לזאר יבין זאת: על לזאר מרקוביץ', הכוכב החדש של ליברפול

אברהם גרנט יכול להיות מאושר, כי שמו הופיע בימים האחרונים כמעט בכל עיתון ואתר בריטי. "חוץ מכריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי, לזאר מרקוביץ' הוא הכישרון בן ה-19 הגדול ביותר שראיתי", אמר המאמן הישראלי, ועל הציטוט הזה איש לא יכול לוותר כאשר הוא מתאר את הגאון הסרבי החדש באנפילד. ליברפול ניצחה בקרב על החתמתו של מרקוביץ' מבנפיקה, שילמה תמורתו 25 מיליון יורו, ומקווה שהוא יהפוך לאחד השחקנים המרכזיים ביותר בבניית עתידה. לפי היכולת וההתקדמות שגילה הנער בן ה-20 בשלוש השנים הראשונות של קריירה מקצוענית, אכן מדובר בכוכב על פוטנציאלי.

לואיס סוארס בברצלונה: שידוך בעייתי או התקפה היסטורית

גרנט לא מדבר על מרקוביץ' כמתבונן מבחוץ. הוא אמנם לא זכה להדריך את מסי ורונאלדו בצעירותם, כדי שההשוואה תהיה בעלת משמעות רבה יותר, אך את מרקוביץ' אימן במחצית הראשונה של 2012, והיה שותף בהפיכתו לאליל של אוהדי פרטיזן בלגרד. אברם קיבל אז את הסגל בירושה – האיש שבנה אותו היה אלכסנדר סטנוייביץ'. "אני חייב לו המון", אמר מרקוביץ' על המאמן שצירף אותו לסגל הראשון של פרטיזן בגיל 17 וזרק אותו באופן כמעט מיידי למים העמוקים. "אפילו לא חלמתי להשתלב כל כך מהר בהרכב כאשר עזבתי את מחלקת הנוער. חשבתי שייקח לי זמן להתרגל לאימונים, ובמקרה הטוב אשב על הספסל", אמר הכוכב במהלך עונת הבכורה הסנסציונית שלו.

סטנוייביץ', שאוהב לקדם שחקנים צעירים, ידע בדיוק מה הוא עושה. פרטיזן קיבלה את מרקוביץ' די במקרה ב-2006 - המשפחה עזבה את עיר הולדתו צ'אצ'אק ועברה לבלגראד כי אחיו הבכור, פיליפ, התקבל לאקדמיה של פרטיזן. לזאר רק הלך בעקבותיו, אבל מיומו הראשון הבינו אנשי המקצוע שיש להם עסק עם יהלום נדיר. פיליפ מעולם לא הצליח להתברג בקבוצה הבכירה של פרטיזן, בעוד האח הקטן עשה חיים משוגעים. הכדרור המיוחד שלו ומהירותו המסחררת הציתו את הדמיון. תראו כיצד הוא עוקף כאן את הקוון ואת כל ההגנה כדי לבשל שער. אפילו גארת בייל נראה חיקוי זול לידו. "כדורגל הוא אמנות כשמרקוביץ' משחק", כתב במאי 2013 האתר ספורטל. ולדימיר סטויקוביץ', כיום שוער מכבי חיפה, אמר אז על חברו לקבוצה: "לזאר השחקן המוכשר ביותר שצמח בסרביה בעשור האחרון".

לא מפתיע שפיני זהבי, סוכן עם קשרים טובים בסרביה, שם עין על הילד המוכשר. העיתונאים המקומיים מעולם לא הבינו מה גרם לפרטיזן למכור בשלב מוקדם מאוד מחצית מכרטיסו של מרקוביץ' לישראלי. אולי הצורך המזומנים היה דחוף מדי. כך או כך, מרגע שעבר לבעלותו של זהבי סומן מרקוביץ' כרכש כמעט ודאי של צ'לסי. השאלה הפתוחה היחידה היתה, לכאורה, לגבי העיתוי, וזה עשוי היה לקרות לפני שנה, אחרי שילד הפלא כיכב בדרך לאליפות שניה ברציפות. זה היה עד כדי כך ברור שאפילו נשיא פרטיזן, דרגאן ג'וריץ', הצהיר בתקשורת שהכחולים של רומן אברמוביץ' רכשו את הכוכב והשאילו אותו לשנתיים לבנפיקה. בפועל, התברר שמרקוביץ' עבר לנשרים מפורטוגל ללא קשר לצ'לסי, בעוד מחצית מכרטיסו נותר בידי זהבי. "זה נכון שערכתי ביקור בסטמפורד ברידג' ופגשתי את כל האנשים, אבל לא חתמתי על דבר", אמר אז הסרבי.

