו עוררה פחד בקרב חלקים גדולים מהאוכלוסייה. אם אדם כל כך מפורסם ומתוקשר לא מוגן בביתו שלו, מי כן?
בינתיים אנשי ושחקני ברצלונה היו צריכים לנסות להתרכז גם בכדורגל. ברנד שוסטר, שהיה אחד מחבריו הקרובים של קיני, איים לא לשחק יותר עד שהחלוץ ישוחרר כמוהו עשו עוד כמה שחקנים אבל ההתאחדות לכדורגל לא התרשמה וסירבה לדחות את ההתמודדות עם אתלטיקו מדריד ב-8 במרץ.
כ-5,000 אוהדים של ברצלונה התאספו בשדה התעופה במדריד וקראו Quini libertad (בתרגום חופשי "ישוחרר קיני"). החטיפה של קיני איחדה את הקבוצה שנמצאה אז במומנטום מצוין, אבל ההיעדרות של מי שהיה מלך שערי הליגה בעונה הקודמת במדי ספורטינג חיחון ובעונה הנוכחית כבר מצא את הרשת 18 פעמים, הייתה יותר מדי עבור הבלאוגרנה. אתלטיקו ניצחה 0:1 וההידרדרות של ברצלונה החלה.
אחרי אותו הפסד בוויסנטה קלדרון, ברנד שוסטר יצא בהתקפה פומבית על נשיא המועדון נונייס ועל המאמן הלניו הררה, שלטענתו לא עשו מספיק כדי שהמשחק יידחה. בינתיים הימים חלפו, קיני לא שוחרר וב-15 במרץ, בדיוק שבועיים אחרי החטיפה, בארסה רשמה הפסד נוסף, הפעם 2:1 לסלמנקה. שבוע לאחר מכן הגיע תיקו מאופס מול סראגוסה. קיני עדיין היה שבוי בידי חוטפיו ובמקביל, חלום האליפות הלך והתרחק.
ב-23 במרץ 1981, 22 ימים אחרי שקיני נעלם, בלם ברצלונה אלכסנקו, שבאותו שלב כבר שימש כמתווך לכל דבר, שוחח עם החוטפים ושמע מהם דרישת כופר סופית: 100 מיליון פסטאס. הם דרשו להפקיד את הכסף בחשבון על שם ויקטור מנואל דיאס אסטבן, בבנק בשוויץ. סגן נשיא ברצלונה, ניקולאו קסאוס, הגיע לז'נבה כדי להעביר את הסכום והיה שותף למבצע משותף של משטרת ספרד ומשטרת שוויץ, שנעזרו בתמיכה טכנולוגית משמעותית שהגישה להם חברת אומגה.
ב-25 במרץ אותו דיאס אסטבן משך מיליון פסטאס. הוא עשה את דרכו לנמל התעופה המקומי כשברשותו כרטיס טיסה לפריס, ונעצר על ידי כוחות המשטרה המקומית. דיאס אסטבן לא היה פושע מנוסה ועד מהרה החוקרים גילו את התמונה במלואה. הוא ואדם נוסף בשם חוסה אדוארדו אסטבן סנדינו שניהם מחוסרי עבודה תושבי סראגוסה - הפתיעו את קיני מחוץ לביתו, הצמידו לראשו אקדח וחטפו אותו בטנדר. דיאס אסטבן הוביל את המשטרה למרתף מתחת לחנות אלקטרוניקה בסראגוסה, שם קיני נמצא במצב טוב ושוחרר.
עם היוודע שחרורו של החלוץ, העיתון "אל מונדו דפורטיבו" הוציא מהדורה יומית מיוחדת והמונים יצאו לרחובות. ברצלונה לא זכתה באותו יום בתואר חשוב, אבל היא חגגה. הוא הגיע לתחנת המשטרה בעיר בשעה 2:30 לפנות בוקר. אלפים המתינו שם, קראו בשמו ושאגו: "עם קיני, הליגה עדיין לא גמורה".
המשפט של החוטפים ושל אדם שלישי שהיה חשוד בשיתוף פעולה איתם, נמשך חודשים ארוכים והשניים הראשונים נשלחו לתקופות מאסר בנות 10 שנים. מאז ועד היום, קיני סירב לומר עליהם מילה אחת רעה. "אני סולח להם", הצהיר שוב ושוב. כשבית המשפט פסק שהם יחויבו לשלם לו פיצויים בסך חמישה מיליון פסטאס, הוא לא הסכים לקבל את הכסף. תסמונת שטוקהולם היא תופעה שבה אדם שמוחזק בכפייה מפתח אמפתיה והזדהות עם המעשים של האנשים שמחזיקים בו.
ב-29 במרץ קיני כבר היה בבית, אבל עדיין התאושש. ברצלונה הובסה באותו יום 3:0 על ידי ריאל מדריד ואמרה שלום לחלומות האליפות. בארבעת המחזורים בהם הכובש המצטיין בספרד לא שיחק, הקבוצה שלו רשמה תיקו אחד ושלושה הפסדים. את העונה היא סיימה במקום החמישי בלבד, כשמי שזוכה באליפות היא ריאל סוסיאדד שסיימה את העונה עם ספרינט שכלל שמונה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו. הפיצוי הלא מספק הגיע כמה חודשים לאחר מכן עם זכייה בגביע. בארסה ניצחה את ספורטינג חיחון 1:3 בגמר וקיני כבש צמד נגד הקבוצה בה הוא גדל ושאיתה הוא מזוהה יותר מהכול.
עד היום "אל ברוחו" ("המכשף") מדורג שביעי בטבלת הכובשים בליגה הספרדית הבכירה עם 219 שערים. 281 כיבושים לאורך הקריירה, כולל בליגה השנייה, הופכים אותו למבקיע המצטיין בתולדות הכדורגל הספרדי. לפחות עד שלאו מסי (243) יעבור אותו.
קיני זכה חמש פעמים בתואר מלך השערים של הליגה הראשונה בספרד (כולל בעונה בה נחטף), הבקיע את השער ה-3,000 בהיסטוריה של ברצלונה, כבש עבורה בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע ב-1982, וייצג את נבחרת ספרד במונדיאלים ב-1978 וב-1982 ובאליפות אירופה ב-1980. בספורטינג חיחון אליה חזר אחרי ארבע שנים בקאמפ נואו, הוא אגדה חיה ומשמש חבר הנהלה עד היום, אבל לצד קריירה מפוארת ושערים זכורים, אף אחד לא שוכח גם את אותם שלושה וחצי שבועות במרץ 1981.