את העונה הראשונה שלו מחוץ למולדת התחיל מרקוביץ' באופן עוצר נשימה. כבר במשחקו הראשון באוגוסט הוא נשלח למגרש במחצית השניה כאשר בנפיקה פיגרה מול ז'יל ויסנטה, והשווה בתוספת הזמן עם ביצוע שנראה מלוטש. כעבור ימים ספורים, בדרבי מול ספורטינג ליסבון, שוב פיגרו הנשרים. כניסתו של מרקוביץ' הפכה לחלוטין את המומנטום, הוא שיגע את הגנת האריות והבקיע שער אישי מרהיב כדי לקבוע 1:1.

בכלל, נדמה כי הסרבי פשוט לא מסוגל לשים כדורים שגרתיים ברשת – כל ביצוע שלו חייב להיות מעשה אמנות. תראו את הנגיעה הראשונה העדינה שלו שלא מותירה סיכוי לשוער אקדמיקה. מעבר להקפצה המדהימה, שימו לב למטה לעיתוי הכניסה המדהים שלו לרחבה במשחק מול גימראייש. מרקוביץ' הוא שחקן קל רגליים באופן חריג. הוא לא רץ עם הכדור, אלא מרחף מעל המגרש, תוך שהוא חולף על פני היריבים. הוא גורם לכל מהפך להיראות הכי פשוט בעולם, בעוד בפועל נדרשת טכניקה עילאית כדי לבצע אותו. "אי אפשר לעצור אותו כאשר הכדור לרגליו", אמר מאמן בנפיקה ז'ורז'ה ז'סוס.

מאידך, ז'סוס לא מיהר להפוך את מרקוביץ' לכוכב הגדול של קבוצתו. גם ההברקות המופלאות לא מנעו מהסרבי הצעיר לשבת על הספסל במשחקים רבים, ורק ב-2014 קיבל מקום בטוח בהרכב. "לזאר למד מהי משמעת טקטית. כאשר הוא הגיע אלינו, הוא לא ייחס חשיבות מספקת לעבודת הצוות, ובנפיקה אף פעם לא מתבססת על כוכבים בודדים. אנחנו קודם כל קבוצה, ורק לאחר מכן יש מקום להתפרצויות של כישרון אישי", הסביר המאמן הוותיק בפברואר. הוא לא רק הפך את מרקוביץ' לשחקן קבוצתי יותר, אלא גם גרם לו להשקיע יותר באימונים. נמאניה מאטיץ', הקשר הסרבי המצוין שנמכר מבנפיקה לצ'לסי בינואר, נזכר: "היה זה תענוג אמיתי לשחק לצד הילד הנדיר הזה במשך חצי שנה. הפוטנציאל שלו עצום, ואם ישנה את גישתו באימונים הוא יכול להיות אחד השחקנים הטובים בעולם".

לזכותו של השחקן חייבים לומר שהוא פשוט לוקח את המקצוע בקלות יתרה. על אף השבחים שהורעפו עליו ללא הפסקה, אין בו שמץ של שחצנות. מרקוביץ' תמיד נותר עם הרגליים על הקרקע, ולא נתן לשתן לעלות לו לראש. הוא המשיך ללמוד בבית הספר במקביל לתחילת הקריירה בפרטיזן, וכאשר נשאל לגבי המודל לחיקוי בחר את מאורו סראטה, כוכב ארגנטיני של לאציו ואינטר לשעבר, ואת פדרו, הקיצוני של ברצלונה ונבחרת ספרד. במולדתו ניסו ליצור סביבו הילה של "מסי הסרבי", אבל מרקוביץ' עצמו לא נסחף להשוואות מסוג זה. "החיוך הוא הסמל המסחרי שלי", הצהיר בהזדמנויות רבות. הוא אכן מרבה לחייך, אבל לא נוהג לחגוג שערים. במקרה הטוב הוא יאפשר לחבריו לחבק ולברך אותו, ואין כאן הסברים נוסח מריו באלוטלי והדוור שעושה את העבודה. "זה פשוט תמיד היה כך, מאז קבוצות הילדים", הסביר הסרבי.

מרקוביץ' חתם בבנפיקה לחמש שנים, אבל האוהדים באצטדיון האור הבינו מהר למדי שלא ייהנו ממנו יותר מעונה אחת. במהלך העונה נפוצו דיווחים לפיהם לצ'לסי הזכות להחתים את הכוכב תמורת 15 מיליון יורו בלבד, בעוד כל מועדון אחר שיחפוץ בשירותיו יידרש לשלם סכום גבוה הרבה יותר. סטמפורד ברידג' עדיין היה, אם כך, היעד הברור של השחקן, והוא בעצם מעולם לא הסתיר את אהדתו כלפי הכחולים מלונדון מאז גיל צעיר מאוד. נציגיו של ז'וזה מוריניו עקבו במיוחד אחרי הכוכב במפגשים של בנפיקה מול טוטנהאם ברבע גמר הליגה האירופית והתרשמו מתצוגה אדירה. לפי הנתונים הסטטיסטיים, מרקוביץ' לא רק התעלה על כריסטיאן אריקסן בניהול המשחק ואחוז המסירות המדויקות, אלא גם היה טוב יותר מהקשר האחורי הברזילאי פאוליניו בחילוץ כדורים וסיוע להגנה. זו המשמעת הטקטית עליה דיבר ז'ורז'ה ז'סוס, וזו הרי התכונה שהמיוחד הפורטוגלי מעריך יותר מכל.

אז איך ויתר מוריניו על הרכש הנוצץ? כיצד התאפשר לליברפול להחתים את אחד השחקנים הצעירים המדוברים ביבשת? על השאלה הזו גם טובי התחקירנים בתקשורת הבריטית טרם מצאו תשובה. ייתכן שצ'לסי החליטה כי הסגל שלה שלם מספיק מבחינת עושי משחק ושחקני אגף, במיוחד אחרי הבאתו של מוחמד סלאח המצרי מבאזל לפני חצי שנה. סלאח נגנב כזכור מתחת לאפה של ליברפול, ולכן האדומים מאנפילד גאים במיוחד להחזיר כעת ליריבה על המחטף. ברנדן רוג'רס באמת יכול לטפוח לעצמו על השכם. עד לא מכבר, התקשתה ליברפול לשכנע שחקנים להעדיף אותה על פני הצעות ממועדונים אחרים, והמקרה של מרקוביץ' מוכיח כי המצב השתנה באופן מהותי. יכול להיות שהסרבי פשוט מאמין שרוג'רס הוא מאמן מתאים יותר עבורו, והסגנון של ליברפול הולם יותר את כישוריו. אם זה המצב, סביר להניח שהוא צודק.

בעלות משותפת אסורה לפי חוקי הפרמייר-ליג, ולכן הכוכב עבר באופן מלא לרשותה של ליברפול. בנפיקה קיבלה 12.5 מיליון יורו, הסוכנות של זהבי זכתה לתשלום זהה בעסקה נהדרת. כעת הציפיות באנפילד לא יכולות להיות גבוהות יותר. התפקיד של מרקוביץ' שונה בתכלית מזה של לואיס סוארס, אבל הוא בהחלט מסוגל למלא את החלל שהותיר הנשכן האורוגוואי בעקבות המכירה לברצלונה. מאמן סרביה הנוכחי, ליובינקו דרולוביץ', שהיה בעצמו תחבולן נהדר שהתפרסם בזמנו בפורטו, קובע נחרצות: "יש לו יכולות אדירות בכל הקשור לשליטה בכדור תוך כדי תנועה. מרקוביץ מסוגל להכריע משחקים לבדו". אין ספק שרוג'רס יתאים את השיטה כדי להביא את יכולות אלה לידי מיצוי. כעת נותר למרקוביץ' רק להוכיח את עצמו. בקלילות ועם חיוך.